הברחות דלק מארה"ב מממנות את הקרטלים במקסיקו

מכלית כימיקלים ביוסטון. צילום: גטי אימג'ז
Financial Times
רשתות פשיעה מתוחכמות מבריחות דלק בכמויות אדירות והלחצים על נשיאת מקסיקו מתגברים

כריסטין מארי במקסיקו סיטי וכריס קמפבל, פיטר אנדרינגה וסם ג'וינר בלונדון /

Financial Times  / יולי 2025

בכל יום עם רדת הערב, כתשעים קילומטרים מצפון למקסיקו סיטי, הכבישים הראשיים מוצפים באורות מהבהבים. נהגי המשאיות יודעים מה פירוש הדבר: כאן מוכרים דלק לא חוקי.

כבר עשרות שנים שארגוני פשע במקסיקו גונבים דלק מהמדינה. הפעילות הזו מכונה בספרדית "ואצ'יקוֹל". אבל בשנים האחרונות, סוג חדש ומתקדם של הברחות מאפיל על השיטות הישנות – דיזל ובנזין שעוברים את הגבול מארה"ב במשאיות, ברכבות או דרך הים.

"לפנינו שינוי מהותי בפעילות הפלילית של ארגוני הפשע המאורגן במקסיקו, ובחלק מהמקרים של שותפיהם בארה"ב", אומר דייוויד סעוד, ראש חטיבת המחקר והאנליזה בחברת הייעוץ הביטחוני הבין לאומית IR Consilium. "זה מראה לנו כמה הארגונים האלה חכמים וסתגלנים במודלים העסקיים שלהם".

אוניות סיכה – מכליות דיזל מוסוות מיליוני חביות דלק מוברחות דרך הים במסווה של תוספי סיכה תעשייתיים ואז הקרטלים פורקים אותם בצינורות לתוך משאיות

לפי הערכות מחמש השנים האחרונות, צריכת הדיזל והבנזין הלא חוקיים במקסיקו היא בין 16 ל־27 אחוז מתוך הצריכה השנתית במדינה – בין 72,000 ל־290,000 חביות ליום. המחיר הסופי שהלקוחות מוציאים על הדלק הזה הוא בין 12 ל־21 מיליארד דולר בשנה.

סמואל לאון, חוקר מקסיקני שכתב ספר על גניבת דלק מספר, "זה אחד השווקים השחורים הגדולים ביותר לדלקים פוסיליים בעולם".

רשתות פשע מאורגן נרחבות המקושרות לעתים לקרטלי סמים גדולים כמו CJNG (קרטל הדור החדש של חליסקו) מנצלות את מדיניות הייבוא המקסיקנית ומשתמשות בשוחד, כפייה ואלימות כדי להבריח דלק מארה"ב ולהציף את השוק בדיזל ובנזין זולים. לפי הלשכה לבקרת נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי, הדלק הגנוב הפך כעת למקור מימון חשוב בשביל הארגונים האלה – למעשה, זהו המקור הגדול ביותר אחרי לסמים.

"הם מממנים את עלויות התפעול של מכירות הסמים באמצעות פעילויות פריפריאליות; סחיטות, חטיפות, שוד, גניבת דלק", אומר דייוויד סאוסדו, מומחה ביטחוני מקסיקני. לדבריו, הקרטלים מנהלים כלכלה מקבילה שחובקת טווח רחב של תחומים, ממכירות אבוקדו ועד לאספקת ווי-פי.

ממשל טראמפ הפעיל לחץ על הנהגת מקסיקו בנושא זה, והנשיאה קלאודיה שיינבאום מנסה כעת להגביר את הפעילות נגד ייבוא דלק לא חוקי. אבל הקשרים של הקרטלים עם הרשויות נותנים להם הגנה, וסכומי העתק שעומדים על הפרק נותנים להם תמריץ להמשיך.

מהתחברות לצינורות ועד להברחות בגבול

לפי ההערכות של איגוד תחנות הדלק במקסיקו, יש בה בערך 22,000 "נקודות צריכה עצמית חריגות", 1.6 עמדות לא חוקיות על כל תחנת דלק מורשית.

הנהגים משתמשים בתחנות הדלק המאולתרות האלה כדי לתדלק בזול, אף שהם עלולים להזיק לכלי הרכב שלהם עם דלק מדולל. באזורים מסוימים זה נפוץ כל כך עד שאפשר לראות את התחנות הלא חוקיות ב"גוגל סְטריט ויוּ".

