המועצה הארצית לתכנון ולבנייה קיבלה לאחרונה החלטה חשובה להמליץ לשר הפנים לאפשר לבז"ן להתקין טורבינות גז בבית הזיקוק בחיפה, כחלק מהשיקום של מרכז האנרגיה שנהרס במהלך התקיפות של איראן בחודש יוני האחרון. החלטה טכנית לכאורה, שרוב הציבור לא מבין את משמעותה עד הסוף, אך עבור הרציפות האנרגטית והוודאות הביטחונית של ישראל מדובר בהחלטה גורלית של ממש. השאלה האמיתית שעמדה על הפרק הייתה האם לאפשר לטיל איראני קטלני להוביל להחלטה לאומית להשבית לצמיתות את יכולת ייצור הדלקים המרכזית של המדינה ללא שום חלופה קיימת רלוונטית.
מתקפת טילים האיראנית הרחבה, פגעה באמצע יוני גם במתחם בזן בחיפה, גרמה למותם של שלושה עובדים ובין היתר להשבתת מרכז האנרגיה של המתחם, המספק בשגרה כשני שליש מצריכת הדלקים של ישראל ומשמש תשתית לאומית חיונית.
שלושה חודשים חלפו מאז והמשימה הלאומית הייתה כפולה – להמשיך ולספק למשק ולמערכת הבטחון את הדלקים החיוניים, במקביל, לפעול במלוא המרץ על מנת להשיב את כל היכולות של בזן לקדמותן לפני הפגיעה.
שמירה על רציפות התפקוד בבזן אחרי פגיעת הטיל
צילום: שגיא מורן
חשוב להדגיש שהטורבינות שאושרו אינן מוסיפות אפילו קילוואט אחד מעבר למה שהיה, אלא מחזירות את יכולת ייצור הקיטור והחשמל שסופקו קודם, רק בטכנולוגיה חדשה ויעילה יותר. שלל הטענות על "הרחבת בית הזיקוק", "תחנת כוח נוספת" או "תוספת זיהום" הן פשוט שקריות. למעשה, דוח המפל"ס האחרון שפורסם רק באוגוסט ע"י המשרד להגנת הסביבה שם זרקור על מוקדי זיהום אחרים בישראל, ומדגיש את המשך מגמת השיפור במפרץ חיפה – שנמשכת כבר למעלה מעשור.
ואם נחזור להתמקד בטורבינות לטובת שיקום בזן, במסגרת הדיון במועצה אישרו אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה, שהטכנולוגיה החדשה תפחית את פליטות תחמוצות החנקן בכ-80 אלף קילוגרם בשנה. כאמור, הטורבינות החדשות עומדות בתקנים הסביבתיים המחמירים ביותר בקנה מידה עולמי ואף משפרות את המצב הקיים.
המתנגדים להחלטה הציעו להסתמך על רשת החשמל הארצית או על מערכות אגירה, אלא שהניתוח המקצועי שהוצג למועצה הוכיח שחלופות אלו פשוט לא ישימות. חיבור חדש לרשת החשמל במתח עליון יארך לפחות שלוש שנים וגרוע מכך, הוא לא יספק את רמת האמינות הקריטית הנדרשת. מערכות אגירה מוגבלות לכמה שעות בלבד ואינן יכולות לספק גיבוי רציף וגם מבחינה סביבתית החלופות המוצעות לא תורמות מאומה.
המשמעות הרחבה נוגעת לעצמאות האנרגטית של ישראל בתקופה קריטית. בעולם של אי ודאות גיאופוליטית גוברת, כאשר שרשראות האספקה הגלובליות מתערערות והמתחים האזוריים בשיאם, היכולת לזקק דלק בעצמנו היא נכס אסטרטגי מדרגה ראשונה. ויתור על יכולת זו פירושו תלות מוחלטת ביבוא דלקים מזוקקים מבתי זיקוק מזהמים שחלקם במדינות עולם שלישי וזו בדיוק המטרה של האויב: לפגוע ביכולות הייצור העצמאיות ולהפוך אותנו לפגיעים יותר.
החלטת המועצה הארצית משקפת חשיבה אסטרטגית נכונה. היא מאפשרת שיקום מהיר של תשתית קריטית תוך הקפדה על סטנדרטים סביבתיים מחמירים. כפי שהבהירה גם המועצה הארצית, הטורבינות ייבנו בהתאם להחלטות הממשלה לגבי עתיד האזור. כל החלטה אחרת הייתה מהווה ניצחון למתקפה האיראנית ופגיעה אנושה בחוסן הלאומי. ישראל חייבת לשמור על יכולות ייצור אנרגיה עצמאיות, והחלטה זו היא צעד הכרחי בכיוון הנכון.