היה פוטנציאל ואיננו עוד

תוצאות קידוח עלובות, מחירי גז נמוכים והצפה צפויה של משלוחי גז קונבנציונאליים לתוך אירופה פוגעים בתקוות הלא קונבנציונאליות של פולין

עם משאבי גז מקומיים עשירים, שכבר מאתיים שנה מוכרים לחוקרים ואפילו ממשלה נלהבת, פולין הייתה פעם יעד מבטיח להפקת גז מפצלים, יעד מהמבטיחים של אירופה והמשקיעים נהרו לכיוון מגזר החיפוש וההפקה שלה.

חברת 3Legs Resources קדחה את הבאר הראשונה של פולין באמצעות שבירה הידראולית ב-2011. שחקנים אחרים קטנים יותר, ‘בי.אן.קיי פטרוליום’ הקנדית ו’סן ליאון אנרג’י’ הבריטית, שהלכו בעקבותיה התפתו בשל אומדני העתודות הגבוהים. מינהל מידע האנרגיה האמריקאי העריך עתודות אלה ב- 187 טריליון רגל מעוקבת – כמעט פי 57 מהמשאבים הקונבנציונאליים. ‘קונוקו-פיליפס’, ‘שברון’, ‘אקסון מובייל’ ו’אני’ הזדרזו להשתחל פנימה.

חמש שנים אחרי ההסתערות על מאגרי הגז, הדברים נראים אחרת לגמרי. תנאים גיאולוגיים קשים, רגולציות מסובכות או לא מספקות וגלי אספקת גז קונבנציונאלי לתוך אירופה והתקווה של פצלי הגז של פולין הולכת ודועכת. משקיעים במגזר החיפוש וההפקה, שפעם היו כה נלהבים, מצאו שיטות להזדחל החוצה מהסכמי הזיכיון.

“ייתכן שעלייה במחירי הנפט תעודד קידוחים בעתיד, אך מחירי גז נמוכים מעודדים יבוא בהיקף גדול יותר,” אומר זואי גריינג’, אנליסט בחברת הייעוץ ‘ה-י-ס מרקיט’. “יש כמות עצומה של גז טבעי נוזלי שמגיע לאירופה, אבל הביקוש נמוך”. השילוב הזה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים של אלו שביקשו לקדוח בפצלי הגז. פולין עוד תמשיך ותייבא גז, היות שהיצור המקומי שלה ממשיך לרדת, בהעדר פעילות בשדות הפצלים. “זה נכון בכל אירופה,” אומר גריינג’.

רוסיה מספקת כמחצית מהביקוש של פולין לגז באמצעות חוזים ארוכי טווח עם חברת האנרגיה הממלכתית הפולנית PGNiG ומפעילת מערכת הולכת הגז ‘יורופול גז’. פולין הכריזה שלא תחדש את חוזי אספקת הגז ארוכי הטווח שלה עם ‘גזפרום’ ברגע שהם יפקעו ב-2022.

אך החלופה לא תהיה ייצור מקומי של גז פצלים, אלא LNG. התלות ברוסיה תומר בתלות במטעני ספוט או באספקה מארצות הברית, קטאר, אוסטרליה או יצרנים אחרים. פולין רוצה לנצל את מחירי ה-LNG האירופיים, שצנחו בסביבות 60% בשנתיים האחרונות תחת לחץ מתמשך הנובע מעודף היצע הגז בעולם.

מחירי ה-LNG של ספרד עומדים השנה על ממוצע של כ-4.80$ למיליון Btu בהשוואה ל-11.30$ למיליון Btu ב-2014, לפי סוכנות הייעוץ אנרג’י אספקטס, המצפה שהם יוסיפו לרדת לרמה של מתחת ל-4$ למיליון Btu עד 2018.

צי של מכליות LNG יגיע לנמלי אירופה בשנתיים הבאות, מעריכה 'אנרג'י אספקטס'. היבשת תייבא 41 מיליון טון LNG בשנה הנוכחית, כאשר עד 2018 הכמות תגדל לרמה של 97.9 מיליון טון. אך האם החגיגה של LNG זול תימשך? יונתן שטרן, חוקר בכיר במכון אוקספורד למחקרי אנרגיה, אומר שעם הזמן חוזה האספקה של פולין עם 'גזפרום' יעמוד לפני חידוש ושוק ה-LNG העולמי יכול להיות הרבה יותר לחוץ.

"מבחינת מדינות בלטיות כמו פולין וליטא, מסופי ה-LNG שלהם באים בדיוק בזמן הנכון כאשר המחירים יורדים", הוא אומר. "אך כאשר נגיע ל-2022 והם יצטרכו להחליט אם לחדש את חוזי הגז ארוכי הטווח, סביר מאוד להניח שהשוק כבר ייראה אחרת לגמרי".

שטרן מפקפק גם בהנחה שאספקת LNG אמריקאי תציף את אירופה, כפי שחוזים מספר אנליסטים ."מתוך 22 מטעני LNG אמריקאים ראינו רק שניים מגיעים לאירופה. אספקת ה-LNG של אירופה תבוא בסופו של דבר מהיעדים שהמחירים שלהם זולים יותר".

באופן היסטורי ובכל הקשור לשמירה על ביטחון אנרגטי, פולין נסמכת על פחם. בתחילת אוקטובר, היא הסכימה באיחור רב לאשרר את הסכם האקלים של פריס, אחרי שנאמר שתעשה זאת רק אחרי שתבקש את תמיכת האיחוד האירופי בבניית תחנות כוח פחמיות חדשות.

הפחם מספק כ-80% מהאנרגיה הראשונית של פולין. ראשי המדינה טענו שבשל התלות המשמעותית שלה בדלק מאובנים, צריך לפטור אותה מחוקי האיחוד האירופי שמיועדים לרסן את הפליטות. כך שהחלטתה של פולין לאשרר את הסכם האקלים אומרת שהיא תישען על הגז יותר מתמיד.

הדבר עשוי להשיב לחיים את מאגרי פצלי הגז הפוטנציאליים של פולין. "במונחים של תפוקת גז הפצלים בפולין אין הרבה מה לעשות כעת אך אין הכוונה היא ששום דבר לא יקרה בעתיד," אומר גריינג'.

ואולי יש ברכה גם בעבור היצור הקונבנציונאלי המקומי. סאן ליאון אמר בשנה שעברה שהשדה 'רביץ', הממוקם בדרום מערב פולין, מכיל עתודות גז קונבנציונאליות, וניתנות להפקה בהיקף של מעל 50 מיליארד ר"מ ועשוי להיות פיתוח הגז הקונבנציונאלי הגדול ביותר במדינה ב-20 השנים האחרונות.

אך עדיין, אנליסטים חושבים שמקור האספקה האפשרי והסביר ביותר יהיה רוסיה. "אין שום מקום אחר להשיג גז. היו הרבה דיבורים בנוגע לצינור הזרם הדרומי וגז מפצלים וזה פשוט לא קרה", אומר שטרן. "כרגע, אף אחת משתי האפשרויות לא נראית בת ביצוע".

 

מקור: פטרוליום אקונומיסט, נובמבר 2016