הבוננזה הבאה של עולם האנרגיה

ניצול של הידרט המתאן ממימי האוקיאנוס יכול להפוך את תעשיית האנרגיה בעולם על פיה, אפילו יותר ממהפכת הפצלים

 Foreign Policy / ינואר 2020

השבירה ההידראולית של פצלי גז שינתה משמעותית את תמונת האנרגיה העולמית, אבל משאב פחמימני אחר – הידרט המתאן המצוי מתחת לפני האוקיאנוס- יוכל לשנות את התמונה עוד יותר. גז ההידרט נוצר רק בצירוף בלתי רגיל של טמפרטורות נמוכות ולחץ גבוה מתחת לפני האוקיאנוס ובאזורים ששכבת האדמה שלהם קפואה,  כמו באזור הארקטי. בהינתן תנאים כלכליים וטכנולוגיים מסוימים יש להידרט פוטנציאל לספק לעולם יותר ממיליון אקסה-ג’אול של אנרגיה, כמות השווה לאלפי שנים ברמת הביקוש הנוכחית. בחלק מהמרבצים ההפקה המסחרית כבר נראית באופק, וחלק מהיוזמות יגיעו לזה רק באמצע העשור. זאת הסיבה שכעת זה הזמן לחשוב על איך לשלוט ולפקח על ההפקה שלהם.

גזי הידרט שבאוקיאנוס מכילים מתאן, שהוא בעצם גז טבעי, הלכוד בכלובים דמויי קרח המכונים קלטרט ((clathrates על קרקעית האוקיינוס. הידרט המתאן הוא רשת דמוית קרח שבה כלואות מולקולות מתאן, המהוות מרכיב עיקרי בגז הטבעי. גזי ההידרט נתגלו במקור באמצע המאה העשרים, וכבר זמן רב שהם במוקד תכניות המחקר הלאומיות לאנרגיה. לאחרונה, מיזמי הדגמה חשובים הראו שייצור גז טבעי באמצעות ניצול אנרגיה מגזי הידרט הם ישימים מבחינה טכנית. קנדה, סין ,יפן וארה”ב התחילו בבדיקת תהליכי הפקה. המרוץ החל.

מרבצי נפט וגז השוכנים באזורים כלכליים בלעדיים הם כבר זמן רב מקור לסכסוכים טריטוריאליים; במקרים רבים, בזכות הסכמי ייצור משותפים דו צדדיים מדינות צלחו את המכשולים והפיקו תועלת לשני הצדדים

העובדה שמדובר בגז שמתפרש במקומות רבים עשויה לשנות מהיסוד את המסחר העולמי באנרגיה. מרבצי הנפט והגז הטבעי הקיימים מוגבלים גיאוגרפית לאזורים מסוימים, ומובילים לתבניות מסחר ולגיאופוליטיקה מסוימת מאוד, קרי, עימותים במזרח התיכון, סכסוכים על צינורות באירו-אסיה, וכך הלאה.

מרבצי הידרט שכיחים בחופי הים של מדינות רבות, מה שיאפשר ליבואניות מתפתחות גדולות, לרבות סין, יפן וקוריאה הצפונית לצמצם את התלות שלהן במדינות אחרות.

באשר למדינות חוף אחרות, הידרט יכול להוות משאב אנרגיה טבעי גדול ראשון, אשר יעניק להן הזדמנות לפיתוח וליצוא – ומצד שני לסבול גם מקללת המשאבים.

 

במסגרת ‘אמנת האומות המאוחדות לחוק הים’ מדינות יכולות להכריז על מים טריטוריאליים במרחק של כ-22 קילומטרים מחופיהן. מעבר למים הטריטוריאליים מוגדר גם אזור כלכלי בלעדי (EEZ) של עד 370 קילומטרים, אם הוכח שקרקעית הים היא המשך המדף היבשתי של המדינה. אמנם אזור כלכלי בלעדי של מדינה נחשב מבחינות רבות למים בינלאומיים, אולם למדינה ניתנת שליטה בלעדית על ניצול אוצרות הים, כולל משאבים המצויים בקרקעית הים כמו הידרט המתאן. אמנם יש הידרטים במים טריטוריאליים ובלב הים, אולם רב המרבצים שוכנים במים הכלכליים הבלעדיים.

