הנורמלי החדש משתגע לגמרי

מכונית חשמליות, תקנים לחיסכון בדלק ושפע ההיצע לא ירגיעו את התנודתיות של שוק הנפט

גיליון התחזיות של Petroleum Economist

בכירים בתעשיית הנפט, משקיעים ופקידי ממשל בכירים סבורים שבחמש השנים הקרובות כדאי להיזהר בשימוש במונח הטרנדי כל כך “הנורמלי החדש” בכל הקשור במחירי הנפט. יש קונצנזוס שנפט הפצלים והמכוניות חשמליות כולאים את מחירי הנפט הגולמי בטווח של 40-60 דולר לחבית, שמחזיק מעמד מאז תחילת 2015, פרט לירידה חדה אל מתחת ל-30 דולר בתחילת 2016. שוק נפט שנשאר יציב בעידן של גאות ושפל, מאופיין בחוסר משמעותי של איזון מבני ואין בו יצרנית נדנדה אפקטיבית, כזו שתאזן ותספוג זעזועים בשוק. בטווח הבינוני צפוי למרבה ההפתעה ביקוש גבוה וזאת חרף המדיניות שדוגלת בהתייעלות אנרגטית ושילוב דלקים חלופיים, ביקוש שיצית את שלב הגאות הבא, שניצניו ינבטו בשנתיים הקרובות.

העלייה חסרת התקדים של כמעט פי חמישה במחירי הנפט בין השנים 2003-2008 ולאחריה, צניחה של שישים אחוז ב-2014 שיקפו מעבר היסטורי לשוק לא מאוזן מבחינה מבנית הנזקק למפיקת נדנדה אפקטיבית שתייצב את מחירי הנפט. ההיסטוריה מראה שמחירי הנפט יכולים להציג יציבות זמנית במהלך תקופות של גאות ושפל, כמו בשנות ה-20.

עם זאת, יש הסכמה כללית שהמחירים נכנסו לטווח שמכונה “נורמלי חדש” עם מחיר תקרה סביב ה-60 דולר, כפי שציינה קרן המטבע העולמית באוקטובר 2016. קודם כול, ייצור נפט מפצלים נוסף בדרך קבע להיצע במחירים נמוכים יותר. נוסף על כך, הביקוש יצטמצם בגלל גידול איטי יותר בשווקים המתעוררים ובשל מאמצי העולם לקצץ את פליטות הפחמן. כל אלה מצביעים על “הנורמלי החדש” של הנפט.

יש חילוקי דעות, בעיקר לגבי ההיצע: ערב הסעודית וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מזהירות בקביעות שהקריסה בהשקעות זורעת “פער בהיצע”, מחסור עתידי וגאות במחירים. התחזית האחרונה של מינהל המידע של מחלקת האנרגיה של ארה”ב (EIA) מציגה ציפיות שהביקוש מהמדינות שאינן חברות ב-OECD יגדל בעוד שהביקוש ממדינות OECD יקפא על שמריו.

אנו (PE) סבורים שהביקוש יגבר. במדינות שאינן ב-OECD, תחזיות ממשלתיות הציגו הערכות נמוכות מדי של הגידול בביקוש לנפט: ב-2015 לבדה, ה-EIA העלתה את התחזית במדינות שאינן ב-OECD ב-1.3 מיליון חביות ליום, לעומת התחזית מלפני שנה.

במדינות המפותחות צרכנים האטו או שינו את הכיוון של הירידה הקבועה בביקוש לנפט לנפש מאז שלב הגאות האחרון לפני כעשור. הביקוש במדינות OECD גדל למעשה ב-300,000 ח/י בשנה בממוצע מאז 2014, לאחר ירידה באותו שיעור מאז 2011. למרות זאת, תחזיות רשמיות צופות שהביקוש העתידי לנפש ב-OECD ימשיך לרדת. ה-EIA מעריך שהביקוש לנפש בגוש ה-OECD יהיה 5.5 ליטרים ביום ב-2020, ירידה של 20 אחוז לעומת התחזיות שלהם 10 שנים קודם לכן. 

באירופה עלו המכירות של מכוניות “פנאי-שטח”, זוללות דלק. המבחן האמיתי הראשון של ביקוש שיא כתוצאה ממדיניות יגיע לארה”ב בשנים הקרובות, שם מינהל המידע של מחלקת האנרגיה צופה שתקנות הדלק הפדרליות והצווים “אפס פליטות” (ZEV) של קליפורניה (יצרני הרכב נדרשים למכור מכוניות ומשאיות חשמליות בשיעור מסוים מכלל המכירות) יביאו לירידה חדה תמידית בביקוש לבנזין. גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה שיא דומה בביקוש לבנזין בארה”ב בטווח הקרוב.

