המציאות האכזרית סותרת את התרחיש שלפיו צריך "לחשמל הכול", גישה שפעילי איכות הסביבה מקדמים ואיתם פוליטיקאים ואנשי אקדמיה. לשיטתם, בשביל למנוע שינוי אקלים קטסטרופלי, חייבים להפסיק לשרוף דלקי פחמימנים ולהתאים את מערכות התחבורה, המגורים, המסחר והתעשייה כך שיפעלו על חשמל בלבד, כשעיקר החשמל מגיע, כמובן, מיערות של טורבינות רוח ואוקיינוסים של פאנלים סולאריים.
אבל הניסיון לחשמל הכול ירכז את סיכוני האנרגיה שלנו סביב רשת שכבר עכשיו כורעת תחת גל הביקושים האדיר שגרם הקור החריג. נכון לכתיבת שורות אלה, ברחבי ארה"ב יש אינספור אנשים שאין להם אספקת חשמל. אני אחד מהם. החשמל שלנו כאן, במרכז אוסטין התנתק בסביבות שלוש בבוקר. אני כותב מלים אלה כשאני מתחת לשמיכה, לבוש בכמה שכבות בגדים, ותוך שאני עוקב בדאגה אחר סמן הסוללה במחשב הנייד שלי.
הסופה הזאת מוכיחה שהניסיון לחשמל הכול יביא לתוצאות שבריריות. במקום להפוך את הרשתות והמערכות החיוניות שלנו לעמידות יותר ופגיעות פחות להפרעות של מזג אוויר קיצוני, החלטות רעות, עצים נופלים, או רשלנות פשוטה, אם 'נחשמל הכול', כל הצרכים שלנו יתרכזו ברשת אחת, מערכת החשמל, ובכך יהפוך כמעט כל היבט של החברה שלנו למועד לכישלון הרסני אם – או ליתר דיוק, כאשר – תקרה עוד הפסקת חשמל נרחבת או ממושכת.
הסופה מוכיחה שלא עד כה לא התייחסנו ברצינות לביטחון האנרגטי. למושג ביטחון אנרגטי היבטים רבים, אבל הבסיסי ביותר הוא שכולנו מקבלים את הכמות הדרושה של אנרגיה אמינה ובת-השגה (מכל סוג שהוא), כך שלא נקפא בימי כפור כמו זה שברגעים אלה זורע הרס ברחבי היבשת.
הסופה מוכיחה כי בחורפים קיצוניים, לפאנלים סולאריים וטורבינות רוח תרומה קטנה, אם בכלל, לרשת החשמל.
הסופה הזאת מוכיחה כי רשת הגז הטבעי היא חלק מהתשתיות החיוניות שלנו, וכשאנחנו מתנתקים ממנה, זה על אחריותנו בלבד. רשת הגז הטבעי היא תשתית חיונית מפני שהיא יכולה לספק עליות חדות בצריכת האנרגיה בעתות של ביקוש שיא. בינואר 2019, הביקוש האמריקאי לגז טבעי הגיע לשיא של 145 מיליארד רגל מעוקבת ליום. השיא הזה יישבר במהלך הסופה הזו, ונפחי הצריכה היומיים יעברו את רף ה-150 Bcf (מיליארד רגל מעוקבת). זוהי כמות אדירה של אנרגיה. למעשה, בימים הקרים ביותר של החורף, כמות האנרגיה שמספקת רשת הגז היא בערך פי שלושה מהאנרגיה הנצרכת במהלך הימים החמים ביותר של הקיץ.
כחלק מהתחייבותו לחדש בריתות ברחבי העולם ולהתנגד לצעדיה הנוכחיים של רוסיה, ביידן מתכוון גם לשקם את מערכת היחסים בין ארה"ב לנאט"ו. בקרמלין, הצהרות אלה התקבלו כקריאת תיגר על הביטחון הלאומי של רוסיה
במזג אוויר שמגיע לשיאים של קור, כמו זה שלפנינו, רשת הגז מעבירה כ-80 מיליארד רגל מעוקבת ליום לבתים ועסקים. במונחים שווי ערך אנרגטית, מדובר בערך ב-83 טריליון Btu, או התפוקה האנרגטית של כ-1 טרה ואט של כושר ייצור חשמל במשך 24 שעות. במלים אחרות, על מנת להשתוות להיקפי הגז המסופק במהלך גלי קור, בסדר גודל של 80 Bcf, ארה"ב תזדקק לרשת בגודל זהה לכלל הייצור הקיים במדינה, העומד כרגע על כ-1.2 טרה ואט.
