בנובמבר האחרון נערכה בברזיל ועידת האו"ם לשינוי אקלים והצוות שייצג את סין בוועידה זו טען שחוקי והגבלות הסחר, לרבות המכסים שהטיל טראמפ והצעדים שאימץ האיחוד האירופי, פוגעים במאמצים העולמיים לצמצם את ההתחממות הגלובלית ומחלישים את השאיפות בכל הקשור בטיפול בשינוי האקלים.
יועצים סיניים בכירים שהשתתפו בוועידה טענו ביום הרביעי לכינוס שהשימוש הגובר בכלים "חד צדדיים" מקפיץ את העלויות, מאט את ההשקה הכוללת של מוצרים דלי פחמן ברחבי העולם ו"מעכב את המעבר העולמי לאנרגיה דלת פחמן". הם הזהירו שהצעדים הללו לא מקדמים צמצום פליטות, ועלולים לפרק את רשתות האספקה העולמיות ולשחוק את האמון, דווקא בימים אלה, כשקיים צורך דחוף בשיתוף פעולה.
"זה יוצר דילמה ענקית, עצומה: מצד אחד, אתם מבקשים מסין להאיץ את העניינים; מצד שני, אתם מחילים כל מיני צעדים שמסכלים את ההתקדמות", אמר וואנג יי, כלכלן סביבתי וחבר מכהן בקונגרס העממי של סין. הרי זה פשוט מוסר כפול. איך אפשר להצדיק את זה?"
המתיחות בין סין לארה"ב על רקע הסכמי הסחר חורגת מעבר למגזר האנרגיות המתחדשות והקלין טק ונוגעת לשלל תחומים, מסחורות שמיוצרות מפולי סויה ועד שבבים מוליכים למחצה.
"דילמה ענקית, עצומה" כך מכנים יועצי האקלים של סין את המצב הבלתי אפשרי שבו הם ניצבים: העולם דורש מבייג'ינג להאיץ את המהפך הירוק שלה, אך בו זמנית מטיל עליה מכסים וחסמי מסחר ש"מסכלים את ההתקדמות" ומקפיצים את העלויות
בשיחות בוועידת האקלים הגבלות הסחר הן חלק ממספר נושאים שנויים במחלוקת, לרבות מימון הטיפול בשינוי האקלים וצמצום מואץ בפליטות, נושאים שהודרו מסדר היום הרשמי ונדחקו לפגישות ההתייעצות.
הכלכלה של סין ניצבת בפני לחצים גוברים מבית ומחוץ, והמשלחת שלה לברזיל מדגישה את המיקוד במסחר בכלל, ובצעדים שאימצו שותפות סחר חשובות שלה בפרט. מאז שהנשיא שי ג'ינפינג חשף את היעד הכפול שלו בכל הקשור בפחמן, כלומר הגעה לשיא הפליטות עד 2030 ויצירת נטו אפס פליטות עד 2060, הרפובליקה מקדמת מהפך אגרסיבי, שמעצים את החיכוכים עם מתחרות זרות.
סגן השר לאקולוגיה וסביבה לי גאו וגורמים נוספים בממשלת סין הזהירו בפומבי, ובשפה דיפלומטית מאופקת, מפני קווי מדיניות שיגבילו את זרם הייצוא של טכנולוגיות ירוקות מסין.
אבל יועצים המשמשים כנציגים בוועידת האקלים מדברים ישירות: "במעבר הכלכלי שלנו, סין סופגת עלויות משמעותיות, החל בשימוש גבוה במשאבים ובאנרגיה וכלה בטיפול היקר בפסולת", אמר נשיא האגודה לכלכלה מעגלית של סין, ז'ו ליאנג. "אנחנו מסוגלים כיום לספק לעולם מוצרים "ירוקים" באיכות גבוהה ובמחיר נוח, אבל מה יצא לנו מה, חוץ מהתגברות הצעדים החד צדדיים?"
