כמדי שנה ב-15 השנים האחרונות התכנסנו בתל אביב לוועידה הלאומית לאנרגיה, ועידה שבה התארחו קובעי מדיניות, בכירות ובכירים במגזר האנרגיה וכן אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.
השנה, יותר מתמיד, התעמקנו בחשיבות של ביטחון אנרגטי כצורך לאומי. שמנו על השולחן את השאלות המשמעותיות על עתיד משק האנרגיה – מהתמורות ברפורמת החשמל, דרך הצורך בשמירה והרחבה של תשתית אנרגיה קיימת ועד האתגרים בשוק הגז הטבעי והשפעת הבינה המלאכותית על שוק האנרגיה.
בכירי המשק, חברי הממשלה ורגולטורים דיברו בפתיחות על האיזון המורכב בין תחרותיות, יציבות והוזלת מחירים לצרכנים.
שמחנו לשמוע על קידום מכרזים חדשים לתחנות כוח, שיפור תשתיות, והקמת מתקני אנרגיה מתחדשת. הדיונים הדגישו את הצורך בשמירה על מגוון אנרגטי המשלב אנרגיות מתחדשות ודלקים מסורתיים, ואת הדרכים להתגבר על האתגרים הכלכליים, הסביבתיים והביטחוניים במציאות המשתנה.
למי שפספסו או רוצים להיזכר, בעמוד הזה תמצאו את הסיקור התקשורתי הרחב וגם את הוועידה כולה מצולמת, כל ההרצאות והשיחות כאן לפי דוברים
צפו בכתבות המצולמות
יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה – איזון בין מתחדשות למסורתיות
בנאומו התייחס יוסי רוזן לאתגרים וההזדמנויות בתחום האנרגיה, במיוחד לאור שינויים גיאופוליטיים כמו טראמפ כנשיא ארה"ב ומלחמת חרבות ברזל. הוא הדגיש את הצורך
באיזון בין אנרגיות מתחדשות לדלקים מסורתיים, השקעה במחקר ופיתוח, בניית חוסן אנרגטי לאומי וחיזוק תשתיות.
רוזן ציין את החשיבות של תעשיית האנרגיה המקומית, כמו בז"ן, להבטחת אספקת דלקים. הוא קרא לדיאלוג פתוח ולשיתוף פעולה כדי לגבש מדיניות אנרגיה מאוזנת.
צפו בדברי הפתיחה של יוסי רוזן
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
ישראל נכנסה למשבר במצב כלכלי טוב מאוד: – צמיחה גבוהה: 9% ב-2021, 6% ב-2022, וצפי ל-3.7% ב-2023 (טרום המלחמה). – שוק עבודה הדוק עם אבטלה נמוכה. – יחס חוב-תוצר שירד מ-72% בתקופת הקורונה ל-60%. – אינפלציה נמוכה יחסית למדינות ה-OECD.
השפעת המלחמה על הכלכלה: ברבעון הרביעי של 2023 הייתה פגיעה של כ-21% בתוצר. המשק חווה התאוששות מהירה: צמיחה של כמעט 16% ברבעון הראשון של 2024 כששנת 2023 הסתיימה עם צמיחה של כ-2% בסך הכול. צפי לצמיחה של 0.9% ב-2024, 4% ב-2025 ו-4.5% ב-2026.למרות ההתאוששות, המשק עדיין נמצא כ-4% מתחת לקו המגמה של טרום המלחמה.
מצב פיסקלי: יחס חוב-תוצר עלה מ-60% ל-62% ב-2023, וצפוי להגיע ל-68% ב-2024. צפויה הפסקת המגמה של ירידה ביחס חוב-תוצר ולכן נדרשות התאמות נוספות משנת 2026 כדי לחזור למסלול יורד. בתקציבי 2024 ו-2025 נעשו צעדים משמעותיים במסגרת התקציבית, אך ההרכב היה צריך לשים דגש חזק יותר על מנועי צמיחה.
מגזר ההייטק – מהווה 50% מהייצוא ושליש מהכנסות המדינה ממסים. הסקטור בוגר ועמיד יותר מאשר במשבר הדוט-קום ב-2001. במעל 60% מהחברות יש מוצר מוגמר וחברות בתחום הביטחון רואות עלייה בביקוש.
