ביוני נערכו הבחירות לפרלמנט האירופי והן נגמרו בהתחזקות של הימין אחרי ש'הירוקים' ו'התחדשות באירופה', המפלגות הליברליות, הפסידו 18 ו־23 מושבים, בהתאמה. מפלגת הימין 'השמרנים והרפורמיסטים האירופאים' (ECR) ומפלגת הימין הרדיקלי 'זהות ודמוקרטיה' (ID) זכו ב-4 ו־9 מושבים, בהתאמה. 'מפלגת העם האירופית' (EPP) הממוקמת במרכז-ימין, נשארה הקבוצה הפוליטית החזקה ביותר בפער גדול, עם 186 מושבים (עלייה של 10 מושבים).
גם 'השמרנים' וגם 'זהות ודמוקרטיה' יצאו בקמפיינים נגד הניו דיל וכמוהן עשו לא מעט חברי פרלמנט בלתי משויכים – קבוצה שמספרה גדל גם כן. מפלגת השמרנים אמרה שיעד איפוס הפליטות עד 2050 אינו מציאותי, ובמצע שלה מכריזה שמטרתה להגן על אזרחים, חקלאים ועסקים מפני ההשפעות השליליות של "מדיניות האקלים הירוקה הנוכחית, המתאפיינת באידיאולוגיוּת מופרזת".
הנציבות האירופית הנכנסת צפויה להציע יעד של הפחתת גזי חממה בהיקף של 90 אחוז עד 2040 בהשוואה לרמות של 1990. זוהי עלייה גדולה יחסית ליעד שנקבע ביוני 2021, 55 אחוזים עד 2030. סביר להניח שחברי פרלמנט רבים יתנגדו לכך, ואף על פי כן, יעד שאפתני ל־2040 הוא תנאי הכרחי לנטרול פליטות.
לארס ניטר האברו, ראש מחלקת התמורות באנרגיה בחברת Rystad Energy, טוען, "נדרשת בנייה נכונה של הקואליציה ופשרות אסטרטגיות כדי להבטיח תמיכה ביעד הזה. המסגור של הבעיה חייב לתת מענה לחששות הכלכליים ולסוגיות של ביטחון אנרגטי, וגם לשים את הדגש על חוסן ותחרותיות כלכלית בטווח הארוך. אחרת לא תושג תמיכה בפרלמנט החדש ובמועצה".
גם הביקוש לגז טבעי באירופה במגמת בירידה כבר שנתיים רצופות, ממצא שעולה בקנה אחד עם הירידה בפליטות גזי החממה. אחרי ירידה שנתית של 13.3% ב־2022, הביקוש צנח ב־7.4% נוספים ב־2023
ירידה בפליטות הפחמן הדו־חמצני
פליטות הפחמן הדו־חמצני באיחוד האירופי במגמת ירידה. ליתר דיוק, האיחוד מצמצם בעקביות את פליטות גזי החממה שלו מאז 1990, וב־2022 הגיע להפחתה כוללת של 32.5%, אם כי יש לציין שהנתונים האלה מושפעים מגורמים כמו מגבלות הקורונה ומשברים כלכליים.
לפי הנציבות האירופית, הפליטות במגזרים הכפופים למערכת הסחר בפליטות של האיחוד ETS – כולל מגזר האנרגיה, התעשיות הכבדות והתעופה – ירדו ב־15.5% ב־2023 בהשוואה לשנה שעברה. כעת, הפליטות נמוכות בערך ב־47% משהיו ב־2005, ונראה שהאיחוד בדרכו ליעד שהוצב ל־2030 – 62%.
הגורם החשוב ביותר לירידה בפליטות הוא מגזר האנרגיה, שהפליטות בו נמוכות ב־24% משהיו ב־2022. ההישג הזה נובע מעלייה משמעותית בייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת – בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית – על חשבון הפחם והגז. גם ההתאוששות באנרגיה ההידרואלקטרית ובאנרגיה הגרעינית תרמו לירידה בפליטות.
ובאשר לפליטות פחמן דו־חמצני אחרות, לרבות תחבורה, משקי בית ומגזרים נוספים שאינם כפופים לתכנית הסחר בפליטות: כאן יש ירידה של 4% ברבעון האחרון של 2023 בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. בכל אחד מהרבעונים ב־2023 הייתה ירידה בפליטות, וחשוב להזכיר שברבעון האחרון, המגזרים האחראים לירידה הגדולה ביותר בפליטות גזי חממה היו מגזרי אספקת החשמל והגז (17.2%-).
