רגע האמת

לפי המוכרים, הכרסום בהיצע יהיה בלתי נמנע, אחרי הירידה הצפויה בהשקעות. מצד שני, הקונים טוענים שהספקים מנותקים מהמציאות

יפן היא מהלקוחות הגדולות בעולם של גט"ן והמאמר נכתב בה בזמן הוועידה 'גזטק', בעת פריחת הדובדבן. ביפן הפרחים הם סימן לארעיות, ולמרות שאי אפשר להתייחס בדיוק כך לתופעה של גודש הגז בעולם, לספקים יש מסר לקונים: הימים הטובים מתקרבים לקצם.

"עם שפע אספקה בטווח הקצר, מובן מאוד שקונים לא רוצים להביט מעבר לפינה, אבל כדאי שיעיפו מבט אל מעבר לרכס", אמר פטר קולמן, מנכ"ל 'וודסייד אנרג'י' בוועידה ה-29 של 'גזטק' בטוקיו. "וברור שמחסור בהיצע יתגלה בסופו של דבר אם אכן לא יתקבלו בהקדם החלטות השקעה".

ייתכן שאזהרה כזאת נראית בעיני הקונים מגוחכת, אלה שנהנים משוק מהיצע בלתי נדלה. בשנה זאת כושר ההנזלה העולמי צפוי להגיע ל-408 מיליון טון, גידול של 70 מיליון טון מ-2015. אך יבוא ה-LNG (המייצג הקרוב ביותר של הביקוש) יהיה רק 261.2 מיליון טון, גידול של רק 15 מיליון מ-2015.

רוב כושר הייצור החדש יגיע מאוסטרליה, אשר יכולה לעקוף את 77 מיליון הטון בשנה של קטאר ולהיות ליצואנית הגדולה בעולם. כמה שנים אחר כך תגיע גם ארה"ב, שכושר הייצור שלה יהיה יותר מכפליים, בהשוואה לשנה הנוכחית- ל-25 מיליון טון בשנה, ותגיע ל-65 מיליון טון בשנה עד סוף העשור.

ה-LNG המגיע ליפן, למשל, יימכר תמורת כ-5.50  דולר למיליון Btu עוד השנה, כך מעריכה אנרג'י אספקטס, לפני ירידה לסביבות 4.20 דולר ב-2018. רק לפני שנתיים, יצואן יכול היה למכור באסיה מטען תמורת כמעט 16 דולר למיליון Btu.

אך התרופה למחירים נמוכים, אומרים יצרנים, היא מחירים נמוכים. השוק החלש דוחף כעת את השקעות ההון בפרויקטים יקרים חדשים למדרון תלול. לזה יש רק משמעות אחת: מחסור בלתי נמנע בהיצע שיגרור אחריו מחירים גבוהים יותר, כך לפי יצואנים מלאי תקווה.

"התנאים הנוכחיים לא מתאימים לפיתוח משמעותי של שווקים בשלבי התפתחות ראשוניים",  אומר קולמן, המציין את הסיכונים הרבים המרתיעים ומונעים השקעות, מגיאופוליטיקה ומדיניות ועד לאמצעים לצמצום שינוי האקלים, מיסוי, שינויים בתנאי חוזה ועלייה בהוצאות מימון. "התוצאה היא שרק כמויות קטנות עברו את שלב האישור הסופי לביצוע השקעה (FID) ב-2016. ו-2017 מצטיירת כעוד שנה קשה".

זו בדיוק ההזדמנות לפעול, אומרים חסידי הגט"ן. שריף סוקי, היו"ר לשעבר של היצואנית האמריקאית 'שנייר אנרג'י' אומר שהמחסור במיזמים חדשים פירושו שהשוק העולמי יהיה בקרוב בגירעון של 100 מיליון טון בכושר ייצור.

 

כוח קנייה

קוני הגט"ן לא משתכנעים. הם סבורים שעובדות היסוד נוטות לטובתם ושמחים לראות את השינוי בחוזים שבעבר נטו לטובת היצואנים, כמו החוזים ארוכי הטווח שהיו צמודים למחירי הנפט. יצרנים צריכים היום להיות גמישים כשהכוח שוכן אצל הזן החדש של היבואנים.

"מוכרים שמרניים אומרים שאנו זקוקים לחוזים ארוכי טווח, והיעדר השקעות בייצור יביא למחסור בהיצע ושהקונים צריכים לדעת את זה. אך זה השוק שיניע את השינויים", אומר שיגרו מוראקי, יועץ בטוקיו גז. "קרוב לוודאי שהם חושבים כך ביחס לקונים המסורתיים, כמו חברות החשמל והגז הציבוריות. אך בשווקים חדשים כמו דרום מזרח אסיה, המזה"ת, הודו או מגזר אספקת דלק LNG, מי יחתום היום על חוזים לטווח ארוך?" העצה שלו ליצואנים היא  שהם חייבים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם.

