סבב הסנקציות האחרון על איראן העמיד סדרה חדשה של אתגרים בפני תעשיית הנפט שלה. לפחות שני עשורים היא התקשתה לשמור על התפוקה משדות הנפט המזדקנים שלה. כעת, לאור העימות מימי אובמה, הסנקציות מעלות בעיה אחרת: איך לשמור על יצוא הנפט באופן המיטבי.
כאשר נחתם הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית (JCPOA) שנכנס לתוקף בינואר 2016, הוגדר מחדש חוזה מסוג IPC – Iran Petroleum Contract – וזאת על מנת להקיף מגוון של שדות שיוכלו ליהנות מהשקעות בינלאומיות. אבל התהליך הזה התקדם מעט מאוד כשהעסקאות המתקדמות ביותר נחתמו עם 'טוטאל' הצרפתית וסי-אן-פי-סי הסינית והן נועדו לפתח את שלב 11 בשדה הגז דרום פארס, אשר הסתיים עם יציאתה של 'טוטאל' באוגוסט 2018.
בשנת 2016 התאוששה התפוקה האיראנית מ-2.8 מיליון חביות ביום לשיא של אחרי המהפכה – קצת יותר מארבעה מיליון חביות ביום בדצמבר. נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן במאי 2018 וכן ההסלמה העקבית בסנקציות קיצצו שוב את רוב משלוחי הייצוא כאשר רק סין וסוריה (אשר סביר להניח אינה משלמת בכלל) עדיין מהוות יעדים ליצוא בכמות משמעותית.
התפוקה צנחה במכה, בהתאם לירידה בייצוא. מ-3.8 מיליון חביות ביום בקירוב במועד הטלת הסנקציות מחדש, הייתה ירידה חדה לפני שההיקף התקבע על כ-2.7 מיליון חביות ביום בדצמבר 2018 עד מרץ 2019. במאי 2019 נגמרה תקופת ההחרגה מהסנקציות ואז באוגוסט שוב צנחה התפוקה ל-2.2 מיליון ח/י בקירוב.
למרות הסנקציות האמריקאיות, איראן מוצאת דרכים לייצא את הנפט הגולמי שלה, כשהיא משתמשת בהעברות מטען מאוניה לאוניה בלב ים, שבהן פורקים את הנפט הגולמי ממכליות גדולות לתוך ספינות קטנות יותר המעבירות את המטען לחוף
אתגר של אחסון נפט
תחת זאת, הבעיה היא ניהול כמות עודפת של חביות שאותן אסור לייצא. מלאי האחסון עלו מ-33.6 מיליון חביות ביוני 2018 ל-66.1 מיליון חביות במאי 2019, כאשר פג תוקפו של סבב ההחרגות האחרון. לאחר מכן הכמות עלתה ל-111.5 מיליון חביות ביולי, שנחלקו שווה בשווה בין אחסנה ביבשה ואחסנה במכליות בים, מה שמסמן קצב מילוי של 740 אלף חביות ביום ביוני-יולי.
כושר האחסון ביבשה עומד על 69.1 מיליון. אמנם איראן בונה עוד כושר אחסון, אבל הוא מגיע כעת לקצה היכולת שלו ועלול להגיע למצב שבו צריך יהיה לצמצם משמעותית את הייצור, אלא אם היא תוכל להמשיך ולאחסן במחסנים בפיקוח וברישיון בסין. כושר זיקוק קונדנסט, לרבות בית הזיקוק החדש 'פרסיאן גולף סטאר' שמזקק 350 אלף חביות ביום, יקלו את הבעיה הזאת רק במעט.
הלחץ על מגזר האנרגיה של איראן בשל סבב הסנקציות האחרון היה כבד מאוד. נראה שמגזר ההפקה מתמודד לא רע – הבעיות הן למצוא קונים, להתמודד עם כמויות האחסון העצומות ובמקביל לשמור על כלכלה עם הראש מעל המים כאשר ההכנסות מייצוא נפגעו קשות. כל זאת בהנחה שהמתקפה על בית הזיקוק של 'ערמקו' בסעודיה לא תגרור אחריה הסלמה נוספת בסכסוך במפרץ.
בתחילת אוקטובר, סין עזבה את הפיתוח של דרום פארס ושר הנפט האיראני הודיע ש'פטרוארס' תפתח אותו לבדה.