השאיפות שמאחורי המיזוג הגדול באירופה במגזר החיפוש וההפקה בעשור הנוכחי

העסקה הגדולה ביותר במגזר החיפוש וההפקה של אירופה בעשור הנוכחי, המיזוג של ווינטרשל ו-DEA, המתייחסת בעיקר לגז, מציבה אותה במרכז הויכוח הלוהט על הגז בגרמניה

מנכ”ל ‘ווינטרשל’, מריו מהרן אוהב מאוד להביע את דעתו, במיוחד בכל הקשור לתפקיד של הגז הטבעי במה שמכונה מעבר האנרגיה של גרמניה, סוגיה שכתבנו עליה ברבעון זה בעבר.

כשהציג את התוצאות השנתיות של החברה ל-2018, הוא הדגיש את הצורך הדחוף של גרמניה לעבור מפחם לגז טבעי בייצור החשמל. מאז, הוקמה ועדה ממשלתית שדנה על הפסקה הדרגתית של ייצור חשמל בפחם וצפויה לדווח על מסקנותיה לפני סוף השנה. כתבה נוספת בנושא הזה אפשר למצוא במדור ‘איכות הסביבה’ של הגיליון הזה

איזו תוצאה מהרן מצפה לראות? מה משמעות התוצאה מבחינתה של ‘ווינטרשל’?

“המעבר של גרמניה לאנרגיה דלת פחמן, המוכר כבר מספר שנים כמיזם הדגל שלה, סטה ממסלולו”, הוא אמר בריאיון ל’פטרוליום אקונומיסט’. “אין ספק שגרמניה לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בסוגיית האקלים. אם היא לא תגלה רצון להפסיק מיד את ייצור החשמל מפחם, היא לא תשיג את היעדים שנקבעו גם ל-2030”.

מהרן הוסיף שההחלטה של ‘הוועדה לצמיחה, לשינוי מבני ותעסוקה’ לגבש תכנית לביטול בשלבים של ייצור חשמל פחמי היא מהלך חשוב ונכון. נוסף על הצורך לצמצם את פליטות הפחמן, יש שני יעדים חשובים נוספים: להבטיח אספקת אנרגיה ולוודא שהחברה מתאימה עצמה לשינוי המבני.

 

שלום לפחם, ברוך הבא לגז

למהרן יש סיבות טובות להיפטר מהפחם בייצור החשמל. לא זו בלבד שפליטות גזי החממה של גרמניה בקושי השתנו לאורך העשור הקודם, למרות מיליארדים רבים שנשפכו  על השקעה באנרגיות מתחדשות בשם המעבר לאנרגיה דלת פחמן (Energiewende), אלא שהחברה שהוא עומד בראשה היא היצרנית, המובילה והמוכרת העיקרית של גז טבעי.

גרמניה מתעתדת לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות שלה עד 2022, והולך ומכביד הלחץ לצמצם את פליטות גזי החממה לאור החלטות הסכם האקלים של פריז. אחת התוצאות היא קונצנזוס על כך שהגז יצטרך למלא תפקיד גדול הרבה יותר מאשר בשנים האחרונות, על מנת למלא את החלל שהותירו הגרעין והפחם, בגיבוי של אנרגיות מתחדשות, שהן מטבען לא יציבות.

כל תכנית שלא תהיה להפסקת השימוש בפחם מוכרחה להיות אמינה ומחייבת כדי לספק השקעה ולתכנן אבטחה כך שניתן יהיה להבטיח אספקת גז מספיקה. “זה אומר שנצטרך לסלק תחנות כוח פחמיות מרשת החשמל אחת ולתמיד”, אומר מהרן. לשיטתו, בכדי לשרטט נתיב מוצלח לעתיד ירוק, גרמניה זקוקה לגז טבעי כשותף טבעי לאנרגיות מתחדשות. זה בדיוק מה שרעיון מעבר האנרגיה היה במקור: החלפת חשמל גרעיני ופחמי במקורות מתחדשים ובגז.

פועל של ווינטרשל במתקן גז טבעי, גרמניה
בשנים הקרובות הגז ימלא תפקיד גדול הרבה יותר, על מנת למלא את החלל שהותירו אחריהם הגרעין והפחם, בגיבוי של אנרגיות מתחדשות, שהן מטבען לא יציבות. פועל של ווינטרשל בצפון גרמניה. מקור: דויד הקר, גטי אימג’ז
מריו מהרן, מנכ"ל ווינטרשל

התמקדות ברוסיה

‘ווינטרשל’ רואה עצמה חברת נפט וגז בינלאומית. היא פועלת בדרום אמריקה, צפון אפריקה והמזה”ת. המעורבות שלה בצפון אפריקה תתרחב כאשר היא תשלים את המיזוג עם חברת חיפוש והפקה אחרת, DEA, קרוב לוודאי ב-2019.

