בעיתונים בבריטניה יש לא מעט כתבות על הצמיחה של מגזר האנרגיות המתחדשות. קטי בריגס, בכירה בחברת יעוץ לפרויקטים של אנרגיות מתחדשות מתמקדת בכתבה זו באופן שבו הגידול של מגזר האנרגיות המתחדשות הוא מקור משמעותי לייצור משרות, או במילים אחרות, ההשפעה שלו על תחום התעסוקה בעולם.
כתבה ב'פורבס' עסקה באופן שבו מערכות חשמל מבוזרות ואנרגיה מתחדשת מבוזרת ממלאות היום תפקיד בולט בתחום התעסוקה באפריקה ובאסיה וכוח עבודה זה צפוי לגדול באופן ניכר. בקניה למשל, חברות לאנרגיה מתחדשת מעסיקות הרבה מאוד עובדים ורבות מהן פועלות במגזר השירות הציבורי. מספר זה צפוי לגדול בשבעים אחוז בארבע השנים הקרובות.
באותו מאמר העריכו גם שעד 2022 יהיו 1.3 מיליון משרות מלאות במגזר הסולארי שאינו מחובר לרשת החשמל, לא כולל רשתות זעירות המאפשרות שימוש בחלק מטכנולוגיה זו. בארה"ב, יש זינוק משמעותי במספר המשרות של מתקינים סולארים וטכנאי טורבינת רוח וזה לא ישתנה בשבע השנים הקרובות. כיום מועסקים במגזר הסולארי פי שניים יותר אמריקאים מאשר בתעשיית הפחם, והמספרים צפויים לגדול.
המספרים עובדים
נתונים של סקר משרות חדש באתר Power for All מראה שחשמול של אזורים כפריים באמצעות אנרגיה מתחדשת מייצר משרות רבות באפריקה ובאסיה ורוב המועסקים הם צעירים. נשים מאיישות רק רבע ממשרות אלה, אחוז נמוך יותר בהשוואה לענף האנרגיות המתחדשות בעולם.
את חוסר האיזון המגדרי ניתן לראות בעוד אזורים בעולם. כתבה שפורסמה לאחרונה ב'בלומברג' מעלה את השאלה, איך נשים נעדרות מאחד מגלי הגאות התעסוקתיים הגדולים ביותר? בכתבה נערכה השוואה בין תעשיית האנרגיות המתחדשות לתעשיית הפחמימנים. המשפט הפותח את הכתבה ראוי לתשומת לב: 'לאנרגיה נקייה יש סוד מלוכלך'- המתייחס לניתוח שנעשה ע"י מכון ברוקינג, שמצא שבסקטור החשמל הפועל על דלקים לא פחמימניים יש פחות שוויון מגדרי בהשוואה למגזר החשמל המיוצר מדלקים פחמימניים והנשים הן רק 13 אחוז מכוח העבודה. "בהתחלה זה הפתיע אותי", אומרת בריגס, "אך מניסיוני אני מודעת להיעדר גיוון תעסוקתי בחלקים של התעשייה. ממש בשנה זאת, השתתפתי בפאנלים בשתי ועידות בנושא תפעול ואחזקה של ייצור אנרגיה מרוח. מהבמה יכולתי לראות ולספור מי מייצג את התעשייה. ספרתי 13 נשים מתוך כ-120 משתתפים, שזה כ-11 אחוז. אפשר גם לאמוד את המגוון הגזעי והאתני, או נכון יותר את היעדרו בוועידות אלה".
הגיוון בתעשיית האנרגיות המתחדשות לא מייצג את הגיוון הקיים בכוח האדם הכולל של מדינות אלה. לא בכל חלקי תעשיית האנרגיה המתחדשת יש נתונים סטטיסטיים עגומים כל כך. כאשר בוחנים תעשיות אלו באופן כללי, דברים נראים קצת אחרת. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) מצאה שנשים מהוות 32 אחוז מכוח העבודה במגזר האנרגיות המתחדשות בעולם, בהשוואה ל-22 אחוז במגזר הנפט והגז. במחקר שערכה ב-2017 חברת 'בוסטון קונסלטינג גרופ' נמצא שתעשיית הנפט והגז מדורגת בעולם שנייה רק לענף הבנייה כגרועה ביותר מבחינת שוויון מגדרי.
אולם השאלה אינה באיזו תעשייה המצב טוב יותר. את הפרס לא יקבלו לא באנרגיות המתחדשות ולא במגזר הנפט והגז. אף מגזר לא מתקרב ליעד של חמישים אחוז, קרי שוויון בין נשים לגברים, או אפילו לא קרוב ליעד של ייצוג טוב יותר לנשים הקיים בעולם.
