לפי התחזית העדכנית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לטווח הבינוני, ייתכן שבעידן שאחרי הקורונה, שוק הנפט העולמי לא יחזור למצב של 'עסקים כרגיל'. עם זאת, נראה שתחזיות הביקוש שהיא עצמה גיבשה עומדות בסתירה לתזה הזאת.
צריך להודות, הביקוש העולמי לנפט עדיין מתאושש מהקריסה חסרת התקדים שחווה ב-2020. עם זאת, הקצב המהיר של שינויי ההתנהגות כתוצאה מהמגפה, לרבות מודלים חדשים של עבודה מהבית וקיצוצים בנסיעות לעסקים ולפנאי, לצד התחייבויות הולכות וגוברות מצד ממשלות לנטרל את התלות של הכלכלות שלהן בפחמן, "יצרו מגמת ירידה דרמטית בקרב תחזיות הביקוש לנפט בשש השנים הקרובות", מה שכנראה גם יקדים את השיא של הביקוש לנפט.
ההתפתחויות האלה יאלצו את המדינות והחברות שמפיקות נפט לקבל 'החלטות קשות', משום שמצד אחד הן לא רוצות להישאר עם משאבי נפט תקועים לטווח הארוך, אך מצד שני גם לא מעוניינות להשקיע בכושר תפוקה חדש של מתקנים שצריך יהיה לתחזק. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מזהירה שהשיקול האחרון יכול להוביל למחסור בהשקעות וכתוצאה מכך – למשבר היצע נוסף בעתיד, משום שכרגע חלק גדול מכושר התפוקה של אופ"ק הולך ונשחק.
"ביטחון אנרגטי היה ועודנו המחויבות המרכזית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה" כך לדברי מנכ"ל הסוכנות. השיקול הזה גורם שהמחקרים של הסוכנות יהיו מוטים לטובת זיהוי מחסורים בהיצע בעתיד. פרשנים סבורים שההטיה הזאת כבר הביאה לתחזיות שגויות בעבר.
האם הפעם מדובר באזעקת שווא נוספת? רמזים לתשובה אפשר למצוא בהשוואה בין הנתונים הבסיסיים שלפיהם נקבע ערך שוק הנפט (oil market fundamentals) בתחזיות שלפני ואחרי ימי הקורונה. האם האבולוציה של תחזיות ההיצע והביקוש לשנת 2019 בהשוואה ל-2021 אכן עולה בקנה אחד עם סיפור המסגרת שמציגה הסוכנות על 'הנורמלי החדש'?
ביקוש
בדוח OIL 2021 מצוין שהביקוש העולמי לנפט "לא צפוי לחזור למגמה שהיה בה לפני הקורונה" ותחזית הביקוש תומכת בטענה זו. אך הטיעון נעשה פחות עקבי אם בוחנים את נתוני הצמיחה של הצריכה, גם לאחר שהביקוש העולמי לנפט יתאושש חזרה לרמה של 2019 בשנת 2022, מה שעשוי ללמד כי תחזית הביקוש של הסוכנות גבוהה מדי. לפי התחזית, הביקוש העולמי לנפט צפוי לעמוד על 102.3 מליון חביות ביום ב-2024, 4.1 מיליון חביות ביום פחות מהתחזית בדוח שוק הנפט של שנת 2019. 2024 היא השנה האחרונה של תחזית זו וב-2026 צפויות 104.1 מיליון חביות ביום.
אבל הצמיחה בביקוש העולמי השנתי בתקופת שתגיע אחרי ההתאוששות המתוארת בדוח בין השנים 2023 ל-2026, זהה כמעט לחלוטין לצמיחה השש-שנתית החזויה בדוח של 2019 – 1.18 מיליון חביות ביום לעומת 1.19 מיליון חביות ביום, בהתאמה (ראו תרשים 1) – וזאת חרף השינויים המהותיים לרעה שראינו בשנתיים האחרונות בחזית הכלכלית והגיאופוליטית, ושינויים אחרים – הפעם, לטובה – מבחינת התחייבויות להאצת קצב נטרול של פליטות הפחמן.
מקור: פרסומים של תחזיות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לשנת 2019 וכן לשנת 2021
הכוח המניע העיקרי מאחורי מגמת העלייה בתחזיות הצמיחה של ביקושי הנפט לתקופה 2023-26, הוא צמיחה כלכלית חזקה יחסית, עם ממוצע של 3.5 אחוז לשנה – כלומר, רק 0.1 נקודות האחוז פחות מתחזית הקדם-קורונה של הסוכנות. נתונים אלה מרשימים במיוחד נוכח האיום המתנוסס כעת מעל לסחר החופשי והגלובליזציה הכלכלית בדמות "המלחמה הקרה החדשה" – ובפרט כשניתן לראות סימנים מטרימים לכך כי יחסי סין-ארה"ב עשויים להידרדר דווקא, ולא להשתפר עם ממשל ביידן. במקביל, ממשלות ועסקים רבים ברחבי העולם לוקחים הלוואות ענק בניסיון להיאבק בהשלכות הכלכליות של הקורונה.