התחנות המאולתרות האלה, שמוכְרות 'ואצ'יקול' בלי שום השלכה או עונש, הן חלק מ"מסורת" בת עשרות שנים של גניבת דלק ממשאיות או מפמקס (Pemex), חברת הדלק הלאומית השקועה בחובות גדולים. ארגוני הפשע גונבים מבתי הזיקוק שלה או מתחברים ישירות לצינורות. בשנה שעברה נגנבו מפמקס כ־17,000 חביות ליום, כך לפי הדו"ח השנתי של החברה. הגניבות האלה שקולות להפסדים של 20.5 מיליארד פסוס (1.1 מיליארד דולר).

דניאל אנריקה גררו, פקיד לשעבר במשרד האנרגיה, אומר שהגניבות מפמקס הן בעיה ותיקה במדינה. "אופייני מאוד למקסיקנים לחשוב שאם אתה גונב מהממשלה אתה בעצם לא גונב מאף אחד".

שוק הדלק הלא חוקי גדול במיוחד במדינות הקרובות לגבול עם ארה"ב ובמרכז מקסיקו, בין היתר כי שם הצינורות של פמקס מזרימים דלק למסופים אזוריים. חברת האנליטיקה המקסיקנית FuelPricing מעריכה שבמדינות נואבו לאון וסקטקס, 40 אחוז מצריכת הדלק ב־2025 הייתה לא חוקית.

מראיונות שערכנו עם מספר דו-ספרתי של אנליסטים, מומחי תעשייה ופקידי ממשל, עולה שההברחות ממדינות אחרות הפכו לחלק הארי של השוק השחור לדלק במקסיקו, והטענה הזו מגובה גם בנתוני סחר ובצילומי לוויין. מרואיינים רבים סירבו להזדהות מחשש לנקמה.

רוב הדלק המוברח מגיע מארה"ב, ובעיקר מטקסס. ארגוני הפשע מצליחים לעשות זאת בדרך כלל בעזרת פקידי ממשל מושחתים ומסמכים מזויפים, אבל ההנחה היא שגם מדיניות המס המקסיקנית מתמרצת בעקיפין את העלייה בהיקף ההברחות.

רשות המיסים המקסיקנית לא פרסמה הערכה בנוגע להיקף הברחות הדלק מאז סוף 2022, אבל לאור ההיקף הגדול של השוק, האנליסטים משערים שרוב הדלק מגיע דרך הים. משאית דלק טיפוסית נושא כ־190 חביות, זאת לעומת מכליות כמו צ'אלנג' פְּרוֹסִיון (Challenge Procyon) המסוגלות להוביל כ־250,000 חביות.

"הנפחים גבוהים כל כך, עצומים ממש, וקשה להעביר אותם בגבול היבשתי", אומר אדוארדו צ'גויאן, אנליסט ויועץ לתעשיית הדלק, שעבד בפמקס 30 שנה וכעת מנהל את FuelPricing. "חלק ממנו מגיע בוודאי ברכבות, ואין ספק שהשאר במכליות".

ניתוח משלוחי מכליות מארה"ב שערך פייננשל טיימס שופך אור על התהליך הזה.

לפי רשות המיסים במקסיקו, חומרי סיכה תעשייתיים שנועדו להגן על מכונות אינם כפופים למס IEPS Impuesto Especial sobre Producción y Servicios המס המיוחד על ייצור ושירותים במקסיקו (כמו מס הבלו ומסי קנייה על מוצרים מזיקים בישראל), ולכן הם משמשים לעתים קרובות כסיפור הכיסוי של הברחת הדלק. הרשות ציינה כי ב־2022, היקף ייבוא חומרי הסיכה היה הרבה יותר גדול מהביקוש הלאומי. ולפי נתונים מ־Trade Data Monitor, העלייה הגדולה במשלוחי חומרי הסיכה והמוצרים הנלווים נמשכת מאז.

לפי רשומות הנמלים של אוניית Cosmic Glory, שהגיעה בפברואר לנמל טמפיקו שבמקסיקו היא מובילה "תוספים לחומרי סיכה". אבל הנתונים מפלטפורמת Kpler, המבוסס על שטרות המטען בצד האמריקאי, מלמדים אותנו שהאונייה הובילה דיזל.

