הפרדוקס הנורווגי

New York Times יוני 2017

אוסלו, חודש מאי, השר הנורווגי לענייני אקלים, וידאר הלגסן, משוטט במגרש רחב ידיים ובו חונות מכוניות חשמליות של 'טסלה'. "שתיים, שלוש, ארבע, חמש" מתמלא השר פליאה. וזה בטור אחד בלבד.

נורווגי שקונה מכונית של 'טסלה' או כל חשמלית אחרת נהנה מהטבות משמעותיות: הממשלה מוותרת על המסים הגבוהים שהיא מטילה, מאפשרת למכוניות החשמליות לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית כמו גם נסיעה בחינם בכבישי האגרה, החנייה במגרשי מכוניות מעין זה בחינם ותחנות טעינה חדשות נבנות לאורך הכבישים המהירים במדינה.

למעשה, נורווגיה מקווה שכבר משנת 2025 יימכרו בה רק מכוניות חשמליות – יעד מפתיע למדי בהתחשב בכך שמדובר בירייה ברגל של תעשיית הנפט רבת העוצמה של המדינה. אבל השעטה החשמלית קדימה לא בהכרח תביא לזניחת הדלקים הפוסיליים וכך נחשפת מה שמכנים המבקרים "הסתירה שאי אפשר להסתיר" במדיניות האקלים של נורווגיה.

במקביל לעידוד המכוניות החשמליות, נורווגיה עודנה יצרנית נפט מהגדולות בעולם שאף מגבירה את קצב ההפקה והנפט רובו מיועד לייצוא. כך שגם כאשר המדינה משתדלת להפחית את כמויות הפליטות ולנקות את מרשם הפחמן בבית, כלפי חוץ היא מתנהגת אחרת לגמרי.

בעידוד סובסידיות מפתות מצד המדינה, חברת הנפט הנורווגית 'סטאטאויל' תרה אחר שדות נפט וגז חדשים באזור הארקטי. כמעט כל האספקה מיועדת לייצוא והיא הרי תופיע במרשמי פליטות הפחמן של המדינות האחרות, אלו ששורפות את הנפט והגז הנורווגיים, ויש הרבה מהם. פטר אריקסון, מדען בכיר במכון הסביבה של שטוקהולם, מצא כי שיעור הפליטות מהנפט המיוצא של נורווגיה בשנה הקרובה יעמוד על פי עשרה מהפליטות של נורווגיה עצמה.

בעוד הממשלה מתלבטת לגבי האפשרויות לעצירת התחממות האקלים, מבקריה טוענים כי עליה לרסן את תפוקת הדלקים הפוסיליים במקום לקצץ בביקוש בגבולותיה שלה. "נורווגיה מיצבה עצמה כמובילה למען האקלים ובמקביל מרחיבה את הפקת הנפט, מה שעשוי להאפיל על היתרונות הגלומים במאמציה להפחית את פליטות הפחמן במדינה", כתבו לאחרונה המדענים אריקסון ואדריאן דון.

זו אחת הבעיות המובנות בהסכם האקלים שנחתם בפאריז, טוען מר אריקסון: מדינות נמדדות לפי הפחתת הפליטות שלהן עצמן, בגבולותיהן, לא על פי האפקט שיש להן על כדור הארץ בכללותו.

נורווגיה שמה לה למטרה לצמצם את פליטות הפחמן שלה ב-40 אחוזים, מספר שעוקף אף את המטרה של האיחוד האירופי. כבר כיום היא מייצרת את החשמל שלה מהידרו-אנרגיה ובאחד הפיורדים משייטת לה מעבורת חשמלית לנסיעות קצרות. אבל נפט וגז הם הכרחיים לכלכת נורווגיה ומייצגים 12 אחוזים מהתמ"ג ויותר משליש מהיצוא הנורווגי, לפי מנהל הנפט הנורווגי.

ובזמן שנעשים מאמצים רבים ברחבי העולם, כאלה הכלולים בהסכם פאריז להפחתת הפליטות, המרוץ הבינלאומי לנפט ארקטי ממשיך ביתר שאת. נורווגיה נמצאת בחוד החנית ואחריה מזנבות רוסיה, קנדה וארה"ב. באזור הארקטי מורגשות כמה מההשפעות המהותיות ביותר של התחממות כדור הארץ. הטמפרטורות עולות פי שניים מהר יותר מאשר הממוצע העולמי, כך לפי ממצאים אחרונים. בסוף החורף שעבר היה בים הארקטי פחות קרח ים מאשר נצפה בו לפני ארבעה עשורים של מדידות לוויינים. בים ברנץ כמעט שלא נצפה קרח בחורף שעבר. אבל למרבה האירוניה, שינוי האקלים עשוי גם לסייע לשאיפות הייצוא של נורווגיה. הימים הנמסים יפתחו נתיבי ספנות חדשים אשר יוזילו את הנפט הנורווגי לאסיה.

