גרמניה עושה צעדים ראשונים לבניית כלכלה שמבוססת על מימן במקום על דלקים פחמימניים, בניסיון להגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות ולהימנע ממצב שבו היא לכודה בידיו של קרטל שבו חברים ספקים ספורים.
שרים ברחבי המדינה מנסחים בשקט שורה של עסקאות עם מדינות כולל ניגריה שיוכלו לייצר מימן מאנרגיות מתחדשות בעתיד הקרוב. השאיפה היא להפחית את רמת הזיהום של גרמניה הנגרמת מנפט וגז טבעי- ולצמצם את התלות במדינות שמפיקות את הדלקים הללו.
ממשלתה של אנגלה מרקל מבקשת לעמוד ביעדים שנקבעו במסגרת הסכם האקלים בפריס. לשם כך, יש להתחיל ולהשתמש בדלקים כגון מימן, שיכול לספק חימום לתעשייה הכבדה ולאחסן את החשמל העודף שנוצר באנרגיות המתחדשות בימי שמש או רוח. השרים, עם זאת, חוששים שיבוא גדול יותר של מימן עלול להותיר את גרמניה תלויה במדינות עם כושר ייצור גדול כמו רוסיה ומדינות אופ"ק שכבר כיום מספקות את רוב האנרגיה של המדינה.
"תחרות חופשית תהיה הכוח המניע העיקרי של הכלכלה העולמית הזאת", אמר וולף-דיטר לוקאס, מזכיר מדינה במשרדי החינוך והמחקר, אחת מזרועות הממשלה השוקדות על האסטרטגיה. "בשונה מכלכלת הנפט, אני לא צופה יצירה של קרטל".
ארבעה משרדים שונים בברלין עובדים על תכנית להחליף את הנפט, הגז טבעי והפחם באלמנט הקל ביותר. שר הכלכלה פיטר אלטמאייר אמור להכריז על התכנית בקרוב.
אלטמאייר הגדיר בשנה שעברה יעד שלפיו גרמניה תהיה הראשונה בפיתוח טכנולוגיית מימן. היסוד הנפוץ בעולם הוא פתרון אקלימי אטרקטיבי משום שכאשר שורפים אותו, הוא מייצר רק אדי מים – ויכול לספק טמפרטורות של אלף מעלות צלזיוס או יותר הנחוצות לתעשיות החל בענף המלט ועד ייצור הפלדה וזיקוק נפט.
היסוד הנפוץ בעולם הוא פתרון אטרקטיבי - כאשר שורפים אותו, הוא מייצר רק אדי מים ויכול לספק טמפרטורות של אלף מעלות צלזיוס או יותר הנחוצות לתעשיות החל בענף המלט ועד ייצור הפלדה וזיקוק נפט
התלות בדלקים פחמימניים
"מימן הוא לא הפתרון המושלם, אך נראה שהוא הפתרון הזמין הטוב ביותר עד כה, במיוחד לתעשייה ששואפת לסלק את הפחמן מתהליך הייצור", אמר פביאן הונקה, מומחה בכיר ב'אנרג'י בריינפול'. "אי אפשר באמת לתכנן מערכת אנרגיה שיותר משבעים אחוז ממנה מגיע מאנרגיות המתחדשות ושלא יהיה בה מימן".
ממשלתה של מרקל אמורה לאשר סופית את תכנית המימן לעשור הבא ומעבר לו. תכנית זאת מבוססת על הפקת לקחים שנלמדו מעשורים של יבוא נפט וגז, שבהם שלטו קרטלים שעיוותו את המחירים והאספקה. נפט מהווה יותר משליש מהאנרגיה הראשונית של גרמניה. וגז, הדלק הצומח בייצור החשמל, מגיע ברובו מרוסיה.
עתיד ירוק למימן
לדברי לוקאס, בתכנית המימן מפורטות הדרכים להגדלתה של אספקת המימן ומצוינות התעשיות שייעשו צרכניות גדולות. טיוטה ראשונה של התכנית מראה שגרמניה מביעה נכונות לממן את הטכנולוגיה, לפחות בתחילת דרכה, כדי להמריץ גידול בכושר הייצור בעשורים הבאים – אבל רק עד גבול מסוים.
כדי לשמור שעלויות היבוא יישארו נמוכות, גרמניה מתכננת לייבא מימן מעוד הרבה מדינות. בפברואר חתמו גרמניה וניגריה הסכם למחקר משותף של שרשראות אספקת מימן ב-15 מדינות במערב אפריקה. בעקבות הסכם זה ואחרים הממשלה מקווה למצוא תשובה לשני החששות העיקריים הקשורים למימן: איך לייצר את הגז מבלי להגביר את הפליטות ומהיכן להשיג את הכמויות הנדרשות.
כרגע, יותר משני שליש משבעים מיליוני טונות המימן המיוצרים בשנה באים מגז טבעי ותהליך זה אחראי ל-830 מיליון טון פליטות פחמן בשנה, יותר מהפליטות המצרפיות של בריטניה ואינדונזיה, כך לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.
מינוף המימן
מדינות אפריקה עשויות להיות מקור שופע של מימן בגלל שניתן להקים ביבשת השחורה חוות רוח וחוות סולאריות במספרים גדולים, שיפעילו אלקטרולייזרים (מתקני אלקטרוליזה) שיפרידו את אטומי המימן מהמים.
גרמניה בעיצומו של מרוץ לסגירת עסקאות לייצור מימן עם מדינות שותפות שעומדות במספר תנאים בסיסיים, כגון יציבות פוליטית, אקלים שמשי וקירבה לים, מה שישמש להתפלת מי ים לביצוע אלקטרוליזה.
מדינות שבעתיד יובילו את כלכלת המימן כמו גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית יחתימו מדינות מתפתחות על הסכמי ייצור דו צדדיים במספר שיעלה על מספר המדינות השייכות לארגון אופ"ק. להלכה, זה אמור לספק תחרות שתרסן את המחירים. עד אמצע המאה גרמניה תוכל לייבא 45 מיליון טון של מימן ירוק כל שנה, עלייה מאפס יבוא כיום.
מדינות שבעתיד יובילו את כלכלת המימן כמו גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית יחתימו מדינות מתפתחות על הסכמי ייצור דו צדדיים במספר שיעלה על מספר המדינות השייכות לארגון אופ"ק
כמו קשת בשמיים
כאשר עוד ועוד מדינות יחתמו על עסקאות לייצור מימן, "מחירים ימשיכו לרדת", לדברי לוקאס. המימן יהיה ליותר ויותר פופולארי וייצר הזדמנות להקטין את התלות שלנו בכלכלת נפט ובהסכמי הקרטל הנלווים אליה.
המשרד של לוקאס (משרד החינוך והמחקר) גיבש אטלס של שותפויות פוטנציאליות, המכוון תחילה ל-15 מדינות החברות בגוש 'הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה'.
הממשלה הגרמנית מתכננת גם לשווק את האסטרטגיה שלה למספר רב של שרי אנרגיה במדינות מהשווקים המתעוררים בקונגרס האנרגיה השנתי בברלין שייערך בסוף חודש מרץ. אוסטרליה וערב הסעודית גם הן שותפות פוטנציאליות.