ל'בריטיש פטרוליום' ו'שֶל' יש הרבה במשותף. שתיהן ספגו ביקורת על מהלכים המתעדפים קיימות אקלימית על פני קיימות כלכלית, ושתיהן הגיבו במינוי של הנהלה חדשה ושינו משמעותית את סדרי העדיפויות התקציביים שלהן. אבל שתיהן גם מנסות להדביק כעת את הפער ממתחרותיהן.
שתי החברות חזרו כעת להתמקד בדלקים פוסיליים אחרי תקופה קצרה בתחילת העשור הנוכחי שבה התמקדו בתמורות באנרגיה. ההתחייבות המחודשת הזאת לנפט ולגז ניכרת בגישה הנוכחית שלהן להזדמנויות צמיחה.
אמנם יש הבדלים מסוימים בין הגישות של BP ו'שֶל', אבל באופן כללי הן מתקדמות במסלולים מקבילים, ולכן אפשר להבין מדוע חרושת השמועות סביב מיזוג אפשרי בין השתיים אינה גוועת. שתיהן הכריזו ב־2020 על יעד ארוך טווח של נטרול פליטות. אבל הרבה השתנה מאז, כולל שיבושים בשווקי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה ומהמורות בתעשיית האנרגיה המתחדשת. השינויים האלה דחפו את שני תאגידי הענק לשנות כיוון פעם נוספת.
שתי החברות גם עברו שינויי הנהלה: בסוף 2022 בן ואן בורדן עזב את תפקיד מנכ"ל 'של' והוחלף בוואיל סוואן, ובסוף 2023 ברנרד לוני התפטר במפתיע מתפקידו כמנכ"ל BP והוחלף במארי אוכינקלוס. השינויים האסטרטגיים האחרונים באו בעקבות אותם שינויים בצמרת.
סיבוב הפרסה של בריטיש פטרוליום
השינויים האסטרטגיים של בריטיש פטרוליום ההתרחקות מהנפט והגז ב־2020 ואז החזרה אליהם היו דרמטיים במיוחד. ב־2020 פרסמה החברה תוכנית להפוך בהדרגה מחברת נפט ל'חברת אנרגיה משולבת'. לשם כך תכננה החברה לקצץ את ייצור הנפט והגז ב־40 אחוז עד 2030, ובה בעת להגדיל את ההשקעות במערך תפעול דל פחמן ובהפחתת כמות הפליטות.
"באוגוסט 2020, החברה שינתה מן הקצה אל הקצה את האסטרטגיה שלה, ונראה שהיא מתכוונת להוביל את עולם האנרגיה אל האופק החדש", אמר רורי מונטגומרי, ראש מחלקת מגמות וניתוח האנרגיה בחברת הייעוץ ווליג'נס אנרג'י אנליטיקס.
"בריטיש הכריזה שהיא לא תיכנס למדינות חדשות במטרה לחפש נפט וגז ותמקד את חיפושיה בסביבה של התשתית הקיימת במקום לרדוף אחרי יעדים חדשים. היא גם הצהירה שהיא תניח לייצור נפט והגז לצנוח ל־1.5 מיליון שווה ערך חביות נפט ליום עד 2030 (ירידה של 40 אחוז), ותגדיל את השקעותיה באנרגיה מתחדשת. אבל סיבוב הפרסה שהיא ביצעה עכשיו מחק את ההצהרות האלה".
ואכן, בפברואר 2025 חשפה החברה "אתחול אסטרטגי, כולל הקצאת כספים חדשה לגמרי, ותוכניות להנעת ביצועים משופרים במטרה להגדיל נזילות, תשואות וערך ארוך טווח של בעלי המניות". החברה מכוונת עכשיו להוציא בערך 10 מיליארד דולר על נפט וגז ו־1.5-2.0 מיליארד על אנרגיה מתחדשת ב־2025-27, זאת לעומת הצהרותיה הקודמות שתוציא 8.5 מיליארד על נפט וגז ושבעה מיליארד על אנרגיה מתחדשת.
סדרי העדיפויות החדשים של BP עולים בקנה אחד עם הדגש של חברות הנפט והגז הציבוריות באופן כללי בתקופה זו. החברות הציבוריות נתונות ללחץ מצד בעלי המניות לשים דגש על רווח בלבד בשנים הקרובות. גם הדינמיקה המשתנה בשוק באה כאן לידי ביטוי, ובשנת 2022 רשמה BP רווחי שיא תודות לעלייה במחירי נפט וגז בשל המלחמה באוקראינה. החברה כבר הגיבה לדינמיקות המשתנות האלה ומיתנה חלק מהתחייבויותיה לתמורות באנרגיה בשנתיים שלפני 2025.