וכן, עובדה מפתיעה לא פחות – הצמיחה השנתית בהיקף האנרגיה העולמית שנצרכת בנפט לתקופת 2022-26 עומדת על 2.3 אחוז בלבד, 0.1 נקודות האחוז פחות מהצפוי בדוח של 2019, וזה למרות העובדה שהרבה מאוד מדינות חוקקו והתוו מדיניות שתגדיל את היעילות האנרגטית ותקדם קליטת כלי רכב חשמליים.
אופ"ק ומחוץ לו
התחזית של הסוכנות לתקופה של 2020-2026 למדינות שאינן חברות באופ"ק, לרבות התפוקה העצומה של נפט הפצלים בארה"ב, נראית כבר מציאותית יותר. ב-2024 התפוקה של המדינות שאינן חברות אופ"ק עומדת על כ-61.9 מיליון ח/י, 1.2 מיליון פחות מאשר בדוח של 2019 וזאת לפני שתורגש ירידה קלה ב-2026 שתסתכם ב-61.8 מיליון ח/י.
המכה שספג הביקוש כתוצאה מהקורונה ונטייה של חברות נפט אחדות להשקעה גבוהה יותר באנרגיה נקייה, הובילה בשנה שעברה לצניחה בהוצאות ההון במגזר ההפקה לרף של כ-325 מיליארד דולר – השיעור הנמוך ביותר משנת 2006 – עם ציפיות להתאוששות צנועה בלבד בשנה הקרובה, וזאת לאחר שהן הגיעו לטווח של 425-475 מיליארד דולר בשנים שבין 2016 ל-2019. בכל העולם הורגשו קיצוצים בענף, אבל יותר מחמישים אחוז מהקיצוצים בוצעו בתעשיית הנפט האמריקאית.
כתוצאה מכך, הסוכנות צפתה כי ייצור נפט מחוץ לאופ"ק יעלה בשיעור ממוצע של 580,000 חביות ליום לשנה, במהלך תקופת התחזית השש-שנתית הכלולה בתחזית של 2019, עם עלייה קטנה בלבד ב-2025 ולאחריה ירידה קטנה ב-2026, וזאת לאחר שפיתוח הצינורות יסבול מתקופת יובש בגלל מיעוט ההשקעות ב-2020 ו-2021 (ראו תרשים 2).
אבל למעשה, כושר התפוקה של אופ"ק לא ייפגע כל כך מהירידה בהוצאות ההון, משום שבמדינות עתירות משאבים לוחות הזמנים קצרים יחסית ועלויות הפעלת המתקנים נמוכות יותר.
בנוסף, נראה שכמה מהחברות שמרוויחות מעלויות הפקה נמוכות מודאגות יותר מכך שבעתיד ייתקעו עם אתרי הפקה נטושים, מאשר מהצורך להשקיע בכושר תפוקה נוסף, שממילא אורך החיים שלו מוגבל ולכן האבחנה הדיכוטומית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לא חלה עליו. ערב הסעודית, למשל, שכיום היא המדינה המקדמת את מדיניות המחירים הניצית ביותר מבין חברות 'אופ"ק פלוס', הבהירה שבכוונתה להיות יצרנית הנפט האחרונה, במידת הצורך, גם כשעידן הנפט יעבור את נקודת השיא וייכנס לתקופת הדעיכה שלו. מדינה שעלות ההפקה שלה נמוכה כמו בממלכה, צריכה רק להוריד מחירים כדי להבטיח שרוכשים ימשיכו לקנות מהן תמורת כל כמות של כושר ייצור נוסף.
לכן לא מפתיע שבשנתיים האחרונות יצרניות מהמפרץ במזה"ת וכן לוב, הכריזו על תוכניות להגדלת כושר תפוקה בכ-5 מיליון חביות ביום, עם תאריכי יעד שונים בשני העשורים הקרובים, מה שמעמיד בספק את התחזית השמרנית של הסוכנות לתפוקה של אופ"ק בתחזית של 2021 (ראו תרשים 3). לפי הסוכנות, תפוקה זו תעלה במיליון חביות ליום בלבד, ל-35 מיליון חביות ביום, בתקופה שבין 2020 ו-2026.