אתגרים לטווח הארוך: 1. תשתיות: השקעה בתשתיות חיונית ומשפיעה גם על שוק הדיור. 2. חינוך ושוק התעסוקה:
יש ירידה בהישגים במבחנים בינלאומיים, אבטלה גבוהה (מעל 20%) באוכלוסייה הערבית וכן שיעורי תעסוקה נמוכים באוכלוסייה החרדית, שצפויה להגיע ל-25% מהאוכלוסייה. הכנסת שתי האוכלוסיות הללו לשוק התעסוקה היא קריטית.
הערה על עצמאות בנק ישראל: ירון הדגיש את חשיבות עצמאותו של בנק ישראל כאבן יסוד של כלכלה מפותחת והביע תקווה שעצמאות זו תישמר גם בנושא מינוי המשנה לנגיד.
צפו בפרופ' אמיר ירון
יעקב קוינט – מנהל רשות מקרקעי ישראל
מנהל רשות מקרקעי ישראל הציג את תפיסתו בנוגע למחירי הדיור ולמדיניות הקרקעות בישראל, אולם בנושא מדיניות הקרקעות והשפעתה על תחום האנרגיה, קוינט הסביר כי המדינה מעדיפה מכרזים על פני הקצאות ישירות, במטרה להבטיח שקיפות והוגנות לכלל השחקנים בשוק. הוא הדגיש כי מדיניות זו מאפשרת לתמחר את הקרקע באופן תחרותי ומסייעת בהוזלת עלויות הפרויקטים לצרכן.
בהקשר של מיזמי האנרגיה, קווינט הציג את המכרזים החדשים לקרקעות עבור תחנות כוח ואנרגיה סולארית, תוך מתן עדיפות לשימוש בשטחים מופרים, כמו בסיסי צה"ל או אזורים תעשייתיים, במקום קרקעות חקלאיות.
הוא גם הדגיש את המאמץ להפחתת הבירוקרטיה והמעבר לדיגיטציה של תהליכים רבים ברשות מקרקעי ישראל. כיום, ניתן לבצע תהליכי שמאות ורישום מרחוק, מה שחוסך זמן ומשאבים ומקטין את התלות במאכערים.
לבסוף, קווינט התייחס לתכנית תמ"א 75 ולפינוי בתי הזיקוק במפרץ חיפה, הצפוי להסתיים עד 2027-2028. הפרויקט צפוי לכלול מעל 100,000 יחידות דיור ושטחי תעסוקה ופארקים, ולשפר משמעותית את איכות החיים באזור הצפון.
יוגב גרדוס – הממונה על התקציבים במשרד האוצר
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, דיבר על מדיניות הממשלה בתחום האנרגיה והאתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי. הוא הביע התנגדות להתערבות פוליטית בתעריפי החשמל והמים, והדגיש כי הדרך להוזלת המחירים לצרכנים היא באמצעות תחרות, הקמת תחנות כוח והשגת הסכמי גז טובים יותר. כמו כן, הוא ציין את החשיבות של ביטחון אנרגטי ואת הצורך באיזון בין אספקת אנרגיה אמינה, יעילות כלכלית ותחרותיות בשוק. בין הנושאים המרכזיים שהוזכרו נמצאים הרפורמה בחברת החשמל, מדיניות הגז הטבעי ופינוי בז"ן.
גרדוס התייחס לסוגיית ייצוא הגז הטבעי ממאגרים כמו לוויתן וכריש-תנין, והסביר כי להיתרי הייצוא יש השפעה רחבה על המשק המקומי. הוא ציין כי בשל הביקושים הצפויים לעלות, יש צורך ברגולציה מתאימה כדי למנוע שליטה ריכוזית. בין הפתרונות שהעלה להתמודדות עם מונופול הגז: הכנסת שחקנים חדשים לשוק, פיקוח על מחירים במקרה הצורך, והפרדת בעלויות בין המאגרים. הוא הדגיש כי הממשלה מעדיפה פתרונות מבניים, אך לא תהסס להתערב אם יהיה בכך צורך כדי להבטיח ביטחון אנרגטי ותחרות הוגנת.