ייצור אנרגיית גאות ושפל

"הסתירה שקשה להסתיר": אאסטה הנסטין אסדת הקידוח מסוג Spar ובבעלות 'סטאטאויל' מגיעה לנורווגיה. מקור: בוסקאליס, סטאטאויל

בחודש מאי החלה 'סטאטאויל' לעבוד על חמש בארות הפקה חדשות בים ברנץ והחברה צופה להן עתיד מזהיר. בחברה אומרים שהם מחפשים אך ורק במים נטולי קרח (אי אפשר לנקות דליפת נפט בקרח).

דובר החברה, מורטן איק, אמר כי 'סטאטאויל' דואגת מאוד לצמצם את הסיכונים הסביבתיים אשר מותירים אחריהם תהליכי האקספלורציה ולהקטין ככל האפשר את טביעת הרגל הפחמנית וכי החברה לא ראתה כל סיבה להפסיק את החיפושים דווקא עכשיו. "הביקוש לנפט ולגז יימשך גם אם יתממש התרחיש של שתי המעלות", אומר איק. בכל מקרה, הוא ציין, החברה יכולה לסחור בהיתרי הפליטה שלה ברחבי אירופה, כחלק משיטת ה- cap-and-trade של האיחוד.

אבל לשוק הנפט יש רעיונות אחרים. הנפט הנורווגי הוא יקר, יחסית לנפט ממקומות אחרים בעולם והצניחה של מחירי הנפט ברחבי העולם עלולה להפוך את ההיצע הנורווגי לתחרותי עוד פחות, כך לדברי טהינה מרגרט באלטודט, אנליסטית ב'נורדסי', חברה למחקרי שוק. "ייתכן שהעולם לא יזדקק עוד לנפט שלנו" היא אומרת. "יש גם השלכות אקלימיות", היא מוסיפה: "אנחנו אולי רוצים להוביל בתחום שינוי האקלים, אבל למעשה, מייצאים פחמן דו חמצני".

בקרב אזרחי נורווגיה, כל סוגיית הקידוח היא רגישה ושנויה במחלוקת. הצעה לחפש נפט ליד איי לופוטן, בית הגידול של דג הבקלה נתקלה בהתנגדות עזה מקרב שוחרי איכות הסביבה והדייגים והתכניות הושבו למגירה עד אחרי הבחירות הקרובות.

ביום חם ובהיר "שמתאים יותר ליולי מאשר למאי", אומר השר להגנת הסביבה, "נורווגיה משתדלת לרסן באופן אגרסיבי את הביקוש לנפט ולגז". הוא נוסע במכונית חשמלית של 'פולקסווגן גולף' שיכולה לנסוע כמעט 160 קילומטרים לפני שתזדקק להטענה מחדש, אבל בחורפים הנורווגיים, הוא מודה, היא תיעצר מוקדם הרבה יותר. מר הלגסן מקווה שבקרוב ייערך פרויקט ניסוי עם מטוס נוסעים שמונע בחשמל, על מנת לטפל בטיסות קצרות הטווח בצפון המדינה. עם העלייה בביקוש למכוניות חשמליות, הוא אומר, חברות הסוללות מגלות כי נורווגיה היא יעד נחשק.

נורווגיה הקטינה את טביעת הפחמן שלה בדרכים נוספות. קרן העושר הנורווגית כבר לא משקיעה בפחם ומדובר בקרן עצומה בגודלה. היא תורמת בנדיבות לקרן בינלאומית להצלת יערות והייתה אחת המדינות הראשונות שחתמו על הסכם פאריז, לצד צרפת עצמה.

כעת, מר הלגסן אומר שהמדינה שלו מתמודדת עם הבלתי נמנע. "אנחנו אומרים בפה מלא: נפט וגז לא יהיו הכוח המניע את הכלכלה שלנו בעתיד. בעודנו קודחים, אנחנו מזהים דרכים חדשות לבסס את הכלכלה הנורווגית, כדי שתישאר לעמוד איתנה".

מדובר באתגר קיומי למדינה. לתעשיית הנפט יש עוצמה פוליטית ללא שיעור. ייצוא הנפט מייצר עושר, קידוח נפט מייצר מקומות עבודה. כלל לא קל לוותר על הזדמנויות במים הרדודים של הארקטי.