עם זאת, החברה שתיווצר ממיזוג ווינטרשל-DEA תישאר בעיקרה חברה אירופית, שהמטה הראשי שלה נמצא בגרמניה ורוב הייצור שלה, הנוטה במידה רבה לעבר גז, ברוסיה. בשנת 2017, שבעים אחוז מהייצור של ‘ווינטרשל’ היה גז ויותר ממחצית הקידוחים והשאיבה שלה בוצעו ברוסיה.

הסכם המיזוג נחתם בסוף ספטמבר, אך מותנה באישורן של הרשויות הרלוונטיות. בינתיים ווינטרשל ו-DEA ממשיכות לפעול כחברות נפרדות. תהליך האישור יהיה מורכב, במידה מסוימת בגלל ש’ווינטרשל’ היא הבעלים של עסקי הולכת גז גדולים למדי בתוך גרמניה.

“תנאי העסקה כוללים אישורים של הרשויות לפיקוח ובקרת מיזוגים ולהיתרים במסגרת רגולציות על השקעות זרות. בנוסף, נחוצים אישורים של מספר רשויות לכרייה ושל הסוכנות הפדראלית הגרמנית לרשת ההולכה בנוגע לעסקי הולכת הגז של ‘ווינטרשל'”.

לאחרונה התעוררו בעיות הנסבות סביב סוגיית הבעלות החלקית של רוסיה על נכסים אירופיים, אך מהרן לא רואה בזה מכשול: “אין סיבות לדאגה, מכיוון שנכסי העיבוד וההולכה הינם בשליטת ‘ווינטרשל’, יחד עם השותפה שלנו ‘גזפרום’ בגרמניה, הנמצאים תחת פיקוח מלא של הסוכנות הפדראלית הגרמנית לרשת הולכה, שתהיה גם היא מעורבת בהליך האישור”.

בהתחשב בהשקעות של ‘ווינטרשל’ ברוסיה, מעניין כמה מהרן מודאג מהידרדרות היחסים בין רוסיה, מצד אחד לאירופה וארה”ב, מצד שני ואם תהיה לכך השפעה חומרית. “ל’ווינטרשל’ יש מערכות יחסים ארוכות שנים ומהימנות עם חברות רוסיות כמו גם חברות בבעלות אזרחים רוסים. בהתחשב במצב המשפטי והעובדתי הנוכחי, הסנקציות, כולל אלה האמריקאיות, לא פוגעות באופן ישיר ביחסים אלה. כמובן, אנו עוקבים מקרוב ובאופן קבוע אחרי ההתפתחויות”.

 

צינור המחלוקת

מחלוקת נוספת שזוכה למעקב צמוד וקבוע נסבה סביב נורד סטרים 2, הרחבה של צינור הגז נורד סטרים, שלו כושר הזרמה של 55 מיליארד ממ”ק בשנה והוא מחבר ישירות את גרמניה ורוסיה ועוקף באופן שנוי במחלוקת את ערוצי היצוא דרך אוקראינה ופולין.

“‘ווינטרשל’ משתתפת במימון של נורד סטרים 2 כמלווה משותפת” אמר מהרן. כרגע ‘גזפרום’ היא בעלת המניות היחידה של חברת המיזם ‘נורד סטרים 2 AG’, אבל ישנן חמש חברות אירופאיות שמעורבות במימון מחצית מההשקעה הנחוצה למיזם בהיקף של 11 מיליארד דולר, בחלוקה שווה: ‘אנג’י’, OMV, ‘של’, ‘יוניפר’ ו’ווינטרשל’.

מהרן מתעקש שהמיזם חיוני לאבטחה של אספקת הגז לאירופה. “השימוש ב’נורד סטרים 2′ יחזק את התשתית ואת הבטחת האספקה לאירופה, אשר חשובה במיוחד לאור הירידה בייצור הגז. ‘נורד סטרים 2’ הכרחי על מנת להעניק ללקוחות האירופים, במיוחד לקוחות תעשייתיים, גישה לגז במחיר תחרותי”.

חברת המיזם ‘נורד סטרים 2 AG’ פרסמה את העובדה שהתקבלו היתרי הקמה מהשלטונות של כל המדינות המעורבות במיזם, פרט לדנמרק. בדנמרק, חברת המיזם הציע ערוץ חלופי, מחוץ למים הטריטוריאליים.

עבודת ההנחה בגרמניה ובמים הטריטוריאליים הפיניים נמצאת בעיצומה, כמאה קילומטרים הושלמו עד כה. “אנחנו בטוחים ש’נורד סטרים 2′ יחל לפעול באחד בינואר 2020”.

למרות זאת, הפוליטיקה סביב המיזם נותרה בלתי צפויה, במידה רבה בגלל ההתנגדות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, שרוצה לראות כמויות גדולות של גז טבעי נוזלי אמריקאי זורמות לאירופה.

בצד המחלוקות, מהרן יכול להצביע על הישגים לחברה שבראשה הוא עומד. בין 2011 ו-2016, תפוקת הפחמימנים גדלה בחמישים אחוז כמעט. ב-2017 נרשמה ירידה קלה, אבל 2018 צפויה לרשום גידול נוסף עם ההפעלה של מיזמים חדשים.