מונטגומרי גם הצביע על בעייתיות מרכזית בגישה שבריטיש פטרוליום אימצה ב־2020. "הגדלת ערכם של בעלי המניות אמורה להיות תמיד לב האסטרטגיה של כל חברה ציבורית, והשאלה היא רק מה הן הציפיות שלהם ואיך לממש אותן. ההשקעה בנפט וגז שונה מאוד מהשקעה באנרגיה מתחדשת, כי הסיכון גבוה הרבה יותר, ולכן הציפייה היא לתשואות גבוהות יותר. גישה מגוונת מדי יכולה לייצר עמימות בכל מה שקשור לציפיות המשקיעים, לאסטרטגיה התאגידית, להקצאת הון וכן הלאה".
לדעתו של מונטגומרי, שינוי הגישה האחרון של בריטיש פטרוליום הגיוני לגמרי כי הוא מחזיר אותה לחוזקות היסודיות שלה, הנפט והגז. "אבל זה לא עד כדי כך פשוט. יש לחברה עבודת שיקום ארוכה, לעבות בסיס הנכסים שלה, ולהחזיר לעבודה את מומחי הנפט והגז שלה".
לחזור לאחור
בריטיש פטרוליום עדיין מגדירה את עצמה "חברת אנרגיה משולבת" וממשיכה לשאוף לנטרול פליטות במערך התפעול שלה עד 2050, ובכל זאת התמונה שונה. בין שאר המהלכים שהיא ביצעה, החברה חזרה אל יעדי הפליטות הקודמים שהציבה לעצמה, לצד התחייבות מחודשת לנפט ולגז.
"בריטיש עדיין משתמשת בביטוי 'חברת אנרגיה משולבת' אבל זה לא אומר מה שזה אמר בהתחלה", כתבה חברת השירותים הפיננסיים מורנינגסטאר במסמך שפרסמה בספטמבר.
"עם החזרה להתמקדות בנפט ובגז, היעדים כעת הם 2.3-2.5 מיליון שווה ערך חביות נפט ליום עד 2030, חידוש פעולות החיפוש שלה וצמצום ההשקעה באנרגיה מתחדשת", אמר מונטגומרי. "ההקצאה המחודשת של כספים לנפט ולגז מתיישבת עם הדגש שהחברה שמה כעת על תשואות. כדאי לציין שארה"ב היא חלק מרכזי בשאיפות הייצור של החברה, והיא צפויה לספק מיליון שווה ערך חביות נפט ליום. אין ספק שעסקי החיפושים וההפקה של החברה בארה"ב, שכוללים את מפרץ מקסיקו ואת ארה"ב היבשתית, אכן בפריחה", הוא הוסיף.
סדרי העדיפויות החדשים של BP עולים בקנה אחד עם הדגש של חברות הנפט והגז הציבוריות באופן כללי בתקופה זו.
החברות נתונות ללחץ מצד בעלי המניות לשים דגש על רווח בלבד בשנים הקרובות.
"אבל יש אתגרים, כמו 2030 לדוגמה. וגם מה יקרה אחרי 2030", המשיך ואמר מונטגומרי. "יש לחברה עבודת שיקום לטווח הארוך, והיא התחילה לעשות זאת עם פעילות הפיתוח העסקי שלה בעיראק ובאזרבייג'אן. היא גם הגבירה את קצב החיפושים".
הצלחותיה האחרונות בתחום החיפושים כוללות גילוי אתר בּוּמרנגה בים הברזילאי באוגוסט, שאותו הגדירה החברה כגילוי הגדול ביותר שלה זה 25 שנה. במפרץ מקסיקו הכריזה החברה על גילוי 'פאר סאות" באפריל. בחזית אחרת, חברת 'אסול אנרג'י', שבריטיש פטרוליום מחזיקה ב־50 אחוז ממניותיה לצד אֶני האיטלקית, השתתפה בשורת תגליות מול חופי נמיביה ואנגולה. בשיחת המשקיעים של הרבעון השלישי בנובמבר אמרה BP שאם כוללים תגליות לא פעילות ואת תגליותיה של 'אסול', יש לה 12 תגליות עד כה ב־2025.
השנה פתחה החברה שישה מיזמי נפט וגז חדשים בעולם, עם הפקת שיא של 150,000 שווה ערך חביות נפט נטו ביום. היא חותרת להפעלת ארבעה מיזמים ב־2027, ועוד נוספים בשנים שלאחר מכן. לאחרונה התקבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט טיבר-גוודאלופה, שיהיה האתר הפעיל השביעי שלה במפרץ מקסיקו.
