המיתוס של מכוניות חשמליות על סוללות

יוסי אריה, מנכ”ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

אמנת פריז קבעה כי עד שנת 2050 יש לנטרל את ההשפעות של הפעילות האנושית על האקלים דהיינו, פליטת גזי החממה. בעולם קיימת הסכמה שאחד הסקטורים החשובים שבהם יש לטפל בהפחתת מזהמים הוא מגזר התחבורה, התורם כ- 23 אחוז מסך פליטות גזי החממה (נכון לשנת 2017).

מבין שלל הדרכים המגוונות להפחתת מזהמים במגזר זה, חשמול התחבורה באמצעות סוללות נטענות הוא אחד האמצעים המועדפים כיום בעולם ובישראל. יצרנית הרכב ‘פורד’ העולמית הצהירה שתשיק השנה לא פחות משמונה דגמים של רכב חשמלי כדי להתקדם אל היעד שקבעה לעצמה, השגת עליונות בתחום. נורווגיה זכתה לשבחים והוצגה כמודל לאופן שבו יש לאמץ מכוניות חשמליות, כש-57 אחוז מהמכוניות שנרכשו השנה במדינה היו חשמליות. ההישג הזה שונה מאוד משאר העולם, שבו חרף סובסידיות משמעותיות, מכירת המכוניות החשמליות מתעכבת ועומדת על אחוזים בודדים. בפועל, את הצלחת הרכב החשמלי בנורווגיה יש לייחס לעובדה הפשוטה שהמדינה בנתה שוק מכוניות מעוות לחלוטין.

יוסי אריה מנכל מכון האנרגיה

יוסי אריה, מנכ”ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

נורווגיה התעלמה מכך שהיא למעשה השוק הכי פחות מתאים לשוק החשמלי ואימצה מדיניות תמריצים, כך שמשלם המסים הוא זה שמשלם את המחיר הגבוה.

נורווגיה התעלמה מכך שהיא למעשה השוק הכי פחות מתאים לשוק החשמלי, כיוון שטמפרטורות של קיפאון מפחיתות את טווח הנסיעה של המכונית החשמלית עד כ-40 אחוז – ואימצה מדיניות תמריצים שהביאה את המדינה לשיאי שימוש ברכב חשמלי. אלא שבסופו של דבר, משלם המסים הוא זה שמשלם את המחיר והמחיר הוא גבוה. גבוה מאוד.

על פי חישוב שנעשה בנורווגיה, לפיו אם יוחלפו בעתיד 2.7 מיליון מכוניות פרטיות קיימות במכוניות חשמליות, באותם תנאים ותמריצים הקיימים כיום, תעמוד העלות הכוללת למשק הנורבגי על 22 מיליארד דולר לשנה.

מדיניות התמריצים יצרה כשל שוק נוסף, על פי ניתוח שעשה האנליסט והעיתונאי* נוואר אלאסאדי, מדיניות הממשלה גרמה שמכוניות עם מנוע בערה פנימית הפכו יקרות יותר ועלות התפעול שלהן גבוהה ב-75 אחוז מרכב חשמלי – כשהתרומה להפחתת פליטות המזהמים לא וודאית בכלל. (את הניתוח המלא של אלאסאדי ניתן למצוא במדור איכות הסביבה).

גם בישראל החלה הממשלה לעודד באופן שגוי מעבר לתחבורה חשמלית באמצעות תמריצים והטבות מס. המצב בישראל הוא חמור עוד יותר מאחר שמקור האנרגיה העיקרי הוא מתחנות חשמל הפועלות על גז טבעי (פוסילי) שנחשב מקור אנרגיה מזהם. החלפת כלי רכב עם מנוע בערה פנימית, המותאם לתקני הפליטה החדשים באירופה – לרכבי חשמל המוטענים מתחנות חשמל המופעלות בגז טבעי, לא תתרום מאומה בראיה כוללת להפחתת פליטת המזהמים לאוויר.

