איראן צפויה להרוויח מפרויקט גז במימון חברת 'של'

'מפנא גרופ' האיראנית היא הנהנית הגדולה ביותר מתחנת כוח שצפויה לספק אנרגיה לפרויקט גז במימון חברת 'של' בעיראק, וממחישה את התגברות האינטרסים העסקיים של איראן אצל שכנתה ואת הקונפליקט שניצב בפני 'של' עם שינוי סדרי העדיפויות הגיאופוליטיים של המערב במזרח התיכון.

'בצרה גז קומפני', ש-44% ממנה בבעלות 'של', תהפוך לצרכנית העיקרית של תחנת הכוח העצמאית 'רומילה' בדרום עיראק, שהחלה לפעול ביוני. 'רומילה' היא בבעלות 'שמארה הולדינג' הירדנית, אך הקימה אותה 'מפנא גרופ' האיראנית, הזכאית ל-78% מההכנסות ממכירות חשמל, לפי מסמכים שהגיעו לידי ה'פייננשל טיימס' ולדברי אנשים שהיו מעורים בחוזים.

היוזמה המשותפת של חברת 'של', שקיבלה מימון מהבנק העולמי, זכתה לשבחים רבים על תפקידה בלכידת גז שעד כה הוצת בשדות הנפט של עיראק, ועל ניצולו להפקת מקומית של חשמל, בישול וייצוא. החברה הממשלתית העיראקית 'סאות' גז קומפני' מחזיקה ב-51% מהפרויקט, ובית המסחר היפני 'מיצובישי' מחזיק ב-5% ממנו.

'של' ו'בצרה גז' מסרו שאינן פועלות מול 'מפנא'. אין סימנים לכך ש'בצרה גז' שילמה תמורת חשמל מתחנת הכוח 'רומילה'. התשלומים מתבצעים ממשרד החשמל העיראקי ואם היו, מדובר בהפרה של סנקציות אמריקאיות או אירופיות על סחר עם איראן.

עם זאת, חלקה של 'מפנא' בתחנת הכוח משקף את היקף ההשתלבות של חברות המקורבות למשטר האיראני בכלכלה העיראקית.

"לאיראן יש השפעה ואינטרסים עמוקים בממשל העיראקי ובמשרדי הממשלה", אמר רינאד מנסור, מנהל היוזמה העיראקית במכון המדיניות צ'טהם האוס. "השקעות ורשתות ארוכות טווח מבטיחות שהיא תמשיך להיות המעצמה הזרה בעלת ההשפעה הרבה ביותר".

איראן מושקעת במיוחד במגזר האנרגיה. עשרים שנה אחרי הפלישה בראשות ארה"ב, סבל מתמשך משחיתות ומחסור כרוני בהשקעות, עיראק תלויה משמעותית בייבוא גז וחשמל מאיראן, המספקת יותר משליש מצרכי האנרגיה שלה.

חברת 'של' לא לבד בסירה הזאת. מספר חברות נפט בינלאומיות, ביניהן BP ו'אקסון מוביל', מנהלות בעיראק שדות נפט המסתמכים על אנרגיה מהרשת הלאומית של עיראק.

העובדה ש'מנפא' הקימה את תחנת הכוח 'רומילה' היא אחת הדוגמאות הטובות לחדירתה של איראן למגזר. היא גם משקפת את השינויים בכללי ההתנהלות של המערב מול טהרן בעשור האחרון, כללים שבעבר הקשו על פעילותם של משקיעים זרים בעיראק.

כש'מפנא' נבחרה להקים את תחנת הכוח 'רומילה' בשנת 2015, איראן עמדה לחתום על הסכם גרעיני עם מעצמות המערב והיחסים ביניהן השתפרו. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נסוג מהעסקה שלוש שנים לאחר מכן והשיב את הסנקציות על כנן.

החוזה לפיתוח תחנת הכוח 'רומילה', בהספק צפוי של 3,000 מגה-ואט, הוענק ל'שמארה' בשנת 2014, בגיבוי הסכם רכישת חשמל עם משרד החשמל של עיראק. תחילה החברה קיוותה לעבוד עם שותפה אמריקאית או אירופית, אבל הפעילות של ארגון 'המדינה האיסלאמית' בעיראק ובסוריה באותה תקופה פגעה בהתעניינות המשקיעים מהמערב. במקביל, אחרי שנתיים של משא ומתן בין מעצמות המערב ואיראן על עסקה גרעינית, נוצרה האפשרות לחידוש הפעילות מול חברות איראניות.

"לאיראן יש השפעה ואינטרסים עמוקים בממשל העיראקי ובמשרדי הממשלה", אמר רינאד מנסור, מנהל היוזמה העיראקית במכון המדיניות צ'טהם האוס. "השקעות ורשתות ארוכות טווח מבטיחות שהיא תמשיך להיות המעצמה הזרה בעלת ההשפעה הרבה ביותר".

בסופו של דבר קיבלה מפנא חוזה של כשני מיליארד דולר להקמה ואספקת הטכנולוגיה העיקרית לתחנת הכוח 'רומילה', בגיבוי ערבויות מממשלת עיראק, שנחתמו ב-9 ביולי 2015 – ימים ספורים לפני עסקת הגרעין של המערב עם איראן.

'מפנא' היא קבוצת אנרגיה ותשתיות שהוקמה בשנת 1993, והיא מהחברות המצליחות באיראן. ממשלת איראן קידמה את ההשקעה ב'רומילה' ותחנת הכוח קיבלה פוליסת ביטוח סיכון פוליטי בסך 300 מיליון דולר כתמיכה מקרן הערבויות לייצוא מאיראן, ובאתר של 'מפנא' מתוארת כ"מיזם החשמל הבינלאומי הגדול ביותר" של החברה.

