גמישות בינלאומית

הביקוש מדביק את ההיצע, אבל גמישות ומוקדי סחר חדשים משנים את סביבת המסחר בגט”ן

Petroleum Economist

יותר ויותר היצע גמיש סייע לשוק הגז הטבעי הנוזלי העולמי להתגבר על הציפיות לעודף היצע ולספוג בשנה שעברה גידול של 11 אחוזים בתפוקה. אמנם אחת הסיבות היא ביקוש גבוה יותר במדינות צרכניות עיקריות, אבל נוסף על כך, רואים התעוררות של ממש בתשתיות חדשות בשווקי גז במדינות המתפתחות; גמישות גדולה יותר בתנאי החוזים ובמחירים; נוכחות מוגברת של סוחרים בינלאומיים; והופעה הדרגתית של מוקדי סחר לתמחור בשוק הדומיננטי של מזרח אסיה כל אלה תרמו גם הם.

“כל זה חלק מהגלובליזציה של הגז”, אומר גורם שנמצא זמן רב בתעשייה. גורמים רשמיים בתעשייה מציינים שהיכולת של השוק לקלוט היצע נוסף מיצרנים מובילים באוסטרליה, קטאר וארה”ב בשנים הקרובות תהיה קשורה ליכולת השוק להפוך ליותר גמיש. בהקשר זה, ההתפתחויות התדירות של מוקדי סחר בגז בשלושה שווקים חשובים: אירופה, אסיה ואמריקה, יהיו חיוניות.

היצע הגט”ן בעולם עלה בכ-30 מיליון טון ב-2017, לכ-377 מיליון טון, אחרי גידול של שבעה אחוזים ב-2016, לפי התאחדות תעשיית הגז Cedigaz.  במהלך השנה, מתקני הנזלה חדשים באוסטרליה החלו ביצוא מסחרי וארה”ב החלה במשלוחים מהמתקנים בסאבין פאס של ‘שנייר אנרג’י’. אבל הביקוש לגט”ן גדל באופן ניכר: סין לבדה קלטה קרוב ל-40 אחוז מההיצע הנוסף, ומדינות דרום אירופה הגדילו את יבוא ה-LNG שלהן.

בשנה שעברה תשתית חדשה וחוזים קצרים וגמישים יותר סייעו לשוק לספוג את העלייה בתפוקה. מספר יחידות צפות לאחסון וגיזוז (FSRUs), שנכנסו לתפעול מאז 2015 ו-2016 במזרח התיכון ואסיה, הגבירו את התפוקה. חלק מאלה סופקו ע”י חברות שמחוץ למעגל השחקניות הדומיננטיות, כתשעה אחוז, או כ-27 מיליון טון, ממכירות הגט”ן בעולם.

על פי ההערכות חוזים לטווח ארוך וצמודים לנפט שולטים ביותר מ-70 אחוז מהשוק והגמישות בשוק מאפשרת להתאים ולסייע למקם את כמויות התפוקה. עם השקת משלוחי הגט”ן האמריקאים, התמחור של הנרי האב התגלה כקנה מידה חדש לשוק הבינלאומי. המחירים שהיפנים סחרו בהם עלו בסוף השנה ל-8.10 דולר למיליון יחידות חום בריטיות (MmBtu), בהשוואה ל-7.10 דולר בדצמבר 2016. הגט”ן של ארה”ב נעשה תחרותי יותר כאשר הגידול בהיצע ב-48 מדינות של ארה”ב בעלות רצף יבשתי הונע בשל ירידה במחיר הספוט של הגז כפי שתומחרו בהנרי האב ל-2.18 דולר בדצמבר, מ-3.59 דולר שנה קודם.

ככל שהשנה התקדמה, מה שמכונה נוסחת היצוא של הנרי האב, שכבר משפיעה משמעותית על מחירי הגז באמריקה הלטינית, נעשתה אטרקטיבית יותר ויותר עבור שוקי היצוא לאסיה. נותר לראות איך מחירי הנרי האב יתפתחו כאשר יותר מתקני הנזלה, כמו קוב פוינט של ‘דומיניון אנרג’י’, ייכנסו לייצור וייצאו גז מהשוק האמריקאי.

