ל-1.2 מיליארד איש ברחבי העולם עדיין אין גישה לחשמל. מיליונים אחרים מקבלים חשמל בכמויות מצומצמות ובלתי מספקות. למצב כזה יש השלכות משמעותיות על שירותי בריאות, מזון, חינוך ועסקים. הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה מסבירה את התוצאות של אספקת חשמל ירודה ולא מספקת בניגריה: "אי אפשר שלא לתהות כמה אסונות רפואיים מתרחשים בבתי חולים ציבוריים בגלל שאין תאורה, כמה תוצרת חקלאית מתבזבזת, כמה תלמידים נאלצים ללמוד באוויר הפתוח בחום ובמחנק ונכשלים בבחינות, וכמה עסקים קטנים מתמוטטים".
לעתים קרובות מתמודדים מתכנני רשתות עם פער הנגישות הזה מבלי לשים לב לאופן שבו הצרכנים משתמשים ומשלמים באמת עבור החשמל. פתרון לבעיה הזאת, כזה שיחזיק מעמד זמן רב, יהיה מורכב ומסובך הרבה יותר.
מאמר של המכון העולמי למשאבים (WRI), שכותרתו "אסטרטגיות להרחבת נגישות לשירותי חשמל ברחבי העולם", מציע דרך לצמצום של פערי הגישה לחשמל. הרעיון מבוסס על הסברה שהחיבור לחשמל מוכרח לענות על הביקוש של הלקוח ולשפר את איכות חייו. להלן שלוש אסטרטגיות למדינאים, מתכננים וספקי שירותי החשמל:
- הבנת הביקוש לחשמל מלמטה למעלה
ברוב המדינות המתפתחות, מתכננים של רשתות חשמל מסתמכים על תחזיות צמיחה כלכלית כדי לחזות את הביקוש העתידי. מתכננים לא מצליחים להביא בחשבון רמות שונות מאוד של דרישה בין צרכנים שונים. משק בית כפרי לא זקוק לאותה כמות חשמל כמו מתקן עיבוד חקלאי גדול. ניבוי של הביקוש מלמטה למעלה יכול לסייע לספקים ולמתכננים בהבנה והתמודדות עם צרכנים בכל מקום. במקום לנסות ולהשית גישה אחת במחשבה שתתאים לכולם, עליהם להציע פתרונות ייעודיים נוספים.
לדוגמה, בחלק מהקהילות הכפריות שבהן הביקוש לחשמל נמוך, אפשר לשקול התקנה של מערכת ביתית סולארית, או רשתות קטנות הצמודות למתקנים יעילים אנרגטית, במיוחד כאשר האופציות האלה זולות יותר מהרחבת רשת קונבנציונאלית.
ממשלות יכולות לבנות אומדני ביקוש שיהוו חלק בלתי נפרד מסקרים לאומיים תקופתיים, כמו למשל מפקד תושבים או סקרים דמוגרפיים דו שנתיים. מתכננים יכולים לעבוד עם ארגונים לא ממשלתיים NGOs)) וספקי שירות פרטיים שאיתם הם ישתפו נתונים שנאספו על דפוסי השימוש בחשמל. בשלב זה כדאי גם לבחון את הפוטנציאל של איסוף הנתונים על שימוש באנרגיה באמצעות טכנולוגיה ניידת (המשמשת לתקשורת סלולארית).
- הזיקה בין הגישה לחשמל לבין הפיתוח
מערכת היחסים בין גישה לחשמל ופיתוח היא דו-סטרית. אי אפשר להאיץ פיתוח של שירותי בריאות משופרים, חינוך וחקלאות בלי גישה לחשמל. בדומה, אי אפשר לתמוך ביוזמות שיפור הגישה חשמל, כאלו המכלכלות את עצמן, בלי פיתוח מוצלח שיתמוך בביקוש.
לכן חשוב לאחד את שתי המטרות, במקום לטפל בכל אחת בנפרד. למשל, התכנית להפקת תועלת מרבית מהחשמל באזורי הכפר של סנגל פעלה לאיתור פעילות יצרנית, כגון תעשיית החקלאות, השקיה כפרית ואזורי דייג, ורק אחר כך טוותה תכניות לחיבור לחשמל, כאלה שיתמכו באותן פעילויות. באופן מצער, רוב המדינות לא מתמודדות עם שני היעדים בו זמנית.