גם הביקוש לגז טבעי באירופה במגמת בירידה כבר שנתיים רצופות, ממצא שעולה בקנה אחד עם הירידה בפליטות גזי החממה. אחרי ירידה שנתית של 13.3% ב־2022, הביקוש צנח ב־7.4% נוספים ב־2023, או 12.72 טרה ג'אול. לפי הנציבות, זהו גם הביקוש הנמוך ביותר מאז שהחל איסוף הנתונים החודשי ב־2008. בהקשר זה, יש לציין שהאיחוד האירופי הציב לעצמו למטרה להפחית את צריכת הגז ב־15% לעומת הצריכה השנתית הממוצעת בין אפריל 2017 ל־מרץ 2022.
המסגור של הבעיה חייב לתת מענה לחששות הכלכליים ולסוגיות של ביטחון אנרגטי, וגם לשים את הדגש על חוסן ותחרותיות כלכלית בטווח הארוך. אחרת לא תושג תמיכה בפרלמנט החדש ובמועצה
מגזרים מאותגרים
הפחתת הפליטות במגזר האנרגיה לא תשיג לבדה את יעדי האקלים של האיחוד האירופי והוא חייב לטפל גם בנושא הפליטות במגזרים אחרים כמו תחבורה, בנייה ותעשייה כבדה. ולשם כך יש לפרוס טכנולוגיות חדשות כמו מימן ירוק ולכידת ואחסון פחמן.
חוק נטרול הפליטות בתעשייה (Net Zero Industry Act) שאימץ האיחוד האירופי השנה, מציב יעדים שאפתניים, כולל יכולת של הזרקת פחמן דו־חמצני בהיקף של 50 מיליון טונות לשנה עד 2030. אבל יש אי ודאות גדולה בנוגע ליעד הזה ולאופן השגתו.
לאחרונה פרסמה 'רייסטאד אנרג'י' שחרף ההבשלה בטכנולוגיות לכידת פחמן במקורות הפליטה, יש לשים לב שפיתוח תשתיות ההזרקה והאחסון לא מתקדם באותו קצב.
"יכולת ההזרקה חיונית למימוש הפוטנציאל של מערכות לכידת ואחסון הפחמן, אבל הפיתוח מתעכב מכיוון שקצב ההקמה של האתרים – צוואר בקבוק משמעותי – איטי מהצפוי. הנתונים מלמדים שכושר הזרקת הפחמן הדו־חמצני המשוער יהיה קטן ב־63% בערך מהיעד שקובע חוק נטרול הפליטות ל־2030, וזה משקף את הפער הגדל והולך בין יעדי הדה־קרבוניזציה השאפתניים וקצב פיתוח התשתיות הנוכחי", אמרה החברה.
מימון במסגרת מוסדות האיחוד האירופי החדשים
אחת השאלות המרכזיות היא מה יהיה היקף המימון שהנציבות והפרלמנט החדשים יקצו לפיתוח טכנולוגיות נקיות, והאם המימון הזה יאפשר לעמוד בקצב של ארה"ב וסין, שאצלן האנרגיה עולה פחות ויש סובסידיות ממוקדות, כמו הקלות המס הניתנות במסגרת החוק להפחתת האינפלציה בארה"ב.
"אמנם מוקדם מדי כרגע לדעת מה יהיה ההרכב המדויק של הנציבות החדשה, אבל ברור שלא תהיה שם תמיכה גורפת בסובסידיות לטכנולוגיות נקיות באיחוד האירופי. מפלגות הימין הרדיקלי הן הקבוצה השנייה בגודלה בפרלמנט, ובאופן כללי מתאפיינות בספקנות כלפי צעדים אקלימיים. ובכל זאת, בכל הקשת הפוליטית מבינים כיום שטכנולוגיה נקייה היא הכרחית להבטחת חוסנה העתידי של התעשייה באירופה והביטחון האנרגטי שלה", אמר האברו.
"אז למרות שאי אפשר להבטיח מדיניות אחידה התומכת בסובסידיות של אנרגיה נקייה, ייתכן שהחשיבות הבסיסית שלה לביטחון הכלכלי והאנרגטי של האיחוד תסייע בגיוס התמיכה הנדרשת משני צדי הקשת הפוליטית".
לפי מחקר של בנק ING, אם אורסולה פון דר ליין תיבחר לכהונה שנייה כנשיאת הנציבות האירופית, צפוי סדר יום פוליטי חדש.
"לאור ההפסדים הקשים של הירוקים ועליית המפלגות הפופוליסטיות, לא סביר להניח שנראה תכנית ניו דיל ירוק חדשה או שאפתנית יותר. הכהונה השנייה של פון דר ליין תתמקד כנראה בסוגיות של ביטחון ושל מדיניות תעשייתית, ותרכך את תאריכי היעד והרגולציות של המעבר לטכנולוגיות דלות פחמן", אמרו ב־ING.