דייגים ביפן על רקע ספינת LNG

סוכנויות ניתוח מפרסמות הערכות לגבי עסקאות ספוט של גט”ן מארה”ב במחירי FOB, לפי הפעילות במסוף של ‘שנייר אנרג’י’ שבמפרץ. גורמים בתעשייה אומרים שאלה עשויים לפתח הערכות נוספות שיכסו את ההפרשים בערך הגז

נזילות הולכת וגדלה

כבר הרבה זמן שמוקדי הסחר של ארה”ב הם הנזילים בעולם והיקף הסחר שלהם עצום. כשגדל יצוא הגז האמריקאי – המדינה נהפכה ליצואנית נטו רק בשנה שעברה –ציפו שפעילות השוק תשפיע באופן הולך וגובר על התמחור המקומי. סוכנויות ניתוח מפרסמות הערכות לגבי עסקאות ספוט של גט”ן מארה”ב במחירי FOB, לפי הפעילות במסוף של ‘שנייר אנרג’י’ שבמפרץ. גורמים בתעשייה אומרים שאלה עשויים לפתח הערכות נוספות שיכסו את ההפרשים בערך הגז (ההבדל בערכו של גז טבעי בשוק בשני מקומות נפרדים באותה נקודת זמן) בין הנרי האב למסוף יצוא הגט”ן ובין ארה”ב למוקד סחר הגז-TTF של צפון מזרח אירופה.

באיחוד האירופי, ההבדלים במחיר בין מוקד הסחר בגז של צפון מזרח אירופה TTF ו-PSV של איטליה הצטמצמו בגלל שחל שיפור בנזילות השוק ובתשתית ההולכה.

שוק הגז של ספרד (Mibgas) עדיין נמצא בשלב של התפתחות ומוגבל בשל קיבולת לא מספקת של הולכת גז בצינור לשאר מדינות האיחוד האירופי, אך השלטונות הספרדיים מתכננים להציע כתחליף משלוחי גט”ן עד שהשוק יתפתח. הנטייה של ארצות דרום אירופה להתערב בשוק, במיוחד כאשר התמחור לא משקף את סדרי העדיפויות הממשלתיים המוצהרים, עלולה להאט את התפתחות הנזילות. אם ספרד, שוק הגט”ן הגדול באיחוד, תיכנס לקונסטלציה של מסופי התמחור, ייתכן שהנזילות של האגן האטלנטי תשתפר.

בשוק הגט”ן הדומיננטי של מזרח אסיה, המהווה כמעט 70 אחוז מיבוא ה-LNG בעולם, נצפית התלהבות מרעיון פיתוח מוקד סחר או יותר, כאשר יפן, שנחאי וסינגפור נאבקות על מקום של כבוד וסוכנויות לדיווח מחירים מבליטות את ההיקף הגדל של פעילות הסחר סביב נושא התמחור. אך מקורות רשמיים בתעשייה מציינים שהשווקים האסייתיים עומדים בפני מספר מכשולים, כולל גיאוגרפיה, היעדר חיבורים לצנרת להולכת גז, וכישלון הממשלות האזוריות עד עתה לאכוף את הסרת הפיקוח על השווקים שלהם.

 

“שוק נזיל ייווצר רק כשבהולכה ובשיווק יינקטו צעדים לכיוון הסרת פיקוח”, אומר אנליסט בעל תיק גדול של נכסי LNG, המציין שפיקוח מלא על שוק הגז פינה את מקומו לפני עשור בארה”ב ובריטניה, וקרוב ל-20 שנה באירופה. שווקים אלה כולם החלו בליברליזציה במערכות שהפיקו תועלת מתשתית פעילה, מפותחת ובעלת חיבור הדדי, שחסרה ברוב השווקים של מזרח אסיה.

סביר להניח שייפתרו חילוקי דעות בנוגע למועמדים הראויים לפתח את מוקדי הסחר בגט”ן. מההיבט הפיננסי-מסחרי, רבים סבורים שההיסטוריה של סינגפור כנמל המשמש כמרכז יצוא ויבוא עם שווקים פיננסיים פעילים; היסטוריה ארוכה כמרכז לסחר בנפט; רגולציה תומכת ומסייעת; צריכה ואחסון גז, נותנים לה יתרון. רבים רואים בהיעדר שוק גז פיזי משולב ביפן חיסרון לטווח ארוך בניסיון לייסד מוקד סחר דומיננטי.