בסקטור החשמל הפועל על דלקים לא פחמימניים יש פחות שוויון מגדרי בהשוואה למגזר החשמל המיוצר מדלקים פחמימניים והנשים הן רק 13 אחוז מכוח העבודה קל לעשות את זה לבד. להעיף מבט בסביבת העבודה שלך ולבדוק, כמה נשים וכמה גברים נוכחים בישיבות. מי מוזמן לפגישות ולאילו מפגשים? ובקרב עמיתך, מי זוכה ברוב תשומת הלב, ומי לא? מי זוכה לרשות דיבור ולכמה זמן ולאיזה קהל?
מבחינה עסקית גיוון מגדרי הוכיח את עצמו, כך שלא מדובר פה במיזם צדקה. הוכח כבר שחברות שצוותי הניהול שלהן מגוונים יותר הן רווחיות יותר
מה הבעיה עם היעדר גיוון?
מדוע זו בעיה ומדוע אנו חותרים ליותר גיוון בכוח העבודה שלנו? משום שמבחינה עסקית גיוון מגדרי הוכיח את עצמו, כך שלא מדובר פה במיזם צדקה. הוכח כבר שחברות שצוותי הניהול שלהן מגוונים יותר הן רווחיות יותר. לדוגמה, מחקר של מקינזי הראה שלחברות שבהן מגוון מגדרי רב יותר בשדרה הניהולית היה סיכוי גבוה ב-21 אחוז להגיע לרווחים מעל הממוצע בתעשייה.
אם אפשר להגדיל את אחוז הביצועים הטובים ב-33, הרי אין פה שאלה ומוכרחים לעשות זאת. כמו כן, הגיוון חשוב בגלל שאנרגיה מתחדשת צומחת במהירות, כפי שציינתי קודם. אם לא נקדם בברכה ונעודד את כל הכישרונות הפוטנציאליים המעולים, אנחנו נחנוק ונדכא את הצמיחה של התעשיות שלנו. נתקשה להיות חדשניים, לקבל לשורתנו חברות מצליחות ולעמוד ביעדי סילוק הפחמן שאנחנו רוצים להשיג.
אם כן, מה אנו יכולים לעשות בעניין? הייתי שמחה להגיד שאין סיבה לדאגה או שאנחנו בדרך הנכונה, כי רואים התקדמות רבה בכיוון הנכון והרבה אנשים נפלאים שבאמת משנים. אבל כשמסתכלים מקרוב במספרים ובמגמות, ברור ששינוי הוא למעשה תהליך מאוד איטי. קטי הבינה זאת כשקראה שיחלפו 276 שנה עד שנראה שוויון מספרי בין גברים לנשים בתפקידי מנכ"ל ב-500 החברות האמריקאיות המובילות לפי דירוג החברות של כתב העת פורצ'ן. מאז חל שיפור קטן. היום יש 33 נשים מנכ"ליות ב'פורצ'ן 500', כשישה אחוז. בהסתמך על נתונים מעודכנים יותר, נראה בדירוג הזה שוויון מגדרי רק בעוד 135 שנה.
איך נזרז את השינוי? קטי בריגס סבורה שזה יצריך יותר מודעות ויותר פעילויות בינלאומיות של כולנו, ובמיוחד של גברים, משום שהשינוי ימשיך לזחול כאשר העבודה מוטלת רק על מיעוטים ונשים ומנגד, גברים בעמדות מפתח לא ששים לשינוי, כמובן.
הצעות לשינוי
הנה כמה דברים שאפשר לעשות. יש הרבה קמפיינים וארגונים שפועלים בתחום ומשנים את המציאות, כך שאפשר תמיד להצטרף ולתת כתף. למשל, HeForShe, של האו"ם לקידום שוויון מגדרי. WRISE, לשילוב נשים בתעשיות אנרגיות מתחדשות ובתעשיות אנרגיה בנות קיימא. יש גם את יוזמת POWERful Women, לקידום הצמיחה המקצועית ופיתוח המנהיגות של נשים במגזר האנרגיה הבריטי. הן גברים והן נשים יכולים להיות מעורבים בארגונים כאלה.
אבל קל אפילו יותר לעשות את זה לבד. להעיף מבט בסביבת העבודה שלך ולבדוק, כמה נשים וכמה גברים נוכחים בישיבות. מי מוזמן לפגישות ולאילו מפגשים? ובקרב עמיתך, מי זוכה ברוב תשומת הלב, ומי לא? מי זוכה לרשות דיבור ולכמה זמן ולאיזה קהל?
זה החלק של המודעות. להסיק מסקנות מהתצפיות הללו ולאחר מכן לחשוב מה צריך לשנות ומה אפשר לעשות כדי לפעול למען שינוי זה.