זה לא שמוראקי משדר קדרות ביחס ל-.LNG להפך. הוא צופה שהיקף הסחר העולמי בגז המובל דרך הים יעלה על זה המשונע בצינורות עד 2040 – אך לצד זה יהיה מעבר איטי אך יציב מחוזים ארוכים למודלים של סחר במחירי ספוט. אסיה תהיה בקו הראשון של דינאמיקת השוק החדשה.

לעת עתה, חוזים ארוכי טווח למכירת גט"ן, המהווים היום כשני שלישים מהסחר בעולם, יהיו  עמודי התווך העיקריים. אך בחלוף הזמן, הכוח של העסקאות לטווח ארוך יצטמצם כשיותר ויותר עסקאות יתבססו על מחירי ספוט.

"הספקים הגדולים בעלי תיק נכסים גדול, כמו 'של' ו'אקסון מובייל', יהיו גמישים יותר. ל'וודסייד' אין תיק משמעותי", אמר מוראקי. "יש להם פרויקטים רק באוסטרליה ובעלויות הקמה גבוהות מאוד. 'וודסייד' לא מייצגת את כל המוכרים בשוק".

קונים מתאגדים יחד כדי לחזק את כוחם. במארס, 'קוגאס' הדרום קוריאנית, ג'רה היפנית וקנוק הסינית יצרו שיתוף פעולה לצורך קניית LNG ולחצו על היצרנים להכניס סעיפים מגבילים בחוזים, כמו הכנסת סעיפי יעד. הקבוצה ייצרה כוח מסוים, וקונה כשליש מהגט"ן בעולם.

 

ייצור אנרגיית גאות ושפל

להציף את הפתרונות

נקודה חיובית ליצואנים היא ששוק הגט"ן מתרחב. יפן ודרום קוריאה היוו פעם כ-70 אחוזים מהביקוש העולמי, אך קונים בהודו, סין, בנגלדש, וייטנאם והפיליפינים מציעים מרכזי צמיחה חדשים ודינאמיים. מסייעת להם גם המודעות הגדלה ביחס ליחידות צפות לאחסון וגיוז (FSRUs). "טכנולוגיית הגיוז מאפשרת למדינות חדשות להיכנס לשוק ויש גידול ביבוא למדינות המשתמשות ב- FSRUs" אומר קולמן.

בין 2012 ו-2016, הביקוש לגט"ן מיחידות צפות גדל פי שלושה ל-30 מיליון טון לשנה. אינדונזיה, פקיסטן, ארגנטינה, ברזיל, מצרים וירדן הן בין המדינות הפונות לטכנולוגיה  החדשה של היחידה הצפה. "ה- FSRUsהם בפירוש שחקן שובר שוויון. שווקים מתעוררים מהווים כעת חמישה אחוזים מהביקוש העולמי לגט"ן ונתון זה צפוי לגדול לסביבות 27 אחוזים עד 2025".

ובעניין הזה יש לו עצה ליבואנים. "הגיע הזמן שהקונים יפנימו שוב שתקופת השפע הנוכחית לא תימשך לעד. אלה שיפעלו ראשונים יקבלו גישה למיזמים הכי מבטיחים המציעים את האספקות  הראויות ביותר".

זה יכול להיות תלוי ביפן. הביקוש שלה ל-LNG ירד בסביבות השני אחוז בשנה שעברה ל-83 מיליון טון עם חזרת כושר היצור הגרעיני שלה. כ-12 מתחנות הכוח הגרעיניות של המדינה הגישו בקשה להפעלה מחדש, ואם הם יקבלו אור ירוק צריכת ה-LNG תרד ל-70 מיליון טון לשנה עד 2020, צופה סוכנות הייעוץ, ווד מקנזי.

כך שהשוק יצטרך לקלוט הרבה גט"ן לפני שההיצע והביקוש יתחילו להתאזן. "יפן לבדה צורכת יותר גט"ן מהאגן האטלנטי כולו", מציינת קרי אן שנקס, אנליסטית בווד מקנזי. "אם יצליחו תכניות ההפעלה מחדש של האנרגיה הגרעינית, לא נוכל לסמוך עליה כלקוחה קבועה, מה שיכול לייצר תנודתיות במחיר".

אחרים נוטים יותר לעליית מחירים. מוראקי מטוקיו גז אומר שההתנגדות הפוליטית לחשמל גרעיני תעכב את ההפעלה מחדש ותאפשר לגז לשמור על נתח השוק שלו. הוא מוסיף: "יש זן חדש של קונים שנכנס לשוק הגז של יפן שהונהגה בו ליברליזציה מלאה: לקוחות מסחריים ותעשייתיים גדולים שיכולים להיכנס לשוק ולרכוש גט"ן באופן ישיר". הם מספקים מקור חדש של תחרות לגז- והם יסייעו להניע את המגמה לעבר סחר במחיר ספוט ולעבר נזילות גדולה בשוק ה-LNG של אסיה.