יש ממשלות שיכולות לשלב בהרמוניה מדיניות המעודדת גישה לחשמל עם ענפים אחרים הקשורים לפיתוח ובמקביל, לספק מידע ליוזמות מקומיות, סוכנויות פיתוח, ארגונים לא ממשלתיים וספקי שירותי חשמל על יתרונות החשמל לענף הספציפי הזה. אם יוזמות הנגשה יעבדו צמוד יותר לפרויקטים של פיתוח, מתכננים יוכלו לנצל את הידע והמומחיות של שחקני פיתוח אחרים, ארגונים פיננסיים וארגונים קהילתיים, וליצור יותר שיתופי פעולה אקטיביים.
- הבטחת שירותי חשמל אמינים, ברי השגה, ואיכותיים
גישה לחשמל זה לא מספיק, צריך שלצרכנים יהיה כסף לשלם בעדו ולהשתמש בו בחיי היום יום. חיבור ראשוני לרשת באפריקה שמדרום לסהרה עשוי לעלות עד מאה דולר למשק בית; ולפעמים זה יקר עד כדי כך שממשפחה מסוימת יימנע החיבור, גם אם תוכל מאוחר יותר להרשות לעצמה לשלם בתשלומים חודשיים. ונניח שאותה משפחה יכולה להרשות לעצמה חיבור, אבל משקי בית אחרים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם חשבונות חשמל כדי ליהנות מהתשתית. צרכנים של רשתות זעירות מסוימות בהודו מוציאים כשבעה עד עשרה אחוז מסך ההוצאות החודשיות שלהם על שירותי חשמל בסיסיים, כדוגמת תאורה והטענת טלפונים ניידים.
מודלים פיננסיים חדשים צצים פה ושם בשביל צרכנים שזקוקים לשירותים אמינים ובסיסיים להטענת אמצעי תאורה, טלפונים ומכשירים אחרים. השימוש הרווח בטכנולוגיית הטלפון הנייד ואנרגיה מתחדשת מאפשר כעת לצרכנים לשלם תשלומים גמישים ובשלט רחוק המותאמים היטב להכנסות שלהם, למשל המודלים של Pay-as-you-go ((PAYG בקניה ובטנזניה.
מצד שני, כשאספקת החשמל אינה מהימנה, הדבר פוגע בפריון הייצור ועלול להוביל את הצרכנים להשקיע במערכות גיבוי יקרות כמו גנראטורים דיזל. בבנגלדש, נפאל, אוגנדה וניגריה, הפסקות חשמל תכופות ותנודות במתח החשמלי פוגעות בפריון של עסקים קטנים בגלל הפסקות בייצור, נזק שנגרם לציוד ופגיעה באיכות של מוצרים סופיים.
ממשלות וספקי אנרגיה מוכרחים לשפר את המאפיינים הטכניים של מערכות לאספקת חשמל ולהקים מבנים חזקים ויעילים, כמו גם ליטול אחריות על אספקה יעילה ואמינה של שירותי חשמל.
עמותה הודית בשם 'פרייס אנרג'י גרופ' אוספת ומפרסמת לציבור הרחב נתונים על תנודות במתח החשמל והפסקות באספקה גם בעיר וגם בכפר, ב-17 מדינות, תוך שימוש במכשירים נטענים פשוטים לניטור אספקת חשמל. הנתונים שנאספו זמינים וגלויים לציבור וצרכנים ואחרים יכולים להשתמש במידע כדי לדרוש מהספקים שירותים טובים יותר.
כדי להרחיב את אספקת החשמל לאנשים ללא גישה לרשת החשמל, עלינו להסתכל מעבר לגישת הטכנולוגיה המרכזית הקונבנציונאלית ולאמץ זווית ראייה הוליסטית יותר. כאשר מביאם בחשבון טווח רחב יותר של נושאים, אפשר לספק לצרכנים חשמל באופן שישפר את חייהם.