במרוץ אחר גיוון בתמהיל האנרגיה של ירדן בוחנים השלטונות פיתוח עתודות נוספות של פצלי שמן, במיוחד באל-לייג'ון, דרומית למיזם באתראת אום ג'ודראן (שהוא נושא הכתבה השנייה בסקירה הירדנית שלנו). הדיונים באפשרות של מיזם נוסף להפקת חשמל מפצלי שמן נמשכים כבר מספר שנים. מועד ואופן ניצול המרבצים של פצלי השמן ייקבע לפי תוצאות הפרויקט של Apco (חברת החשמל הירדנית). פצלי שמן לא נחשבים אנרגיה נקייה, אבל מדינה שאין לה עתודות נפט וגז משלה תנצל בהחלט משאב טבעי מעין זה כחלק מתמהיל האנרגיה שלה.
ויש עוד תכנית על השולחן והיא מונחת עליו כבר שנים. מדובר בפיתוח תחנת כוח גרעינית, אבל העלויות הכרוכות בה ובמיוחד המחסור במים צפויים להמשיך ולהיות מכשולים קבועים בטווח הקרוב והבינוני. בינתיים, ירדן יכולה לקצץ ביבוא הנפט לייצור חשמל מפני שמאז 2015 היא מייבאת גז טבעי נוזלי זול יותר ונקי יותר באמצעות יחידה צפה לאחסון וגיזוז בעקבה, בקצה הצפוני של ים סוף בהיקף של 2 מיליון טון בשנה. עלות יבוא הנפט ירדה בהתאם לכך מ-5.5 מיליארד דולר ב-2014 ל-3.1 מיליארד דולר ב-2015.
כיום, הגז הטבעי המיובא משמש לייצור 80 אחוזים מהחשמל הירדני. בעוד שאספקת הגז בצינור ממצרים, שבעבר ירדן נסמכה עליהן, הופסקו, הממשלה עדיין מקווה שהסכם ליבוא שלושה מיליארד ממ"ק בשנה של גז טבעי מישראל יצא בסופו של דבר אל הפועל, חרף התנגדות עממית חזקה בקרב הירדנים.
אבל התקווה הגדולה של ירדן טמונה בפיתוח אנרגיות מתחדשות והתהליך הזה יצא לדרך. הממונה על האנרגיה הירוקה מטעם ממשלת ירדן, רסמי חמזה, אומר שהממלכה מתחרה בתוניסיה על תואר המדינה הערבית המובילה בתחום. במסגרת תכנית שהוכנה ב-2015, יעד האנרגיות המתחדשות של ירדן הוא להגיע לפלח של עשרים אחוזים מתמהיל האנרגיה של המדינה ועשרה אחוזים מייצור החשמל עד 2020. "דברים מתקדמים במהירות" הוא הוסיף, "ואני מאמין שעד סוף 2018 נגיע ליעד". עד 2030 מקווים בירדן שאנרגיות מתחדשות יהוו 30 אחוז מתמהיל האנרגיה שלה.
ובשביל להוכיח מחויבות לעתיד ירוק, 'יחידת האנרגיה המתחדשת הירדנית והקרן להתייעלות אנרגטית' של חמזה תעבור ממשרדיה הנוכחיים בקומה השישית בבניין המט ליפול של משרד האנרגיה בעמאן, למבנים חדשים שאת אספקת האנרגיה שלהם יקבלו מייצור עצמי של חשמל. חמזה בטוח בעצמו. "ארבע השנים האחרונות היו סיפור הצלחה גדול", הוא אומר. "הסבב הראשון של חוזי אנרגיות מתחדשות הושלם, השני נמצא בשלב ביצוע והשלישי בשלב שכבר קיבלו עליו הצעת מחיר". עד סוף שנה זאת, ירדן מצפה לפתוח מכרזים לעוד 300 מגה וואט חשמל מרוח ומשמש שיתווספו לרשת הלאומית, כשהשאיפה היא להגיע לשנת 2020 עם 1,600 מגה-וואט ממתחדשות בלבד.
יש עוד מה ללמוד
חמזה נאלץ להודות שזוהי עקומת למידה חדה מבחינתה של ירדן. "בסבב המכרז הראשון, גילינו המון חורים בחוקים וברגולציה, חורים שהיה עלינו לתקן. את עיקר הסיוע קיבלנו מחברות מהסקטור הפרטי שבאו על מנת לפתח את הפרויקטים. החברות גילו חלק מהבעיות הקיימות וכעת אנחנו ערים להן ופועלים במערכת יעילה וברורה".
אחת ההתפתחויות האחרונות היא סגירה פיננסית, כלומר גיוס המימון הנדרש לצורך הקמה ותפעול המיזם, של המתקן הסולארי 'מאפרק' שבצפון המדינה, בהיקף 76 מיליון דולר. יחידה פוטו-וולטאית זו תפיק 50 מגה-וואט חשמל. שורת מיזמים בבעלות פרטית מסבירה את ההתרחבות המהירה של אנרגיות מתחדשות – מהירה עד כדי כך שרשת החשמל מתקשה להתמודד – "קיבולת הרשת היא אחת הבעיות העיקריות שלנו. זה לא קל, מפני שזה כרוך בהרבה כסף ובאלפי דונמים של אדמה". הוא הוסיף שבזמן שהממשלה "לקחה את האחריות העיקרית להרחבת הרשת, התקווה היא שחברות פרטיות ייכנסו לשותפות עם המדינה ויתרמו את שלהן ליוזמה זאת".
ממשלת ירדן ערכה גם רשימה של שורת תמריצים פיננסיים עבור עסקים ומשקי בית שיהפכו לירוקים יותר. לדבריו של חמזה, מדי יום מותקנים במדינה כמאה דודי שמש לחימום מים, לצד עשרות פנלים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל. אך משיחות עם תושבים ירדנים וקריאת תגובות ברשתות החברתיות התמונה שמצטיירת נראית ורודה פחות. רבים מדברים על עלות סמויה בלתי צפויה וכן העלאה של מסים.
הארגון הלא ממשלתי 'אידאמה' ('קיימות' בערבית), התאגדות עסקית ירדנית המחפשת פתרונות חדשניים לעצמאות אנרגטית, לאי תלות במים ולשימור הסביבה, מסכים שהמעבר לכלכלה ירוקה הוא מטרה שאפתנית. "ההתפתחות של מגזר האנרגיה בירדן הוא ריצת מרתון, ולא ריצה קצרה". הצעידה עצמה בדרך הארוכה לעבר היעד עשויה להיות הלקח הבא שממתין למעריציהן המושבעים של אנרגיות מתחדשות, המסרבים לעצור קמעה ולהאט את הקצב.