משה קראדי – מנכ"ל גדות פי גלילות
קראדי, מנכ"ל גדות פי גלילות, התייחס בוועידת האנרגיה לנושאים מרכזיים בתחום אחסון הדלק בישראל, שיתוף
הפעולה עם הממשלה, הרגולציה והאתגרים העתידיים. הוא הדגיש כי שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועם מינהל הדלק השתפר לאחרונה, וציין כי קיימת פתיחות רבה יותר לדיון ולקידום פתרונות משותפים.
אחת הסוגיות המרכזיות שהעלה היא מצוקת האחסון במדינה. לדבריו, ככל שהמדינה מתקדמת עם תכניות לפינוי מתקני גז ובז"ן, עולה הצורך במאגרים אסטרטגיים לאחסון דלק, וכרגע פי גלילות היא אחת השחקניות המרכזיות בתחום זה עבור המדינה וצה"ל.
קראדי התייחס גם לבעיית הפיקוח על מחירי האחסון, וציין כי המדינה, שהיא הלקוח המרכזי של החברות, גם קובעת את המחירים שהן רשאיות לגבות. הוא ביקר את השיטה הנוכחית, שלדבריו אינה כלכלית לחברות ומונעת מהן להשקיע בתשתיות חדשות.
עוד נושא שעלה הוא חוסר השוויון הרגולטורי בין חברות האנרגיה. קראדי סיפר כי משרד איכות הסביבה מחייב את פי גלילות לעמוד בתקנות מחמירות על פליטות גזים, מה שמוביל להשבתת פעילות מסוימת – בעוד שלמתחרים טרם הוחלו אותם כללים. הוא הזהיר כי מצב זה פוגע בתחרות ההוגנת ומעניק יתרון בלתי הוגן לחברות אחרות.
בהתייחסו להיערכות המדינה לעתיד, הוא הדגיש כי סגירת בתי הזיקוק בחיפה מחייבת פתרונות אחסון מתקדמים יותר. הוא ציין כי החברה מוכנה להשקיע במאגרים נוספים אם תהיה לכך היתכנות כלכלית, וכי הכדור כעת נמצא בידי הממשלה.
קראדי גם התייחס להשפעות המלחמה האחרונה, וסיפר כי החלטה שהתקבלה לפני עשור שלא לסגור את מסוף באר שבע התבררה כהכרחית בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", משום שהמסוף סיפק דלק חיוני לצה"ל ולחיל האוויר.
לבסוף, קראדי, שהיה בעברו מפכ"ל המשטרה, התייחס למשבר האמון וההרתעה של משטרת ישראל. הוא הביע דאגה מכך שהמשטרה לא הייתה מוכנה לאירועי 7 באוקטובר, וציין כי חולשתה נובעת משנים של הזנחה וחוסר יציבות בפיקוד הבכיר. לדבריו, אובדן אמון הציבור והפחתת כושר ההרתעה מאפשרים לארגוני הפשיעה לפעול בחופשיות רבה יותר.
ארז כלפון – יו"ר קצא"א
ארז כלפון מגיב לדברי השרה להגנת הסביבה, מתקן אותה בשני נושאים מרכזיים. ראשית, לגבי פעילות נמל אילת במהלך המלחמה, כלפון מדגיש שבניגוד לטענת השרה, קצא"א כן הביאה אוניות לנמל אילת לאחר פרוץ המלחמה וסגירת נמל אשקלון. זאת בעקבות דרישה ישירה ממשרד הביטחון ומשרד האנרגיה עקב מחסור בדלק, כאשר קצא"א נערכה במהירות ואפשרה למשק להמשיך לפעול. כלפון מציין שעובדי קצא"א פעלו סביב השעון תחת אש, והוא מדגיש שאסור לשחק בביטחון האנרגטי של ישראל.
שנית, בנושא שמורת האלמוגים באילת, כלפון מאשר את קיומה אך טוען שקצא"א היא זו ששומרת עליה כבר 50 שנה ולא אנשי הגנת הסביבה. הוא מציין שקצא"א עבדה במשך שנים עם מאות אוניות ליד האלמוגים ללא נזק, ואף הקימה חוף לציבור על חשבון שטחה. כלפון משווה את הבטיחות בקצא"א לזו בנמל עקבה שלטענתו נמוכה משמעותית, ומזהיר שאם יקרה אירוע בעקבה, קצא"א תהיה הפתרון. לדעתו, דיבור על הגבלות לאחר ה-7 באוקטובר הוא חסר אחריות.
