בעולם תנודתי, ביטחון האנרגיה תופס את מרכז הבמה
האיומים הבוערים והסיכונים לטווח הארוך יותר הופכים את תחום האנרגיה לסוגיית ליבה בכלכלה ובביטחון הלאומי. האנרגיה נמצאת כיום במוקד המתיחות הגיאו-פוליטית, ולסיכונים המסורתיים לאספקת הדלק מצטרפות כעת מגבלות המשפיעות על אספקת מינרלים חיוניים. בענף החשמל, החיוני כל-כך לכלכלות המודרניות, הולכת וגוברת הפגיעות לסיכונים הקשורים לסייבר, תפעול ומזג אוויר. ההחלטות שיקבלו קובעי מדיניות האנרגיה חיוניות להתמודדות עם סיכונים אלה, אך עליהם יהיה גם להתמודד עם רקע מורכב:
גיאו-פוליטיקה שברירית לצד היחלשות במחירי הנפט. התגברות בחוסר היציבות ובסכסוכים לצד עודף היצע גדול ביחס לביקוש בשוק הנפט.
המדינות מתעדפות ביטחון אנרגיה ועלויות נוחות, אך מנסות להגיע אליהם בדרכים שונות. חלקן, כולל יבואניות דלק רבות, נוטות לראות באנרגיה מתחדשת וביעילות אנרגיה את הפתרון. אחרות מתמקדות בהבטחת היצע הדלקים המסורתיים.
בקיעים במערכת הבינלאומית וחוסר ודאות בנוגע לצפי לסחר, אך הסחר באנרגיה חשוב מאי פעם. ההיצע הרב של נפט, פאנלים סולאריים, סוללות, ובעתיד הקרוב גם של גז טבעי נוזלי הוא תמריץ חזק ליצרניות לחפש שווקים בינלאומיים.
המאמצים הלאומיים והבינלאומיים להפחית את הפליטות נחלשים, אך סיכוני האקלים גוברים. 2024 הייתה השנה החמה ביותר שתועדה אי פעם והראשונה שבה הטמפרטורות ברחבי העולם היו למעלה מ-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות טרום המהפכה התעשייתית.
במקביל, העולם עדיין צמא לאנרגיה. טכנולוגיות חדשות נכנסות במהירות למערכת, והאנרגיה המתחדשת הגיעה לשיאי פריסה חדשים ב-2024 זו השנה ה-23 ברציפות. צריכת הנפט, הגז הטבעי והפחם ותפוקת האנרגיה הגרעינית הגיעו גם הן לשיאים חדשים. בעיקר בגלל סין, מאז שנת 2019 העלייה בביקוש לפחם הייתה מהירה ב-50 אחוז בהשוואה לדלק הפוסילי בעל הצמיחה השנייה בגודלה – סיבה מרכזית לכך שהפליטות הקשורות לאנרגיה ממשיכות לגדול.
תרחישים
לתחזית האנרגיה העולמית יש שלושה תרחישים. שניים מהם מגדירים תנאים התחלתיים ובוחנים לאן הם מובילים – תרחיש המדיניות הקיימת ותרחיש המדיניות המוצהרת. התרחיש השלישי, נטרול פליטות עד 2050, מַתְווֶה דרך להשגת יעדי אנרגיה ואקלים ספציפיים.
תרחיש המדיניות הקיימת בוחן את המדיניות והתקנות שכבר קיימות ומציע נקודת מבט זהירה בנוגע למהירות הפריסה של טכנולוגיות אנרגיה חדשות ושילובן במערכת האנרגיה.
תרחיש המדיניות המוצהרת בוחן יישום של מגוון רחב יותר של מתווי מדיניות, כולל כאלו שכבר הוצגו אך טרם אומצו, וכן מסמכי אסטרטגיה רשמיים אחרים המעידים על הכיוון. תרחיש זה אינו מניח עמידה ביעדים המבוקשים, אף שהחסמים להכנסת טכנולוגיות חדשות נמוכים יותר מאשר בתרחיש המדיניות הקיימת.
תרחיש נטרול פליחות עד שנת 2050 נוקט גישה שונה ומתאר דרך להפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני הקשורות באנרגיה עד שנת 2050, תוך הכרה בכך שלכל מדינה יהיה מסלול משלה.
