התכניות של רוסיה לגז הטבעי שלה שקועות בבוץ הפוליטי

הקרמלין יתמקד במשא ומתן עם האיחוד האירופי בכל הקשור בצינורות הגז וכן באיומים על סנקציות מצד וושינגטון

Petroleum Economist

הסוגיות הקריטיות שעמדו בפני רוסיה בכל הקשור ביצוא גז בשנת 2019, נסבו סביב הצנרת שלה לאירופה וכן משא ומתן מחודש על חוזה מעבר באוקראינה, אשר הגיע להסכמה בסוף דצמבר. החוקים שקבעו את השימוש ב- OPAL – Ostsee-Pipeline-Anbindungsleitung, את המעמד החוקי של צינור ‘טורק-סטרים’ וכן אישור להנחת צינור ‘נורד-סטרים 2’ חשובים גם הם. הדיונים על כל הסוגיות הללו יימשכו לתוך 2020.

המו”מ על המעבר דרך אוקראינה נפתר כבר בסוף דצמבר והבטיח הזרמה של גז רוסי בשטח אוקראיני בחמש השנים הקרובות. כרגע רוסיה מנסה לגוון בעצמה את הלקוחות שלה באמצעות שילוח של גז טבעי נוזלי וגז טבעי בצנרת למזרח ובמקביל, אסטרטגיית התמחור של ‘גזפרום’ תיבחן היטב בשבע עיניים אף היא, משום שהתחרות על גט”ן בשוק האירופי נכנסה להילוך גבוה.

ב-2020 יושקו ארבעה מתקני איוד וטיהור, שהגז בהם יונזל בטכנולוגיה הרוסית החדשנית ‘ארקטיק קסקייד’

צעד משמעותי במאמצים של רוסיה לספק את צרכיה הטכנולוגיים בעצמה

המחלוקת סביב ‘נורד סטרים’

המורכבות האופפת את פרויקט ‘נורד סטרים’ התמשכה יותר מהרגיל. בתחילה צפו ש’נורד סטרים 1′ ו’אופאל’ לא ימשכו אליהם אש בשנת 2019, אחרי שבית הדין האירופי לצדק אישר את הרחבתו לתוך גרמניה וכי יזרום בו כמעט אך ורק גז רוסי. עם זאת, בספטמבר התייחס בית הדין לפנייה מצד פולין והפחית את כושר ההזרמה המותר ל’גזפרום’ לחמישים אחוזים ובכך קיצץ עשרה מיליארד ממ”ק ממה שמזרימה רוסיה – מה שלרוב נתפס כמהלך פוליטי להשפיע על המו”מ עם אוקראינה. אם הבעיה הזאת לא תיפתר, השאלה בנוגע לשימוש ב’אופאל’ תעמוד בעינה גם ב-2020, למורת רוחם של ‘גזפרום’ והקרמלין.

השאלות סביב ‘נורד סטרים 2’ – לרבות הסוגיה של אם ומתי הצינור ייכנס סוף סוף לשימוש – תישאר השנה גם היא ללא מענה. הרשויות בדנמרק טרם סיפקו אישורים למי מבין שלוש האפשרויות לנתיבים אשר הוצעו. העיתוי המדויק של ההחלטה יהיה תלוי כנראה בנכונות של רוסיה לוותר על שטח בשל מערכת התמסורת האוקראינית – כמו גם האיומים בסנקציות מהבית הלבן.

נורד סטרים צינור הגז מרוסיה לגרמניה

כנראה לא יעמוד בלוח הזמנים שנקבע לו. פועל בהנחת צינור גרמני בנקודת המפגש שלו עם ‘נורד סטרים 2’. מקור: שון גלופ

מסתמן ש’גזפרום’ לא תביע נכונות לוותר על נתח שוק

הנציבות האירופית חתרה תחת היסודות של פרויקט ‘נורד סטרים 2′ כאשר ב-2019 פסקה שהחוקים שנכללים ב’חבילת האנרגיה האירופית השלישית’ Third Energy Package חלים על צינורות המונחים בים. פסיקה זו העניקה לנציבות שליטה גדולה יותר על הניצול של ‘נורד סטרים 2’ וכן הגבלה על היכולת של ‘גזפרום’ להשתמש בו. אם ‘נורד סטרים 2’ יושלם ב-2020 ויישאר רק החלק הקצר שיש להניח בדנמרק, תחולת הפסיקה של האיחוד האירופי תהווה טיעון מרכזי בסוגיה זו.

