כנס השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ובמים

יותר מ-200,000 טון של קרקע מזוהמת פונו במהלך 2017כרבע מהקרקעות המזוהמות של תחנות הדלק עברו שיקום במסגרת יום העיון של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות המים הציג  אבי חיים, ראש אגף קרקעות מזוהמות, שפכי תעשייה ודלקים במשרד להגנת הסביבה תמונת מצב עדכנית.במהלך הכנס סיכם המשרד את פרויקט שיקום הקרקעות של תחנות הדלק בישראל. על פי הנתונים שהוצגו, מתוך אלף תחנות דלק הפזורות ברחבי הארץ, יותר מ-400 מצויות בתהליך של שיקום קרקע.במהלך השנים 2007 ו-2008, חברות הדלק הגדולות במשק (פז,דלק, סונול ודור אלון) חתמו על תכנית הסדרה וולונטרית עם המשרד להגנת הסביבה לביצוע סקירה ושיקום קרקע בתחנות דלק ישנות שהוקמו לפני 1997. עם כל חברת דלק נחתם הסדר שונה הבתאם לפיזור התחנות של כל אחת מהן. על פי הנתונים המעודכנים ליולי 2017, שהוצגו לראשונה ביום העיון; 19 תחנות נמצאות בהליך בדיקה, 178 ממתינות לשיקום, 101 בתהליך שיקום, 120 עברו שיקום ו-11 בבעלות פרטית וטרם הושג הסדר לגביהן. כל התחנות נמצאות בשלב חקירת קרקע או ממתינות לשיקום או אלו שבשלבי שיקום, נדרשות לסיים את התהליך עד מאי 2018. לדברי יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה: "תחנות הדלק, בפרט אלו הישנות, החלו בתהליך שיקום הקרקעות וניקויין כבר לפני כעשור באופן וולונטרי, יחד עם המשרד להגנת הסביבה. השינויים התכופים ברגולציה הסביבתית מחייבים את כלל החברות לעמוד באתגר בשיתוף פעולה עם הרגולטור".
13 מיליון ש"ח הוקצו לשיקום קרקעות בנוסף הוצגה חלוקת התקציב לפרויקט שיקום קרקעות המדינה שעד היום נוצלו מתוכו כ-13 מיליון ש"ח. על פי הדיווח הביצוע התקציבי הגבוה ביותר היה ברכס עתלית, בין היתר במפעל פרמוט, שם טיפלו בקרקע מזוהמת, בפסולת מסוכנת ובכיסוי הטמנת פסולת יבשה בעלות כוללת של כ-11 מליון ש"ח. מעל לחצי מליון ש"ח הושקע באפלוניה (נוף ים) בהשלמת חקירת קרקע במוקדי זיהום עיקריים והנעת פיילוט טיפול במוקדי זיהום עיקריים.היקף הפסולת שפונתה מקרקעות מזוהמות במהלך שנת 2017 עומדת על כ-203 אלף טון והועברה כך: כ-67%  הועברו לרמת חובב, כ-27% הועבר לטיפול ביולוגי, כ-2% הועברו לנשר, כ-2% אלף לייצוב מיצוק, והיתרה הועברה להטמנת חומרים מסוכנים או לשימוש חוזר.על פי תכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה בתחום שיקום הקרקעות לשנתיים הבאות, יש כוונה לפנות קרקע מזוהמת מהאתרים גכון: אפולוניה, כפר יונה, מעלות-תרשיחא (33,000 טון – הכמות הגבוהה ביותר), בסיס הדלק אשדוד, צריפין, תעש בית הכרם ועוד.

עוד ביום העיון

מנכ"ל מכון האנרגיה, יוסי אריה, הציג את הצד של התעשייה בהתמודדות עם רגולציה שלעתים קרובות יש תחושה שהוראותיה נשלפות מהמותן והעומס שהיא מטילה על בעלי המפעלים כובל ומכשיל אפשרות להיענות לה באופן מסודר.
ד"ר גלעד גולוב הרחיב את נושא החלופות הטכנולוגיות בשיקום קרקעות, שרובן כבר מוכרות בארץ אולם החידושים הטכנולוגיים מתעדכנים תדיר. אחריו עלה עו"ד שלו בראנץ והציג את גישתו לגבי קו המנחה את הרגולציה "זהירות מונעת". ד"ר רות דגן הציעה כלים מעשיים לניהול סיכונים וזאת כשמאחוריה שנים של ניסיון בענף, כראש תחום איכות הסביבה במשרד 'הרצוג, פוקס, נאמן".בהרצאה האחרונה הפליא פרופ' חיים גבירצמן לפרט ולגולל את סיפורו של משבר המים בעולם והביא דוגמאות מפורטות ומחכימות על הנעשה בעולם ואף קינח באמירה אופטימית למדי כי המצב בישראל דווקא משמש דוגמה אפילו למדינות כמו ארה"ב.
תודה רבה לקהל השומעים, על ההשתתפות ועל השאלות הענייניות. תודה רבה גם למרצים המקצועיים על הרצאות מושקעות וקולחות.

להתראות בשנה הבאה.

להורדת תכנית הכנס
לארכיון קורסים וימי עיון