אנליסט הגט"ן של סוכנות האנרגיה הבינלאומית: גט"ן הוא לגיבוי יותר מאשר דלק מעבר

הביקוש העולמי לגז יגיע לכ-4,400 מיליארד מ"ק עד 2030, ואז קצב העלייה יתמתן. כשבוחנים תרחישים אגרסיביים יותר במונחי המעבר לאנרגיה נקייה, הביקוש לגז יגיע לשיא הרבה לפני 2030

הזעזוע בשוקי הגז האירופיים בעקבות המלחמה באוקראינה הדהד בכל רחבי העולם, העלה שאלות הקשורות לאספקה העולמית ולהתגבשות של אירופה כשוק שצורך בעיקר גז טבעי נוזלי וזרע ספקות בקשר לשאלה אם אסיה תצליח לקדם את הגט"ן כפי שקיוותה שנים. יש גם השלכות על ביטחון האספקה, תשתיות ואחסון וכן על החשיבה ארוכת הטווח בנוגע למעבר לאנרגיות נקיות. 'פטרוליאום אקונומיסט' צולל לעומק הסוגיות בראיון בלעדי עם גרגיי מולנאר, האנליסט הבכיר לגט"ן בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.

איך שינתה אסטרטגיית הגז החדשה של אירופה את שוק הגט"ן העולמי?

מולנאר: במבט לשנת 2022, שוקי הגז האירופיים סבלו מזעזוע רציני בהיצע בעקבות קיצוצי האספקה המשמעותיים ברוסיה. כתוצאה מכך נוצרה, כמובן, מסגרת חדשה לגמרי לשוק הגז האירופי ולשוק הגז הגלובלי.

מדובר בירידה של כ-80 מיליארד מ"ק, קרוב לצריכת הגז השנתית של מדינה כמו איטליה, או 15% מהסחר העולמי בגט"ן ולכן, כמובן, נדרשות התאמות ושוק הגז האירופי נכנס להקשר אחר לחלוטין. לפני שנת 2022 אירופה הייתה, במובן מסוים, שוק המוצא האחרון לגט"ן. השוק האירופי תופס כעת את מקומו כשוק פרימיום לגט"ן והוא משמש לביקוש הבסיסי לחשמל – שינוי משמעותי מאוד. יידרשו לכך התאמות מסוימות במונחי תשתיות, אסטרטגיות רכש וניהול תיקי השקעות.

יש לכך השלכות גם על אזורים אחרים. במקביל להגברת ייבוא הגט"ן לאירופה ב-2022, הייבוא לשווקים האסיאתיים ירד במידה ניכרת. ראוי לציין כאן את התפקיד של סין, שהייתה המנוע לצמיחה בביקוש, אבל חוותה ירידה חסרת תקדים של 20% בייבוא האנרגיה שלה בסתיו בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, כך שהתפנו מלאים שנשלחו במקום זאת לשוק האירופי. עם זאת, לעלייה החדה בביקוש לגט"ן באירופה יש מחיר. המחסור בהיצע בכמה שווקים רגישים למחירים בדרום אסיה, כמו פקיסטן ובנגלדש, הביא להפסקות חשמל יזומות. בסין ראינו עלייה בביקוש לפחם לחשמל, כך שפליטות הפחמן עלו. לעובדה שאירופה הצליחה למשוך גט"ן מאזורים אחרים בעולם יש גם מחיר, והתוצאה היא פליטות פחמן גבוהות יותר וחוסר ביטחון באספקתו לאזורים אחרים.

עד כמה שוק הגז באירופה מוכן לחורף?

מולנאר:  קודם כול, צריך להבין שהמתח שהורגש בין ההיצע לביקוש ב-2022 שוכך משמעותית באירופה מאז תחילת 2023, בין היתר בזכות מזג האוויר הנוח, אבל גם בגלל צעדי מדיניות שננקטו בזמן. המדיניות התמקדה בשתי חזיתות: הראשונה, מילוי המאגרים ושמירתם בתפוסה מלאה והשנייה, ריסון הביקוש.

כיום אנחנו במצב שבו אתרי האגירה באירופה מלאים ב-57 אחוז (נכון לסוף אפריל) וגם עומדים על 57 אחוז מעל לממוצע של חמש שנים. המשמעות היא שיש לנו תוספת של 20 מיליארד מ"ק גז בהשוואה לממוצע של חמש שנים, אך חשוב מכך, שנצטרך להזרים רק מחצית מהכמויות שהזרמנו בשנה שעברה כדי להגיע לרמות של 90 אחוז בתחילת עונת ההסקה של 2023-2024. זו הקלה אבל אסור להיות שאננים, כי חשוב שנגיע לרמות של 90 אחוז עד תחילת החורף.