מיזם אחד כזה הוא פיתוח השדה ‘מריה’ בנורווגיה, אשר נכנס לשלב התפעול בדצמבר 2017, כמעט שנה מוקדם מהמתוכנן, עם עלויות בהיקף של כ-1.2 מיליארד אירו, חמישית מהתקציב. זה הפרויקט הראשון בנורווגיה שבו ‘ווינטרשל’ אחראית על כל תהליך הפיתוח, משלב החיפוש עד לתחילת ההפקה. החברה מפיקה בנורווגיה כ-100,000 יחידות שוות ערך לחבית נפט (שעח”ן) ליום, ויש עוד מיזמים בצנרת.

ברוסיה, אשר לדברי מהרן תישאר האזור החשוב ביותר מבחינתה של ‘ווינטרשל’, תפוקת הגז בגוש A1 במאגר אכימוב שבשדה הגז אורנגוי בצפון מערב סיביר עלתה ל-6.6 מיליארד ממ”ק ב-2017. במיזם המשותף עם ‘גזפרום’ שואבים מ-88 בארות והכוונה היא להגדיל את המספר ל-110 עד שנת 2020. ‘ווינטרשל’ עובדת על התחלת הפיתוח של גושים4A  ו-5A, המכילים 274 מיליארד ממ”ק של גז.

בסוף 2017, ‘גזפרום’ ו’ווינטרשל’ חגגו את יום השנה העשירי של המיזם המשותף Yuzhno Russkoye, שמאז שנת 2009 מפיק ברמה של 25 מיליארד ממ”ק בשנה.

 

הרחבת הפעילות באמריקה הלטינית

בארגנטינה, שבה היא פעילה כבר ארבעה עשורים, ‘ווינטרשל’ היא יצרנית הגז הטבעי הרביעית בגודלה, היא פועלת ב-15 שדות יבשתיים וימיים, בשניים מתוכם כמפעילה ממש. הדגש היום הוא על פיתוח נפט וגז לא קונבנציונאליים במאגר המבטיח ואקה מוארטה. “מיזם פצלי הנפט הניסיוני שלנו פועל מאז 2015 “, אמר מהרן, ” ב-2017, קדחנו שלוש בארות אופקיות ניסיוניות באתר נוסף”.

החברה גם הרחיבה את פעילויותיה לתוך ברזיל, שבה בשנת 2017 היא קיבלה שבעה רישיונות לחיפוש בים במסגרת סבב רישיונות הנפט והגז ה-15 של המדינה. היא תשמש כמפעילה של ארבעה מהם, מול החופים הצפוניים והדרום מזרחיים של ברזיל.

בסך הכול, הביצועים של החברה בתחום החיפוש וההפקה מרשימים. “עם עלויות הפקה ממוצעות של תשעה דולר לחבית שעח”ן, אנחנו נמצאים בכמעט חמישים אחוז מתחת לממוצע של התעשייה. אנחנו גם המתחרה המובילה בכל הקשור בעלויות חילוף. מספיק לנו מחיר של עשרה דולר לחבית בעתודות החדשות לאורך כחמש שנים. למתחרים שלנו נדרש פי שלושה יותר בממוצע”. שיעור החלפת עתודות הגז שהופקו בעתודות חדשות ב-2017 עמד על 133 אחוז.

סימני שאלה לגבי ועידת האקלים ה-24

לקראת סוף 2018, תשומת הלב של מהרן הופנתה שוב לבעיה של שינוי האקלים. ועדת השינוי המבני של גרמניה דיווחה על הדיונים שנערכו בנושא ההצעה להפסיק את השימוש בפחם בתחום ייצור החשמל, ועל שיחות האקלים, 24 COP.

למרות כל ההד התקשורתי סביב הסכם פריז, המימוש שלו עוד רחוק. מנהלי הדיונים עובדים סביב השעון על הכנת תקנון מפורט שיקבע את היישום שלו ואת תאריך היעד להשלמת התהליך. תחושת הדחיפות גברה עקב הפרסום של הדו”ח המיוחד בנושא 1.5 מעלות צלזיוס של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים באוקטובר האחרון.

“האוכלוסייה בעולם צומחת, ואיתה הצורך הדחוף באנרגיה. במקביל, שינוי האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שעמדו בפני האנושות. אנחנו חייבים לעשות כל מאמץ בכדי להפחית את פליטות הפחמן הדו חמצני. ב’ווינטרשל’ כיום ובעתיד, בחברה שתתגבש אחרי המיזוג, נהיה מחויבים מאוד ליעדי האקלים של ועידת פריז. אם נביט קדימה נמצא תרחישי אנרגיה מציאותיים עבור הביקוש הגדל בעולם, נושא שעמד במוקד של הוועידה בקטוביץ. הרבה מוטל על כף המאזניים בקטוביץ. אם המשא ומתן על האקלים ייכשל, אלו יהיו חדשות רעות לעולם”.