תודות לתנאי קרקע מעולים, ניסיון של מאה שנה בייצור גז, ורשת הולכה והפצה מפותחת לגמרי, ענף הגז הטבעי לצרכים ביתיים יכול להעביר פעימות מהדלק שהן, למעשה, מצילות חיים. הסיבה לכך, במידה רבה, היא כי אנחנו מאחסנים כמויות גדולות של גז ורק כמויות זעירות של חשמל. בקצרה, רשת החשמל שלנו פשוט אינה מסוגלת לספק את כמויות האנרגיה האדירות הדרושות כדי שלא נקפא למוות בחורף. זה אומר שאנחנו צריכים להמשיך לשרוף גז טבעי. כל מי שרוצה להסתמך על סוללות במקום – מוזמן!
חיוני לציין כי הסופה והפסקות החשמל המשתקות את המדינה מתרחשות בערך באותו הזמן שכמה מהפעילים ומהפוליטיקאים המפורסמים באמריקה טוענים כי עלינו להפסיק להשתמש לחלוטין בפחמימנים, ועשרות ערים ברחבי המדינה מטילות איסורים על השימוש בגז טבעי.
ב-22 בינואר, ביל מקיבן, מייסד 350.org, ואולי הפעיל הסביבתי המוכר ביותר באמריקה, פרסם מאמר ב'ניו יורקר' שבו ציין שאם יש "כלל אצבע בסיסי כלשהו להתמודדות עם משבר האקלים, אז זה הכלל שאומר 'תפסיקו לשרוף דברים'", כולל גז טבעי. מקיבן טוען כי אנחנו צריכים להעביר את צריכת האנרגיה שלנו למקורות רוח ושמש.
שישה ימים לאחר מכן, ב-28 בינואר, בנאום 'מצב העיר' שלו, הצהיר ראש העיר ביל דה בלאסיו כי ניו יורק "תתנער לגמרי מדלקים פוסיליים", ואף "תאסור על חיבורי דלק פוסילי בעיר עד סוף העשור, ובכך תבטיח בפועל כי הבחירה היחידה שלנו תהיה אנרגיה מתחדשת".
כפי שהצגתי בדוח שלי בשנה שעברה לקרן למחקר בנושא שוויון הזדמנויות, עשרות קהילות בקליפורניה אסרו או הגבילו את השימוש בגז טבעי בשטחן. לפי דיווחי 'סיירה קלאב', בקליפורניה קיים איסור דומה כיום ב-42 קהילות. עיריית סיאטל הטילה גם היא איסור דומה. במסצ'וסטס, כתריסר ערים חברו יחד עם 'מכון הרי הרוקי', שקיבל לאחרונה מענק של 10 מליון דולר מקרן כדור הארץ ע"ש בזוס, במטרה לתמוך בזכות לאסור את השימוש בגז טבעי בבתים ובמבנים מסחריים.
מעבר לפגיעתם בביטחון האנרגטי, איסורים אלה מהווים מעין מס רגרסיבי על העניים ועל מעמד הביניים, משום שהם מחייבים את הצרכן להשתמש בחשמל, שעלותו יקרה פי ארבעה מגז טבעי (על בסיס שווה ערך אנרגטי).
אני בעד חשמל ותומך בחשמול מגזרים רבים. פרסמתי ספר והפקתי בסרט תיעודי, שהפנו זרקור לתעשיית החשמל ולמה חסרים לנו טרה-ואטים רבים של כושר ייצור נוסף על מנת להוציא מהחושך שלושה מיליארד אנשים שחיים עכשיו בעולם בעוני אנרגטי, ולהביא אותם אל אורות הקדמה.
אבל יותר משאני בעד חשמל, אני בעד בני אדם. הסופה המתמשכת מראה את הפגיעות שלנו לאירועי מזג אוויר קיצוניים, ומראה כי אנחנו לא יכולים להסתמך בלעדית על חשמל.
אירועים כגון מתקפות ה-11 בספטמבר, סופת העל 'סנדי' ונגיף הקורונה הוכיחו שעלינו להפוך את החברה שלנו לחסינה יותר מפני איומים מכל הסוגים. רשת גז טבעי איתנה תשפר את החוסן שלנו. 'לחשמל הכול' יביא לתוצאה ההפוכה.