צריך גם להמשיך ולמתן את הביקוש, וכבר יש חשש לבצורת שתשפיע על ההספק באנרגיית המים, המצב הגרעיני בצרפת – מה שעלול גם להוביל לרמות גבוהות יותר של הפקת חשמל בגז – ולעלייה מסוימת בביקוש לגז תעשייתי בעקבות התמתנות המחירים.

המרכיבים השונים דינמיים, והעלייה בביקוש עשויה להיות גבוהה מהצפוי. בצד ההיצע, ייתכן שיהיו הפתעות בלתי נעימות כגון הסיכון סביב אספקת הגז בצינור שעוד נותרה מרוסיה, זמינות הגט"ן ותחרות עזה יותר מהשווקים האסיאתיים, כולל מסין – שאולי לא תתאושש בהכרח לרמות של 2021, אך הביקוש עשוי לגדול משמעותית.

גם מחסורים בלתי צפויים צריך להביא בחשבון ואם נבחן את השנים האחרונות, מדי שנה היה מחסור קטן או גדול שהשפיע על היצע הגז. לא נוכל להרשות לעצמנו השנה עוד תאונה כמו ב'פריפורט'. בהחלט יש אי-וודאות סביב מזג האוויר – קיץ יבש או רבעון רביעי קר – שיכולים לשבש את האיזון העדין באירופה.

ייתכן שיהיו הפתעות בלתי נעימות כגון הסיכון סביב אספקת הגז בצינור שעוד נותרה מרוסיה, זמינות הגט"ן ותחרות עזה יותר מהשווקים האסיאתיים

מה דעתך על מנגנון הגבלת מחירי הגז לאור הסיכון שמחירים נמוכים יותר עלולים לפגוע בהיצע?

מולנאר: למנגנון התיקון בשוק הסיטונאי שהציע האיחוד האירופי יש רכיב דינמי שמאפשר לאירופה להציע מחירים גבוהים יותר משווקים אחרים, גם אם הוא מופעל. למנגנון התיקון בשוק אין השפעה על מסחר מעבר לדלפק OTC, ורוב הגז במסירה פיזית באירופה נסחר מעבר לדלפק ולא בבורסות, שהן יותר כלים לניהול סיכונים. אז יש מספר שסתומי ביטחון במנגנון, ועל כן לא צפויה להיות לו השפעה שלילית על ביטחון האספקה באירופה.

האם אירופה תרחיב את תשתיות הגט"ן שלה חרף התכנית להתרחק מגז, או שלגז יש תפקיד חיוני לטווח הארוך?

מולנאר: מאז תחילת המשבר של 2022, ראינו הרחבה ותכנון של יכולות נוספות לגיוז מחדש בצפון מערב אירופה, אך גם בשווקים במזרח אירופה. ראינו גם צינורות אספקה חדשים ותשתיות אגירת גז חדשות. כל אלה משקפים את דפוסי האספקה החדשים שנוצרו. באירופה קיבלנו בעבר את רוב הגז מהמזרח, וכעת הוא יגיע בעיקר מהמערב.

גרמניה נמצאת במצב ייחודי כי יותר מחמישים אחוז מייבוא הגז שלה הגיעו בצינור מרוסיה. כעת גרמניה לא מקבלת אף מולקולת גז אחת ישירות מרוסיה, ומן הסתם המצב של תשתית הגז באירופה לא מותאם למצב החדש, אז יש צורך ברור ובהול להתאים את תשתית הגז האירופית למציאות החדשה. אבל צריך להביא שני דברים בחשבון: ראשית, עתיד הגז באירופה בטווח הארוך לא ברור ואין הרבה אופטימיות במובן הזה. יש גם האצה של אמצעים שיובילו להורדה מבנית של הביקוש לגז באירופה. המשמעות היא שהתשתיות שמקימים כעת צריכות להיות גמישות, ובמובן זה היחידות הצפות לאחסון וגיוז הן פתרון, כי ברגע שלא יצטרכו אותן בשווקים האירופיים, אפשר יהיה להפנות אותן לשווקים אחרים שבהם הביקוש לגז חזק יותר. שנית, צריך להכין את כל התשתיות המוקמות באירופה לעתיד, כלומר שאפשר יהיה להמיר אותן לגזים בעלי פליטות נמוכות, כמו ביומתאן ומימן בעל פליטות נמוכות. במה שקשור לתשתיות צינורות הגז, יש כמה אפשרויות להכנה לעתיד, אבל במה שקשור למתקני ייבוא גט"ן, האפשרויות להתאים אותם למימן או לשירות שנגזר ממימן מוגבלויות למדי, וזה בהחלט סיכון.