השימוש של ‘גזפרום’ במערכת הצינורות האוקראינית כפי שהוא מוסכם כיום עשוי להיות המפתח הדרוש לפתרון רוב המחלוקות סביב ‘נורד סטרים 2’. במסגרת ההסדר החדש, בשנת 2020 תשנע חברת ‘נפטוגז’ האוקראינית 65 מיליארד ממ”ק של גז רוסי ואחר כך ארבעים מיליארד ממ”ק מדי שנה בתקופה שבין 2021-2024.

החוזה הקודם דרש מ’גזפרום’ לשנע 110 מיליארד ממ”ק בשנה דרך המערכת, אבל זה קרה לעתים רחוקות מאוד. בעקרון, המערכת האוקראינית שימשה כמקור שינוע משתנה, כשהיא מזרימה 85 מיליארד ממ”ק ב-2018, תלוי במאזן הביקוש האירופי לגז רוסי וכן בשימוש שעושה ‘גזפרום’ בצינורות אחרים לייצוא שלה.

כאשר תושלם הנחת הצינור ‘טורק סטרים’ בשנת 2019 – שני קווים של 15.5 מיליארד ממ”ק כל אחד – תפחת הזרמת הגז האוקראיני ב-2020, אבל יידרש עוד כושר הזרמה, משום ש’נורד סטרים 2′ (55 מיליארד ממ”ק) כנראה לא יעמוד בלוח הזמנים שנקבע לו.

גם אם לא יימצא פתרון בעסקה שנחתמה בסוף 2019 עם רוסיה, האספקה תושהה לשבועות ספורים בלבד. עם כל החששות שעשויים לעלות, אירופה מאחסנת כמות מספיקה של גז. כמה גז בדיוק היא תצטרך? את זה ייקבע מזג האוויר, אבל בחלון של כשלושה חודשים לכל היותר הלקוחות האירופים ישרדו בהחלט.

בספטמבר התייחס בית הדין האירופי לצדק לפנייה הפולנית והפחית את כושר ההזרמה המותר ל’גזפרום’ לחמישים אחוזים ובכך קיצץ עשרה מיליארד ממ”ק ממה שמזרימה רוסיה – מה שלרוב נתפס כמהלך פוליטי להשפיע על המו”מ עם אוקראינה

כניסתו של הגט”ן

אסטרטגיית הגט”ן של רוסיה תמשיך גם היא להתקדם ב-2020. אחרי השקה מוצלחת של שלושת המתקנים הראשונים של ‘נובטק ימאל גט”ן’, השנה גם יושקו ארבעה מתקני איוד וטיהור, שהגז בהם יונזל בטכנולוגיה הרוסית החדשנית ‘ארקטיק קסקייד’ – צעד משמעותי במאמצים של רוסיה לספק את צרכיה הטכנולוגיים בעצמה.

 

המורכבות סביב הצינור ‘נורד סטרים’ נמשכת זמן רב מהמצופה

‘נובטק’ צפויה גם היא להכריז על בשורות בשני מיזמים חדשים, ‘ארקטיק אל-אן-ג’י’ ו’אובסקי אל-אן-ג’י’, שכנראה יזכו להשקעות הרצויות, שכן החברה מתקדמת עם המטרות שלה להפיק שבעים מיליון טונות של גט”ן כבר ב-2030. ‘רוסנפט’ יכולה גם היא להיכנס לשוק הגט”ן, משום שהיא מתחילה להזרים חומר זינה למיזם ‘המזרח הרחוק’ שלה בכושר של 6.2 מיליון טונות ו’גזפרום’ כנראה תקבל סוף סוף החלטת השקעה סופית במיזם סחלין 2 (מתקן גז טבעי באי סחלין באוקיינוס השקט).

שאלה אחרונה לשנת 2020 קשורה באסטרטגיית התמחור של ‘גזפרום’ באירופה, שמהווה איזון לשוק הגט”ן וכן מושפעת משמעותית מהיקף הזרימה של הגז הרוסי. לפי המצב בשטח נראה ש’גזפרום’ לא תיאות לוותר על נתח השוק שלה ותנסה לשמור על היקפי ההזרמה שלה או לפחות בקירוב לרמת השיא שנרשמה ב-2018.

אם זה אכן המצב, ומיזמי גט”ן יתחילו לעבוד, המחירים הנמוכים ששוררים כעת באירופה ובאסיה יישארו כאן לכל אורך 2020. אין ספק, פתרון לשאלת השינוע האוקראיני פירושו שיהיו מעט מאוד, אם בכלל, תקלות בהזרמת גז רוסי ולפיכך, מתקני האחסון באירופה יגיעו לתפוסת שיא והמחירים יהיו נמוכים, באזור 2-3 דולר למיליון יחידות חום בקיץ 2020.