הצמיחה בביקוש העולמי לחשמל צפויה להאט ב־2023, ולהאיץ שוב רק ב־2024. הביקוש צפוי לצמוח בקצת פחות משני אחוזים ב־2023, זאת לעומת שיעור צמיחה של 2.3 אחוזים ב־2022, ושיעור צמיחה שנתי ממוצע של 2.4 אחוזים בשנים 2015-2019. אחד הגורמים המרכזיים להאטה הזאת הוא הירידה בביקוש לחשמל בכלכלות מפותחות, שמתמודדות עם ההשפעות המתמשכות של משבר האנרגיה הגלובלי וההאטה בצמיחה הכלכלית. התחזיות הכלכליות ל־2024 טובות יותר, ובאותה שנה צפויה הצמיחה בביקוש העולמי לחשמל להתאושש ולקפוץ ל־3.3 אחוזים.
הביקוש לחשמל באיחוד האירופי צפוי לרדת ב־2023 זו השנה השנייה ברציפות ולהגיע לרמתו הנמוכה ביותר בעשרים השנה האחרונות. כל זאת חרף הצמיחה המשמעותית בחשמול, עם מכירות שיא של כלי רכב חשמליים ומשאבות חום חשמליות. במצטבר, שתי הירידות הרצופות האלה הן ההאטה המתועדת הגדולה ביותר בתולדות האיחוד והן יביאו את ביקוש החשמל בו לרמות שפל שנראו לאחרונה רק ב־2002.
התעשיות עתירות האנרגיה של אירופה עדיין לא התאוששו מההאטה בייצור בשנה שעברה, והדבר בא לידי ביטוי בירידה חריפה של שישה אחוזים בביקוש הכולל לחשמל באיחוד האירופי במחצית הראשונה של 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2022. לפי ההערכות, תעשיות עתירות אנרגיה המתמודדות עם העלייה במחירי האנרגיה, אחראיות לכמעט שני שלישים מהירידה הנקייה בביקוש לחשמל באיחוד האירופי ב־2022. המגמה הזאת המשיכה גם לאורך 2023, אף שהמחירים של מוצרי האנרגיה והחשמל ירדו מהשיאים שאליהם הגיעו לפני כן. התעשייה האירופית נתונה כיום ללחץ כבד להגדיל את כושר התחרות שלה בגלל שינויי מדיניות שהובילו להשקעה מוגברת בתעשייה באזורים אחרים בעולם, ולכן האיחוד האירופי ניצב כעת בפני צומת דרכים. התוצאות של דיוני המדיניות המתנהלים כעת עשויות לקבוע את עתידו של המגזר התעשייתי עתיר האנרגיה באירופה.
יש ניגוד בולט בין הירידה הניכרת בביקוש לחשמל בכלכלות מפותחות לבין העלייה שזוהתה בכלכלות מתעוררות כמו סין והודו. לדוגמה, יפן צפויה לרשום צניחה משמעותית של שלושה אחוזים בביקוש לחשמל ב־2023, ובארה"ב תהיה ירידה של כמעט שני אחוזים. לעומת זאת, הביקוש לחשמל בסין צפוי לעלות ב־5.3 אחוזים ב־2023, וב־5.1 אחוזים ב־2024, קצת מתחת לממוצע בשנים 2015-2019, שעמד על 5.4 אחוזים. בהודו אנו עתידים לראות צמיחה שנתית ממוצעת של 6.5 אחוזים לאורך תקופת התחזית – אפילו יותר מהממוצע שלה ב־2015-2019, שעמד על 5.2 אחוזים.
התעשייה האירופית נתונה כיום ללחץ כבד להגדיל את כושר התחרות שלה בגלל שינויי מדיניות שהובילו להשקעה מוגברת בתעשייה באזורים אחרים בעולם, ולכן האיחוד האירופי ניצב כעת בפני צומת דרכים
ייצור החשמל בדלקים פוסיליים יורד באופן עקבי
העלייה המואצת בכושר ייצור באמצעות אנרגיה מתחדשת מצביעה על כך שהמקורות המתחדשים עשויים לעקוף את הייצור באמצעות הפחם כבר בתחילת 2024, אם תנאי מזג האוויר יאפשרו זאת. אישוש נוסף לכך הוא הצפי לירידה קלה בייצור באמצעות פחם ב־2023 וב־2024, אחרי עלייה של 1.5 אחוזים ב־2022, כשמחירי הדלק הגבוהים הקפיצו את הביקוש לחלופות. העלייה בייצור באמצעות פחם באסיה ב־2023 וב־2024 אמורות להתקזז עם הירידות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
הייצור מאנרגיה מתחדשת אמור למלא את כל הביקוש הנוסף ב־2023 וב־2024. לאור ההאטה בצמיחה בביקוש ב־2023, העליות התוספתיות בייצור מאנרגיה מתחדשת צפויות לכסות בפני עצמן את כל הביקוש הנוסף, ולא רק בשנה הנוכחית, אלא גם ב־2024, כשהעלייה בביקוש תאיץ שוב. התחזית אומרת שב־2024, לראשונה אי פעם, הייצור באמצעות אנרגיה מתחדשת יניב יותר משליש מכלל היצע החשמל בעולם.
