אופק חדש לייצוא הגז הכורדי

שלוש החברות הזרות המפיקות את עיקר הנפט בכורדיסטאן העיראקית פרסמו בחודש מאי האחרון דוח מבטיח של תוצאות הרבעון הראשון על רקע התאוששות השוק העולמי – פרסום זה בא ימים ספורים לפני הודעת הממשלה האזורית על כוונתה לשנות את תנאי החזר החובות שלהן לרעת אותן חברות.

אנו עדים כיום להתחדשות של הרווחיות וההשקעה בנכסים של כל אחת מן החברות, המרוכזים בצפון-מערב הרחוק של האזור החצי-אוטונומי. ביג'אן מוסאבר-רחמני, יו"ר DNO הנורווגית, שפועלת באזור המשגשג ביותר הבטיח לפעול 'כמו בולדוזר', בכל הקשור בהזדמנויות עסקיות חדשות שצצות באזור ובכך סיכם את המגמה החיובית.

אבל פרט לחשיבות הגדולה של העתיד הכלכלי המובטח לאזור הזה לטווח הארוך, עתיד שכולל רווחי עתק לחברות המפיקות לאור מחירי הגז המתאוששים, יש גם חדשות חיוביות בכל הקשור במגזר הגז שעושה את צעדיו הראשונים באתר התפעול המשותף 'קור מור', שבדרום מזרח האזור.

'דאנה גז', אשר משרדיה ממוקמים בשארג'ה, המפעילה את האתר יחד עם Crescent Petroleum, הודיעה בתחילת מאי כי השדה השיג תפוקת שיא של 12.5 מיליון מטר מעוקב ליום. הממשלה האזורית של כורדיסטן KRG משלמת כעת את כל התשלומים והחובות בזמן, על רקע חידוש העבודות בפרויקט הרחבת השדה בעלות של 600 מיליון דולר, במטרה להוסיף עוד שבעה מיליון מטר מעוקב ליום, לאחר הפסקת העבודות בשל משבר הקורונה. השדרוג צפוי כעת להסתיים באפריל 2023.

הפיוס בין החברה מן האמירויות לבין הממשלה בארביל לפני ארבע שנים – לאחר מאבק משפטי ממושך וקשה – הביא תועלת עצומה לשני הצדדים. הנכסים הכורדיים של 'דאנה גז', הכוללים גם את שדה צ'מצ'מאל הבלתי מפותח בפוטנציאל של 1.6 טריליון מטר מעוקב מצפון, מהווים כיום את עיקר פעילות החברה, ומפצים על ירידת הפעילות בשדות המצריים שלה.

חשוב מכך, השדה 'קור מור' מספק כיום כ- 80 אחוז מהביקוש של חומרי זינה לייצור חשמל באזור. עובדה זו מאפשרת לייצא נפט וחוסכת לממשלה האזורית את נטל היבוא ואת הבעיות של מחסור בחשמל, בעיות הפוקדות תדיר את הממשל הפדרלי השכן בעיראק אחרי שנכשל בפיתוח עתודות של גז מלווה וגז בלתי מלווה לטובת יצור חשמל בהיקף הנדרש.

התפוקה מן ההרחבה הנוכחית של השדה תוקצה כולה לשימוש ה- KRG על פי החוזה הקיים. אולם 'דאנה גז' מגדילה את שאיפותיה ותרה אחר הסכמי מכירת גז כדי לתמוך בבנייה של מפעל נוסף בהיקף של שבעה מיליון מטר מעוקב ליום אותם היא צפויה לייצא בסוף 2024.

בינואר פרסמה חברת הייעוץ 'קמאר אנרג'י' דוח על מגזר הגז הכורדי: תחזית לשנת 2035 עם פוטנציאל ייצור של 40 מיליארד מ"ק לשנה – גידול של פי שמונה והרבה מעבר לצריכה הצפויה של התעשייה המקומית המתרחבת

שאיפות ייצוא

השאיפה הזאת תורמת לתחושת המומנטום החיובי המגבה את שאיפותיה של ארביל לייצא גז לשכנותיה. הפוטנציאל הוא עצום: הממשל האזורי של כורדיסטאן יושב על כ- 2.8-5.6 טריליון מטר מעוקב של גז, כ- 90 אחוזים מהעתודות של עיראק כולה.

בינואר השנה פרסמה חברת הייעוץ 'קמאר אנרג'י' מדובאי דוח על מגזר הגז הכורדי. הדוח מציג תחזית לשנת 2035 עם פוטנציאל ייצור של 40 מיליארד מ"ק לשנה – גידול של פי שמונה והרבה מעבר לצריכה הצפויה של התעשייה המקומית המתרחבת. לפי תחזית זו, עשוי להיוותר עודף של 10 מיליארד מ"ק לשנה, עודף שאפשר לייצא לבגדאד או לאנקרה. על פי מנכ"ל 'דאנה גז', פטריק אלמן-וורד, משא ומתן בנושא כבר מתנהל עם שתי הבירות.