מאיר שפיגלר – מנכ"ל חברת החשמל
מאיר שפיגלר מזהיר מפני התערבות רגולטורית מופרזת בחברות ממשלתיות, וטוען שהיא פוגעת בעובדים ובאינטרס הציבורי. הוא מדגיש שהרגולטורים, המנותקים מהשטח, מקבלים החלטות שרירותיות מבלי לשאת באחריות לתוצאות. בנוסף, הוא מתריע על כך שחברת החשמל עלולה להידרדר למצב קשה אם לא תתעשת, וטוען שהרגולציה פוגעת בה באופן לא מידתי. שפיגלר קורא למאבק במצב הזה, וטוען שאין לקבל את המצב כגזירת גורל. הוא מדגיש את חשיבות האיתנות הפיננסית של חברת החשמל, וטוען שמחירי החשמל עולים שלא בצדק בגלל יצרני החשמל הפרטיים. הוא קורא לרגולטורים לשאת באחריות למעשיהם, ולתת דין וחשבון על כישלונות.
בת שבע אבוחצירה – מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה
אבוחצירה התייחסה לאתגרים העומדים בפני משק האנרגיה, בדגש על יישום החלטת הממשלה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה. היא ציינה כי המעבר מייצור מקומי ליבוא מחייב היערכות תכנונית רחבת היקף, הכוללת הקמת חוות אחסון חדשות, בחינת חלופות להסבת מכלי נפט גולמי קיימים, והקמת נמל תזקיקים חדש בחיפה. בנוסף, היא התייחסה למעבר לדלקים חלופיים, בדגש על דלקים ביולוגיים וסינתטיים, והיערכות ליישום דרישות האיחוד האירופי בנוגע לשימוש בדלקים אלו בתעופה.
אבוחצירה הדגישה את ההיערכות למצבי חירום, בדגש על לקחי מלחמת "חרבות ברזל", וציינה את החשיבות של יצירת יתירות בתחנות הדלק ושיפור אספקת הדלקים. היא התייחסה גם לתחרות בשוק הגז, בדגש על הקלה ברגולציה ושיפור שקיפות המחירים, ולמחירי הבנזין, בדגש על מרכיב המס הגבוה. אבוחצירה ציינה את שיתוף הפעולה ההדוק בין משרד האנרגיה, מנהל הדלק וחברות האנרגיה השונות, ואת החשיבות של שמיעת מצוקות השטח של הספקים ושל צרכני האנרגיה.
יוסי אבו מנכ"ל New Med Energy
מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, מציג את פעילות החברה ומדגיש את ההשפעה הגוברת של AI על משק האנרגיה הגלובלי. הוא מתאר
את פרויקט הנחת הצנרת השלישית ואת פרויקט הרחבת לוויתן, שמטרתם להגדיל משמעותית את כושר הייצור של גז טבעי. אבו מציין את הצלחת החברה בייצוא גז למצרים ולירדן, גם בתקופה של סיכון גיאופוליטי מוגבר, ומדגיש את חשיבות היחסים האסטרטגיים של ישראל עם מדינות אלו.
אבו מדגיש את הקשר ההדוק בין AI לצריכת אנרגיה, ומצביע על כך שצריכת האנרגיה של דאטה סנטרים גלובליים צפויה להכפיל את עצמה בתוך מספר שנים. הוא טוען שהביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, זמינה ואמינה, מעלה את חשיבותו של הגז הטבעי בתעשייה הגלובלית. אבו מציג את הפוטנציאל של ישראל להפוך למרכז דאטה גלובלי, בזכות עתודות הגז שלה, הביקוש לדאטה סנטר והמיקום הגיאוגרפי האסטרטגי שלה, אך מדגיש את הצורך בחשיבה אסטרטגית של המדינה וביצירת התנאים הרגולטוריים המתאימים. בנוסף, אבו מצביע על המהפכה שמחולל ה-AI בתחום האנרגיה עצמו, ומדגים כיצד מערכות AI משפרות את היעילות והדיוק בחיפושי גז ונפט. הוא מדגיש את הפוטנציאל של ישראל להפוך למובילה גם בתחום זה, בזכות כוח האדם האיכותי והמוחות הישראליים.