ב-2019 היוזמה המשותפת עם 'של' הגיעה להסכמות לגבי רכישת חשמל מתחנת הכוח ב'רומילה', בחוזה בשווי 35 מיליון דולר להקמת קו חשמל באורך 18 ק"מ למתקן נוזלי גז טבעי (NGL) שהחברה מקימה סמוך אליה, לפי מסמכים שהועברו ל'פיננשל טיימס' מ'אנארת'ד' Unearthed)), קבוצת עיתונות חוקרת המקושרת לגרינפיס.

מתקן נוזלי הגז הטבעי בבצרה צפוי להתחיל לפעול ביוני ויקבל 70 מגה-ואט מ'רומילה', הספק שעשוי לגדול ל-200 מגה-ואט עם הגדלת המתקן.

תפקידה של 'מפנא' בפרויקט שנוי במחלוקת. יועץ לשעבר לראש הממשלה ואדם נוסף המתמצא בנושא אמרו כי בשנת 2021, בעקבות לחץ אמריקאי הקפיאה עיראק את החשבון העיראקי שבאמצעותו 'מפנא' מקבלת כספים

תפוקת החשמל של תחנת הכוח מאז שנת 2020 היא בהספק עד 1,500 מגה-ואט. משרד החשמל הוא ספק האנרגיה היחיד בעיראק, כך שבפועל הוא משמש מתווך עבור תחנת הכוח ב'רומילה', משלם ל'שמארה' ול'מפנא' על החשמל המופק ומוכר אותו ללקוחות כגון 'בצרה גז'. 'שמארה' מקבלת 22% מההכנסות, והיתר מועברות ל'מפנא' כהחזר על עבודתה בפרויקט, לפי המסמכים ולדברי שלושת האנשים שציינו לעיל. ב'שמארה' סירבו להגיב.

של מדגישה כי היא "לא פעלה מול 'מפנא' או כל ישות איראנית אחרת", והוסיפה כי אין באפשרותה להגיב על "התשתיות, תזרימי הכספים או ההסדרים המסחריים עם ספקים מצד-שלישי או צרכני חשמל" של משרד החשמל. החברה גם הגנה על חלקה ב'בצרה גז' "החברה הוקמה כחלק מהפתרון להגברת העצמאות של עיראק בתחום האנרגיה והפחתת התלות שלה בייבוא גז".

'מפנא', 'סאות' גז קומפני' ומשרד החשמל של עיראק לא הגיבו לבקשה לתגובה. 'מיצובישי' הפנתה את השאלות ל'בצרה גז'.

מ'בצרה גז' נמסר כי שילמה למשרד החשמל רק עבור החשמל וכי היא אינה פועלת מול 'מפנא', והחוזה היחיד שלה מול שמארה הוא ההסכם להקמת קו החשמל משנת 2019. "בדיקת הנאותות שערכה 'בצרה גז קומפני' על 'שמארה הולדינג' לא העלתה חששות הקשורים לסנקציות או לחוקי הציות המסחרי", מסרה החברה.

למרות זאת, תפקידה של 'מפנא' בפרויקט שנוי במחלוקת. יועץ לשעבר לראש הממשלה ואדם נוסף המתמצא בנושא אמרו כי בשנת 2021, בעקבות לחץ אמריקאי הקפיאה עיראק את החשבון העיראקי שבאמצעותו 'מפנא' מקבלת כספים. כתוצאה מכך 'מפנא' מעכבת את סיום הקמת תחנת הכוח, שצפויה לספק 3000 מגה-ואט עם השלמתה.

בין היתר, ארה"ב מוטרדת מהתפקיד שממלא חסן דאנאי-פר, לשעבר שגריר איראן בעיראק וחבר לשעבר במשמרות המהפכה, בשתדלנות בעיראק מטעם 'מפנא', מסרו המקורות. לא ניתן היה להשיג את דאנאי-פר לקבלת תגובה.

"ארה"ב ועיראק פועלות יחד למען מודרניזציה במערכת הפיננסית בעיראק, מאבק בשחיתות ומניעת מניפולציות במערכת הפיננסית", השיבו ממחלקת המדינה האמריקאית לשאלות על החברה. בנוסף, נמסר שארה"ב מתמקדת ב"שיפור ביטחון האנרגיה של עיראק" תוך תמיכה בקידום פרויקטים ללכידת גז במדינה כדי להפחית את פליטות הגז ולהפיק חשמל, להקים קווי הולכה בין-אזוריים ולהפוך את תשתיות החשמל למודרניות.

אבל יש עוד תשלומים הקשורים באנרגיה בין המדינות, שנתקלים בקשיים. ההקלות בסנקציות האמריקאיות מאפשרות לעיראק לייבא גז וחשמל ישירות מאיראן, אבל איראן יכולה להשתמש בתשלומים מעיראק רק למימון רכישת מזון ותרופות או להעברות בינלאומיות מורשות אחרות. ההסדר מאפשר לעיראק לעמוד בביקוש המקומי לחשמל, אך התשלומים לעיראק לרוב מעוכבים ואיראן מפסיקה לעתים את האספקה.

"הסנקציות יצרו לעיראק מלכוד 22", אמר יאסר אלמלכי, אנליסט מדינות המפרץ ב-MEES. "בוושינגטון מבינים ([שייבוא הגז והחשמל מאיראן) חיוני ליציבות הפוליטית והחברתית במדינה וממשיכים לאפשר הקלות בייבוא, אך עקב המגבלות על העברת התשלומים לאיראן, הם מצטברים בעיראק".