בה בעת, החברה נסוגה השנה מכמה מיזמים של אנרגיה נקייה או מעבר אנרגיה, והרי גם זה איתות באשר לסדרי העדיפויות המחודשים שלה. ביולי, החברה אישרה כי היא מתכוונת לצאת מפרויקט האנרגיה המתחדשת והמימן הירוק באוסטרליה וכן מכרה את נכסי טורבינות הרוח היבשתיים בארה"ב. ובאוקטובר החליטו JERA Nex BP, המיזם המשותף של בריטיש פטרוליום עם JERA היפנית, להפסיק את הפעילות בפרויקט טורבינות הרוח הימי "ביקון" בארה"ב.
אבל בריטיש פטרוליום ממשיכה לחפש מיזמי תמורות באנרגיה במקומות אחרים, מה שאומר לנו שהנושא נשאר חלק מהאסטרטגיה הרחבה שלה, אף על פי שחלקו בה הצטמצם. ביוני קיבלו החברה ושותפותיה בשדה הגז שאה דניז באזרבייג'אן החלטת השקעה סופית בשני מיזמים של חשמול ואנרגיה סולארית למסוף שנועדו לצמצם את הפליטות שם. יוזמות כאלה צפויות להימשך, ואולי צפויות לנו החלטות השקעה סופיות על מיזמים נוספים בתחום החיפוש וההפקה.
ההשקעה בנפט וגז שונה מאוד מההשקעה באנרגיה מתחדשת, כי הסיכון גבוה הרבה יותר ולכן הציפייה היא לתשואות גבוהות יותר.
גישה מגוונת מדי יכולה לייצר עמימות בכול מה שקשור לציפיות המשקיעים.
'של' חזרה מתונה למקורות
בשנת 2020 אימצה 'של' יעד נטרול פליטות עד 2050 אך מאז 2023 נסוגה מחלק מיעדי הביניים והפחיתה את ההשקעות באנרגיות דלות-פחמן. עם זאת, המעבר חזרה לנפט וגז היה מתון יותר מאשר אצל BP, משום שהאסטרטגיה הירוקה שלה מלכתחילה הייתה פחות אגרסיבית. גז טבעי וגט"ן נשארו מרכיב מרכזי בפעילותה לאורך כל הדרך.
מאז 2023 החברה שמה דגש מובהק על רווחיות ותשואות למשקיעים וזאת באמצעות הפחתת השקעות והוצאות, קיצוצי עלויות משמעותיים, מיקוד מחודש בנפט ובגז. כתוצאה מכך, נתח ההשקעה באנרגיה דלת-פחמן צפוי להגיע רק לכ-10 אחוז מההון עד 2030, לעומת יעד קודם של 30–40 אחוז.
החברה ממשיכה להצהיר על מחויבות ליעד של נטרול הפליטות עד 2050, אבל אנליסטים סבורים שזה לא יעד ריאלי לחברות נפט וגז מעבר לפליטות הישירות, וששיקולי רווחיות חשובים יותר בטווח הקצר. השוק, לפי האנליסטים, הגיב בחיוב לשינוי הכיוון של Shell.
בפועל, החברה אישרה מיזמי נפט וגז חדשים בברזיל, ניגריה ומפרץ מקסיקו, הרחיבה פעילות גט"ן, כולל רכישת Pavilion Energy וכן נסוגה ממספר מיזמי רוח ואנרגיה מתחדשת
לגבי ספקולציות על רכישת BP, אמנם עלו שמועות ש'של' תשקול לרכוש את BP, אבל החברה הכחישה זאת רשמית. חלק מהאנליסטים סבורים של-BP יש נכסי גז וגט"ן אטרקטיביים, אך אחרים טוענים שרכישה כזו לא תתרום לצמיחה, אלא רק להתייעלות וקיצוץ עלויות.
אם נציב את Shell ו-BP בתוך תמונה רחבה יותר של חברות האנרגיה האירופיות, נראה ש'של' מתמקדת בבירור בנפט ובגז, 'טוטאל אנרג'יז' הצרפתית גיבשה אסטרטגיה מאוזנת עם הצלחה יחסית במתחדשות, והחברות 'אקווינור' הנורווגית וכן 'אני' האיטלקית עם גישת ביניים, של השקעות גם בנפט וגז וגם במתחדשות
בכל הקשור בחיפושים, 'של' ו'אקסון מוביל' מובילות במספר הקידוחים המשמעותיים, אך התוצאות של 'של' היו חלשות יחסית בהיקף התגליות. עם החזרה הכללית של החברות להשקעה בנפט וגז, ייתכן שיחול שיפור, אבל ההזדמנויות מצטמצמות והעלויות עולות, כך שההצלחה אינה מובטחת.