אלוף במיל' אייל אייזנברג – לשעבר מפקד פיקוד העורף
אייל אייזנברג, לשעבר מפקד פיקוד העורף, מדבר על התובנות מהמלחמה בהקשר האנרגטי. הוא מדגיש את חשיבות האנרגיה כתשתית לקיום המדינה בשגרה ובחירום.
ברמת המאקרו, הוא מציין כי משק האנרגיה ההיסטורי של ישראל התבסס על נפט גולמי, עם יכולות אחסון, שינוע וזיקוק. יכולות אלו מאפשרות ייצור תזקיקים לפי דרישה גם במצבי חירום. ברמת המיקרו, הוא מביא כדוגמה את מלחמת "חרבות ברזל", בה משק האנרגיה הגיע לנקודות קריטיות. לדוגמה, במשך שמונת החודשים הראשונים של המלחמה, לא פקדה אף אונייה עם תזקיקים את נמלי ישראל. כמו כן, בתחילת המלחמה נעשה שבת ליכולות הגז הטבעי, והגיבוי ניתן על בסיס מערך האנרגיה הפוסילי.
אייזנברג מתנגד לתפיסה שלפיה ישראל יכולה להסתמך על ייבוא תזקיקים במקום לייצר אותם בארץ. הוא טוען שזוהי תפיסה שגויה ומסוכנת לביטחון הלאומי. לדבריו, בז"ן המשיכה לספק דלק סילוני במשך חודשים רק על בסיס היכולות שלה. הוא גם מציין את חשיבות הגפ"מ לבתי החולים ואת הצורך בביטומן לכבישים, במיוחד בחירום. איזנברג מזהיר מפני הסתמכות על חלופת אילת, ומצביע על הבעיות הקיימות בה. הוא מדגיש את החשיבות של אחסון נפט גולמי ולא תזקיקים, ואת הצורך לשמר יכולת זיקוק עצמאית בישראל.
אלוף במיל' סמי תורג'מן – יור נגה – ניהול מערכת החשמל
תורג'מן מדגיש את הגידול המשמעותי בביקוש לחשמל בישראל, במיוחד בהשפעת AI והצורך בהקמת מרכזי נתונים (דאטה סנטרים). הוא מציין שישראל עברה ממחסור אנרגטי לעצמאות אנרגטית הודות לפרויקט הגז, כאשר 70% מייצור החשמל מבוסס על גז, 14% על פחם ו-14% על אנרגיה מתחדשת. למרות שאין בעיה של הספק מותקן, הוא מציין שתהליכי האישור והתכנון של תחנות כוח חדשות איטיים מדי. במלחמת חרבות ברזל, מערכת החשמל הוכיחה חוסן למרות ההיקף חסר התקדים של התקיפות, אבל נדרשת הגדלה של ההשקעות, חיזוק הרשת ומיגון רכיבים קריטיים. תורג'מן מדגיש שמערכת החשמל היא קריטית לביטחון הלאומי, כולל מערכות צבאיות, התרעות לאזרחים ומערכות סייבר.
לקראת 2050, ישראל צפויה להכפיל את צריכת החשמל מ-80 מיליארד קוט"ש ל-160 מיליארד קוט"ש, בשל גידול האוכלוסייה, מעבר לתחבורה חשמלית וצמיחת AI. תורג'מן קורא להאצת תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות, ומציין החלטה חיובית של הממשלה לקדם 13 תחנות כוח פרטיות לקראת 2040
עופר ינאי – יו"ר ומייסד נופר אנרגיה
ינאי מתייחס לגידול המהיר בצריכת החשמל בישראל (כ-5-6% בשנה) ומדגיש את הצורך בהרחבת ייצור החשמל מאנרגיה
מתחדשת. הוא מציין שלמרות שישראל מסוגלת לייצר כמויות גדולות של אנרגיה מתחדשת, הרשת הקיימת מוגבלת ותצטרך פתרונות יצירתיים, כמו קווי DC ישירים מהערבה למרכז. ינאי מציין שהמשק הישראלי "תקוע" ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת, בעוד שבעולם אנרגיה מתחדשת מורידה את מחירי החשמל.