כושר תפוקה עודף
לפי דוח הנפט של 2021, עד שנת 2024 מלאי העודפים של אופ"ק קטן יותר יחסית לדוח של 2019, ובמידה רבה לאור הצניחה בביקוש במגפת הקורונה ב-2020. בהתאם, גם כושר התפוקה העודף של אופ"ק עולה מדי שנה עד 2024 ונותר 4.2 מיליון חביות ביום עד 2026.
"נראה שהשוק העולמי עדיין נהנה מהיצע מספיק בטווח הבינוני" זו מסקנה הגיונית יחסית של הסוכנות אבל גם בשלב זה היא משגרת אותות אזהרה: "בלי השקעות במגזר החיפוש וההפקה, השיכוך שמאפשרת התפוקה העודפת יישחק. ב-2026 כושר התפוקה העודף (להוציא את איראן) עשוי לצנוח ל-2.4 מיליון חביות ביום, היקף התפוקה הנמוך ביותר מאז 2016".
עם זאת, הערכה זו של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מבוססת על מה שעשוי להתברר, כפי שראינו לעיל, הערכה מוגזמת של הביקוש העולמי וייתכן שגם על הערכת חסר משמעותית של צמיחה בתפוקה של אופ"ק עד ל-2026. בנוסף, גם אם התחזית של הסוכנות תתברר כמדויקת, לא סביר שסך התפוקה האיראנית, 1.7 מליון חביות ליום, תיוותר בלתי-זמינה מבחינת השוק העולמי למשך שש השנים הקרובות.
כמה יעילות הסנקציות הכלכליות המשניות שהטילה אמריקה נגד מי שייקנו נפט איראני? השאלה הזאת עומדת בעינה והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה היא מהאנליסטיות השמרניות ביותר בהערכת כמות החביות בשוק האפור, למשל, שעושות את דרכן לסין.
מקור: פרסומים של תחזיות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לשנת 2019 וכן לשנת 2021
הכוח המניע העיקרי מאחורי מגמת העלייה בתחזיות הצמיחה של ביקושי הנפט לתקופה 2023-26, הוא צמיחה כלכלית חזקה יחסית, עם ממוצע של 3.5 אחוז לשנה – כלומר, רק 0.1 נקודות האחוז פחות מתחזית הקדם-קורונה של הסוכנות. נתונים אלה מרשימים במיוחד נוכח האיום המתנוסס כעת מעל לסחר החופשי והגלובליזציה הכלכלית בדמות "המלחמה הקרה החדשה" – ובפרט כשניתן לראות סימנים מטרימים לכך כי יחסי סין-ארה"ב עשויים להידרדר דווקא, ולא להשתפר עם ממשל ביידן. במקביל, ממשלות ועסקים רבים ברחבי העולם לוקחים הלוואות ענק בניסיון להיאבק בהשלכות הכלכליות של הקורונה.
וכן, עובדה מפתיעה לא פחות – הצמיחה השנתית בהיקף האנרגיה העולמית שנצרכת בנפט לתקופת 2022-26 עומדת על 2.3 אחוז בלבד, 0.1 נקודות האחוז פחות מהצפוי בדוח של 2019, וזה למרות העובדה שהרבה מאוד מדינות חוקקו והתוו מדיניות שתגדיל את היעילות האנרגטית ותקדם קליטת כלי רכב חשמליים.
אופ"ק ומחוץ לו
התחזית של הסוכנות לתקופה של 2020-2026 למדינות שאינן חברות באופ"ק, לרבות התפוקה העצומה של נפט הפצלים בארה"ב, נראית כבר מציאותית יותר. ב-2024 התפוקה של המדינות שאינן חברות אופ"ק עומדת על כ-61.9 מיליון ח/י, 1.2 מיליון פחות מאשר בדוח של 2019 וזאת לפני שתורגש ירידה קלה ב-2026 שתסתכם ב-61.8 מיליון ח/י.
המכה שספג הביקוש כתוצאה מהקורונה ונטייה של חברות נפט אחדות להשקעה גבוהה יותר באנרגיה נקייה, הובילה בשנה שעברה לצניחה בהוצאות ההון במגזר ההפקה לרף של כ-325 מיליארד דולר – השיעור הנמוך ביותר משנת 2006 – עם ציפיות להתאוששות צנועה בלבד בשנה הקרובה, וזאת לאחר שהן הגיעו לטווח של 425-475 מיליארד דולר בשנים שבין 2016 ל-2019. בכל העולם הורגשו קיצוצים בענף, אבל יותר מחמישים אחוז מהקיצוצים בוצעו בתעשיית הנפט האמריקאית.