במקום השני אחרי האיחוד האירופי נמצאת ארה"ב, שבה יש עלייה חזקה בשימוש במקורות מתחדשים, והגז מחליף עוד ועוד מייצור החשמל המבוסס על פחם
ב־2024, ייצור החשמל מדלקים פוסיליים צפוי לרדת בפעם הרביעית בתוך שש שנים. ירידות כאלה היו אירוע נדיר בעבר, והן התרחשו בעיקר בעקבות טלטלות בשוקי האנרגיה או הפיננסים העולמיים, כמו שקרה במשבר הנפט בשנות השבעים או במיתון של 2009, כשהייתה האטה בביקוש הכללי לחשמל. אבל בשנים האחרונות ירדה או צנחה אספקת החשמל מדלקים פוסיליים גם כשהביקוש הכללי לחשמל עלה. המגמות האלה – שנובעות מצמיחה רבה בייצור מאנרגיה מתחדשת – מלמדות כי הירידות בייצור חשמל מדלקי פחמימנים הופכות לתופעה מבנית. העולם מתקדם במהירות אל נקודת מפנה שבה הייצור העולמי של חשמל מדלקים אלה מתחיל לרדת, ולהתחלף בהדרגה בחשמל ממקורות אנרגיה נקיים.
הפליטות מייצור חשמל אמורות להצטמצם מעט במהלך 2024
הפליטות מייצור חשמל בסין ובהודו במגמת עלייה אבל הירידות באזורים אחרים בעולם צפויות לנטרל אותן, ויותר מכך. האיחוד האירופי לבדו אחראי ל־40 אחוז מהירידה הכללית הצפויה בפליטות מייצור ב־2023 וב־2024 (בלי סין והודו). במקום השני אחרי האיחוד האירופי נמצאת ארה"ב, שבה יש עלייה חזקה בשימוש במקורות מתחדשים, והגז מחליף עוד ועוד מייצור החשמל המבוסס על פחם. תנאי מזג אוויר קיצוניים, טלטלות כלכליות בלתי צפויות ושינויים במדיניות עלולים להוביל לעלייה בפליטות בשנים נתונות. אבל המגמה הכללית של ההאטה בצמיחת הפליטות במגזר האנרגיה העולמי, אמורה להימשך, עם עוד ועוד שנים שבהן היקף הפליטות ירד במקום לעלות.
קיצים עם טמפרטורות קיצוניות הופכים להיות תופעה יותר ויותר נפוצה באזורים רבים, מה שמעלה את הביקוש לחשמל בשביל מערכות קירור ומעמיס על אספקת החשמל. ככל שעוד ועוד משקי בית ירכשו מזגנים
מחירי החשמל הסיטונאיים מאותתים על הצורך בגמישות משמעותית יותר
מספר השעות שבהן ירדו מחירי החשמל מתחת לאפס עלה פי שניים במדינות אירופיות כגון גרמניה והולנד במחצית הראשונה של 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2022. הגורם לכך הוא ייצור משמעותי של אנרגיה מתחדשת בזמנים של ירידה משמעותית בביקוש. במקביל, בשווקים אחרים כמו אוסטרליה הדרומית, שבהם יש שיעור חדירה גבוה מאוד למגוון מקורות אנרגיה מתחדשת, המגמה בולטת עוד יותר. מחירים בשוק החשמל הסיטונאי ירדו שם מתחת לאפס כמעט עשרים אחוז מהזמן ב־2022, זאת בהשוואה לאחוז אחד מהזמן בגרמניה ובהולנד. המחירים השליליים מצביעים על כך שהייצור אינו גמיש מספיק, שהצרכנים אינם מגיבים בהתאם לשינויים במחיר, או שאין יכולת אגירה מספקת שתאפשר ארביטראז' (רכישת אנרגיה עודפת בתקופות של צניחת מחירים). המחירים השליליים גם מאותתים שכדאי להשקיע בפתרונות ובטכנולוגיות המשפרים את גמישות המערכת. האיתותים האלה יהיו חייבים ללכת יד ביד עם מסגרות רגולטוריות מעודכנות שיתמרצו גמישות ואגירה בצד של הביקוש כדי להגדיל את הגמישות במערכת כולה.
