פעם, ממש מזמן בשנת 2009, התעוררה מחלוקת קצרה אך מעניינת על אודות טביעת הרגל הפחמנית של Google Search. העניין החל בעקבות כתבה בעיתון שבה דווח כי לפי חישובים שמקורם ומהימנותם לא ידועים, כל חיפוש בגוגל מייצר שבעה גרם של פחמן דו חמצני, מחצית מהפליטות שנגרמות מהרתחת קומקום חשמלי. בגוגל רתחו מזעם והגיבו שהערכה זו גבוהה מדי. "במונחים של גזי חממה" אמרו בחברה, "חיפוש בודד בגוגל שווה ערך לכ-0.2 גרם של פחמן דו-חמצני. הסטנדרט הנוכחי של האיחוד האירופי לפליטה הוא שאגזוז של מכונית יפלוט לא יותר מ-140 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר נסיעה, אבל רוב המכוניות לא מגיעות לרמה הזאת. לפיכך, המכונית הממוצעת שנוסעת קילומטר אחד מייצרת כמעט את אותה כמות של גז חממה כמו אלף חיפושים בגוגל".
כל שירות שמספק גוגל עובר דרך מרכזי הדאטה הענקיים שלו, שצורכים כמויות עצומות של חשמל על מנת להפעיל ולצנן את השרתים ולפיכך פולטים המון פחמן דו-חמצני. עם הופעת הטלפון הסלולארי החכם ב-2007, ההסתמכות שלנו על מרכזי דאטה מרוחקים נעשתה מוחלטת, משום שכל מה שאנו עושים בטלפונים שלנו כרוך באינטראקציה עם "הענן" ולפיכך עם טביעת רגל פחמנית.
הטביעה הסביבתית הולכת וגדלה. כיום, כשבעה אחוזים מצריכת החשמל העולמית מנותבת לאקו-סיסטם הדיגיטלי שלנו אבל התחזית צפויה לעלות ל-12 אחוזים עד שנת 2020 ומשם לצמוח מדי שנה בכשבעה אחוזים עד 2030.
חברות האינטרנט הגדולות מודעות לכך בהחלט. חשמל עולה כסף והן קנאיות להפחתת עלויות. הן גם מבועתות מיחסי ציבור גרועים ויעשו הרבה כדי לא להצטייר כזוללות אנרגיה. לכן, החברות נענו לאתגר ש'גרינפיס' הציבה בפניהן לפני מספר שנים- להתחייב לכך שרק אנרגיות מתחדשות יפעילו את כל הפעילות שלהן. 'פייסבוק' 'אפל' ו'גוגל' הפכו את ה"100 אחוז מתחדשות" למחויבות כבר לפני ארבע שנים ואליהן הצטרפו כמעט 20 חברות אינטרנט.
הצרה היא שחוות השרתים והרשתות אחראיות לכחמישים אחוזים בלבד מצריכת החשמל של העולם המקושר שלנו. המכשירים עצמם צורכים עוד 34 אחוזים והתעשייה שמייצרת אותם זוללת את 16 האחוזים הנותרים. אלה החזיתות שבהן יהיה הכי קשה להתקדם. מחשב אישי נייח שפועל שמונה שעות ביום, למשל, פולט 175 ק"ג פחמן דו-חמצני בשנה. כך שאפשר לתאר לעצמנו מה תהיה הפליטה ממתחם משרדים בעיר גדולה, שבו דולקים אלפי מחשבים ימים שלמים. הכפילו זאת בכל מרכזי המשרדים שבמרכז בלונדון ותתחילו להבין מה השפעתו של מחשב צנוע.
הדוגמה הכי המרשימה למחיר שגובה המחשוב לא מגיעה ממשרדים אלא מהטירוף הנוכחי אחר המטבע המבוזר ביטקוין. נכון לכתיבת שורות אלה, ביטקוין אחד שווה 8,129 דולר. בפברואר 2011 הוא היה שווה רק דולר אחד ובדרכו לרמה הגבוהה הנוכחית, המחיר התנדנד כל הזמן אבל ברור שכעת אנחנו מצויים בבועה.
