הפחם של גרמניה מחפש את הירוק

יו"ר חברת LEAD לינדה רודולף והשר הגרמני לכלכלה והגנת הסביבה, רוברט הבק בחצר תחנת הכוח שפעלה בעבר על פחם, ליד דגם התחנה העתידה להיבנות באתר. תמונה: פטריק פלאול, גטי אימג'ז
Reuters / יוני 2023
מיזם להקמת תחנות סולאריות ואגירת אנרגיה בחגורת הפחם בגרמניה

חגורת המכרות ההיסטורית של מזרח גרמניה עשויה לזכות לעדנה מחודשת הודות לתוכניות להקים את פארק הסוללות הגדול ביותר במדינה בבוקסברג, תחנת כוח פחמית מהתקופה הקומוניסטית על גבול פולין.

הפרויקט, שנחשף על ידי חברת הכרייה והחשמל הצ'כית LEAG בתחילת יוני, כולל בניית מתקן בהיקף של 200 מיליון אירו (218 מיליון דולר) לאחסון אנרגיית רוח ושמש, שיחליף בהדרגה את מכרות הפחם הנרחבים של אזור לוסטיה.

הפרויקט הזה הוא המשך לתוכניות שעליהן הכריזה אל.אי.איי.ג'י בשנה שעברה לבניית תחנות סולאריות ותחנות רוח בהספק של עד שבעה ג'יגה-וואט, שבהן החברה צופה שתעסיק מעל 1,000 עובדים במישרין או בעקיפין.

את התחנות יבנו עד 2030 על חלק משטחי מכרות הפחם הנטושים של לוסטיה המתפרשים על פני 330 קמ"ר.

תוכניות אלה מעידות על המוטיבציה הגבוהה מצד ממשלתו של הקנצלר אולף שולץ להאיץ את הפסקת השימוש בפחם לקראת כלכלה נטולת פחמן כבר ב-2030 עוד לפני היעד המוסכם של 2038.

אבל המעבר לאנרגיה ירוקה, והמאמצים להאיצו, זוכים לקבלת פנים צוננת באזור שנותר סקפטי לגבי ההשפעה החברתית והאקולוגית שלו והאתגרים הטכניים העומדים בפניו.

הלך הרוח בלוסטיה משקף חששות נרחבים יותר לגבי המדיניות הירוקה בגרמניה אשר מניעים את התמיכה במפלגה האנטי-ממסדית (איי.אף.די) לשיאים חדשים, במיוחד במזרח, שם נראה כי היא בדרך לזכות ברוב הקולות בשלוש מדינות בשנה הבאה.

ראש איגוד עובדי הכרייה, כימיקלים ואנרגיה של לוסטיה, חושש שנטישה מהירה של סקטור הפחם ללא כמות מספקת של תעסוקה בתעשיות אחרות, תגרור עזיבה נוספת של צעירים

אוטה ליבש, ראש איגוד עובדי הכרייה, כימיקלים ואנרגיה של לוסטיה, חושש כי נטישה מהירה של סקטור הפחם ללא כמות מספקת של תעסוקה בתעשיות אחרות, תגרום לעזיבה נוספת של צעירים, והשווה את המצב לאירועים שלאחר איחודה מחדש של גרמניה ב-1990. "זה היה מאד כואב אז, וזה יכאב פי שניים עכשיו. אנחנו רוצים להשאיר את האנשים פה", אמר ליבש.

קמפיין תחת הסיסמה "לוסטיה המדהימה" הושק במטרה למשוך אנשי מקצוע צעירים לאזור, שמתפרס על פני המדינות ברנדנבורג וסקסוניה ושבו ההכנסה בדרך כלל נמוכה מהממוצע הארצי.

"עלינו לעבוד על התדמית של לוסטיה בצורה מאסיבית. צריך להתמודד עם דעות קדומות קיצוניות מצד שאר גרמניה", אמר קנוט אברהם, פוליטיקאי שמרן מהאזור, תוך שהוא מצטט סטריאוטיפים שליליים לגבי אבטלה ושימוש בסמים.

"ההסתברות שהאיי.אף.די תנצח במחוז הזה עומדת על 93 אחוזים. האי ודאות בקרב העם עוזרת ל-איי.אף.די", אמר אברהם והוסיף כי הוא חש כי המצע של המפלגה הכולל התנגדות להגירה ולשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי עלול לפגוע ביכולתו של האזור למשוך אליו את המשקיעים, הסטודנטים והמומחים, שלהם הוא זקוק נואשות.

