על קרטלים וחמורים

עד כמה נפוצה גניבת נפט ברחבי העולם?

עשרות אלפי קילומטרים של צינורות נפט מחברים בין מרכזי הסחר של החברות שמפיקות נפט לבין בתי הזיקוק ורשתות החשמל של לקוחותיהן. מאחר שהם מחליפים את משאיות השינוע, השימוש בצינורות הפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן הנלוות להולכת דלק מנקודה אחת לשנייה. אולם מאחר שהצינורות ברובם לא נתונים להשגחה צמודה, הם מהווים מטרה נוחה לגנבים שיוכלו לזקק ולמכור מוצרים במחירי רצפה בשוק השחור או במקומות אחרים שאינם חוקיים.

בעשורים האחרונים גניבת נפט הולכת ומשתכללת יותר ויותר, מאחר שכנופיות בינלאומיות וארגונים בדלניים גונבים דלק למימון הפעילויות שלהם. העמקת יריבויות גיאופוליטיות בין מדינות שחולקות תוואים של צינורות נפט מעודדת גם היא שוד של מקורות אנרגיה בגיבוי המדינה.

הסופר איאן מ. ראבלי שחקר את הנושא מסביר שהסוגיה מעלה חששות גם לכלכלה העולמית וגם לביטחון העולמי. מאחר שגם הגופים שאמונים על אכיפת החוק במדינה לפעמים מעורבים – הרגולציות מכבידות והמשטרה יכולה להיות גורם שמעלים עין. לפעמים גניבת נפט נתפסת בקהילה כמעשה מיטיב. "יש מקרים שממש רואים דינמיקה של רובין הוד. קרטלי הסמים גונבים נפט מחברה שבבעלות המדינה ומוכרים אותו בהנחה לעניים. במקרים מסוימים זו הקרימינליות שמסייעת לטפל ב'עוני אנרגטי', אבל באיזה מחיר?" שואל ראבלי.

המחיר הוא הפסד ישיר לכלכלה, לענף האנרגיה ולממשלות, יש מחיר סביבתי של דליפות נפט וחוסר יציבות במדינה שמחולל הכסף שמגיע לטרוריסטים.

 

ניגריה

אחת המדינות הידועות לשמצה בשל גניבות הנפט שהיא סופגת מהפיראטים במפרץ גינאה, קבוצות בדלנים בדלתת ניז'ר ואזרחים פרטיים שמחפשים דרכים "לדפוק קופה". ב-2016, מישל סיסון, סגן שגריר ארה"ב לאו"ם בשעתו, אמר שהמפיקה הגדולה באפריקה הפסידה הכנסות בשווי 1.5 מיליארד דולר מדי חודש עקב פעילות של הלבנת הון מנפט, תופעה שפשטה במדינה ומכה בה. בתי זיקוק לא חוקיים ליד דלתת ניז'ר מאפשרים זיקוק של נפט גנוב וכך הוא נכנס לשימוש בכלכלה המקומית. אבל יוזמה חדשה של לאגוס, בירת ניגריה, תאפשר לאותם מתקנים לקבל רישיונות חוקיים וכך להבטיח נפט ממשלתי ואף להתמקח על המחיר. שר הנפט של ניגריה, עמנואל איבה קצ'יקוו, קידם את התוכניות הללו בחודש שעבר על מנת להניא מקומיים מלתקוף בתי זיקוק של נפט.

נתח מסוים מהנפט הגנוב יוצא מגבולות ניגריה לעיבוד במקומות אחרים. ראיות מ-2014 מרמזות על כך שנפט גולמי ניגרי הוברח לתוך גאנה, עורבב עם נפט גנאי לפני שעבר זיקוק ומשם יוצא למרוקו ולשוקים אירופיים אחרים, שם הוא נמכר בשוקים החוקיים.

ייצור אנרגיית גאות ושפל

מקסיקו

קרטלים שפועלים בחצי הצפוני של מדינה לטינו-אמריקאית זו מוכנים להיגמל מההתמכרות שלהם לסמים. הקרטלים הבינו שבהשקעה צנועה של 5,000-8,000 דולר מראש, הם יכולים להתחבר בקלות וישירות לצינורות שבבעלות המדינה ולשאוב מהם כמות בלתי מוגבלת, כנראה, של דלק אשר אותו הם מוכרים בצדי הדרכים, במחיר נמוך מהמחירים הרשמיים של המדינה. מדובר במצב שבו כולם מרוויחים – הקרטלים מוכרים במאה אחוז רווח והאזרח הקטן קונה את הדלק שלו בזול. ראבלי אומר שתוך שבע דקות הם משלשלים לכיסם כ-90 אלף דולר.