חלק גדול מהמוטיבציה לפיתוח הנרחב של מגזר הגז מגיע מוושינגטון – שמימנה את המחקר של 'קמאר אנרג'י' ואישרה הלוואה באמצעות התאגיד הפיננסי הבינלאומי לפיתוח בסוף השנה שעברה, בסכום של עד 250 מיליון דולר לטובת הרחבת 'קור מור'.

גורמים רשמיים בארה"ב מדברים בגאווה על קידום הפיתוח הכלכלי הן באזור הכורדי והן בעירק כולה. אך, כפי שמודה אלמן-וורד, יכולתו של הפרויקט להשיג מימון מותנית במידה רבה ברצון שתי המפלגות בארה"ב להפחית את תלות הממשל הפדרלי העיראקי ביבוא גז ואנרגיה מאיראן – ובכך להעניק לה מינוף פוליטי נוסף על שכנתה. טהראן משתמשת באינספור ערוצי ההשפעה שלה כדי לסכל את החלופות מאותה סיבה.

יכולתו של הפרויקט להשיג מימון מותנית במידה רבה ברצון שתי המפלגות בארה"ב להפחית את תלות הממשל הפדרלי העיראקי ביבוא גז ואנרגיה מאיראן

40 מיליארד מ"ק לשנה – פוטנציאל הגז של כורדיסטן ל- 2035

הסכמי מכירת הגז עם בגדאד עשויים לסייע גם לשכך מעט את החיכוכים הנצחיים בין שתי הממשלות, בניגוד מוחלט למחלוקות העמוקות בעניין הריבונות שהתחדדו סביב ייצוא הנפט של האזור באופן עצמאי על ידי הממשלה הכורדית האזורית. אך חיכוכים כאלה עשויים גם לגרום ל'דאנה גז', או לכל משקיע זר אחר, לנקוט משנה זהירות בחשיפה ישירה לעסקה כזו.

קיים סיכון נוסף כי מכירות הגז עשויות לסבול מן המחלוקת השנתית בין הממשלות סביב חלוקת הכנסות והקצאות תקציביות. נושא תמחור היצוא לדרום יהיה גם הוא מורכב, בהיעדר שוק תחרותי – נושא פחות רלוונטי ליצוא הטורקי.

שיטת Gas-by-wire – ייצור חשמל באמצעות אותו גז וייצואו לבגדד בעלות נמוכה יותר ולוגיסטיקה פשוטה יותר – עשויה להיות פתרון הייצוא הטוב ביותר לטווח הקרוב. אלמן-וורד מציין כי שיחות הפתיחה כוללות גם קונים מקומיים פוטנציאליים, אשר עשויים לכלול את דרישות הצריכה של הדור החדש וכן משתמשי קצה תעשייתיים.

בפרויקט נלמדה ותוגברה גם מידת המהימנות של בידוד הפחמן. שיעור היעילות של תהליכים אלה הגיע לכ-99 אחוז, וכמויות הפד"ח המאוחסן עקפו את התחזיות ההתחלתיות. לצד זאת, מציין דובר 'קווסט', סטפן וולת'ויזן, עלויות התפעול של הפרויקט ממשיכות לרדת. כשהמיזם עוד היה בגדר הצעה בלבד, הערכות עלות התפעול נעו באזור ה-40 דולר לטונה מעוקבת של פד"ח. כיום, מציין וולת'ויזן, עלות זו ירדה לכ-25 דולר לטונה מעוקבת. "גם אם מדובר בתהליך יקר, העלויות של לכידה ואחסון של פחמן אינן כה גבוהות כפי שחשבנו. הן ממשיכות לרדת והטכנולוגיה עובדת. מימן כחול הוא אפשרות ממשית".

כשמלאו למיזם ארבע שנים קרות'רס ציין שמאחר שהעלות נמוכה מהצפוי, גם שחקנים אחרים יוכלו להשתתף "בעליית המדרגה" של לכידת הפחמן. "החסמים יורדים כאשר אנחנו מאפשרים לפחמן לעבוד בשבילנו ולהניב הכנסה".

"'קווסט' אמנם נהנה עד כה ממימון ממשלתי משמעותי, אבל בזכות עקומת הלמידה התלולה והירידה בעלויות, הטכנולוגיה עומדת מבחינה כלכלית יותר ויותר ברשות עצמה. התעשייה בוחנת כעת תהליכים של לכידה, ניצול ואחסון פחמן (CCUS), תהליכים שיוכלו לאפשר לפרויקטים לממן את העלות של עצמם ככל ויצליחו לייצר הכנסה מספקת משיוב פד"ח".