לטענתו, הרגולטורים בישראל שמרנים מדי ולא הסתגלו לתפיסה עולמית של שוק אנרגיה, שבו לעתים יש מחירי חשמל
שליליים בשל עודף אנרגיה מתחדשת. הוא מסביר שבשווקים אחרים בעולם, סימון מחיר שלילי מוביל להורדת תחנות כוח קונבנציונליות, בעוד שבישראל הגישה שונה. ינאי צופה שכניסת AI ודאטה סנטרים תיצור אחד משני תהליכים: מחיר חשמל אזורי בתוך ישראל (שונה בין המרכז לפריפריה) או קישוריות מוגברת בתוך המדינה. הוא מציין שדאטה סנטר יכול לצרוך אנרגיה בהיקף של עיר שלמה, ושבמקומות עם אנרגיה מתחדשת בשפע (כמו הערבה) מחירי החשמל יכולים להיות זולים יותר
קרן ברק – יו"ר פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי ומימן
ברק מדגישה את חשיבות התחרות במשק החשמל ואת תרומת היצרנים הפרטיים למשק. היא מציינת שמאז תחילת הרפורמה בשוק החשמל ב-2010, תחנות הכוח הפרטיות הפכו ליעילות יותר עם הכנסת טכנולוגיות חדשות, שינוי מצב העובדים, והוספת שימושים חדשים. לטענתה, המעבר מחברה ממשלתית לשוק פרטי יצר משק יעיל וחסכוני יותר, כאשר הצרכנים הם המרוויחים העיקריים. ברק מתייחסת לביטחון האנרגטי בזמן חירום ומציינת שבמהלך המלחמה הנוכחית, התחנות הפרטיות המשיכו לעבוד באופן רציף ויעיל. היא טוענת שיש להפריד בין ייצור להולכה, כך שחברת החשמל תתמקד בהולכה ופיתוח הרשת, והשוק הפרטי יעסוק בייצור החשמל. לדבריה, במדינות שביצעו הפרדה כזו, מחירי החשמל ירדו בעשרות אחוזים.
ברק תומכת בתחרות חופשית בתחום אספקת הגז הטבעי, בטענה שתחרות תוביל להורדת מחירים. היא מדגישה שמחירי החשמל במדינת ישראל נמוכים יחסית לעולם, וכי עם כניסת יצרנים פרטיים נוספים, המחירים עשויים לרדת עוד יותר. לגבי סוגיות פוליטיות, היא תומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, וסבורה שיש לעגן בחוק הקמת ועדות חקירה אחרי כל אסון לאומי.
אבנר ארד – מנכ"ל משק אנרגיה
ארד דן בתפקידה העתידי של חברת החשמל ובחשיבות ההתמקדות שלה בהולכה וחלוקה כמונופול טבעי, תוך פתיחת שוק הייצור ליזמים פרטיים. הוא ציין את הצורך במנגנון של זמינות חירום, כפי שנהוג במדינות אחרות, לשיפור הביטחון האנרגטי. בהתייחסו לעתיד האנרגיות המתחדשות, הוא הדגיש שאין תחרות ישירה בין דלקים פוסיליים למתחדשות, אלא שיש מקום לשניהם, תוך צמיחת קבוצות אנרגיה משולבות שיפעלו בשני התחומים.
ארד התייחס לחסמים המרכזיים במשק החשמל ולהתחייבות להסרתם. בפועל נוצרים חסמים חדשים המעכבים את פיתוח התשתיות והגדלת הייצור. הוא הדגיש את היעדר התכלול בין הגורמים השונים במשק האנרגיה, את הקושי של השוק הפרטי לפעול בתנאי אי-ודאות רגולטורית ואת הפגיעה שנגרמת מתהליכי אופטימיזציה מוקדמים מדי. לדבריו, הרגולטור צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא לבצע התערבויות נקודתיות שעלולות לגרום לנזקים מערכתיים.