העתיד של אלפי המשרות בסקטור הכרייה שייעלמו בסופו של דבר מהווה גם הוא מקור לדאגה. רבים מ-8,000 העובדים בתעשיית הפחם של אל.אי.איי.ג’י צפויים לפרוש עד 2030 או לעבור הסבה מקצועית לתחום האנרגיה המתחדשת.

רק 18% מתושבי האזור מאמינים כי הפוליטיקאים עושים מספיק כדי לנטרל את ההשלכות של הפסקת השימוש בפחם

אבל ההסבה המקצועית לא מתרחשת מהר מספיק, אמר ליבש. רק 18% מתושבי האזור מאמינים כי הפוליטיקאים עושים מספיק כדי לנטרל את ההשלכות של הפסקת השימוש בפחם, כך על פי סקר שפורסם במאי על ידי שדרן רדיו ידוע, בעוד ש-70% חוששים כי החשמל עלול להתייקר.

וכך בעוד שפעילים למען הסביבה עורכים הפגנות תדירות בלוסטיה בדרישה להפסקת השימוש בפחם, והתומכים במעבר לאנרגיה ירוקה דוחקים בהפסקת השימוש עד 2030 תוך שהם מציינים את ההתחממות הגלובלית, פוליטיקאים מקומיים מנסים להאט את קצב השינוי.

"הפסקת השימוש בפחם עד 2030 היא רעיון מופרך מיסודו", אמרה כריסטין הרנטייר, ראש העיר ספרמברג, לרויטרס. הרנטייר ועשרות ראשי ערים בלוסטיה חברו יחד כדי ללחוץ ולהציב דרישות נוספות במקרה של יציאה מהירה מסקטור הפחם.

אתגרים טכניים

אל.אי.איי.ג’י טוענת כי פרויקט הסוללות הוא תכנית הבסיס למעבר לאנרגיה ירוק. "מפעל ג'יגהוואט נועד להחליף את ייצור החשמל בפחם בעתיד ועם הפרויקט הזה אנחנו רוצים להראות שהמעבר מפחם לאנרגיה מתחדשת אפשרי מבחינה טכנית", כך אמר לרויטרס ריינר שילר, ראש תחום אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול באל.אי.איי.ג’י.

עם זאת, עדיין נותרו אתגרים טכניים ושילר כינה את תחילת פרויקט הסוללות "ניסוי, פחות או יותר" הבא להבטיח כי תפוקות החשמל נותרות יציבות בזמן המעבר מפחם לאנרגיה מתחדשת.

מכשול נוסף בהפסקת ייצור הפחם כרוך באספקת מים, כאשר המהלך צפוי להביא להפחתת כמות מי התהום הנשאבים באזור, מה שיפגע באספקה לתעשיית המימן הירוק המתפתחת ואף לברלין, דרך נהר השפרה.

מהנדסים בפארק התעשייה שוורצה בלוסטיה עובדים על פרויקט פיילוט למפעל מימן ירוק עם תפוקה שנתית מתוכננת של 1,000 טון, אשר יהיה תלוי באספקת מים יציבה.

"השאלה היא באיזו מהירות ניתן לכבות את המשאבות כך שהשפרה עדיין יקבל אספקה מספקת", אמר לרויטרס בן שופל, ראש פרויקט המימן של רפלאו. בתרחיש הגרוע ביותר, הפסקת השימוש בפחם עלולה להפחית את אספקת המים לברלין ב-75 אחוז, כך לפי דו"ח של הסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה, אשר פורסם ביוני.

"בתקופות ארוכות של בצורת, הזרימה בשפרה עלולה להפוך לזרם דק מאד, עם השלכות חמורות על האקולוגיה, השפרוולד ואספקת מי השתייה של ברלין", אמר אינגולף ארנולד, ראש איגוד המים של לוסטיה.

מאמרים נוספים

לשים גז ולהישאר בניוטרל

ייתכן שב-2017 תרגיש טורקיה את תופעות הלוואי של כישלונה לעדכן את אסטרטגיית האנרגיה. בעוד שצמיחה כלכלית והביקוש לאנרגיה הולכים וגדלים, נדמה שהאסטרטגיה של המדינה למילוי הצרכים כיום כמו הועתקה מהמאה הקודמת.

פייננשיאל טיימס: סין השתלטה על שוק האנרגיות הנקיות

בסוף השנה שעברה בבייג'ינג, גורמים מכמה מסוכנויות הטכנולוגיה, המסחר וההגנה של סין זומנו לסדרת פגישות סודיות במטרה אחת: להגיב למגבלות המקיפות של ארצות הברית על מכירת שבבי מחשב לחברות סיניות. ביולי הכריזה סין על תגובתה:…