לאור ההשפעה הזניחה של חשמול משק התחבורה באמצעות סוללות נטענות, החלפת המערכות ושדרוג תשתיות החשמל על חשבון הציבור, העלות הכספית העצומה של המהלך אינה מוצדקת. יש לזכור גם שהמעבר לסוללות כבר יוצר בעיות קשות הנוגעות לטיפול בחומרים מסוכנים הנוצרים בעת הסיום בשימוש בהן.

חשוב להבין, כי הפחתה מקסימלית של גזי חממה ופחמן דו חמצני היא אפשרית רק כשייצור האנרגיה יעשה באמצעות אנרגיות מתחדשות. לפיכך מדינות רבות בעולם פועלות כיום למצוא תחליפי אנרגיה, כמו למשל טכנולוגיות המבוססות על רוח ושמש. טכנולוגיות אלו אינן מספקות פתרון מלא בהיעדר יכולת לאגור את האנרגיה שנצברה בשעות ובעונות שיא, ומצב זה מחייב המשך הפעלת תחנות ליצור אנרגיה מדלקים פוסיליים מזהמים.

לכן התשובה לכך היא כלכלת מימן. המעבר לשימוש בתאי דלק וכלכלת מימן כבר החל במדינות רבות בעולם. ההשקעה ברחבי העולם היא מאסיבית כשלכל המומחים ברור כי משק הפועל בטכנולוגיית תאי דלק על בסיס מימן ופולט רק מים, הוא פתרון בר קיימא לבעיית פליטות המזהמים לאוויר.

יצרניות רכב מובילות, כגון ‘טויוטה’ אשר השיקה את הדור השני של ‘מיראי’, רכב המונע במימן, משוכנעות כי טכנולוגיה זו עדיפה לסביבה מאשר מכוניות המונעות בסוללות.

בנוגע לפליטת מזהמים – מאחר שבשלבים שונים של מחזור החיים של רכב חשמלי, כמות הפליטות משתנה באופן בולט, לא מדויק להתייחס רק לשלב הנהיגה כשדנים בהפחתת פליטת גזי חממה. בשלב זה, הזיהום עובר מהכביש לתחנות כוח, שלעיתים קרובות נמצאות הרחק מהמקום שבו נעשה שימוש ברכב.

בסופו של דבר המציאות הסביבתית של כלי רכב חשמליים מורכבת הרבה יותר מאשר ההבטחה שכרוכה בהם. יש לבדוק את המיקום כדי להשוות באופן מדויק את ההשפעה הסביבתית של כלי רכב חשמליים, כלי רכב המונעים במימן או מנוע בערה.

בשורה התחתונה, ההיגיון הכלכלי והסביבתי בסובסידיות לכלי רכב חשמליים נבדק ונמצא פגום. בעוד כלי רכב חשמליים פולטים פחמן דו חמצני, הכמות היא פחות מאחוז אחד מהתחזית הכוללת של פליטות פד”ח בארה”ב, וכאשר לוקחים בחשבון את הגדילה בפליטה של מזהמי אוויר – Sox, NOx וחלקיקים – במבנה הנוכחי של תמהיל חשמל, לכלי רכב חשמליים לא תהיה השפעה ניכרת על האקלים ולפיכך, אין גם ערך כלכלי.

כיום מוטלת החובה על ממשלת ישראל להפסיק את מדיניות התמריצים הבלתי יעילה על חשבון הציבור בתחום האנרגיה ולהתרכז בפיתוח כלכלת מימן. ההטמעה של הטכנולוגיה הזו צפויה לשפר משמעותית את איכות האוויר ולמתן את השפעות האנושות על שינויי האקלים.

 

*Busting the Myth of the World’s Hottest Electric Car Market

לאור ההשפעה הזניחה של חשמול משק התחבורה באמצעות סוללות נטענות, החלפת המערכות ושדרוג תשתיות החשמל על חשבון הציבור, העלות הכספית העצומה של המהלך אינה מוצדקת. יש לזכור גם שהמעבר לסוללות כבר יוצר בעיות קשות הנוגעות לטיפול בחומרים מסוכנים הנוצרים בעת הסיום בשימוש בהן