הביקורת שהופנתה כלפי האיחוד האירופי סבה לרוב על מנגנון ההתאמה בגבול בכל הקשור בפחמן Carbon Border Adjustment Mechanism, מיסוי שמוטל על מוצרי יבוא עתירי פחמן דו חמצני מארצות שחקיקת האקלים בהן רופפת יחסית. בבריסל לעומת זאת טוענים שצעד זה מיועד אך ורק למנוע מתעשיות מזהמות להעתיק את פעילותן למקומות אחרים במקביל למעבר של אירופה לעתיד דל פליטות.
ז'ו מתח ביקורת על חלק מהתקנות החדשות של האיחוד האירופי בנוגע לכלי הרכב החשמליים והמצברים שלהם וטען שהן יוצרות סטנדרטים לא שוויוניים ודרישות מוגזמות לקבלת היתרים. "המוצרים שלנו מצוידים בהיתרים ירוקים משלהם כשהם נכנסים לאיחוד האירופי, אבל באיחוד לא מכירים בהם. דורשים היתרים מגופים ייעודיים באיחוד האירופי", הוא אמר.
לכן, ציין ז'ו, יצואנים סיניים, בעיקר במגזרים של כלי רכב באנרגיה חדשה ומוצרים ירוקים אחרים, מתמודדים עם עלויות ציות גבוהות במיוחד, ששוחקות את התחרותיות שלהם. "הם ניצלו חוקים טכניים הגיוניים לכאורה כדי להעלות בשקט-בשקט את עלות הייצוא של המוצרים הירוקים שלנו בזמן המעבר של סין לכלכלה דלת פחמן", הוא אמר. "מדובר בחסם מסחר, חד וחלק".
עם זאת הדגישו היועצים של סין שבכל הקשור לוועידת האקלים השלושים במספר, חשוב להם מעל הכול לתמוך בנשיאות של הוועידה ולדאוג שהיא תעבור בהצלחה. ממשלת סין שלחה לוועידה משלחת גדולה של כמעט 800 איש, לאות תמיכה בברזיל, שחברה כמוה בארגון BRICS.
מיסוי הפחמן החדש של האיחוד האירופי שנועד למנוע בריחה של תעשיות עתירות פליטות, סופג אש חסרת תקדים מצד סין: ניצלו חוקים טכניים הגיוניים לכאורה כדי להעלות בשקט-בשקט את עלות הייצוא של המוצרים דלי הפחמן שלנו
לחתור לשיפור
סין, שיאנית פליטות הפחמן העולמית, הגדירה לאחרונה מטרה, לצמצם עד העשור הבא את פליטות גזי החממה בכל המשק הלאומי בשבעה עד עשרה אחוזים מרמת השיא, ו"לחתור לשיפור".
וופקה הוקסטרה, נציב האקלים של האיחוד האירופי, הוא בין המבקרים החריפים ביותר של ההתחייבות של סין, וכפי שאמר לבלומברג בתחילת החודש, "אני יכול להתפתל בשפה דיפלומטית עד מחר, אבל ברור שההתחייבות הזאת לא מספיקה".
היועצים הסיניים הודפים טענות שהיעד היה צנוע מדי ואומרים שהניסוח שלו יוצר איזון הולם בין שאפתנות לפרגמטיות ומציג מודל ישים בסדר יום אקלימי עולמי שמתמודד עם מימון תקוע והתחייבות ריקות. הם אמרו שכמה מתנאי הליבה שנקבעו במסגרת של הסכם פריז בנוגע להתחייבות מצד מדינות שונות, כמו היעדים הלאומיים של כל מדינה (NDC), לרבות מימון מארצות מפותחות והעברת טכנולוגיות לא מסחרית, לא התקיימו במלואם ולכן מדינות מתקשות לעמוד בהתחייבויות המקוריות שלהן.
וואנג מציע גישה מעשית, שלפיה יש להתחיל בחלקים הריאליסטיים ביותר של היעדים הלאומיים של כל מדינה ומשם לשאוף גבוה יותר, ככל שישתפרו התנאים. לדבריו, מדובר בדרך ריאליסטית וישימה כאחד.
"מאחר שארה"ב פרשה מהסכם פריז, יש לצאת במאמץ קולקטיבי עולמי כדי לפצות על כך ולשמר את התנופה", ציין וואנג. "סין יכולה להוביל את העולם בכיוון חיובי יותר, והיא פועלת בהתאם לעקרונות של הסכם פריז וברוחו".