 

נקודת המבט האסיאתית מול האטלנטית

כשהגז גמיש וזול, הקונים החדשים מסמנים את צפון אמריקה כמקור אספקה. "יש לארה"ב מספר צווארי בקבוק בצנרת, אבל אם יוכלו לבנות צינורות חדשים בין צפון מזרח ארה"ב והמפרץ, עלויות ההובלה יוזלו וגז טבעי אמריקאי יהיה תחרותי עוד יותר – כל עוד יישארו להם עתודות", כך לפי מוראקי.

יצוא הגט"ן הצומח של ארה"ב מציע לקונים הזדמנות לסייע בפיתוח תעשייה חדשה ושקופה. והוא נותן עקיצה קטנה ליצרנים כמו 'וודסייד', שהבוס שלה קולמן אומר שמחירי ה-LNG כרגע לא מציעים תמריץ להשקעה. נראה שיצרנים בארה"ב דווקא מוכנים להשקיע, מציין מוראקי. "המוכרים חייבים להכניס שינויים במטרה להפחית את עלות ההפקה. המודל הקטארי- חוזים ארוכי טווח עבור מחירי גז גבוהים – גם הוא כבר לא רלוונטי". רק אם מחירי הנרי האב יגיעו ל-7-8 דולר למיליון Btu, או יעלו כפליים מהרמה שלהם היום, יוטל צל קודר על הרעיון של משלוחי יבוא גט"ן אמריקאים לאסיה.

אבל זה לא יקרה, אומר סוקי מ'טלוריאן', הסבור שגז אמריקאי יימכר תמורת שלושה דולר למיליון Btu בשני העשורים הבאים. "כרגע, היקף הייצור בצפון מזרח ארה"ב עומד על 20 מיליארד רגל מעוקבת ליום, שברובו מוגבל בגלל התשתית והוא זמין על פי הבאר במחיר של 1 דולר או פחות למיליון Btu".

סוקי סיפר בוועידת 'גזטק' שישקול להציע LNG מהמיזם המוצע של טלוריאן במחיר קבוע לחמש שנים של כ-7-8 דולר למיליון Btu. המתקן הראשון במיזם, שעדיין לא אושר, מתוכנן להתחיל לייצר ב-2022. ברגע שיהפוך לתפעולי ב-2025, הפרויקט, שלו חמישה מתקנים, יהיה בעל כושר יצוא של 26 מיליון טון לשנה של LNG מהמסוף בנהר קלקסיו, בדרום אגם צ'ארלס בלואיזיאנה.

עד אז, המאבק בין מוכרים וקונים יירגע. "כרגע אין לנו מודל עסקי בתעשייה, בגלל חוסר הסכמה גורף" אומר סוקי. "גם אם קונים יסתמכו על שוק הספוט, עדיין נתקשה להמציא את המודל העסקי המתאים".

סוקי אמר לפטרוליום אקונומיסט ש'טלוריאן' לא תצמיד את הגט"ן שלה לנפט ("אני לא מבין את הרעיון של הצמדת סחורה אחת למחיר של האחרת"), אך תמכור את רובה בתנאים חוזיים שאינם ספוט.

הוא אופטימי וטוען שתופעת עודף ההיצע תחלוף במהרה. "מחירים מאוד נמוכים אלה מעוררים את הביקוש," אומר סוקי. "אני די בטוח שעודף הגז ייספג עד סוף העשור ואנחנו נהיה במשבר מחיר אחר וכל הקונים יתלוננו".

יפן אינה השחקנית הגדולה היחידה שיש לה אמירה בנושא. ב-3 באפריל, קטאר, עדיין יצואנית ה-LNG הגדולה בעולם, אמרה שתסיר את הקפאת הפיתוח של השדה הצפוני. המהלך, שעורר הפתעה לרבים בשוק, נשא מעט בשורות. בשורה אחת הייתה שקטאר לא תעמוד מנגד בשעה שאיראן מפתחת את עסקי הגז שלה מעבר לגבול הימי, בשדה פארס (הכינוי האיראני לשדה הצפוני שאותו היא חולקת עם קטאר). איתות נוסף נשלח לכיוונה של אוסטרליה, ואמר שקטאר לא מוכנה עדיין לוותר על התואר שלה כיצואנית ה-LNG המובילה בעולם.

אבל המשמעות הגדולה יותר של הפתיחה מחדש של השדה הצפוני תתבהר עם הזמן. אם בשנים הקרובות אמור להופיע מחסור באספקה, קטאר תהיה מוכנה לסייע במילוי המחסור, ותיאבק לשמור על חלקה בשוק. ובעולם של היצע שופע, היצרן בעל העלות הנמוכה ישלוט בשוק.

Petroleum-Economist  / אפריל 2017