הכי גבוה שאפשר

הכתבה פורסמה בחודש מאי 2023, במגזין MEES, מהחשובים בסקירת אנרגיות במזה"ת ולאור ההתפתחויות האחרונות באזור והמו"מ שהתחדש בין מנהיגי העדה הדרוזית לחברת אנרג'יקס, עדכנו מעט את הטקסט.

בסוף השנה שעברה החברות הישראליות שמפתחות טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת הובילו כבר במונחי כושר ייצור מותקן במזה"ת ובצפון אפריקה, עם הספק של 4.8 ג'יגה-ואט פוטו-וולטאיים ברובם והן מתקדמות עם הפרויקטים של הדור הבא, שמבקשים להתגבר על מגבלות רשת החשמל באמצעות שילוב מתקני אגירה באתרי ההפקה עצמם. ישראל מתכננת לשלב יכולת הפקת אנרגיה מתחדשת של 5.5 ג'יגה-ואט עם אגירה בסוללות ובשיטות אחרות עד 2030.

פרויקטים בהיקף 617 מגה-ואט נתונים בידיהן של שלוש מפתחות ישראליות, 'אנלייט', 'דוראל אנרגיה' ו'אנרג'יקס', ו- EdF הצרפתית כבר נמצאים בשלבי הקמה, כך לפי ניתוח של דו"חות החברות שערכה MEES. הפרויקטים כוללים שילוב אגירה בהיקף 1,289 מגה-ואט שעה, המקביל למעט יותר משעתיים מהתפוקה של תחנות הכוח בהספק מלא.

היקף האגירה נמוך מ-3.5 השעות הנדרשות מהחברות המקומיות כדי לעמוד בתנאים לתעריפי הזנה מועדפים, כפי שפרסמה רשות החשמל בחודש שעבר ופירטה במצגת ב-10 במאי.

התקנות החדשות של רשות החשמל נועדו להקל את הלחצים על רשת החשמל שנוצרים בשל הסירוגיות של יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. ההצעה היא "שימוש יעיל יותר במשאבי הרשת הקיימים וזאת באמצעות של עידוד הקמת אגירה" כדי ליצור תזרים אחיד יותר ברשת החשמל בין שיא הפקת האנרגיה הסולארית במשך היום לבין שעות הערב והלילה. ללא הקלה בלחצים, מגבלות הרשת יהוו מבחינת הרשות "אחד החסמים העיקריים בפני עמידה ביעד של 30% ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לשנת 2030".

ברשות מציינים ששיעור ההצעות למיזמי פיתוח אנרגיה מתחדשת בקנה מידה קטן, שאישרה חברת החשמל צנחו מ-56% בשנת 2021 ל-26% ב-2022 "עקב מגבלות רשת הממסר".

סטארט-אפים מיידיים

באשר לפיתוח מיזמים בקנה מידה מסחרי, מ'דוראל' נמסר כי מתוך הפרויקטים הפוטו-וולטאיים או האגירה בהספק 239 מגה-וואט (ואגירה של 470 מגה-וואט-שעה) שהיו בפיתוח נכון לסוף 2022, 17 מגה-וואט (ו-39 מגה-וואט שעה) "הושלמו ומוכנים לחיבור" נכון לסוף השנה שעברה, והפעילות המסחרית צפויה להתחיל בשני הרבעונים הראשונים של שנה זו. כושר הייצור המלא בסך 239 מגה-וואט/470 מגה-וואט-שעה יהיה מותקן בסוף 2023, נמסר מ'דוראל'.

אנלייט מסרה כי עד סוף השנה צפוי פרויקט 'אשכול סולארי + אגירה 1', בהספק של 89 מגה-וואט (ו-155 מגה-וואט שעה) להגדיל את הקיבולת הסולארית/אגירה של ישראל ל-328 מגה-וואט/625 מגה-וואט-שעה. בדוחות של 'אנלייט' לרבעון הראשון נמסר שהפיתוח מתקדם מהר מהמתוכנן ובמקום במחצית הראשונה של 2024, "תאריך הפעילות המסחרית המלאה היה בסוף 2023". פרויקט הסולארי והאגירה השני של החברה, בהיקף של 163 מגה-וואט/328 מגה-וואט-שעה שעבורו "נמשך המשא ומתן על הסכם רכישת האנרגיה (PPA) עם כמה לקוחות עוגן גדולים", צפוי גם הוא להסתיים לפני המועד המתוכנן "עד סוף המחצית הראשונה של 2024", לעומת המועד המקורי.

'סאנגרואו' הסינית, המתמחה במערכות אגירת אנרגיה (ESS) לשילוב במתקנים פוטו-וולטאיים, הודיעה בינואר על עסקה לאספקת כושר אגירה של 430 מגה-וואט-שעה לאנלייט. נראה שהעסקה תספק את עיקר האגירה בשני האשכולות של 'אנלייט' שבפיתוח.