איך אפשר להשיג ביטקוין? אפשר או לקנות אותם במסחר מקוון או להרוויח ב"כריית ביטקוין", כלומר, להשתתף בתהליך שבו עסקאות ביטקוין מאושרות ומתווספות למחזור (blockchain), כמו גם האמצעים שבאמצעותם משחררים ביטקוין. בעקרון, פירושו שכל אחד יכול להקים ולנהל חוות שרתים לבד (אפשר לקנות ערכה באמזון) וככל שהמחיר עלה, יותר ויותר אנשים עושים את זה.
ההשלכות מדהימות אך צפויות. לפי אחת ההערכות, כריית ביטקוין צורכת כיום אנרגיה יותר מאשר החשמל שנצרך ב-159 מדינות, בהן אירלנד, בחריין, והרפובליקה הסלובקית. אותו המקור סבור כי כעת נדרש חשמל יותר מאשר דרוש היה לספק אנרגיה ל-02.7 מיליון בתי אב בארה"ב וכי הכרייה אחראית ל-0.13 אחוזים מצריכת החשמל העולמית. אם המצב יימשך כך, כריית ביטקוין תשתווה לכל החשמל שצורכת דנמרק עד בערך שנת 2020.
כמה זה בנפט?
תעשיית הכרייה של הביטקוין צורכת 22.5 טרה-ואט שעה מדי שנה, אנרגיה השווה ל-13,239,916 חביות נפט. 12.5 יחידות ביטקוין נכרות מדי עשר דקות ופירושו שהעלות הממוצעת של אנרגיה הנדרשת ליחידה אחת היא 20 חביות נפט.
ואכן, לכריית הביטקוין יש פוטנציאל רווחי מאוד וכמו נפט, הרווח גדול יותר כשעלות הכרייה נמוכה יותר. בפועל, העסקאות בביטקוין מאובטחות בכרייה כשהכורים מתחרים על תגמול בדמות מטבעות מהרשת. ככל שהם משתמשים ביותר ביותר כוח מיחשוב, כך גדלים הסיכויים. אסדת הקידוח, לצורך העניין, היא מחשב, והשבירה ההידראולית נעשית בפעולה קטנה של קצות האצבעות. כמו בהפקת נפט וגז, מדובר בתהליך שדורש כמות עצומה של אנרגיה.
לשם הפרספקטיבה, צריכת האנרגיה העולמית של פעילות הכרייה בעולם גדולה פי 40 מזו הנדרשת להפעיל את כל הרשת של חברת ‘ויזה’, למשל.
שרתים לוהטים
בגלל החשמל הזול, סין נהפכה למלכת כרייה של ביטקוין, אבל העלות השנתית הכרייה היא שקובעת את הכלכלה שלו ובסופו של דבר, אף חברה לא רוצה להצטייר כמזהמת ומדובר בתחום אפור מאוד, במיוחד כשסין מעורבת בזה. הנה דוגמה לחברה אחת שבעבר התמחתה בכריית זהב וכיום בכריית ביטקוין שהחליטה להתמקם באיסלנד ושמה: HIVE Blockchain Technologies Ltd.
מדובר באחת החברות הראשונות שמאפשרת לציבור להשתתף בבנייה ובתשתית של כריית מטבע ומנצלת את האלמנט החביב על הביטקוין: קרח.
איסלנד קפואה ולכן עלות הכרייה בה נמוכה יותר. כריית התשתית לביטקוין דורשת כמות עצומה של אנרגיה ויוצרת טונות של חום ולפיכך טמפרטורה טבעית היא עניין מרכזי פה: באיסלנד נחסכות עלויות הקירור ולכן היא כיום אחד המקומות הרווחיים ביותר לכריית ביטקוין.אם סין הייתה היעד החביב על הכורים בשל הסובסידיות שהיא מעניקה לצריכת החשמל, כיום, מדינות קרות וקפואות הן המטרה הבאה של הכורים.