כתוצאה מכך, הסוכנות צפתה כי ייצור נפט מחוץ לאופ"ק יעלה בשיעור ממוצע של 580,000 חביות ליום לשנה, במהלך תקופת התחזית השש-שנתית הכלולה בתחזית של 2019, עם עלייה קטנה בלבד ב-2025 ולאחריה ירידה קטנה ב-2026, וזאת לאחר שפיתוח הצינורות יסבול מתקופת יובש בגלל מיעוט ההשקעות ב-2020 ו-2021 (ראו תרשים 2).
אבל למעשה, כושר התפוקה של אופ"ק לא ייפגע כל כך מהירידה בהוצאות ההון, משום שבמדינות עתירות משאבים לוחות הזמנים קצרים יחסית ועלויות הפעלת המתקנים נמוכות יותר.
בנוסף, נראה שכמה מהחברות שמרוויחות מעלויות הפקה נמוכות מודאגות יותר מכך שבעתיד ייתקעו עם אתרי הפקה נטושים, מאשר מהצורך להשקיע בכושר תפוקה נוסף, שממילא אורך החיים שלו מוגבל ולכן האבחנה הדיכוטומית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לא חלה עליו. ערב הסעודית, למשל, שכיום היא המדינה המקדמת את מדיניות המחירים הניצית ביותר מבין חברות 'אופ"ק פלוס', הבהירה שבכוונתה להיות יצרנית הנפט האחרונה, במידת הצורך, גם כשעידן הנפט יעבור את נקודת השיא וייכנס לתקופת הדעיכה שלו. מדינה שעלות ההפקה שלה נמוכה כמו בממלכה, צריכה רק להוריד מחירים כדי להבטיח שרוכשים ימשיכו לקנות מהן תמורת כל כמות של כושר ייצור נוסף.
לכן לא מפתיע שבשנתיים האחרונות יצרניות מהמפרץ במזה"ת וכן לוב, הכריזו על תוכניות להגדלת כושר תפוקה בכ-5 מיליון חביות ביום, עם תאריכי יעד שונים בשני העשורים הקרובים, מה שמעמיד בספק את התחזית השמרנית של הסוכנות לתפוקה של אופ"ק בתחזית של 2021 (ראו תרשים 3). לפי הסוכנות, תפוקה זו תעלה במיליון חביות ליום בלבד, ל-35 מיליון חביות ביום, בתקופה שבין 2020 ו-2026.
כושר תפוקה עודף
לפי דוח הנפט של 2021, עד שנת 2024 מלאי העודפים של אופ"ק קטן יותר יחסית לדוח של 2019, ובמידה רבה לאור הצניחה בביקוש במגפת הקורונה ב-2020. בהתאם, גם כושר התפוקה העודף של אופ"ק עולה מדי שנה עד 2024 ונותר 4.2 מיליון חביות ביום עד 2026.
"נראה שהשוק העולמי עדיין נהנה מהיצע מספיק בטווח הבינוני" זו מסקנה הגיונית יחסית של הסוכנות אבל גם בשלב זה היא משגרת אותות אזהרה: "בלי השקעות במגזר החיפוש וההפקה, השיכוך שמאפשרת התפוקה העודפת יישחק. ב-2026 כושר התפוקה העודף (להוציא את איראן) עשוי לצנוח ל-2.4 מיליון חביות ביום, היקף התפוקה הנמוך ביותר מאז 2016".
עם זאת, הערכה זו של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מבוססת על מה שעשוי להתברר, כפי שראינו לעיל, הערכה מוגזמת של הביקוש העולמי וייתכן שגם על הערכת חסר משמעותית של צמיחה בתפוקה של אופ"ק עד ל-2026. בנוסף, גם אם התחזית של הסוכנות תתברר כמדויקת, לא סביר שסך התפוקה האיראנית, 1.7 מליון חביות ליום, תיוותר בלתי-זמינה מבחינת השוק העולמי למשך שש השנים הקרובות.
כמה יעילות הסנקציות הכלכליות המשניות שהטילה אמריקה נגד מי שייקנו נפט איראני? השאלה הזאת עומדת בעינה והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה היא מהאנליסטיות השמרניות ביותר בהערכת כמות החביות בשוק האפור, למשל, שעושות את דרכן לסין.
האם האבולוציה של תחזיות ההיצע והביקוש לשנת 2019 בהשוואה ל-2021 אכן עולה בקנה אחד עם סיפור המסגרת שמציגה הסוכנות על 'הנורמלי החדש'? המכה שספג הביקוש כתוצאה מהקורונה ונטייה של חברות נפט אחדות להשקעה גבוהה יותר באנרגיה נקייה, הובילה בשנה שעברה לצניחה בהוצאות ההון במגזר ההפקה לרף של כ-325 מיליארד דולר – השיעור הנמוך ביותר משנת 2006