לעובדה שאירופה הצליחה למשוך גז טבעי נוזלי מאזורים אחרים בעולם יש גם מחיר, והתוצאה היא פליטות פחמן גבוהות יותר וחוסר ביטחון באספקה במקומות אחרים בעולם

כמה זמן לדעתך הגז יהיה רכיב משמעותי בתמהיל האנרגיה ומדוע?

מולנאר: לפי תרחיש תוכניות המדיניות המוצהרות (Steps) של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, צפויה עלייה של 0.4 אחוזים בביקוש לגז עד 2030. שיעור זה נמוך משמעותית משיעורי הצמיחה שהיו בעבר. בכך הביקוש העולמי לגז יגיע לכ-4,400 מיליארד מ"ק עד 2030, ואז קצב העלייה יתמתן. אבל כשבוחנים תרחישים אגרסיביים יותר במונחי המעבר לאנרגיה נקייה, הביקוש לגז יגיע לשיא הרבה לפני 2030, לאור התחזקות הביקוש לאנרגיות מתחדשות והגברת השימוש במשאבות חום, וכן השיפור המהיר בתקני יעילות האנרגיה, שדוחק את הגז ממגזר האנרגיה וממבנים.

מה דעתך על גט"ן לחשמל במקומות כמו אסיה, שנראה שיש בהם מעבר לפחם, גרעין ומקורות אנרגיה נוספים?

מולנאר: אנחנו עדיין ברמת מחירים גבוה יותר מאשר המחיר הממוצע ב-2016-2020. אפשר לומר ששוק הגז העולמי כנראה יתאזן מחדש במחצית השנייה של העשור פשוט כי נראה אז תוספות משמעותיות לתפוקת הגט"ן. אבל יש לפנינו עוד כמה שנים עד אז, כנראה עד 2025, שתורגש מתיחות מסוימת בשוק. במובן מסוים זו סגירה של חלון ההזדמנויות של הגז בשווקים מסוימים שעדיין רגישים למחיר, וזה אכן עשוי להוביל לבחירה ביותר פחם או מזוט בתמהיל החשמל.

מה דעתך על אחסון גז בהתחשב בעובדה שלמדינות הOECD  יש עתודות נפט ספציפיות לגיבוי?

מולנאר: כולם הבינו בשנת 2022 כמה אגירת גז חיונית, הן מנקודת המבט של תפקוד השווקים, אבל גם מנקודת המבט של ביטחון האספקה. באיחוד האירופי אימצנו תקנות אחסון עם יעד של 90 אחוז עד לתחילת עונת ההסקה, ויפן השיקה יוזמה אסטרטגית למאגרים רזרביים של גז טבעי נוזלי. נבחנים כעת גם מספר מיזמי אחסון חדשים, ואת חזרתו הפוטנציאלית לפעילות של אתר האחסון 'ראף' (Rough)' בבריטניה. בבולגריה, מתקני אחסון מוגדלים מ-0.5 מיליארד מ"ק למיליארד מ"ק. באיטליה, 'סנאם' בוחנת מיזם חדש. סין ממשיכה לפתח את יכולות האחסון שלה. אבל זה ייקח זמן, לאור משך הזמן שנדרש להגיע לתפעול של כל מיזם.

כשמסתכלים על התמונה המלאה, מה שהופך את שוק הגז האירופי לייחודי הוא היקף כושר האחסון. יש לנו כ-100 מיליארד מ"ק של כושר אחסון פעיל. לסין יש כ-16 מיליארד מ"ק ולכן לא יכולה לשמש אותו תפקיד מאזן שאירופה הבטיחה לעצמה בעבר, בין היתר בזכות אפשרויות האחסון התת-קרקעיות הנרחבות שלה. שוק הגז העולמי מחובר באמצעות גמישות של זרימת הגט"ן, והמשמעות היא שמה שקורה באירופה משפיע על השווקים האסיאתיים ועל השוק באמריקה הלטינית. אבל הקשר הוא דו-כיווני, ולמה שקורה בצפון-מזרח אסיה יש השלכות על השוק האירופי. אם, לדוגמה, סין תקבל פחות גז מאוזבקיסטן או קזחסטן כי מגזר ההפקה מתמודד עם אתגרי אספקה, ייבוא הגט"ן לסין עשוי להיות גבוה יותר, מה שיקשיח את השוק האירופי. על כן, בגלל הגלובליזציה של השוק, תפקיד אחסון הגז בהבטחת האספקה קשור גם לסיכונים החיצוניים "מחוץ לאזור שלך", שהולכים וגוברים.