לפי המספרים שהציגה בשנה שעברה 'פמקס', חברת הנפט הממשלתית, בוצעו כמעט 7,000 התחברויות לא חוקיות לצינור של מקסיקו וזאת על מנת להזרים את האספקה הלא חוקית הזאת לשוק השחור. השוק הזה הולך וגדל מדי שנה בשל השתתפות מכובדת מצד האזרחים הפשוטים עצמם שמהווים זרזי ביקוש . ככל שמתרבות גניבות הדלק, כך עולה מחירו ללקוחות החוקיים, מה שרק מעודד אותם להיות גם הם לקוחות חדשים של הקרטלים. תופעה של מעגל קסמים אכזרי.

סכום הגניבות מגיע לכמעט מיליארד דולר בשנה, כך לפי מיגל לברדיני, יועץ אנרגיה בחברת 'מרקוס ושות" שבשנות התשעים שימש יועץ בכיר לסמנכ"ל כספים ב'פמקס'. "אם פמקס הייתה חברה ציבורית, היא הייתה היום בצרות כספיות רק בגלל גניבות הדלק", הוא אומר, "המצב גרוע עד כדי כך".

אזרבייג'אן

כמו בניגריה, מקורות הנפט הגולמי נמצאים על הכוונת של קבוצות שונות שמנסות לגנוב את הדלק מהמדינה. ארגוני הפשע שמתמחים בשיטה זו ממלאים מכליות של סחורה גולמית שנקנתה כחוק ומעבירים אותן למדינות שכנות במשאיות וברכבות. בין אזרבייג'אן למדינות האלה שוטרי המכס לא עורכים חיפושים בשל תנאי הסכמי הסחר בין המדינות, כך לפי דוח של פורבס.

לפי 'לוגבל ריסק אינסייט' כמעט שישים אחוזים מהכלכלה האזורית מתופעלים במחתרת, כאשר פעילות שחומקת ממס ומכל רגולציה מהווה נתח נכבד מהבטן הרכה והאפלה של התוצר הלאומי הגולמי.

מרוקו

הגבול בין היריבות האזוריות מרוקו ואלג'יריה נסגר מטעמי ביטחון ב-1994 אחרי מתקפות על מלון 'אטלס אסני' במרקש. ובכל זאת, אלפי חביות חוצות את הגבול על גבי חמורים, כך לפי דיווח של 'הגארדיאן' משנת 2013. באותו הקיץ, הרשויות באלג'יריה החליטו לשים קץ לסחר הלא חוקי בנפט בגבול המדברי ונקטו שיטה של הרג בעלי החיים מרחוק. בשני מקרים אפילו פוצצו ממש את החמורים.

מרוקו מייבאת את רוב הדלק שהיא צורכת, מאחר שאין לה מקורות משל עצמה. הדלק הזול והלא חוקי מהמדינה השכנה חוסך לרבאט מאות אלפי דולרים של עלויות ייבוא, כך שרשויות החוק מעדיפות להעלים עין מההברחות, אשר מתרחשות הרחק מנקודות בידוק רשמיות.

תאילנד

ההפרשים בין מחירי הנפט והגז במלזיה ובתאילנד מדרבנים הברחות נפט מלזי בנתיבי היבשה והים ועד למפרץ תאילנד. גם אחרי שהרשויות המלזיות הפחיתו את הסובסידיות על דלק, המחירים עדיין נמוכים יותר מאשר בתאילנד, השכנה מצפון.

בדרך כלל היקף העברות הנפט ממקום למקום באזור הזה הוא קטן יחסית. לדוגמה, בפברואר תפסה המשטרה ליד גבול תאילנד-מלזיה שלוש מכוניות שעברו התאמות כך שיישאו 500 ליטרים של דלק בגוף המכוניות.

"שיטת הפעולה שלהן הייתה למלא דלק בתחנות ליד גשר בוקיט בונגה, טנהא מירהא, באמצעות מכוניות מקומיות, לפני שיבריחו אותן לתוך תאילנד", כך לפי פקד משטרה מקומי. "אנחנו מאמינים שהם פועלים כבר זמן מה. ננקוט אמצעים נוקשים נגד תחנות דלק שיימצא בהן דלק שהגיע משיתוף פעולה עם המבריחים".

לאניות הנושאות מטעני נפט מזוקק  וגז יש אפשרות למכור את הסחורה לספינות אחרות בים. האניות, אשר לרוב מוסוות כספינות דיג, מביאות את הדלק שנשאר לחופים בתאילנד, שם המבריחים מוצאים עשרות לקוחות חדשים.