מחירי החשמל הסיטונאיים נשארים גבוהים במדינות רבות למרות הירידות המשמעותיות, אף על פי שיש הבדלים בין אזורים שונים. כשהמחירים של מוצרי אנרגיה כמו גז ופחם צנחו משמעותית במחצית הראשונה של 2023, המחירים הסיטונאיים באירופה ירדו מהשיאים שאליהם הגיעו ב־2022. המחירים הסיטונאיים באירופה ירדו לחצי מהשיא שלהם ב־2022, ועכשיו הם קרובים יותר לממוצע שלהם מ־2021. למרות זאת, המחירים הממוצעים באירופה עדיין גבוהים יותר מפי שניים מהמחירים ב־2019. בדומה לכך, מחירי החשמל הסיטונאיים בהודו במחצית הראשונה של 2023 עדיין היו גבוהים בשמונים אחוז מב־2019, וביפן הם היו גבוהים בשלושים אחוז מב־2019. לעומת זאת, מחירי החשמל הסיטונאיים בארה"ב נפלו בחזרה כמעט עד לגובה שהיו בו ב־2019.
מקדם ההספק של אנרגיית המים העולמית יורד בעשור האחרון בשני אחוזים, ירידה של 240 טרה ואט שעה. זה אומר שצריך לייצר באמצעים אחרים נפח אנרגיה השקול לצריכת החשמל השנתית של ספרד
השפעת מזג האוויר על היצע וביקוש בולטת מאי פעם
העלייה בביקוש למיזוג אוויר מעמיסה על מערכות החשמל העולמיות. קיצים עם טמפרטורות קיצוניות הופכים להיות תופעה יותר ויותר נפוצה באזורים רבים, מה שמעלה את הביקוש לחשמל בשביל מערכות קירור ומעמיס על אספקת החשמל. ככל שעוד ועוד משקי בית ירכשו מזגנים, העומס ילך ויגדל במדינות רבות – בייחוד בכלכלות מתעוררות שבהן יש עכשיו שיעור הרבה יותר נמוך של משקי בית עם מזגנים מאשר בכלכלות מתקדמות עם אקלימים דומים. אם ייקבעו אמות מידה גבוהות יותר ליעילות במיזוג, זה יעזור להגביל את השפעת הביקוש הנוסף למיזוג אוויר על מערכות החשמל. אם ברצוננו להבטיח את אמינות המערכת, חיוני לפתח יכולות גיבוי מספיקות לייצור, לעודד ניהול נכון של הביקוש ואגירת אנרגיה, להאיץ השקעות ברשתות חשמל ולשפר את מהימנות האספקה של הדלק לתחנות כוח. מוכנות לקויה בתחומים האלה עלולה להוביל לעומסים תכופים יותר על הרשתות, מה שיוביל להשלות עומס Load shedding והפסקות חשמל.
זמינות אנרגיית המים דורשת תשומת לב רבה יותר. מקדם ההספק של אנרגיית המים העולמית יורד בעשור האחרון: ב־1990-2016 היה הממוצע שלו 38 אחוז, וב־2020-2022 עמד הנתון הזה על 36 אחוז. ההבדל הזה של שני האחוזים אומר שברמה העולמית, כושר הייצור של אנרגיית המים מפיק מדי שנה כ־240 טרה ואט לשעה פחות משהיה מפיק אילו מקדמי ההספק לא היו משתנים. זה אומר שצריך לייצר באמצעים אחרים נפח אנרגיה השקול לצריכת החשמל השנתית של ספרד, ואת הפער הזה ממלאים כיום בעיקר עם ייצור מדלקים פוסיליים. בשנים האחרונות אירעו בצורות חמורות שגרמו לירידה משמעותית בזמינות אנרגיית המים באזורים נפגעים כמו אירופה, ברזיל וסין. על מנת להמשיך ולנצל את משאבי המים בצורה יעילה ובת קיימא, יש להביא בחשבון איך משבר האקלים מקשה על ייצור חשמל מאנרגיית מים, ולתכנן פתרונות מתאימים.