תרחיש נורמטיבי נוסף, תרחיש ההאצה באמצעי הבישול והחשמל הנקיים, מציע מפת דרכים חדשה לגישה אוניברסלית לחשמל ולאמצעי בישול נקיים – יעדי פיתוח חיוניים שסוכנות האנרגיה הבינלאומית תומכת בהם זה יותר מעשרים שנה.
מה אפשר לומר בביטחון על העתיד על סמך התרחישים של תחזית האנרגיה העולמית? התרחישים של הסוכנות מכסים מגוון רחב של מסלולים ושופכים אור על ההזדמנויות ונקודות התורפה השונות, אך יש להם קווים משותפים. ברמה הבסיסית ביותר, עם התרחבות הכלכלות והצמיחה באוכלוסיות ובהכנסות, כל תרחיש מביא בחשבון את העלייה בצורך העולמי בשירותי אנרגיה לצד העלייה בביקושים: לתחבורה, לחימום, קירור, תאורה ושאר שימושים ביתיים ותעשייתיים; וביקוש גובר לשירותים הקשורים לנתונים ולבינה מלאכותית. ישנם ארבעה קווי דמיון נוספים: האופי המשתנה של ביטחון האנרגיה, עם הפגיעות החמורה של אספקת מינרלים חיוניים; הגעתו של עידן החשמל; שינוי במרכז הכובד של מערכת האנרגיה לכיוון הודו וכלכלות מתעוררות אחרות מעבר לסין; והתפקיד ההולך וגדל של האנרגיות המתחדשות, לצד חזרתה של האנרגיה הגרעינית.
איומים משמעותיים לשרשרות האספקה של מינרלים חיוניים
לסיכונים המסורתיים המשפיעים על ביטחון אספקת הנפט והגז מצטרפת כעת פגיעות בתחומים אחרים, שהבולט בהם הוא שרשרות האספקה של מינרלים חיוניים. הסוכנות הבינלאומית עוקבת מקרוב אחר היבטים חדשים אלה בביטחון האנרגיה. הם תפסו חלק מרכזי בכנס הפסגה שערכנו על עתיד ביטחון האנרגיה בלונדון ב-2025, והבליטו אותם ההגבלות החדשות בסין על ייצוא מתכות נדירות ורכיבי סוללות וטכנולוגיות. הסיכון העיקרי למינרלים חיוניים הוא הריכוזיות הגבוהה בשוק. מדינה אחת היא המזקקת העיקרית של 19 מתוך 20 מינרלים אסטרטגיים הקשורים לאנרגיה, עם נתח שוק ממוצע של כ-70%. מינרלים אלה חיוניים לרשתות חשמל, סוללות וכלי רכב חשמליים, ויש להם תפקיד חשוב גם בשבבי בינה מלאכותית, מטוסי סילון, מערכות הגנה ותעשיות אסטרטגיות נוספות. נכון לנובמבר 2025, על יותר ממחצית מאותם מינרלים אסטרטגיים יש מגבלות יצוא כלשהן.
לגיוון ולחיזוק שרשרות האספקה של המינרלים החיוניים יידרש מאמץ מדיניות מרוכז. כוחות השוק לבדם לא יספיקו. מאז שנת 2020, עיקר הצמיחה בהפקת מינרלים מזוקקים החיוניים לאנרגיה הגיעה מהספקיות המובילות. כתוצאה מכך גדל הריכוז הגיאוגרפי של הזיקוק כמעט עבור כל המינרליים החיוניים לאנרגיה, ובמיוחד עבור ניקל וקובלט. ניתוח של פרויקטים מתוכננים מעיד שהיפוך התהליך צפוי להיות איטי. בתרחיש המדיניות הקיימת, ריכוז ההיצע צפוי להישאר גבוה בהשוואה לתרחיש המדיניות המוצהרת, שכן היחלשות הביקוש למינרלים תוביל לירידת מחירים שתיתן עדיפות ליצרניות קיימות שהעלויות שלהן נמוכות. יש לנקוט פעולות נחרצות כיום כדי לשפר את המוכנות לשיבושים פוטנציאליים, ובטווח ארוך יותר ליצור שותפויות ופרויקטים חדשים שיגוונו את שרשרות האספקה במהירות רבה יותר.