יש כאלה שמהמרים על שנחאי, בגלל המיקום. הם טוענים שהשילוב של שוק פוטנציאלי בסין, צינור ויבוא LNG, וייצור גז מקומי יכולים לבסס את השוק הדומיננטי של האזור. אבל השלטונות מוכרחים להתחייב לאג’נדה התומכת בהסרת הפיקוח ובליברליזציה.

מסדרון הגז הדרומי ויתרונותיו לדרום אירופה

בבריסל ובוושינגטון עדיין מתנגדים נחרצות לטורק-סטרים 2, בבריסל בעיקר בגלל לחץ ממדינות במזרח אירופה כמו פולין ואוקראינה. אוקראינה תפסיד את רוב עמלות המעבר שלה. כתוצאה מכך, עדיין יש ספק שהצינור, שיספק גז לאירופה, יונח מתישהו. מוסקבה בעצמה לא בטוחה בקשר לתוצאות הסופיות של הפרויקט.

בנוסף, יש בעיה עם נורד סטרים 2. אם הפרויקט יושלם, תיווצר בעיה בדרום אירופה, כשגרמניה עשויה להשפיע על זרימת הגז לשאר האיחוד האירופי.

גרמניה היא ללא ספק הכוח השולט באירופה ולא מעט מדינות במזרח ובדרום אירופה מתרעמות על עמדתה, כפי שעולה מהוויכוח על נורד סטרים 2. במקביל, פרויקט מסדרון הגז הדרומי מצביע על כך שגז יגיע לאיטליה, שבאופן תיאורטי עשויה להיות מסוף גז משמעותי לחלק ניכר מאירופה. ואחרון חביב, ארה”ב מעניקה תמיכה מלאה לפרויקט הזה. זו הסיבה שרומא ועוד בירות באירופה מרוצות מהעובדה שהפרויקט נכנס לשלב אחרון ובאופק כבר אפשר לראות אספקת גז. זו גם הסיבה שרומא ובירות אחרות רוצות כל כך להשביע את רצונה של באקו.

כרגע, 45 אחוז מהגז האיטלקי מגיע מרוסיה. הפרויקט המדובר יפחית את התלות הזאת ואין זה מפתיע שמומחים סבורים שיהיו לו השלכות חיוביות על האיטלקים.

 

 

לרצות את באקו ולהימנע מסכנה

סביר להניח שאיטליה לא תקבל את הגז לפני 2020. האיחוד האירופי ורומא נחושים למנוע מבאקו לשנות את דעתה ולהסיט את צינור הגז לכיוון אחר. והאפשרות הזאת אכן קיימת. במקום שהצינור ימשיך מערבה לאיטליה – מה שדורש הנחת צינור גז בקרקעית הים – אפשר למצוא נתיב קל וזול הרבה יותר לצינור. הוא יכול לעבור דרך הונגריה ומשם לאוסטריה. זה התוואי המתוכנן של טורק-סטרים. בכדי להימנע מתרחיש מעין זה, רומא הבטיחה לבאקו שתשים את כובד משקלה בארגון השת”פ OSCE ותעשה כמיטב יכולתה לפתור את הבעיה בנגורנו-קרבאך.

היה גם החשד שהשינוי שסחף את האיחוד האירופי נגרם מהשאיפה לראות גז מאזרבייג’ן לאירופה ולכן הנכונות להעלים עין מההפרות של זכויות האדם בבאקו, אלא גם בשל הכסף שהיא מזרימה.

השינוי לא מיוחס אך ורק לאנשים בבירות המערב. גם הרוסים שינו את סדר העדיפויות שלהם. מוסקבה רמזה שחרף ההסכם שנחתם בין טורקמניסטן לאזרבייג’ן, וההכרזה ה”סנסציונית” של סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסיה על “הסכם בין חמש מדינות לחוף הים על נוסח האמנה שתבסס את הריבונות בים הכספי”, צינור הגז הטרנס-כספי הוא עדיין לא עסקה סגורה ורוסיה עשויה לספק גז נוסף דרך טורק-סטרים. מסדרון הגז הדרומי וטורק-סטרים 2 מוכנים להתחבר ו’גזפרום’ הודיעה שתוכל לשנע גז בצינור הטרנס-אדריאטי.

יש שמדווחים ש’גזפרום’ כבר סיכמה עם ‘דפה’ היוונית ו’אני’ האיטלקית שתשתמש בצינור פוסידון, שהוא חלק מהמסדרון הדרומי, להעברת גז דרך טורקיה ליוון ומשם לאיטליה.