מתחמם המאבק על הקירור

שיטפונות, בצורות, מחסור במזון, הגירה המונית – הרוח משנה כיוון, מאנרגיות מתחדשות זולות ועד בשר-מעבדה ומטוסים חשמליים

"כל אחד חש שיתוק וחוסר האונים נוכח חדשות רעות" אומרת כריסטינה  פיגורס, המנהלת הראשית לשעבר של מסגרות האו"ם העוסקות בשינוי אקלים, מי שהובילה את ההסכם לשינוי האקלים בפריס. "זה כך בחיים האישיים, בחיים כאומה ובחיי כוכב הלכת שלנו".

אך יותר ויותר מתברר שלא תמיד החדשות רעות: שורה של מגמות-על עולמיות מתקדמת במהירות וזוכה לרוח גבית מהשקעות בהיקף של טריליון דולר. אם כך, האנושות מסוגלת למנוע את ההשפעות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית. החל במגמות שכבר פועלות במלוא הכוח, הכוללות אנרגיות מתחדשות, עבור באלו שרק מתחילות לגעת בהצלחה, כמו שוק מכוניות חשמליות להמונים, ועד לאלו שרק מתחילות לצוץ, כמו תחליפי בשר המיוצרים במעבדה. מגמות אלו מראות שניתן לעצור את פליטות גזי החממה.

פיגורס, שכיום מרכזת את יוזמת 2020, מזהירה שלעולם יש רק שלוש שנים למצב את פליטות הפחמן על עקומה יורדת ועל הדרך, לנצח את ההתחממות הגלובלית. "ההתקדמות מתרחשת במהירות רבה ולכן אני אופטימית".

אף אחד לא אומר שהמאבק למניעת שינוי אקלימי שגורר אחריו שיטפונות, בצורות, רעב, הגירות המוניות יוכתר כניצחון. אך מגמות-על אלו מראות שהקרב עדיין לא אבוד, ושהכיוון נכון.

מיכאל ליבריך, המייסד של 'בלומברג ניו אנרג'י פייננס' מסכים. "החדשות הטובות הן שאנו במסלול טוב יחסית. לא נצא מזה ללא פגע, אבל אפשר למנוע את הגרוע מכול. אני אופטימי, אבל הדרך עוד ארוכה". גם כלכלן האקלים הבריטי, ניקולס שטרן, מביע תקווה זהירה. "מגמות אלו הן התחלה של משהו שיכול להספיק".

 

  1. יצירת תחליפים לחקלאות משק החי – מקור הפליטה העיקרי של המתאן

כפי שהרחבנו בכתבה בעמוד 30, פחמן דו-חמצני הנוצר משריפת דלקים פוסיליים הוא גז החממה העיקרי, אך מתאן ותחמוצת החנקן הם בעלי עוצמה גבוהה יותר, ובשונה מה-CO2, הריכוז שלהם עדיין עולה באטמוספרה. מקורם בעיקר בחקלאות משק החי, במיוחד פליטות של בקר והפסולת שלהם.

התיאבון של העולם לבשר ולמוצרי חלב עולה יחד עם העלייה בהכנסה לנפש, אבל בחשבון פשוט, אם לא נבער את המגמה מן היסוד, לא תהיה דרך לנצח במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית. המשימה נראית כמעט בלתי אפשרית – אנשים שונאים שאומרים להם מה לאכול. אולם, בשנה שעברה, פרץ לשוק פתרון פוטנציאלי: בשר צמחי, שהטביעה הסביבתית שלו קטנה מאוד.

מה שנשמע כמו דבר והיפוכו – מזון שמראהו וטעמו טוב כמו בשר ומוצרי חלב אך נעשה מצמחים – מושך השקעות גדולות. הבאזז התקשורתי רועם במיוחד בארה"ב, שבה ביל גייטס תומך בשתי חברות המבורגר צמחי ומנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, מאמין שמזון צמחי יהיה גורם משמעותי במאבק בשינוי האקלים.

מה שאולי אפילו מרשים יותר הוא שחברות בשר ומוצרי חלב גדולות משקיעות ורוכשות חברות המייצרות תחליפי בשר, כמו יצרנית הבשר הגדולה ביותר בארה"ב טייסון פודס, והענקיות הרב לאומיות דנונה ונסטלה. ממשלת סין השקיעה 300 מיליון דולר בחברות ישראליות המייצרות בשר שגדל במעבדה בתרבית תאים, במקום בגופם של בע"ח ומכונה בשר מתורבת, שגם הוא גורם לצמצום פליטות. לפי אליסון רבשנק מהעמותה האמריקאית 'המכון למזון בריא', התחום הזה זוכה להשקעות ענק לאחרונה ומדי יום יוצאים לשוק מוצרים חדשים.

