ב־19 בפברואר הניח אמיר קטר שיח תמים בן חמד אל תאני את אבן הפינה של מתחם הפטרוכימיה החדש בראס לפאן יחד עם שר האנרגיה ומנכ"ל 'קטר אנרג'י' סעד אל כעבי. בטקס נכח גם ברוס צ'ין, מנכ"ל 'שברון פיליפס' שבבעלותה 30 אחוז מ'קטר אנרג'י'.
הטקס נערך רק מעט יותר משנה אחרי שהתקבלה החלטת השקעה סופית בינואר, כשהמימון הושג באוקטובר. בנאומו בטקס אמר מר כעבי, "עלות הבנייה של מתחם הפטרוכימיה של ראס לפאן היא שישה מיליארד דולר, מה שאומר שזו ההשקעה הגדולה ביותר בתולדת החברה במגזר הפטרוכימיה". לפי התוכניות המקוריות שפורסמו ב־2017, תפוקת המתחם תהיה 1.6 מיליון טונות בשנה, אך הן עודכנו פעמיים, ל־1.9 מיליון טונות בשנה ב־2019, ואחר כן ל־2.08 מיליון טונות בשנה.
טקס הנחת אבן הפינה היה ההכרזה הרשמית על תחילת הבנייה, אבל תמונות לוויין מלמדות שבסוף 2023 כבר פונה מגרש קטן בחוף המזרחי ושהבנייה כבר בעיצומה. שטחו של המתחם יהיה 2 קמ"ר, ותהיה לו גישה למתקני טעינה ופריקה ימיים של נוזלים, וכן מסוף לטעינת מכליות בנמל ראס לפאן.
בלב המתחם יעמוד פצחן אתאן של 2.08 מיליון טונות לשנה, שיספק אתילן לשתי יחידות ייצור של פוליאתילן עם כושר ייצור משולב של 1.68 טונות לשנה של פוליאתילן בצפיפות גבוהה (HDPE). כושר פיצוח האתאן של קטר עומד כיום על 2.7 מיליון טונות לשנה בערך, וכושר ייצור הפוליאתילן שלה עומד על 2.3 מיליון טונות לשנה. המתחם החדש יגדיל את שני המדדים האלה ב־40-50% כל אחד (ראו טבלה).
ייצור הפוליאתילן בקטר נשאר יציב למדי בשנים האחרונות, איפשהו מתחת ל־1.5 מיליון טונות לשנה, אף שב־2023 עלו הנפחים ב־13% ל־1.48 מיליון טונות המפעל החדש יאפשר למדינה לטפס לרמת ייצור חדשה אחרי 2026.
השותפות בפרויקט אומרות שתוספת האתילן שיניב הפצחן החדש תעבור לעיבוד במתקנים קיימים בעיר התעשייה מסיעיד. נכון לעכשיו, צינור של 135 ק"מ מעביר 1.4 מיליון טונות אתאן בשנה מהפצחן של Ras Laffan Olefins Company בראס לפאן אל שני מפעלי אתילן במסיעיד: Q-Chem II המייצר 700,000 טונות בשנה, ו־Qatofin, המייצר 600,000 טונות בשנה. 'קטר אנרג'י' לא ציינה אם יידרשו צינורות חדשים להעברת האתילן מהמפעל החדש לאזור התעשייתי הדרומי.
פרויקט משותף בקטר
הקמת פצחן האתאן החדש מתאפשרת הודות למיזמי הרחבת הגז של 'השדה הצפוני'. עלות הפרויקטים האלה מיליארדי דולרים והם יגדילו את כושר הפקת הגז הטבעי הנוזלי של המדינה מ־77 מיליון טונות לשנה כיום ל־126 מיליון טונות לשנה עד 2028. 'השדה הצפוני' יניב גם תוספת של 2.3 מיליון טונות אתאן לשנה בשביל מגזר הפטרוכימיה של קטאר מרגע השלמתו.
כאשר אל כעבי שוחח עם MEES ב־2017 על תוכניות הרחבת הגט"ן של קטאר, הוא אמר ש"בפעם הראשונה בקטאר אנחנו הולכים להפריד אתאן לפני שאנחנו מנזילים", ואז הוסיף התייחסות לפרויקט מתחם הפטרוכימיה שעוד היה אז בחיתוליו, "אנחנו עומדים להקים מתקן פטרוכימיקלים גדול. כנראה בהיקף של כ־1.6 מיליון טונות לשנה. קנה מידה בין לאומי".
מר צ'ין מ'שברון פיליפס' הדגיש כי האתאן הזמין שקטר מספקת הוא ערך מוסף לפרויקט. "הפרויקט הזה מקדם את האסטרטגיה ארוכת השנים של CPChem להרחיב את פעילותה באזורים שבהם יש חומר זינה זמין בשפע, והוא יסייע לנו לתת מענה לביקוש העולמי לתוצרי פוליאתילן".
