הלהיט של הביטלס "הנה באה השמש" יכול לשמש להמנון היומי של מדינות המפרץ. זה אולי נשמע רומנטי, אבל תוך שעות, קרני השמש הראשונות של השחר מתלהטות לחום אכזרי. במזרח התיכון אנשים מורגלים לתפוס מכדור האש שבשמים, אבל בעומאן יש מיזם שרותם את החום הטבעי של השמש להפחתת עלות ההפקה של הנפט.
נפט גולמי קל ניתן לשאוב לפני השטח בקלות וללא בעיות. אבל ניצול העתודות הגדולות של עומאן שבהן שוכן נפט כבד, זה כבר עניין אחר. במהלך השנים, חברת "פטרוליום דיבלופמנט עומאן" PDO הייתה לשחקנית מרכזית בשיוב נפט מוגבר, הזרקת קיטור לעתודות של נפט כבד וצמיגי, על מנת שיזרום בקלות רבה יותר. הבעיה היא שיצירת הקיטור דרושת שריפה של גז טבעי בכמויות עצומות, ולכן עלויות השיוב המוגבר (כ-25 דולר לחבית) כמעט כפולות מעלות יצור חבית של נפט קל. יותר מזה, הגז נדרש בדחיפות במקומות אחרים, על מנת להגביר את יצור החשמל ולצרכים תעשייתיים, כמו גם ליצוא גט"ן.
הרעיון להשתמש בקרני השמש ליצירת קיטור אינו רעיון חדש. בשנים הראשונות של המאה הזאת, מספר המנכ"ל הטכני של PDO, ארמאן מרחובי, החברה בדקה אפשרויות של יצירת קיטור סולארי והסיקה שהדבר בלתי אפשרי, בשל האקלים האיראני: "בעיקר אבק וטל מוקדם בבוקר הכתימו את המראות והקשו על פעולת הניקיון שלהן". נראה שהפתרון המעשי היחיד היה לשמור שהכול יעמוד גבוה מעל הקרקע, מה שיקל את ניקיון המראות.
בשלב זה, החברה האמריקאית 'גלאס פוינט' נכנסה לתמונה. בשנת 2012 היא פיתחה תכנית פיילוט בשדה הנפט 'עמאל ווסט' והציבה את המראות מאחורי זכוכיות. ההצלחה הובילה לחתימת חוזה בהיקף 0.6 מיליארד דולר בשנת 2015, שבמסגרתו "מיראה" (המילה הערבית למראה) התכנית שמשלבת 36 חממות אשר יחוללו 6,000 טונות של קיטור סולארי ביום. פירוש הדבר שהשיוב המוגבר יסתמך על אנרגיית גז רק בשעות החושך מה שיוביל, לטענת 'גלאס פוינט', לחסכון של 80 אחוז של גז טבעי בשטח.
'מיראה' מתוכננת להתחיל לייצר קיטור בשלב ראשון באמצע 2017. לדעתו של מרחובי, מיראה היא חברה פורצת דרך גם בשל ההיקף שלה וגם בשל הפשטות. "למען האמת, כמעט שהרמנו ידיים ממציאת פתרונות סולאריים, אף שרצינו בכך נואשות. לכן האמירה הדרמטית של "בואו פשוט נציב את המראות מתחת לחממות' היא פנטסטית".