אמנם חלב ובשר מצמחים הם לא רק ידידותיים לסביבה, אלא גם בריאים יותר ומונעים פגיעה ברווחת בעלי חיים, אבל אלו לא סיבות טובות מספיק כדי שיהיו תחרותיים. "לא בגלל זה אנשים יתחילו לאכול מזון צמחי. המוצרים צריכים להיות תחרותיים בטעם, במחיר ובנוחות".

מוצרי חלב צמחיים- סויה, שקדים, שיבולת שועל ועוד מובילים את המגמה ומהווים כיום כ-10 אחוז מהשוק ומגלגלים בארה"ב עסקים במיליארדי דולרים. בשנה שעברה טיפסו המכירות של תחליפי בשר וחלב אחרים בשמונה אחוזים. היזם המיליארדר ריצ'ארד ברנסון מסכם: "אני מאמין שבעוד כשלושים שנה כבר לא נצטרך להרוג שום בעל חיים וכל הבשר יהיה או מייצור במעבדה או מהצומח. הטעם יהיה זהה ובריא יותר לכולם".

 

  1. אנרגיה מתחדשת: זה הזמן לזרוח

מגמת העל המתקדמת ביותר היא מהפכת האנרגיה המתחדשת. הוצאות הייצור של פאנלים סולאריים וטורבינות רוח צנחו פלאים, ב-90 אחוזים בעשור הקודם עבור סולארי, למשל. כתוצאה מכך, בהרבה מקומות בעולם זה החשמל הזמין הזול ביותר ומספר ההתקנות נוסק: שני שלישים מכושר ייצור החשמל המותקן החדש ב-2016 היו מאנרגיות מתחדשות.

הציפיות מהגידול היוצא דופן מבלבלות: התחזיות השנתיות שסוכנות האנרגיה הבינלאומית נתנה להן גושפנקה צפו גידול ליניארי בחשמל סולארי בכל שנה בעשור הקודם, בפועל הגידול הכפיל את עצמו. סין מובילה את העלייה החדה אך ההשפעה מורגשת ברחבי העולם.

בארה"ב ההתלהבות מאנרגיה ירוקה לא ספגה מכה למרות שהנשיא טראמפ התחייב לבטל את חקיקת האקלים: 30 מיליארד דולר הושקעו מאז שחתם במארס על הצו הנשיאותי המבטל שורה של תקנות של ממשל אובמה למאבק בשינוי האקלים ובהתחממות הגלובלית.

 

 

  1. הפחם: מת או גוסס

הצד השני של שגשוג באנרגיות המתחדשות הוא הגסיסה של הפחם, המזהם ביותר מבין דלקי הפחמימנים. כיום הייצור בירידה, בהשוואה לשיא ב-2013 והאנליסטים המומים מהמהירות שלה. ב-2013, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צפתה ששריפת הפחם תגדל ב-40 אחוז עד 2040, היום היא צופה עלייה של אחוז אחד בלבד.

הסיבה פשוטה: חשמל מאנרגיה סולארית ורוח זול יותר. אך ההשלכות הן עצומות: בגלל הזיהום המחניק בסין, אין בה כיום מחוזות שנחוץ בהם פחם חדש, לפיכך המדינה הקפיאה תוכניות עבור 151 מתקנים. פשיטות רגל פגעו בתעשיית הפחם בארה"ב ובבריטניה, שם שריפת הפחם הניעה את המהפכה התעשייתית. חלקו של הפחם בתמהיל אספקת החשמל ירד מ-40 אחוז לשני אחוז בחמש השנים האחרונות.

אבל  נחוצה נקודת הכרעה נוספת. זה יקרה כאשר הקמת תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות תהיה זולה יותר בהשוואה לתפעול של תחנות הכוח הפחמיות הקיימות, מה שאומר שהתחנות הפחמיות ייסגרו. אם עלויות אנרגיה מתחדשות ימשיכו לרדת כצפוי, זה יקרה בין 2030 ו-2040.