על חשיבותו של חוסן
צורך דחוף נוסף קשור בחיזוק העמידות לסיכונים הקשורים למזג האוויר, מתקפות סייבר ופעילויות זדוניות אחרות המכוונות לתשתיות חיוניות. לפי נתונים חדשים של הסוכנות הבינל"א, בשנים האחרונות השפיעו השיבושים התפעוליים השנתיים בתשתית חיונית על אספקת אנרגיה ליותר מ-200 מיליון משקי בית ברחבי העולם. הבצורת העולמית מגבילה את התפוקה של אנרגיית המים ושל חלק מהגנרטורים התרמיים, ואילו סופות, שיטפונות ושרפות מובילים להשבתות ופוגעים במתקני אנרגיה מסוגים שונים, מתחנות כוח סולאריות ועד מתקני נפט וגז ימיים. קווי החשמל פגיעים במיוחד: רשתות ההולכה והחלוקה הושפעו מכ-85 אחוז מהתקריות. הסיכונים הקשורים למזג האוויר צפויים להתגבר בתרחישים השונים, כשבכולם ההתחממות עולה על 1.5 מעלות צלזיוס באופן קבוע עד שנת 2030, והשונות ביניהם מתחילה רק בשנת 2035.
מפרץ קמייס בווילס, בריטניה. תחנת הכוח הגרעינית וילפה שהוצאה משימוש ובה צפוי להיבנות כור מודולרי קטן חדש (SMR) צילום: כריסטופר פרלונג/ גטי אימג'ז
עידן החשמל הגיע
הביקוש לחשמל גדל מהר יותר מצריכת האנרגיה הכוללת בכל התרחישים. הוא גדל בכ-40 אחוז עד שנת 2035 בתרחיש המדיניות הקיימת ובתרחיש המדיניות המוצהרת, וביותר מ-50 אחוז בתרחיש אפס פליטות נטו עד 2050. הפרופורציות של העלייה בביקוש משתנות עבור מכשירי חשמל ומזגנים, ייצור מתקדם ותעשיות קלות אחרות, ניידות חשמלית, מרכזי נתונים והסקה בחשמל. המשקיעים מגיבים למגמה זו: ההוצאה על היצע החשמל וחשמול שימושי הקצה כבר מהווה מחצית מסך ההשקעה העולמית באנרגיה כיום. המשמעות של העלייה בצריכת החשמל היא שמחירי החשמל הופכים לנקודת ייחוס מרכזית עבור הצרכנים וקובעי המדיניות. כיום החשמל מהווה רק 21 אחוז מהצריכה הסופית הכוללת ברחבי העולם, אך הוא מקור האנרגיה המרכזי של ענפי משק המהווים למעלה מ-40 אחוז מהכלכלה העולמית ומקור האנרגיה העיקרי של רוב משקי הבית. נתון זה מדגיש את מידת החשיבות של היצע חשמל בר השגה ובטוח, ואת המחיר הכלכלי והחברתי של השבתות כמו שהיו ב-2025 בצ'ילה ובחצי האי האיברי.
סוגיה מהותית בביטחון החשמל בעידן החשמל היא מהירות ההקמה של רשתות ומתקני אגירה חדשים ומקורות נוספים לגמישות במערכת החשמל. בשלב זה חלקם נמצאים בפיגור. ההשקעות בהפקת חשמל זינקו בכמעט 70 אחוז משנת 2015 והגיעו לטריליון דולר מדי שנה, אך העלייה בקצב ההוצאה השנתית על רשת החשמל נמוכה ביותר ממחצית מכך ועומדת על 400 מיליארד דולר. כתוצאה מכך העומסים גדלים, יש עיכוב בחיבור מקורות חדשים של הפקת חשמל והביקוש מעלה את מחירי החשמל. ישנם יותר ויותר הגבלות בתפוקה של אנרגיית רוח ואנרגיה סולרית וגם התמחורים השליליים בשוקים הסיטונאיים מתרבים, אך תהליכי הרישוי האיטיים מגבילים את הפרויקטים ברשת החשמל המרכזית, כמו גם השווקים המצומצמים של שנאים ורכיבים נוספים. התרחבות האגירה בסוללות הפחיתה חלק מהסיכונים, שכן התוספות השנתיות עלו אל מעל 75 ג'יגה-ואט בשנת 2024, אך סוללות אינן יכולות לספק את המענה כולו – במיוחד כשגוברים הצרכים בגמישות עונתית לצד הצרכים לטווחים קצרים יותר.
