אלג’יריה: מחכים שהאבק ישקע

תסיסה פוליטית מערערת את מגזר האנרגיה של אלג’יריה ואת חברות הנפט הבינלאומיות שמשקיעות בה

Petroleum Economist / מאי 2019

מגזר האנרגיה של אלג’יריה שוב בקו האש. אחרי שנשיא המדינה, עבד אל-עזיז בותפליקה הודח בהפגנות ענק ברחובות, פוטר גם מנהל ענקית האנרגיה בבעלות המדינה ‘סונאטראכּ’ והתביעה במדינה פותחת מחדש חקירות שחיתות בחברה.

הפיטורים וההחלטה לחזור לחקירות השחיתות שמלוות את אלג’יריה כבר עשור, הותירו את חברות הנפט הבינלאומיות עם סימן שאלה – כמה מתכנית הרפורמות המובטחת של חברת ‘סונאטראכּ’ אכן יצא לפועל?

הפגנה באלג'יריה

מפגין אלג’ירי בהפגנות נגד הממשל מול בניין הדואר האיקוני, מאי 2019. ההפגנות הקוראות לבעיור השחיתות נמשכות גם אחרי שהודח הנשיא ב-3 באפריל. מקור: ריאד קרמדי / גטי אימג’ז

באלג’יריה ובאיטליה נערכו משפטים שחשפו שלל טיפוסים ססגוניים, אחד מהם מכונה “מר שלושה אחוזים”, כינוי שמתייחס לאדם ששרבט על מפית של מלון יוקרה את תעריף שירותיו

מיד אחרי שהנשיא החולה והמתבודד בן ה-82 הואיל להיענות לחודשיים של מחאות ולפנות את כס השלטון הורה הרמטכ”ל לפתוח מחדש את הספרים של ‘סונאטראכּ’, ששולטת בשמונים אחוזים מתעשיית הנפט והגז של אלג’יריה. ואז, ב-23 באפריל, הנשיא לתקופת המעבר עבד אל־קאדר בן-סלאח, הכריז שהוא מפטר את מנכ”ל החברה, עבד אל-מומן עולד קדור. הנשיא הזמני לא מסר סיבה לפיטורים, אבל קדור היה קרוב לבותפליקה ונראה שנקלע לניקוי אורוות כללי.

“ההכרזה של התובע הצבאי לפתוח מחדש את חקירת ‘סונאטראכּ’ הייתה הטלת פצצה” אמר ג’ון המילטון, מנהל חברה לייעוץ באנרגיה. “‘סונאטראכּ’ רק התחילה להתעשת אחרי ציד מכשפות מתמשך. חברת נפט בינלאומית שרוצה להשקיע במדינה תצפה לשיפור בחוקים שמאפשרים תנאי עבודה טובים וסביבת עסקים יציבה יותר”.

שערוריית השוחד ב’סונאטראכּ’ כללה חקירה שנפרשה על שלוש יבשות וקרעה את החברה לגזרים. המדינה אסרה את המנכ”ל הקודם, שלושה סגני נשיא לשעבר ויותר ממחצית הדרג הבכיר. מחוץ לארץ, בארה”ב החרימו הרשויות דירות יוקרה בניו-יורק ובבית משפט באיטליה נכלא בספטמבר האחרון סמנכ”ל שירותי נפט לשעבר של חברת Saipem שנאשם בשוחד בסך מיליארדי דולרים, שחברת ‘סונאטראכּ’ מעורבת בו.

רשת השוחד ו”תשלומי הזירוז” שדרכה עברו מאות מיליוני דולרים, נחשפה בהדלפה של מסמכי פנמה ונקשרה לחברות חוץ-גבוליות חשאיות. באלג’יריה ובאיטליה נערכו משפטים שחשפו שלל טיפוסים ססגוניים למשל, “מר שלושה אחוזים”, כינוי שמתייחס לאדם ששרבט על מפית של מלון יוקרה את תעריף שירותיו.

החקירה המתחדשת תתקבל באהדה בקרב המפגינים ששטפו את הרחובות ומחו על שחיתות השלטון. באלג’יר מכנים את אליטות השלטון זה שנים בשם “הכוח” – Le Pouvoir. מאז שב-1962 הוכרזה העצמאות מצרפת, שלט במדינה אותו קומץ בכירים בצבא, בפוליטיקה ובעולם העסקים, אבל מאז הגרסה האלג’ירית לאביב הערבי גם בשכבה זו מורגשות התזוזות.

פתיחה מחודשת של החקירות עשויה להועיל לצבא דווקא. למרות שהגנרלים, הם חלק בלתי נפרד מ”הכוח”, הם גילמו תפקיד חשוב בלידתה של מהפכת הרחוב של אלג’יריה. החיילים עמדו על המשמר ולא נשלחו להתעמת עם המפגינים והצבא התעקש שבותפליקה יתפטר. עכשיו הצבא מקווה להתחמק מהדרישה לטיהורים.

 

רפורמה 2030?

החקירה המתקרבת תערער את מגזר הנפט והגז, שממילא תקוע עם רפורמה שלא מתקדמת. התמריצים לרפורמה בחברת ‘סונאטראכּ’ הם תולדה של ייאוש. אלג’יריה מתפקדת כמדינת קצבה. עד שפרצה המחאה, ‘הכוח’ היו מי שניהלו את המדינה וגם הבטיחו שכמות מספקת מרווחי הנפט והגז יחלחלו גם לאוכלוסייה בצורת סובסידיות למזון, אנרגיה ודיור. אבל ההכנסה מנפט וגז מתכווצת והאוכלוסייה גדלה.