אבל האם אחסון הגז לא מוגבל מאוד? במיוחד לאור המעבר לאנרגיות נקיות?

מולנאר: מה שאמרת משקף את הקושי בהשקעה באחסון, במיוחד באירופה.  אבל הסיפור בסין שונה לגמרי, ויש שם פוטנציאל משמעותי לצמיחה ותיאבון לכושר אחסון. לאחרונה בהודו, הוועדה המייעצת למעבר לאנרגיות נקיות המליצה למשרד הנפט והגז הטבעי במדינה לייצר אחסון גז תת-קרקעי כהתמודדות עם שיבושים פוטנציאליים באספקה ותנודות במחירים.

צריך גם להבדיל בין סוגי האחסון השונים. עדיין צריך להוכיח את ההתאמה של מאגרים נקבוביים, כמו שדות ואקוויפרים מרוקנים, לשירותי מימן בקנה מידה גדול. לעומת זאת, אפשר לאחסן מימן במערות מלח וסלעים ואפשר להתאים אותן לכך. הן גם הכי תגובתיות לתנודות בהיצע ובביקוש ולכן מתאימות לספוג עודפים שנובעים מתנודתיות המחירים. באשר למערות מלח, יש השקעה מסוימת אבל אין צמיחה גבוהה אמיתית במונחי היכולת באירופה, פרט לטורקיה, שבה עדיין מתוכנן פיתוח של כמה מתקני אחסון.

כיצד השפיעה הזרמת הגט"ן מארה"ב על מבנה השוק?

מולנאר: מאז ב-2016, שהפכה ליצואנית ארה"ב היא לא רק אחת מספקיות הגט"ן הגדולות ביותר – וכנראה היצואנית הגדולה ביותר השנה – אלא גם שינתה משמעותית את שוק הגז העולמי כיוון שחוזי הגט"ן האמריקאי גמישים מבחינת היעד, מה שהוסיף נזילות משמעותית לשוק הגז העולמי. בלי המבנים המסחריים האלה, שמאפשרים למוכר או לקונה להפנות מטעני גט"ן משוק אחד לשני, אירופה הייתה במצב הרבה יותר פגיע ב-2022. כשני שלישים מהייבוא ההדרגתי של גט"ן לאירופה ב-2022 היה מארה"ב. מדובר בגמישות מדהימה ותרומה לביטחון היצע הגז.

מה ההשפעה של רוסיה על ההתעניינות במיזמים עם סיכון גבוה יותר?

מולנאר: ראינו הרבה הכרזות על פרויקטים שונים, וחלקם אולי נשמעים קצת מופרכים, אבל ברור גם שהמשקיעים נזהרים כשהם שמים כסף על פרויקטים הקשורים בפחמימנים. על פני השטח נראה שיש התעניינות רבה יותר בפרויקטים מסוימים, אבל לא באמת ראינו השקעה משמעותית בפרויקטים האלה. לעומת זאת, ראינו הרבה החלטות השקעה סופיות (FID) בעיקר על מיזמי גט"ן אמריקאי, כי נראה שהם הכי בטוחים. על סמך פרויקטים שהגיעו להחלטת השקעה סופית או שנמצאים בתהליכי בנייה, יכולת ההנזלה העולמית תוכל להתרחב ביותר מ-220 מיליארד מ"ק עד 2030, ורובה תגיע מארצות הברית וקטאר. רוב היכולת תתווסף בשנים 2025-2028. זוהי כמות משמעותית של גט"ן שיכולה לאזן מחדש את שוק הגז העולמי ואולי אף ללחוץ על המחירים כלפי מטה.

באיזו מידה אפשר לראות בגט"ן דלק מעבר?

מולנאר: הייתי מגדיר אותו יותר כמקור אנרגיה לגיבוי מאשר דלק מעבר. לגז יש פוזיציה ייחודית מאוד כי התפקיד שלו משתנה משוק לשוק.

עתיד הגז באירופה בטווח הארוך לא ברור ואין הרבה אופטימיות במובן הזה. יש גם האצה של אמצעים שיובילו להורדה מבנית של הביקוש לגז באירופה