ייצור אנרגיית גאות ושפל

פועל בגרמניה מרכיב בידוד תרמי למבנה. המגמה היא להגדיר כמה שיותר בתים עם "אפס צריכת אנרגיה". מקור: מיכאל גוטשולק, גטי אימג'ז

ברזיל ואינדונזיה השקיעו 276 מיליארד בארבע סחורות המהוות גורם עיקרי לחיסול יערות: שמן דקלים, פולי סויה, בקר ועצים. בתמונה: ביאור יערות באינדונזיה לטובת דקלים. מקור: רוברט ניקלברג / גטי אימג'ז

שמן הדקלים דוחק את הגידולים הטבעיים
  1. מכוניות חשמליות: במסלול המהיר

קיצוץ השימוש בנפט – המהווה שליש מהאנרגיה העולמית – הוא אתגר עצום, אבל שוק המכוניות המונעות בסוללה כבר עכשיו פוגע בנפט. במידה רבה, מה שמניע אותו הוא דווקא החשש מפני זיהום האוויר בערים.

גם כאן סין מובילה את המהלך. מדי חודש נמכרות בה מכוניות חשמליות בכמות שנמכרת באירופה ובארה"ב יחד, כאשר רבות מהן מיוצרות בחברות מקומיות כמו BYD. החברה האמריקאית טסלה משיקה את מודל 3 הזול יותר שלה ובחודשים האחרונים כל יצרני הרכב הגדולים התחייבו לעתיד חשמלי, כאשר וולוו, יגואר ולנדרוור הצהירו שתוך שלוש שנים יפסיקו לחלוטין ייצור של מכוניות המונעות בדלקים פוסיליים גרידא.

"זה אפקט דומינו" אומרת פיגורס. "מכוניות אלה מיוצרות כעת ביצור המוני וזה מה שבאמת מחולל את השינוי".

ענקיות הנפט, שיש להן הרבה מה להפסיד, מנסות להדביק את הפער. קרטל הנפט אופ"ק הגדיל בשנה שעברה את אומדן מספר המכוניות החשמליות הפעילות שלו ב-2040 בפי חמש, כאשר IEA, אקסון מובייל ו-BP מעלות גם הן את תחזיותיהן. תחבורה כבדה נותרת מאתגרת, אך אפילו פה אוניות עורכות ניסויים על חשמל מאנרגיית רוח וסוללות. מטוסים חשמליים גם הם על לוח השרטוט.

 

 

  1. סוללות לאחסון אנרגיה: המפתח לחשמל מתחדש ולמכוניות חשמליות

סוללות הן המפתח למכוניות חשמליות, באמצעות אחסון אנרגיה בשעות שאין שמש והרוח מפסיקה לנשב. הסוללות אמורות לאפשר לאנרגיה מתחדשת להגיע למלוא הפוטנציאל שלה. מחירי סוללות ליתיום יון יורדים ב-75 אחוז בשש השנים האחרונות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת צופה ירידות נוספות בשיעור כולל של 50 עד 66 אחוז עד 2030 ובמקביל גידול מסיבי בכושר האחסון של הסוללה, בצמוד לרשתות חשמל דיגיטליות חכמות ויעילות יותר ויותר. בבריטניה לבדה, יועצים מטעם הממשלה אומרים שרשת חכמה יכולה לחסוך לאזרחים תשלומי חשמל בגובה של שמונה מיליארד ליש"ט בשנה עד 2030, וכן להוריד את פליטות הפחמן.

יש חששות מופרזים שסוללת ליתיום יון, הטכנולוגיה השלטת היום, לא תוכל להגדיל את יכולת האחסון שלה במידה מספקת, טוען ליבריך. "אני חושב שהליתיום יון הוא מוצר שאפשר להיות בטוח שבעתיד יהיה זול יותר ובעל כושר אחסון מספק". הוא גם מתוסכל מהטענות התכופות שרשת המבוססת על אנרגיות מתחדשות ועל אחסון לא יכולה להיות זולה ואמינה: "זוהי טיפשות וזה עומד ביחס הפוך לכל הידע שנצבר בתחום תפעול מערכות חשמל".

אמנם נכון שסוללות לא יהיו הפיתרון לאחסון אנרגיה למשך שבועות או חודשים. לשם כך נבנים אינטר-קונקטורים ארוכי טווח להעברת חשמל מרשת לרשת ונושא אחסון אנרגיה כמו גז נבדק גם הוא.

 

 

  1. התייעלות אנרגטית

כמו שהחשיבות של תהליך הפיכתה של האנרגיה לירוקה נמדדת בהפחתת הביקוש לדלקי פחמימנים, כך גם הגדלת היעילות האנרגטית פועלת באותו כיוון ובאותו סדר חשיבות. גם במובן של מדיניות אקלים זו סוגיה בעייתית הרבה פחות, ואינה כרוכה בהחלטות מעוררות מחלוקת. מה שכן, דרוש כאן שיתוף פעולה של מיליוני אנשים.

