האם קללת המשאבים מכה בבוליביה?

מחקר של קרן המטבע העולמית מעלה חשש שהגאות במגזר הנפט של בוליביה עלולה להתנפץ

Petroleum Economist / אוגוסט 2017

קרן המטבע העולמית מפעילה לחצים על בוליביה ותובעת ממנה להציע מס ותמריצים נוספים על מנת למשוך יותר חברות זרות ולהאיץ את החיפוש והפיתוח של עתודות חדשות עוד לפני שהשדות הקיימים התייבשו. בקרן חוששים גם מגידול מהיר של החוב הציבורי מכיוון שממשלתו הסוציאליסטית של אוו מוראלס, המכהן כבר זמן רב, ממשיכה להוציא הרבה כסף למרות הירידה התלולה בהכנסות יצוא הנפט והגז.

בדו"ח האחרון על האיתנות הפיננסית של אחת המדינות העניות ביותר של דרום אמריקה הסתייגו בקרן המטבע מההתמקדות ארוכת הטווח של חברת הנפט הממלכתית YPFB בניצול במקום בחיפוש וגם מהתכניות הגרנדיוזיות והיקרות של בוליביה להיות למרכז סחר באנרגיה לדרום אמריקה.

חרף החששות של הקרן שבוליביה תבזבז את עתודותיה עוד לפני שתתעלה מעל קו העוני בזכות ההכנסות, הממשלה והבנק המרכזי דחו את רוב ההצעות של הקרן. "השלטונות לא תמכו בהמלצות העיקריות שלנו", נכתב בדו"ח שבאופן חריג נקט לשון מאוד לא מאופקת כלפי המדינה. "הפעם, יותר מתמיד, ממשלת בוליביה מטילה ספק שעליה לקבל את המלצות הקרן".

מאידך, בקרן המטבע העולמית לא מטילים שום ספק באחריות של בוליביה לצמצום במשאבים הטבעיים שהתברכה בהם, במיוחד עם המיסוי הגבוה שלה על הכנסות הגז, מה שמרתיע משקיעים חיצוניים. בחודש מארס ציינה קלאודיה קרונמבולד, נשיאת 'הלשכה הלאומית לפחמימנים ולאנרגיה' ((CBHE שחברת הנפט הבוליביאנית YPFB אחראית ללא ספק על חלק הארי של ההוצאות בסקטור, 81 אחוזים ב-2017, יחד עם חברות בבעלות פרטית האחראיות על היתר. רק כ-20 אחוזים מהוצאות ההון של YPFB מופנים לחיפוש.

 

 

המדינה תלויה בתנאי הסחר

מאז הירידה במחיר הנפט הגולמי, בוליביה סבלה ממה שמכונה בקרן המטבע "הפחתה מאסיבית" בערך הסחורות שלה. ההכנסה של המדינה ירדה בכ-14 אחוזים. למעשה, תנאי הסחר בצניחה והם במצב גרוע כמעט כמו זה של ונצואלה. אם המחירים בעולם ימשיכו לגרד את התחתית בחמש השנים הקרובות, יעמדו בפני בוליביה מכשולים משמעותיים בניסיון להתקדם לעבר היעדים שקבעה לעצמה המדינה ב"סדר היום הפטריוטי של בוליביה עד שנת 2025". ב"סדר יום פטריוטי" הכוונה לחיסול העוני הקיצוני, גישה טובה יותר לשירותי בריאות וחינוך וכן תיעוש בהובלת המדינה.

את רוב פעילות האקספלורציה שגילתה את המשאבים של בוליביה ביצעו קומץ חברות זרות, במיוחד 'גזפרום', 'טוטאל' והחברה הממלכתית של וונצואלה PdV, שכיום מעיק עליה חוב אדיר. 'גזפרום' קיוותה להצליח הרבה יותר אבל בחרה לחבור ל'טוטאל', שכבר פעלה במדינה, אחרי שנים של סחבת ביורוקרטית. עומק הביורוקרטיה נחשב בדרך כלל לגורם העיקרי שמרתיע השקעות זרות במגזר החיפוש וההפקה.

חברות החיפוש הזרות היחידות הפעילות כיום במדינה הן 'בי.ג'י-של', 'טוטאל', 'פטרוברס' ו'רפסול'. שלוש הראשונות קודחות באזורים חדשים ולא קונבנציונליים, בעוד ש'רפסול' מחפשת הזדמנויות נוספות בשטחים מבוססים ומוכחים זמן רב כגון בויויי ובויקובו.

המחסור בתמריצים הוא המכשול העיקרי, מזהירה קרן המטבע העולמית: "שיפור התמריצים לחיפוש בסקטור הפחמימנים הוא בעדיפות עליונה". למרות שמלאו כבר 18 חודשים לחוק  שמנהיג זיכוי מס על ייצור של נפט גולמי ותרכיזים (קונדנסט), טרם הגיעו בעקבותיו השקעות נחוצות מאוד במגזר החיפוש. ראש הדסק של בוליביה בקרן המטבע, ראווי בלאקרישנאן, אומר בגלוי: נטל המס האפקטיבי הנוכחי עלול להיות גורם המרתיע משקיעים".