התחזיות של מנהל האנרגיה קובעות שהביקוש לבנזין בארה”ב יגיע לשיא וירד בחדות בעשרה אחוז (מ-9.4 מיליון ח/י היום לפחות מ-8.5 מיליון ח/י ב-2025). מנהל האנרגיה מייחס את השיא ואת הירידה שאחריו לתקנות הפדרליות לחיסכון בדלק. תחזית זאת היא חזיון שווא. להוציא תקופות שפל, הביקוש לבנזין בארה”ב ימשיך להפתיע ולעלות משלוש סיבות: תקדים היסטורי, העדפות הצרכן, ומדיניות רופפת יותר ממה שפורסם.

גם במחצית הראשונה של שנות ה-80 מינהל המידע של מחלקת האנרגיה צפה ביקושי שיא, בעקבות נסיבות הדומות לאלו שבתחזית האחרונה: עלייה חדה במחיר הנפט ואכיפה של תקנות חדשות לחיסכון בדלק. אך הביקוש לנפט שלאחר מכן הפתיע ועלה בשל התרופפות בתקנות, מחירי הדלק ירדו, וצרכנים בחרו במכוניות גדולות וצמאות יותר לדלק.

עם תקדים היסטורי והעדפות צרכנים, המעמסה אכן נופלת על המדיניות- במיוחד תקנות פדרליות להתייעלות אנרגטית וצווי “אפס פליטות” של קליפורניה. 42 שנים של תקני ה-CAFE (Corporate Average Fuel Economy ) מוכיחות שלא הקונגרס ולא הנשיא יכולים לכפות על האמריקאים מכוניות שהם לא מעוניינים לקנות ורייגן גם ביטל אותן בשעתו.

נפט בפנסילווניה

גם במחצית הראשונה של שנות ה-80 חזו ביקושי שיא, בעקבות נסיבות דומות לימינו, אך הביקוש לנפט שלאחר מכן הפתיע ועלה בשל התרופפות בתקנות, מחירי הדלק ירדו, וצרכנים בחרו במכוניות גדולות וצמאות יותר לדלק

בעקבות עליית המחירים בתחילת שנות האלפיים, ארה”ב השתכנעה לחזק שוב את התקנות. אבל וושינגטון ערכה בהן רפורמה כדי לטפל בחששות הנוגעים לביטחון הצרכנים. תקני ההתייעלות הקבועים של CAFE הוחלפו בתקנים המבוססים על מאפיינים גמישים יותר שמאפשרים לממש את העדפת הצרכן לעבור למכוניות גדולות יותר בתקופות של מחיר בנזין נמוך.

ממשל טראמפ צפוי לרופף את התקנים עוד יותר עד אפריל 2019. אבל גם אם הם יישארו ללא שינוי, התקנים שעברו רפורמה לא צפויים להסתיים ב-54.5 מיילים לגלון עד 2025, כפי שמדווח לעיתים קרובות בעיתונות. הסוכנות להגנת הסביבה הודתה בעצמה שלפי סקירה לטווח בינוני, התרחיש הבסיסי ירד ל-54.1 מייל לגלון, הודות לשינויים במגמות הצרכנים. כותרות אלו גם מנפחות את ההשפעה של תקנות ההתייעלות על הביקוש לבנזין שהתוצאות המפורסמות שלהן ישימות בתנאי מעבדה בלבד.

לא היינו מהמרים גם על הצווים השאפתניים של קליפורניה ל”אפס פליטות” שיתקרבו ליעדים המתוכננים. מועצת משאבי האוויר של קליפורניה ((CARB דיווחה לאחרונה שהמדינה לא עומדת ביעד של מיליון מכוניות חשמליות על הכביש עד 2020.

בלי מדיניות תקיפה לעידוד מכוניות חשמליות, לא תהיה ירידה מסיבית בעלויות הסוללה. זהו הערך העיקרי של חסידי מודל “ההתפוררות”, שתחזיותיהם תלויות בירידה חדה בעלויות הסוללה. לפי התחזיות האלו, מדיניות שמעדיפה מכוניות חשמליות תניב יתרונות לגודל לייצור סוללה, מה שיפחית את עלויות הייצור ליחידה עבור מארזי סוללה ותהפוך לבסוף את המכוניות החשמליות לתחרותיות מול כלי הרכב המונעים בבנזין. אבל כשהמדיניות מוחמצת, הסוללות לא ייוצרו ולא יימכרו בכמויות הנחוצות ובעלות הדרושה ולהבטיח בבוא העת את קץ עידן הנפט במגזר התחבורה. 

קפיצה בשיאי הביקוש שתתחיל בשוקי הבנזין של ארה”ב תהיה “ההפתעה הגדולה הבאה” ותתנגש בהיצע מוגבל, שבתורו יזניק את מחירי הנפט. מצב זה יחמיר בשל יכולת תפוקה עודפת של ערב הסעודית וכן תסיסות גיאופוליטיות. הנורמלי החדש הוא גאות ושפל.