התקדמות יפה נראית באיחוד האירופי, שבו הנצילות האנרגטית בבתים, בתחבורה ובתעשייה גדלה בכ-20 אחוז מאז 2000. שיפור היעילות של מכשירים ומתקנים, באמצעות תקנים טובים יותר, היא למרבה ההפתעה חשובה: דו"ח חדש של התכנית הסביבתית של האו"ם מראה שלהתייעלות האנרגטית ההשפעה הגדולה ביותר, יותר מכל חוק שנחקק בקשר לחשמל.

במדינות שבהן החורפים קרים, נחוצים גם חומרי בידוד טובים יותר, במיוחד כאשר דלק פוסילי – גז טבעי – מספק כיום את מרב החימום. "האין זה פשע שכל הזמן מחדשים מבנים אבל לא לפי הסטנדרטים הגבוהים?" שואל ליבריך. לשיטתו, יש להגדיר בתים כאלה כבתים "עם אפס צריכת אנרגיה", במקום בתים "עם אפס פליטות פחמן", על מנת להתגבר על ההתנגדות.

סקטור אחד המשתרך מאחור בנושא ההתייעלות האנרגטית הוא התעשייה, אבל נבחנות כעת טכנולוגיה ללכידת ולהטמנת פחמן דו-חמצני ממתקנים וכן דרכים לטיהור תהליך ייצור המלט.

 

  1. עצירת בירוא היערות ושיקומם

בירוא היערות לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולניצול עצי היער כחומר גלם לבנייה ולשימושים אחרים, גורם לכ-10 אחוז מפליטות גזי החממה. זו מגמת-העל הגדולה ביותר שעדיין לא צועדת בכיוון הנכון: מספר העצים שנכרתים מדי שנה הוכפל מאז שנת 2000.

הנתון מדאיג במיוחד מכיוון שעצירת חיסול היערות ונטיעת עצים חדשים היא בין הדרכים הזולות והמהירות ביותר לקיצוץ פליטות הפחמן. אולם השיטה הזאת לא זוכה לתמיכה הדרושה, אומר מיכאל וולוזין ב"ניתוח השפעת היערות על האקלים" ((Forest Climate Analytics. "מדיניות האקלים מממנת פחות מדי יערות – הם קיבלו רק כשני אחוז מסך מימון האקלים העולמי". יתר על כן, סכום של 2.3 מיליארד דולר שהוקצה ליערות על ידי מדינות עשירות ומוסדות רב צדדיים מאז 2010 הוא זעיר בהשוואה למימון הסקטורים הגורמים לחיסול יערות. "ממשלות ברזיל ואינדונזיה לבדן השקיעו באותו פרק זמן 276 מיליארד דולר בארבע סחורות המהוות גורם עיקרי לחיסול יערות: שמן דקלים, פולי סויה, בקר ועצים", אומרת פרנציסקה האפט מ'קליימט פוקוס'.

לפי מחקר חדש, ניהול טוב יותר של הקרקע יקצץ שליש מהפחמן הנפלט. ווולוזין אומר שיש הרבה סיבות לתקווה שניתן יהיה לנטוע יערות חדשים. "הגעה לייעור בקנה מידה גדול היא לא רק תיאורטית. ברור שאנחנו יכולים לבצע זאת מפני שמספר מדינות עשו זאת בהצלחה".

בשני העשורים האחרונים, נטיעות עצים בסין, הודו ודרום קוריאה סילקו יותר מ-2 מיליארד טון פד"ח מהאטמוספרה – פי שלושה מהפליטות השנתיות של האיחוד האירופי כולו, אומר וולוזין. הדבר נעשה בגלל החשש משיטפונות וממחסור באספקת המזון, מה שמעיד על דחיפות המאבק בהתחממות הגלובלית גם בסקטור זה.

 

 

המרוץ נגד הזמן

האם מגמות העל יתקדמו מהר מספיק ויצליחו למנוע את השינוי באקלים? הדעות חלוקות ואנדרסון הוא בין הניצים ביותר. לשיטתו, נכון לעכשיו זה אפשרי, אבל מסופק שתינקטנה הפעולות הדרושות. "הכיוון נכון, אבל אנחנו לא באמת מתקדמים", אמר תוך רמיזה לסקטור הפחמימנים.

שטרן מגלה אופטימיות זהירה ואומר שמה שהשתנה בשנים האחרונות הוא התפיסה שצמיחה כלכלית ירוקה היא אופציה לטווח ארוך. "יש כמה פיתוחים גדולים כך שכיום אני בטוח שנצליח. אבל השינוי, אטרקטיבי ככל שיהיה, חייב להיות קיצוני. האם יהיה לנו את ההבנה הפוליטית והכלכלית והמחויבות להגיע ליעד? נקווה שכן".