העלייה בהכנסות משקי הבית ובטמפרטורות היא הסיבה לזינוק בשימוש בחשמל למיזוג אוויר הצורך בקירור גדל ומגביר את הביקוש לחשמל בכל התרחישים, ומובילות אותו כלכלות מתעוררות ומפותחות, עם השפעות פוטנציאליות חשובות על ביקוש השיא לחשמל. לדוגמה, בתרחיש המדיניות המוצהרת, השימוש במיזוג אוויר בהשפעת ההכנסות מוסיף כ-330 ג'יגה-ואט לביקוש השיא העולמי, והעלייה בטמפרטורות מוסיפה 170 ג'יגה-ואט נוספים. יעילות המזגנים החדשים היא גורם חיוני לניהול העומסים העתידיים על מערכות החשמל. בכל השווקים כבר קיימים בשוק מזגנים יעילים הרבה יותר, ללא תוספת עלות או בתוספת קטנה, בהשוואה לדגמים הממוצעים שנמכרים כיום.
הזינוק בביקוש לחשמל למרכזי נתונים ובינה מלאכותית מרוכז בכלכלות המפותחות ובסין. ההשקעה במרכזי נתונים צפויה להגיע ל-580 מיליארד דולר בשנת 2025. מי שאומרים ש"נתונים הם הנפט החדש" יציינו שההוצאה על היצע הנפט העולמי נמוכה יותר ועומדת על 540 מיליארד דולר. שילוש של צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים עד שנת 2035 יהווה פחות מ-10% מהצמיחה בביקוש העולמי הכולל לחשמל, אך הוא יהיה מרוכז גיאוגרפית. יותר מ-85% מהתוספות לקיבולת מרכזי הנתונים בעשר השנים הבאות צפויים להיות בארצות הברית, סין והאיחוד האירופי – ורבים מהם נמצאים ליד מוקדי מרכזי נתונים קיימים, כך שהעומס על הרשתות יגדל עוד יותר.
הביקוש לשירותי אנרגיה ממשיך לגדול ושחקניות חדשות קובעות את המגמות
הדינמיקה בשוק האנרגיה מושפעת יותר ויותר מקבוצה של כלכלות מתעוררות, ובראשן הודו ודרום מזרח אסיה, לצד מדינות במזרח התיכון, אמריקה הלטינית ואפריקה. ביחד הן תופסות את מקומה של סין, שהייתה אחראית ליותר ממחצית מהעלייה בביקוש העולמי לנפט וגז ול-60 אחוז מהעלייה בביקוש לחשמל מאז שנת 2010. אך אף מדינה אינה קרובה לשחזור המסלול של סין לבדה. השינוי במרכז הכובד במערכת האנרגיה בא לידי ביטוי באינדיקטורים רבים. לדוגמה, בשנים 2000-2010 הכלכלות המפותחות היו אחראיות למחצית מהצמיחה בצי הרכב העולמי. בעשור העוקב סין עשתה זאת לבדה. מהיום ועד 2035, מחצית מהצמיחה בצי הרכב העולמי צפוי להגיע מכלכלות מתעוררות ומתפתחות, לא כולל סין.
מיפוי תמונת הביקושים החדשה לצד פיזור מקורות האנרגיה חושף שעד שנת 2035, 80 אחוז מהעלייה תהיה באזורים עם קרינת שמש איכותית, בניגוד לעשור האחרון, כשמחצית מהצמיחה הייתה באזורים בעלי חשיפה סולארית בינונית עד נמוכה. זה אחד ההסברים לאימוץ המהיר של טכנולוגיות סולאריות ולעלייה בביקוש לקירור. ברבים ממרכזי הביקוש החדשים באסיה יש משאבי פחם מקומיים והם נסמכים על נפט וגז מיובאים.
המשך התחזקות האנרגיה המתחדשת
אמנם הקצב משתנה, אך האנרגיה המתחדשת צומחת מהר יותר מכל מקור אנרגיה משמעותי אחר בכל התרחישים, ואת הצמיחה מובילה אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית. בתרחיש המדיניות הקיימת, למרות שניצבים יותר מכשולים בפני האנרגיה המתחדשת, היא עדיין בעלת הנתח הגדול ביותר בצמיחה הכוללת בביקוש לאנרגיה, כשאחריה גז טבעי ונפט, אף שהתוספות השנתיות בענף החשמל לאנרגיה סולארית פוטו-וולטאית צפויות להישאר בסביבות הרמה הנוכחית, 540 ג'יגה-ואט, עד שנת 2035. בתרחיש המדיניות המוצהרת, בעקבות שינויי מדיניות בארה"ב, כושר הייצור של האנרגיה המתחדשת שלה יהיה נמוך ב-30% בשנת 2035 בהשוואה לתחזית של השנה שעברה, אך האנרגיה המתחדשת ממשיכה לצמוח במהירות ברמה העולמית.