"על מנת למשוך עוד השקעות זרות ישירות למגזר החיפוש, הממשלה יכולה לאשר רישום השקעות בחיפוש כהוצאה, למטרות מס על פחמימנים, ולהנהיג תכנית של פחת מואץ על הוצאות פיתוח" מציעים בקרן. הצעה נוספת היא לקזז הוצאות חיפוש כנגד מיסי פחמימנים. בינתיים, השדה הגדול האחרון שהתגלה היה שדה אינקאוסי ב-2004.

אוו מוראלס, נשיא בוליביה

נשיא בוליביה, אוו מוראלס בטקס של חברת הנפט שבבעלות המדינה. מקור: אייזר רלדס, גטי אימג'ז.

תיק תק

הזמן הולך ואוזל בכל הקשור לגילוי שדות חדשים. תפוקת הגז מצטמצמת, עם ירידה של אחוז ב-2015 ועל פי ההערכות אחת נוספת בשיעור של 1-2 אחוזים ב-2016. גם אם יהיו תגליות באזורים חדשים, ולא צפויה אף תגלית לפני 2018, השדות לא ייכנסו לשלב הייצור עד אמצע שנות ה-20.

העתודות המוכחות מוערכות בסביבות עשרה טריליון רגל מעוקבת, כמות המספיקה להחזיק את המתקנים בפעילות ברמות התפוקה הנוכחיות למשך עשר שנים לכל היותר. אך זה מעט מדי ולא מספיק, מתעקשים בקרן המטבע, שם מציינים את הסכנה שכבר בשנת 2025 בוליביה לא תצליח  לעמוד בביקוש הביתי שלה לגז ועל אחת כמה וכמה בביקוש שמחוצה לה.

אם התחזיות של קרן המטבע נכונות, YPFB, שבבעלות המדינה, נמצאת במרוץ נגד הזמן אם היא שואפת להקים את מרכז סחר האנרגיה שלה לפני שיתרוקנו מאגרי הגז. התכנית השאפתנית היא לפתח את ענפי הזיקוק ושיווק הפחמימנים ולעבור לתחומים בעלי ערך גבוה יותר בתחום הפטרוכימיה. החברה משקיעה כ-4.3 מיליארד דולר במתקנים להפרדת גז ובמתקנים פטרוכימיים המיועדים להפוך את הגז הטבעי לדשנים ולפלסטיק. מחצית מהכסף כבר הוצא, כאשר כמעט את כולו מממן הבנק המרכזי. הבא בתור הוא מתקן פוליאתילן.

אבל הצניחה של מחירי הפחמימנים עלולה לכן כדאיות של תכנית שאפתנית. ב-2017, בוליביה צפויה להרוויח 2.1 מיליארד דולר מפצלי גז, רק שליש ממה שהיא הרוויחה כאשר המחירים היו גבוהים. המשמעות היא שהגידול בתמ"ג יקוצץ לחצי, בהשוואה ל-2014.

 

במעבה האדמה

יש עדיין הרבה גז באדמת בוליביה. ב-YPFB מעריכים את סך הפוטנציאל של השדות המחופשים כיום בין 29 טריליון ל-35 טריליון ר"מ. כמו כן צופים שם תגליות בסדר גודל שבין 5 טריליון ל-10 טריליון ר"מ.

התחזיות של קרן המטבע ספקניות יותר, במיוחד אם שלטונות בוליביה יישארו בעמדה של אי וויתור על חלק ממיסי הפחמימנים, מדיניות המיועדת לעודד יותר פעילות בתחום החיפוש וההפקה. "ההצלחה של פעילויות חיפוש מתמשכות לא מובטחת ושדות קיימים עלולים להתכלות מוקדם מהצפוי" מציינים בקרן.

אוו מוראלס, הנשיא הראשון מקרב העמים הילידיים בבוליביה יכול היה לחזק את עוצמת המדינה במהלך תקופת הגאות של הגז. בעבר הוא דווקא זכה לתשבחות על ניצול ההכנסות לצורך שיפור מצבם של הרבה מ-11 מיליון תושבי בוליביה, אבל העוני עדיין פושה במדינה שזקוקה לעוד מספר שנים של הכנסות מפחמימנים בשביל אספקת מים ויותר מזה, חשמל.

 

האנרגיה המתחדשת עומדת במרכז התכניות של המדינה. בוליביה הציבה לעצמה למטרה להגיע ל-183 מגה ואט שאותן תייצר באנרגיות מתחדשות עד 2025 ולפי התפלגות כושר הייצור שלהלן:

ביומסה- MW10

אנרגיית רוח- MW53

אנרגיה סולארית MWPV20

אנרגיה גיאותרמית- WM100