'סאנגרואו' חתמה בחודש מרץ על עסקה נוספת לאספקת מערכות אגירת אנרגיה לחברה ישראלית, והפעם לדוראל, עם קיבולת אגירה של 253 מגה-וואט-שעה ב"כמה פרויקטים שיסופקו בין אמצע 2023 לסוף 2024. הפרויקטים צפויים להתחבר לרשת החשמל עד לסוף 2024", נמסר מ'סאנגרואו'. לא ברור כעת כמה ממערכות אגירה אלה, אם בכלל, קשורות לקיבולת של 'דוראל' שבתהליכי הקמה. מ'דוראל' נמסר שיש תוכניות לקיבולת סולארית ואגירה נוספת בישראל, בהיקף 354 מגה-ואט/1,354 מגה-וואט-שעה.

ישראל יצאה במכרז לכושר ייצור סולארי ואנרגיה ראשונית רק בשנת 2020, ו'דוראל' ו-EdF הצרפתית היו הזוכות הגדולות. המטרה אז הייתה להתקין כושר ייצור של 650 מגה-וואט עד לסוף 2025, ונראה שהמדינה מתכננת לעמוד בו.

באשר ל-EdF, אף שהחברה זכתה ב-230 מגה-ואט/360 מגה-וואט-שעה במכרז מ-2022, כעת מוקם כושר ייצור צנוע יותר של 38 מגה-וואט, ועבודות על 100 מגה-וואט נוספים צפויות להתחיל בהמשך השנה, נמסר בדו"ח השנתי של החברה לשנת 2022.

הרוח מתחזקת

EdF היא המפעילה הגדולה ביותר של אנרגיה מתחדשת מסחרית בישראל, עם 530 מגה-וואט סולאריים נכון לסוף שנת 2022, לעומת 330 מגה-ואט אצל אנרג'יקס, שבמקום השני.

אולם אנרגיית רוח תופסת תאוצה במהירות, ו'אנלייט' היא המפתחת העיקרית.

בדוחות האחרונים של 'אנלייט' הודיעה החברה כי הרחיבה את חוות 'רוח בראשית' בגולן מ-189 מגה-וואט ל-207 מגה-וואט וכי הפעילות המסחרית של הפרויקט צפויה להתחיל בספטמבר. הוקמו כל הטורבינות, בהספק 207 מגה-וואט, "בדיקות ההסמכה בעיצומן ותאריך הפעילות המסחרית המלאה יהיה בסוף הרבעון השלישי של 2023 כמתוכנן", נמסר. עלות הפרויקט הכוללת מוערכת ב-240-257 מיליון דולר, וסך ההוצאה עד כה עומד על 336 מיליון דולר, נכון ל-31 במרץ.

עם תחילת הפעילות יהיה 'רוח בראשית' לפרויקט האנרגיה המתחדשת הגדול ביותר בישראל. 'אנלייט' החלה להפעיל בשנה שעברה ברמת הגולן את 'עמק הבכא', חוות הרוח הישראלית הגדולה בכושר 109 מגה-וואט, כך שסך כושר הייצור של אנרגיית הרוח בישראל עומד על 140 מגה-וואט וצפוי להגיע ל-350 מגה-וואט עד סוף 2023, ועם 316 מגה-וואט שמפעילה 'אנלייט', החברה צפויה להגיע לכושר ייצור של 558 מגה-ואט עד סוף 2023.

במקביל, לפי הדוחות של 'אנרג'יקס' לרבעון הראשון שפורסמו ב-12 במאי, חוות רוח שלישית בגולן, פרויקט אנרגיית רוח בקיבולת 104 מגה-וואט, מצויה בשלבי הקמה ומתוכננת להתחיל לפעול במחצית השנייה של 2024, כך שהספק אנרגיית הרוח בגולן צפוי להגיע ל-420 מגה-ואט עד לסוף השנה הבאה. כידוע, בשל מחאות העדה הדרוזית ברמת הגולן הופסקו לעת עתה עבודות ההקמה ומתקיימים מגעים בין החברה לראשי העדה.

אנרג'יקרס הודיעה שעוד לפני כן צפויה להתחיל לפעול תחנת הכוח הסולארית הפוטו-וולטאית בג'וליס, בהספק 87 מגה-ואט, במחצית השנייה של השנה. 'אנרג'יקס' מקימה כעת מיזם סולארי ואגירה בהיקף 102 מגה-וואט/298 מגה-וואט-שעה שצפויים להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2024, ולדבריה נמצאת בהליכי רישיון ל-39 מגה-ואט/150 מגה-וואט-שעה נוספים שהקמתם צפויה לסוף שנת 2024.

ל'אנרגי'קס' יש גם קיבולת סולארית ואגירה משולבת משמעותית נוספת בשלבי תכנון, ו'אנלייט' ו'דוראל' מתכננות מיזמי אגירה עצמאיים: בדו"ח של 'אנלייט' לרבעון הראשון 'פרויקט אשכול אגירה עצמאי בישראל' בהיקף 406 מגהוואט-שעה עבר לקטגוריית 'פרויקט בשל' (טרום בנייה). ההקמה מתוכננת לשנת 2025, והחברה "ממתינה לאישור החיבוריות של חברת החשמל".