לפיכך, השליטה הכלכלית והסביבתית על מרבצים אלה תתנהל ברמה לאומית. במקרים מסוימים, התהליך יהיה פשוט יחסית ויהווה הרחבה של חוק הנפט והגז הקיים. במקרים אחרים, משאבים חדשים ובעלי ערך כאלה יחריפו סכסוכים טריטוריאליים קיימים. רוב המים שנאבקים עליהם בעולם, כולל ים סין הדרומי והאזור הארקטי, מכילים כמויות גדולות של הידרט המתאן.

ים סין הדרומי מדאיג במיוחד, משום שהוא המשאב הפוטנציאלי העיקרי של סין ועם זאת, התביעות הטריטוריאליות התוקפניות ביותר של המדינה נדחו בערכאות בינלאומיות. מעבר לאזור הכלכלי הבלעדי, הידרט בלב ים הוא באחריות ‘הרשות הבינלאומית לקרקעית הים’, שבעבר התמקדה פחות בהידרט ויותר ברגולציה של כרייה במעמקים.

יש הרבה סיבות לדאגה בנוגע לשינויים במעמדו של הידרט המתאן, שיביא לבעיות גיאופוליטיות בתחום האנרגיה, אולם פיתוח מוקדם של בקרה תקיפה והוגנת יסייע בצמצום הסיכונים לעימות. מרבצי נפט וגז השוכנים באזורים כלכליים בלעדיים הם כבר זמן רב מקור לסכסוכים טריטוריאליים; במקרים רבים, בזכות הסכמי ייצור משותפים דו צדדיים מדינות צלחו את המכשולים והפיקו תועלת לשני הצדדים. כמו כן, ההיקף הגדול של מרבצי הידרט פירושו, שבשונה ממרבצי נפט וגז דלילים יחסית, יש כמויות עצומות של משאבים בשטחים שאין עליהם חילוקי דעות.

 

מעבר לסוגיות מדיניות, להידרט יש גם סיכונים סביבתיים. למרות מחקר חדש שציין שהסיכונים נמוכים יחסית, הפקת ההידרט עלולה לערער את היציבות של קרקעית האוקיינוס ולגרום לסחף של בוץ תת ימי המלווה בצונאמי. כמו כן, היות שמתאן הוא גז חממה חזק, הפקה בקרקעית האוקיאנוס עלולה לשחרר כמויות גדולות של מתאן לתוך המים ובסופו של דבר לאטמוספירה. להפקת הידרט יהיו גם השלכות ברורות על הדגה ועל סביבת הים.

 

למרות זאת, יש גם יתרונות סביבתיים פוטנציאליים. גזי הידרט יוכלו להפחית פליטות גזי חממה אם אכן יחליפו את הפחם או אם ההפקה תהיה מלווה ביישום נדרש של טכנולוגיות ללכידת פחמן.

דרך נוספת לייצור תועלת לסביבה היא שההפקה מהמאגרים בקרקעית האוקיינוס תפנה מקום ותנוצל לאחסון של פחמן דו חמצני. המשמעות היא שמאגרי הידרט תת-ימיים יכפילו את היקף לכידת הפחמן היות שביבשה המאגרים לכליאת פחמן מוגבלים יותר.

פרויקט אנכסימנדרוס – הפקת גז הידרט במזרח הים התיכון

במהלך יישום פרויקט אנכסימנדרוס במימון האיחוד האירופי, התגלו לא רק הרי געש בוציים, אלא גם ליבות המכילות גז הידראט בחמישה אתרים חדשים בסביבות הר הגעש הבוצי המכונה אמסטרדם. הוכח כבר כי באזור הזה יש התפרצויות געשיות ובוציות וקיומם של מרבצי גז הידרט בתפוצה רחבה הרבה יותר מכפי שחשבו עד כה ומספר אתרים אף נדגמו ואיששו השערות בקשר לקיומם של משאבים פחמימניים באזור.

מהנתונים הללו ניתן להסיק שהאזור הזה יהיה אבן שואבת מבחינה מדעית וכלכלית בעתיד. יש אינדיקציות חזקות מאד לקיומם של משאבים קונבנציונליים של פחמימנים יחד עם כמויות של הידראט המתאן. פירוש הדבר שיש אפשרות סבירה ביותר שיופק מההידראט גז טבעי בהיקף עצום, אפשרות שתשנה את כללי המשחק באזור במונחים כלכליים.