הזינוק בפריסת המתקנים הסולאריים מלווה בצמיחה יציבה בטכנולוגיות רוח, מים, ביו-אנרגיה, אנרגיה גיאו-תרמית וטכנולוגיות נוספות, ובשיפורים ביעילות האנרגיה. סין ממשיכה להיות השוק הגדול ביותר לאנרגיה מתחדשת, עם 45-60 אחוז מהפריסה העולמית בעשר השנים הבאות בכל התרחישים, והיא עדיין היצרנית הגדולה ביותר של רוב הטכנולוגיות המתחדשות.
כושר הייצור הנרחב של פאנלים סולאריים וסוללות, רובו בסין, שומר על התחרותיות במחיר, אך גם מעלה חששות בשווקים מסוימים. בשנת 2024 כושר הייצור הספיק לפי שניים יותר פאנלים סולריים מכפי שנפרסו בפועל, וכמעט פי שלושה תאי סוללות. ייצוא טכנולוגיות האנרגיה החדשות של סין, כולל כלי רכב חשמליים, צמח לכמעט 5 אחוז מסך ייצוא הסחורות שלה, וחברות סיניות משקיעות במתקני ייצור באינדונזיה, מרוקו, הונגריה, ברזיל ומדינות נוספות. אמנם מדינות מסוימות, בעיקר כלכלות מתפתחות, נהנות מהגישה לטכנולוגיות במחירים תחרותיים, אך ישנם גם חששות בנוגע לשליטה של סין בשרשרות הערך החדשות. אחת השאלות המרכזיות היא מה יקרה לעודף ההיצע בהקשר של חסמי סחר, חוסר ודאות בצד הביקוש, לחצים משמעותיים על מחירי הטכנולוגיה וצניחת שולי הרווח עבור חלק מהיצרנים.
חזרתה של האנרגיה הגרעינית
גורם משותף נוסף לכל התרחישים הוא המהפך בתחום האנרגיה הגרעינית, עם עלייה בהשקעות בתחנות כוח מסורתיות גדולות ובעיצובים חדשים, כולל כורים מודולריים קטנים. יותר מ-40 מדינות כוללות כעת אנרגיה גרעינית באסטרטגיות שלהן ונוקטות צעדים לפיתוח פרויקטים חדשים. לצד הכורים שמחדשים את פעילותם, במיוחד ביפן, פרויקטים בסך 70 ג'יגה-ואט נמצאים כעת בשלבי בנייה, אחת הרמות הגבוהות מזה 30 שנה. חדשנות, בקרת עלויות ויכולת טובה יותר לחזות את תזרימי המזומנים העתידיים הם חיוניים לגיוון הענף שמאופיים בריכוזיות שוק גבוהה, כולל לבנייה, הפקת אורניום ושירותי העשרה. חברות הטכנולוגיה מאפשרות מודלים עסקיים חדשים, כורים מודולריים קטנים בסך 30 ג'יגה-ואט, בעיקר למרכזי נתונים. אחרי יותר מעשרים שנות סטגנציה, בעקבות התפתחויות אלה כושר הייצור של אנרגיה גרעינית צפוי לגדול לפחות בשליש עד שנת 2035.
תהפוכות בשוקי הנפט וכלי הרכב החשמליים
נראה שבשוקי הנפט יש היצע מספק בטווח הקרוב, הודות לחמש יצרניות אמריקאיות – ארצות הברית, קנדה, גיאנה, ברזיל וארגנטינה – והצמיחה בביקוש מתונה, אך הלחצים כלפי מטה על המחירים לא יימשכו זמן רב בתרחיש המדיניות הקיימת. הירידה בתפוקה בשדות קיימים והמשך הצמיחה בצריכה שוחקים את העודף הקיים בהיצע הנפט במהירות יחסית. דרושים פרויקטים חדשים בהיקף של כ-25 מיליון חביות ליום עד שנת 2035 כדי לשמור על האיזון בשווקים, ומחירי הנפט יעלו מהרמות כיום כדי לתמרץ את הפרויקטים המתוכננים במעלה הזרם.
