ארגון OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) פרסם את הסקירה הסביבתית שלו 'ישראל 2023'
מהדו"ח עולות מספר נקודות מעניינות שלפיהן עיקר הנטל הסביבתי נופל על הסקטור העסקי.
מיסים, השקעות ותקציב המדינה הקשורים להגנת על הסביבה: בישראל המיסים על דלקים לתחבורה הם מהגבוהים בעולם
ולמרות זאת, העלות הגבוה לא הובילה לשום התקדמות בתחבורה נקייה, בעיקר בגלל היעדר פיתוח של תשתיות
Israel’s excise taxes on motor fuels are among the highest among OECD countries (….) Car dependency is high because of the limited public transport available.
Inadequate spatial planning does not provide for sufficient public transport infrastructure investment to match the rapidly expanding residential sector.
הכנסות המדינה ממיסים סביבתיים גבוהות ביחס לממוצע של מדינות ה-OECD:
Environmentally related tax revenue represented 2.3% of GDP and 7.7% of total government revenue from taxes and social contributions in 2020 (Figure 3). This is relatively high compared to the OECD average.
השקעות המדינה בתחום של הגנת על הסביבה עומדות על 0.6% מהתמ"ג, כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 0.5%.
תקציב מו"פ לסביבה ואנרגיה עומד על 1.2%, נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע ה-OECD 6.3%
רמת איכות הסביבה וצריכת אנרגיה במדינה
רמת זיהום האוויר ירדה בשנים האחרונות אבל נשארה גבוהה.
בנוגע לחלקיקים רמת הזיהום היא בין הגבוהות ממדינות ה-OECD בגלל שאנחנו מדינה מדברית (ומוקפת במדינות מדבריות). הגורם המקומי הראשון לזיהום אוויר הוא התחבורה (31%), השני שריפת פסולת לא מבוקרת (21%) והתעשייה רק במקום שלישי (18%).
סקטור התעשייה הוא היחיד במדינה שהצליח להשתפר גם מבחינת התייעלות אנרגטית וגם מבחינת הפחתת פליטות, בזכות מעבר לגז טיבעי והשקעות בטכנולוגיות יותר יעילות:
The manufacturing sector is the only sector that has reduced its energy consumption in absolute terms over the last decade. The reduction in industrial energy intensity can be explained essentially by industrial plants switching to natural gas (often with improved process efficiency), as well as by technological improvements.
ירידה בעצימות האנרגטית ובעצימות הפליטות – ישראל במקום מהטובים בארגון
The energy intensity of Israel’s economy declined by 38% over 2010-21 and is significantly lower than the OECD average. The overall carbon intensity of the economy (CO2 emissions per unit of GDP) decreased even more over the same period, by almost 40%, and is now slightly below the OECD average
אין קידום רציני של אנרגיות מתחדשות, למרות כל ההצהרות של משרדי הממשלה:
ב-2021, החשמל הסולרי עמד רק על 8% מסך כל יצור החשמל במדינה ו-5% מכלל האנרגיה (זאת אומרת גם חשמל, דלקים, גז ועוד).
קשיים רגולטוריים ועודף בירוקרטיה
החקיקה הסביבתית הקיימת מפוצלת ומיושנת:
The environmental regulatory framework is fragmented and in part outdated
אין כמעט אפשרות לקדם חקיקה מסודרת במדינה בגלל חוסר תיאום בין הרגולטורים.
המשרד להגנת הסביבה נכשל בשיתוף הפעולה עם המשרדים האחרים, למעט מגעים לא פורמליים
The MoEP (Ministry of Environmental Protection) manages a wide portfolio of environmental issues, but its co-ordination with other ministries with environment-related responsibilities is at times ad hoc and mostly informal.
מעבר לחלק הרגולטורי, המשרד להגנת הסביבה גם לא מצליח לקדם Good practices
The adoption of good practices for implementing environmental law has been slow.