בנוגע לביטחון האנרגטי, ארד טען שהכשל המרכזי הוא ברשת ההולכה ולא בייצור, ולכן יש להתמקד בחיזוק הרשת ולאו
דווקא בפתרונות מקומיים כמו מיקרוגרידים. לדבריו, יש צורך בתכנון מערכתי שיבטיח יתירות ואמינות של אספקת החשמל, תוך שילוב פתרונות חדשניים במקומות המתאימים אך לא כהתוויית מדיניות כללית.
רבקה לויפר – סמנ"כלית כלכלה ופיננסים, רשות החשמל
לויפר התייחסה ליחסים עם חברת החשמל וציינה כי למרות הביקורת הציבורית, הרגולטור מעניק אמון משמעותי לחברה, כפי שמתבטא בהשקעות של 90 מיליארד שקל במשק החשמל. היא הדגישה כי תפקיד הרגולטור הוא לפקח ולוודא תפקוד יעיל, תוך ויכוחים מקצועיים לגיטימיים על עתיד מקטע הייצור. לדבריה, השוק בישראל עדיין צעיר ונמצא בתהליך פתיחה הדרגתי לתחרות. בהמשך, היא העלתה שאלות לגבי תפקידה של חברת החשמל בייצור, במיוחד לאור אירועי החירום לאחר 7 באוקטובר, שבהם המגזר הפרטי הראה גמישות רבה יותר בתגובתו לעומת חברת החשמל. היא ציינה שהממשלה ממשיכה לגבש את עמדתה לגבי המשך מעורבות החברה בייצור.
בנוסף, לויפר התייחסה למחירי החשמל, וטענה כי עלייתם הייתה נמוכה יחסית למדד הכללי, כאשר העליות האחרונות נבעו בעיקר מעליית מחירי הפחם. לויפר הציגה ראייה רחבה של ביטחון אנרגטי, הכוללת השקעה בתחנות כוח חדשות עם יתירות מבצעית, הרחבת השימוש באנרגיית שמש, קידום רשתות מקומיות (מיקרוגריד) ותמיכה בפרויקט הכבל החשמלי שיחבר את ישראל לאירופה דרך קפריסין ויוון. היא הדגישה כי שילוב פתרונות מקומיים ובינלאומיים ישפר את הגמישות והעמידות של משק האנרגיה הישראלי.
מתניהו אנגלמן – מבקר המדינה – אתגרים ותובנות של משק האנרגיה
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, סוקר את פעילות משרדו במגוון נושאים, החל מביטחון לאומי וטיפול באוכלוסייה מפונה
ועד סוגיות כלכליות והיערכות לתקציבי המלחמה. הוא מדגיש את החשיבות של תחקיר לאומי מעמיק שיבחן את כלל הדרגים, ולא רק זווית ראייה אחת, כדי להביא לתיקון ליקויים ולהטלת אחריות. בנוסף, הוא מציין את העיסוק בסיכונים עכשוויים, כמו ההיערכות לרמדאן וההגנה על עוטף ירושלים.
בתחום האנרגיה, מבקר המדינה מציין כי משרדו עוסק במגוון רחב של נושאים, כולל הפיקוח הסביבתי על הפעילות בים המלח, משבר האקלים והיערכות משק האנרגיה, פיתוח משק החשמל לקראת 2030, מעבר לכלי רכב חשמליים וביטחון אנרגטי בשעת חירום. הוא מדגיש את הצורך בתכנון ארוך טווח, קידום אנרגיות מתחדשות, טיפול בסוגיית האגירה ושיפור מערכת ההולכה. דוח מבקר המדינה האחרון הצביע על סיכון לפגיעה משמעותית במשק הדלק בשעת חירום, במיוחד לאור
הליקויים שנחשפו במלחמת "חרבות ברזל".
אנגלמן מציג את עיקרי הליקויים במשק החשמל לקראת 2030, כפי שעלו מדוח משרדו, וכוללים בין היתר את העלויות הגבוהות של הנזק מזיהום אוויר, מחסור אפשרי בייצור חשמל, היקף נמוך של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ופיגור משמעותי בסוגיית האגירה. הוא מציע המלצות לשיפור המצב, כגון תכנון ארוך טווח, הסרת חסמים להקמת תחנות ייצור, קידום אגירת אנרגיה ושיפור ההיערכות למעבר לכלי רכב חשמליים.
ועידת האנרגיה בתקשורת