ופרויקט אח בארה"ב
פרויקט ראס לפאן הוא חלק מהאסטרטגיה הפטרוכימית העולמית של קטאר הכוללת פרויקט אח בארה"ב. ב־2019 חתמה 'קטר אנרג'י' (49 אחוז) על שותפות עם 'שברון פיליפס' (51 אחוז) במתקן פטרוכימיה עצום בעלות של 8.5 מיליארד דולר בחוף המפרץ של ארה"ב. המפעל הזה בטקסס, שהעסקה על הקמתו נחתמה שבוע אחד בלבד אחרי ש'שברון פיליפס' נכנסה לפרויקט ראס לפאן, יאכלס פצחן אתאן של 2.08 מיליון טונות בשנה שיזין שתי יחידות של פוליאתילן בצפיפות גבוהה העתידות להניב כל אחת מיליון טונות בשנה, כל זה החל מ־2026.
אמנם אלה פרויקטים שוברי שיאים מבחינת צמד השותפות, אבל ל'שברון' יש היסטוריה ארוכה של שותפויות במגזר הייצור והשיווק של קטאר. 'שברון פיליפס', שהיא בעצמה מיזם משותף של 'שברון' ו'קונקו פיליפס', חוברת ל'קטר אנרג'י' בשלושה מיזמים משותפים באיחוד האמירויות הערביות: מיזם Qatar Chemical Company או Q-Chem I, שהוא מפעל של חצי מיליון טונות לשנה במסיעיד; Q-Chem II, מפעל של 350,000 טונות לשנה של HDPE, גם כן במסיעיד; ומתחם Ras Laffan Olefins המפיק 1.4 מיליון טונות לשנה.
אבל פטרוכימיקלים הם רק חלק קטן מהמנוע שקטר מחממת כדי להאיץ את צמיחתה. בארה"ב, קטר היא גם שותפה של 70 אחוז עם 'אקסון מוביל' (30 אחוז) במתקן ייצוא הגט"ן 'גולדן פאס' שבחוף המפרץ, שתפוקתו תהיה 18 מיליון טונות לשנה והוא צפוי להיכנס לפעולה בתחילת 2025.
החברה הקטרית גם הגבירה לאחרונה את פעילותה העסקית סביב נכסי חיפוש והפקה בחו"ל. במסגרת הפעילות הזאת, היא יצרה שותפויות עם חברות כמו 'טוטאל אנרג'יז', 'אני', 'של' וכן 'אקסון מוביל' ונכנסה איתן ליותר מ־60 פרוספקטים. אך למרות ההשקעות העולמיות האלה, היא מקדישה את רוב מאמציה לייצוא תפוקת הפחמימנים המיוצרת בתוך קטר.
הדגש על הייצוא
כבר עכשיו קטר היא יצואנית מפתח של פוליאתילן. לפי רוב הנתונים העדכניים, האמירויות ייצאו בסך הכול 1.8 מיליון טונות של פוליאתילן בעשרה החודשים הראשונים ב־2023 וייבאו רק 15,000 טונות. שני שווקי הייצוא המרכזיים שלה לפוליאתילן הם אסיה ואירופה. בעשרת החודשים הראשונים של 2023, סביב 1.2 מיליון טונות יוצאו לאסיה, קרוב ל־70% מהייצוא של המדינה. אירופה הייתה במקום השני בפער גדול, וקיבלה מקטאר כ־315,000 טונות באותה תקופה.
מנכ"ל 'שברון פיליפס' נאם בדצמבר בפורום השנתי של Gulf Petrochemicals and Chemicals Association ודיבר על העניין של החברה שלו בקטר ובשכנותיה. "מבחינתי, האזור הזה [מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ] נמצא בעמדה טובה כי יש לו תפקיד חשוב באספקת תשומות. הוא בעמדה טובה כי יש לו גישה לשווקים באירופה ובאסיה ואפשר לשלוח אליהם בקלות. המדינות האלה בעמדה טובה, ויש לנו היסטוריה ארוכה של שותפויות כאן באזור".
למרות שקטר היא יצרנית גדולה של אתילן, היא ממשיכה לייבא כמויות צנועות ממקומות אחרים. מתוך 38,000 הטונות שהיא ייבאה בעשרת החודשים הראשונים של 2023, חצי הגיעו מערב הסעודית השכנה. עם הקפיצה באתאן שתגיע מהרחבת 'השדה הצפוני', ועם האתילן שיפיק הפצחן החדש בראס לפאן, הייצוא המקומי עשוי להחליף את הצורך בייבוא לקראת סוף העשור הנוכחי.