כלי רכב חשמליים צפויים להוות יותר מ-25% ממכירות כלי הרכב החדשים בעולם בשנת 2025, ועלויות הסוללות צנחו משמעותית, אך הצפי למכירות כלי רכב חשמליים והביקוש לנפט עשוי להתפתח במספר דרכים שונות. בתרחיש המדיניות המוצהרת תיקנו את תחזיות הצמיחה לכלי רכב חדשים בכלכלות המתקדמות בהשוואה לשנה שעברה, בעיקר בארצות הברית. עם זאת, שיעור כלי הרכב החשמליים במכירות המכוניות החדשות צפוי לעלות אל מעל ל-50% עד שנת 2035, ורמות הביקוש לנפט מתייצבות על 102 מיליון חביות ליום בסביבות שנת 2030 לפני שהן מתחילות בירידה איטית. בתרחיש המדיניות הקיימת, שיעור כלי הרכב החשמליים בסך מכירות המכוניות הכוללות מתייצב על כ-40% לאחר שנת 2035, וחומרי גלם פטרוכימיים, תעופה ומשאיות מחזקים את הצמיחה בביקוש לנפט, שצפוי לעמוד על 113 מיליון חביות ביום בשנת 2050. תרחיש אפס פליטות נטו בשנת 2050 צופה מעבר הרבה יותר מהיר לכלי רכב חשמליים, עם השלכות הרבה יותר חזקות על צריכת הנפט.
גז טבעי נוזלי מחפש בית
בשנת 2025 זינקו ההחלטות הסופיות על השקעה במיזמי גז טבעי נוזלי חדשים, והתווספו לעודף הצפוי בהיצע הגז הטבעי בשנים הקרובות. מאז שרוסיה קיצצה את אספקת הגז לאירופה, הדרך המועדפת לסחר בגז במרחקים ארוכים היא גז טבעי נוזלי, מה שמשנה את הסחר העולמי בגז ומחזק את ביטחון האנרגיה.
לפי התחזיות, בשנת 2030 צפוי כושר הפקה שנתי חסר תקדים שיעמוד על 300 מיליון מטר קוב, עלייה של 50 אחוז מההיצע העולמי כיום. כמעט חצי מהכמות יגיע מארה"ב ועשרים אחוזים נוספים מקטאר ואחריהן קנדה ומדינות נוספות.
הביקוש לגז טבעי תוקן כלפי מעלה בתרחיש המדיניות המוצהרת, אך עדיין יש שאלות בנוגע ליעד של הגז הטבעי הנוזלי החדש. אירופה וסין, היבואניות העיקריות של הגט"ן בעשור האחרון, צפויות לקבל חלק מהתפוקה החדשה, אבל המשך התנופה בפריסת אנרגיה מתחדשת וגרעינית בחלק מהמדינות וכן מדיניות התייעלות ירסנו את הביקוש.
כתוצאה מכך, גז טבעי נוזלי זול יותר יזרום לחלקים אחרים בעולם שבהם המחיר הוא שיקול משמעותי, במיוחד להודו ולאזורים אחרים בדרום ובדרום-מזרח אסיה. התגובה לשווקים הרגישים למחיר משמעותית, אך לא מספיקה כדי לצרוך את כל היצע הגז הטבעי הנוזלי הזמין בתרחיש המדיניות המוצהרת, כך שבשנת 2030 צפוי עודף של 65 מיליארד מטר קוב.
המשך המעבר מפחם לגז יאפשר להתגבר על העודף, אך יהיה קשה ליצואניות הגז הטבעי הנוזלי לעמוד ברמת המחירים הדרושה לכך.
בתרחיש המדיניות הקיימת, המעברים יהיו איטיים יותר, כך שיותר גז טבעי נוזלי יגיע לסין ולאירופה, כך שהגל הצפוי של היצע הגז הטבעי הנוזלי ייספג במלואו והמחירים יישארו גבוהים יותר.
הסיפור של הפחם ייכתב באסיה
יותר מאשר כל סוג דלק אחר, את הדינמיקה בשוקי הפחם קובעות מספר מדינות, סין היא המשמעותית מביניהן, ואחריה הודו, אינדונזיה ומדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה.