אלג’יריה הצליחה לשקם את תפוקת הגז שלה, שזינקה מ-132.2 מיליארד מטר מעוקב בשנה ל-141 מיליארד בשנתיים שבהן כיהן קדור. הבעיה היא שהביקוש המקומי לגז הולך וגובר בקצב של 4.5 אחוזים בשנה, באוכלוסייה שכעת מונה 41 מיליון נפשות וב-2030 צפויה להגיע לחמישים מיליון. העלייה בביקוש פירושה שהגז המסובסד לצריכה פנימית עומד כעת על 41 מיליארד מטר מעוקב לשנה, מה שמותיר 54 מיליארד לייצוא, והכמות הזאת פוחתת ב-0.7 אחוז מדי שנה.

לפי הנתונים מהבנק העולמי, בגלל חוסר יעילות ובארות מתיישנות, תפוקת הנפט התכווצה מ-1.7 מיליון ח/י ב-2018 ל-1.1 מיליון. בשנת 2014, המשטר הקודם, שחשש מהפגנות ברחובות, הגיב לצניחה במחירי הנפט בכך שהשתמש ביתרות המט”ח בכדי ששיטת הסובסידיות לא תשתנה. כך הצטמצמו יתרות המט”ח מ-194 מיליארד ב-2013 לשישים מיליארד ב-2018.

הפחמימנים מהווים 95 אחוזים מרווחי הייצוא של המדינה ולכן הפתרון של השלטון הקודם היה לנסות ולמצוא עוד מהם. לפיכך, במרץ 2018, קדור הודיע על ‘רפורמה 2030’, תכנית נועזת, יש שיאמרו גחמנית, להשקיע תשעה מיליארד דולר ב-400 בארות נפט וגז כחלק מניסיון לייצר הכנסה של עוד 67 מיליארד דולר כבר בשנת 2030.

קדור הודיע על ‘רפורמה 2030’, תכנית נועזת, יש שיאמרו גחמנית, להשקיע תשעה מיליארד דולר ב-400 בארות נפט וגז כחלק מניסיון לייצר הכנסה של עוד 67 מיליארד דולר כבר בשנת 2030

נפט וגז בשפע

בחוברות שמסבירות את הרפורמה מודגש הפוטנציאל הגדול של הנפט והגז. אלג’יריה מחזיקה בעתודת הגז העשירית בגודלה בעולם ועתודות הנפט ה-16 בגודלן. יותר משני שלישים מהמדינה הגדולה באפריקה עדיין לא נבחנו בטכנולוגיות החיפוש החדישות. מה הבעיה? מימון, טכנולוגיה ומיומנות. רק חברות נפט בינלאומיות מסוגלות לספק זאת, ולעת עתה, הן תופסות מרחק.

אחת הסיבות להתרחקות של חברות נפט בינלאומיות מאלג’יריה היא רמת השחיתות הגבוהה, ביורוקרטיה וחוסר יעילות במגזר הפחמימנים. סיבה נוספת היא חוקים נוקשים שהנהיג המשטר הקודם בשנים האחרונות. בכל מיזם עם ‘סונאטראכּ’, חלקן של חברות הנפט הבינלאומיות לא יעלה על 49 אחוזים, ובכירים זרים מתלוננים שפירוש הדבר שיהיה עליהם להזרים משאבים למיזמים שאין להם שליטה בהם.

 

סימני שאלה בפרלמנט

כדאי לזכור גם את המס על רווחים מזינוק במחירי הנפט – windfall tax, שלפיו, חברות נפט בינלאומיות חייבות להעביר מס נוסף אם מחירי הנפט מזנקים מעל רמה מסוימת. נוסף על כל אלו ישנו חוק הדורש שאת הכסף שחסכו חברות בינלאומיות בזכות הקלות במס הן ישקיעו בעסקים מקומיים, ולא במדינות האם שלהן. החברות הבינלאומיות התפכחו כשאלג’יריה העמידה למכרז בלוקים לחיפוש. בשנת 2010, נקנו רק שניים מתוך 11 בלוקים ובמכירה שנייה ב-2014 נמכרו רק ארבעה מתוך 31 בלוקים.

הפתרון של קדור היה לנסח חוק שנועד להעלים את כל ההגבלות הקודמות. אבל הפרלמנט, שמתקשה לתפקד בשל הפלגנות הרבה שקורעת אותו מבפנים, נכשל בהעברת החוק ביוני שעבר ומאז טאטא אותו מתחת לשטיח. הפיטורים של קדור, המנכ”ל השביעי במספר שמפוטר מ’סונאטראכּ’ ב-11 שנה, פירושם שלעת עתה, אין לדעת מה ילד יום.

בינתיים, לאור ההתקוממות הפוליטית האחרונה, גם ‘סונאטראכּ’ הורידה הילוך ואפילו משכה ידיה מעסקאות שכוללות השקעות זרות. גורמים רשמיים ביוון אומרים ש’סונאטראכּ’ חזרה בה מהצעת מחיר שנתנה, יחד עם חברת ‘ויטול’, במכרז על בית הזיקוק הגדול ביותר ביוון ‘הלניק פטרוליום’. מיזם מסחרי נוסף שבו היה עליה לבחור בין ‘אני’, ‘טוטאל’ ו-‘ויטול’, יידחה גם הוא.