מכלית ה-LNG הראשונה עברה דרך תעלת פנמה המורחבת ביולי האחרון כשהיא נושאת גז ממתקן היצוא סבינה פאס של 'שנייר אנרג'י' השוכן בחוף מפרץ מקסיקו בארצות הברית. למרות חבלי לידה שפגמו בהתנעה של התעלה המורחבת- לרבות התנגשות קטנה של ספינה באחת הדפנות הצדיות- הנתיב הרחב יותר הוא אבן דרך עבור עסקי ה-LNG. נקודת אור בשוק מוצף הסובל ממחירים נמוכים.
בזכות נטרול הכורח לעבור מסביב ל"כיף התקווה הטובה" של דרום אמריקה, תעלת פנמה המורחבת תקטין את משך ההובלה הימית של גז ממפרץ מקסיקו בארה"ב לקונים מיפן מ-34 ל-20 ימים בלבד. החיסכון בזמן שינוע LNG מארה"ב לשווקים אסיאתיים אחרים יהיה דומה.
החיסכון בדמי חכירת אנייה, דלק וכוח אדם משמעותי הופך את היצוא מארה"ב לתחרותי ביחס ל-LNG האוסטרלי המתומחר גבוה יותר למרות המרחקים הגדולים יותר, אפילו אם נביא בחשבון את סילוק הפרמיה האסיאתית במחירי חוזי ה-LNG באזור. פלאטס מעריכה שדמי ההובלה מהמפרץ בארה"ב לצפון אסיה הם 1.02$ למיליון BTU בשימוש בתעלת פנמה, בהשוואה ל-1.4$ למיליון BTU דרך דרום אמריקה.
אור בקצה התעלה
כושר יצוא ה-LNG של ארצות הברית אמור להגיע ל-64 מיליון טון בשנה עד 2020, מה שיהפוך אותה ליצואנית השלישית בגודלה בעולם, אחרי אוסטרליה וקטאר. הקונים האסיאתיים התחייבו לקבל יותר מ-50% מהאספקה האמריקאית החדשה, כך שתפקיד התעלה בסחר ה-LNG יהיה משמעותי.
כשאין מגבלה על היעדים, בזכות הכמויות האלה תוכל ארה"ב להתחרות עם קטאר על תואר ספקית הנדנדה בין אסיה לשוק האירופאי (השומרת על האיזון בשוק) מה שיסייע להופעה של שוק ספוט עולמי של LNG, כך לפי מכון אוקספורד למחקרי אנרגיה.
יצואנים אמריקאים כמו 'שנייר' נוקטים גישה גמישה יותר במכירות, ומאפשרים לקונים קטנים יותר לרכוש כמויות מצומצמות לתקופות קצרות יותר. בזמן שקונות כמו יפן, דרום קוריאה, טייוואן וסין עוד צפויות לקנות את החלק הארי של ה-LNG המיובא של אסיה, יבואנים קטנים יותר צצים במדינות כמו בנגלדש ופקיסטאן.
הצמיחה בשימוש יחידות צפות לאחסון וגיזוז (FSRUs) וכן הופעתם של אגרגטורים בשוק (תאגיד עצמאי הרוכש גז טבעי ממספר רב של מפיקים, מוכר לקונים ורוכש קיבולת הולכה נחוצה וכן גם היתרים ורישיונות יצוא) מגבירות את הגמישות עבור קונים קטנים בדיוק כאשר תעלת פנמה מגוונת את מקורות האספקה. במזרח אסיה, הגידול ביחידות גזיפיקציה צפות היה עד כה בפריסה מצומצמת ובהיקפים קטנים בסין, אינדונזיה ופקיסטאן. הודו והפיליפינים צפויות להפעיל מתקנים נוספים ב-2016-17, ולהגביר את הקצב מאחר ששווקים קטנים יותר יעברו לשימוש בגז טבעי בתהליך יצור החשמל.
שינוע דרך תעלת פנמה אמור להעניק לספקים האמריקאים הגמישים תפקיד חשוב יותר בשוק זה, כאשר על פי ההערכות של איגוד הגז הבינלאומי נראה עלייה של 30% בכושר היצור עד ל-2018, מ-62 מיליון טון בשנה בסוף 2015.
אך את ההשפעה האמיתית של הרחבת התעלה נחוש רק כאשר הביקוש באסיה יגבר והמחירים יגיבו בהתאם. לפי בנק ההשקעות סיטיבנק, ה-LNG האמריקאי יוכל להישאר באגן האטלנטי עד שאסיה תעבור מעודף למחסור.
"הרחבת תעלת פנמה, שנחנכה ב-26 ביוני, הייתה צפויה להיות אירוע משמעותי שמשנה לחלוטין את כללי המשחק עבור משלוחי יצוא LNG מארה"ב לאסיה. אך בניגוד להערכות התומכות בחשיבות מעבר זה בשוק ה-LNG העולמי, הסיכויים של הגז האמריקאי לעבור דרך התעלה המורחבת נראים פחות מבטיחים, לפחות בטווח הקצר", כתב לאחרונה אנתוני יואן אנליסט בסיטיבנק.
אך ברגע שהצרכנים באסיה יחסלו את הכמויות העודפות והמחירים יאמירו, משך ההובלה שהתקצר קוצר והמחירים הנמוכים שמציעה התעלה המורחבת, בשילוב עם עלויות ייצור והון נמוכות יותר עבור מתקני הנזלה חדשים בארה"ב בהשוואה למתקנים המתומחרים גבוה יותר באוסטרליה, מרמזים של-LNG בארה"ב צפוי עתיד וורוד.