כמחצית מהביקוש העולמי לפחם משמשת להפקת חשמל בכלכלות אלה, והתחזית לפחם תלויה במידה רבה בצורך שלהן בחשמל, במידת השמירה על התנופה הנוכחית בתחום האנרגיה המתחדשת ואם התמחור של הגז יוכל להיות תחרותי מספיק כדי לחדור אליהן. בתרחיש המדיניות המוצהרת, התוספות לכושר האנרגיה המתחדשת בכלכלות מתעוררות ומתפתחות עמדו בממוצע על מעל 600 ג'יגה-ואט לשנה בשנת 2035. כושר ייצור זה מספיק כדי להכניס את הביקוש העולמי לירידה מתמדת, ומגמה זו אפילו חזקה יותר בתרחיש אפס פליטות נטו עד שנת 2050. תרחיש המדיניות הקיימת ממחיש מה יקרה אם יהיו אתגרים רבים בתכלול רשת החשמל ופריסת מערכות אנרגיית סולאר ורוח תדשדש. בתרחיש זה הביקוש לפחם גבוה יותר ויורד לאט יותר.
הגישה לאנרגיה מודרנית היא עדיין אתגר מרכזי, אך יש לאן להתקדם
730 מיליון איש עדיין חיים כיום בלי חשמל, וכמעט 2 מיליארד איש, או רבע מאוכלוסיית העולם, נסמכים על שיטות בישול שמזיקות לבריאות.
מדינות כמו הודו, אינדונזיה וסין ממחישות כיצד מדיניות שאפתנית ותוכניות בקנה מידה נרחב יכולות לשנות את התחזית, אך במקומות אחרים ההתקדמות מינימלית, בעיקר בחלקים גדולים של אפריקה שמדרום לסהרה. במצב הנוכחי, העולם רחוק מסגירת הפער העצום באספקת אנרגיה מודרנית.
תחזיות שונות לפליטות העולמיות ולשינויי האקלים
פליטות הפחמן הדו-חמצני השנתיות שמקורן באנרגיה הגיעו לשיא של 38 ג'יגה-טון, ובתרחיש המדיניות הקיימת הם נשארות ברמה זו, כלומר הן יהיו נמוכות בכ-10 ג'יגה-טון עד שנת 2050 בהשוואה לפעם האחרונה שערכנו מודל לתרחיש זה, בשנת 2019.
המסלולים מצביעים על עליית טמפרטורות של כמעט 3 מעלות צלזיוס בשנת 2100 בתרחיש המדיניות הקיימת, לעומת 2.5 מעלות צלזיוס בתרחיש המדיניות המוצהרת. בתרחיש המעודכן של נטרול פליטות עד שנת 2050, לאור המשך רמת הפליטות הגבוהה בשנים האחרונות והפריסה האיטית באזורים מסוימים, צמצום הפליטות עד שנת 2030 יהיה איטי יותר מכפי שחישבנו במודלים שלנו בעבר.
בשל מגמות אלה, אי אפשר לחמוק כעת מחריגה מהיעד של 1.5 מעלות צלזיוס. התחממות השיא בתרחיש אפס פליטות נטו עד שנת 2050 עולה על 1.5 מעלות צלזיוס במשך כמה עשורים וחוזרת ל-1.5 מעלות צלזיוס בשנת 2100, הודות למהפך מהיר בשוק האנרגיה ופריסה נרחבת של טכנולוגיות סילוק פחמן דו-חמצני שיעילותן בקנה מידה נרחב טרם הוכחה.
מסלול שמפחית את הסיכונים הקשים ביותר משינויי האקלים עדיין אפשרי ויש תנופה חזקה מאחורי טכנולוגיות מרכזיות, אך עשר שנים לאחר החתימה על הסכם פריז, נחלשו חלק מההתחייבויות הרשמיות ברמת המדינות. נכון לשנת 2025, הסבב האחרון של התחייבויות לאומיות תורם מעט, באופן מצרפי, להזזת המחט אל מעבר לתוצאות שכבר נצפו בתרחיש המדיניות המוצהרת. סך הפליטות הקשורות לאנרגיה ממדינות שכבר הגישו התחייבויות לאומיות חדשות, נכון לנובמבר 2025, היה כ-20 ג'יגה-ואט בשנת 2024. יישום מלא של ההתחייבויות הלאומיות שלהן צפוי להפחית את הפליטות שלהן ל-15-17 ג'יגה-ואט בשנת 2035, או ירידה של 11-25%, בהתאם לתוצאות בתרחיש המדיניות המוצהרת. יש סימנים שמדינות מסוימות, במיוחד סין, בוחרות בהתחייבויות לאומיות שניתן בפועל למלא בקלות.