בכל המקרים האלה, האוניות עגנו ברציפים ללא התשתית הנדרשת לפריקה, מדידה ואחסון של דלק. צילומי לוויין ורחפנים מראים שמשאיות דלק פגשו שם את המכליות ושאבו מהן את הדלק בצינורות. תהליך הפריקה הזה נמשך לעתים כמה ימים, כי יש מכליות שיכולות למלא 1,000 משאיות.

מאז 2023, נתוני המעקב אחר אוניות וצילומי הלוויין חושפים 42 מקרים של העברה ממכלית למשאיות באלטמירה וטמפיקו. 28 מכליות שונות היו מעורבות במקרים האלה. מכאן עולה שהבעיה הרבה יותר רחבה מתריסר המקרים שפייננשל טיימס זיהה ברישומי המכס. ב־20 מקרים שונים, המכליות עגנו במתקן בבעלות חברת ההנדסה והבניין האמריקאית מקדרמוט.

ההעברות באלטמירה פסקו אחרי שאתר החדשות המקסיקני 'קודיגו מַחֶנטָה' דיווח עליהן במרץ 2024. באפריל הם דיווחו על תקרית נוספת בנמל בטמפיקו הסמוכה. אחר כך הייתה ירידה בפעילות, אבל מאז נובמבר היו בטמפיקו לפחות 17 מקרים של העברות ממכלית למשאיות.

המקרה האחרון הוביל לעיכוב האונייה צ'אלנג פרוסיון. לפי הרשומות בנמל טמפיקו, המכלית נשאה "תוספים לחומרי סיכה", אבל לפי שטר המטען האמריקאי, היא הובילה דיזל עם שיעור גופרית נמוך במיוחד.

בשיחה עם פייננשל טיימס אישרה חברת Kyoei Tanker Singapore, הבעלים של האונייה, שצ'אלנג' פרוסיון הובילה דיזל, ושאת השימוש בה הזמינה חברת מכליות גדולה אחרת.

החברה הוסיפה ואמרה ש"המיקום והשיטה של קבלת המטען ואחסונו היו נתונים לשיקול דעתו המלא של מקבל המטען ובוצעו לפי הנחיותיו והחברה מצייתת באופן מלא לכל החוקים הנוגעים לתפקידה כבעלת כלי שיט".

אף על פי שהעברת דלקים ממכליות למשאיות אינה אסורה בחוק המקסיקני, היא דורשת רישיון מיוחד. מדובר בשיטת עבודה חריגה מאוד בנמלים בעלי תשתית מפותחת, כמו רציפי הדלק בנמל טמפיקו.

"לפעמים יש פריקה ישירות למשאיות דלק כי יש איזושהי בעיה עם מתקני האחסון הרגילים או עם התשתית הרגילה", אומר סעוד מ־IR Consilium. "אבל כשזה קורה במקום שבו לא נהוג בכלל לפרוק כך נפט או דלק, זה כבר סיפור אחר לגמרי. אין ספק שיש כאן מערכת העברה חשאית ומשומנת לדלק מוברח".

מאז 2022, הצבא המקסיקני שולט במכס. הנשיא הקודם, אנדרס מנואל לופס אוברדור, הרחיב את כוחו בטענה שהשליטה הצבאית תצמצם את השחיתות, אבל בתקופה הזו דווקא הייתה עלייה אדירה בהיקף הייבוא הלא חוקי. הצי המקסיקני אמר לפייננשל טיימס ש"איננו מאפשרים שום פעילות לא חוקית".

לדברי פרנסיסקו ברנס, רגולטור לשעבר בתחום האנרגיה, "בלתי נתפס" שהברחות דלק בהיקף כזה יתרחשו בלי שהרשויות יבינו זאת. "או שהם עיוורים וחדלי אישים, או שהם שותפים לדבר עברה".

"ואצ'יקולרוס"

לפושעים העוסקים בתעשיית הדלק הלא חוקי במקסיקו יש שם משלהם: ואצ'יקולרוס. להקות המפארות את תרבות סוחרי הסמים ואת הקדוש המגן שלה, 'אל סנטו ניניו ואצ'יקול', ילד דמוי ישו שאוחז בסיפון ובג'ריקן כותבות עליו בלדות.

הברחות הדלק הלא חוקיות מייצרות אלימות, שחיתות ונזק סביבתי בהיקפים הרסניים. בעשרים השנה האחרונות, הקרטלים במקסיקו הביאו לשיא את מספר מקרי הרצח והחטיפות, וחיזקו את אחיזתם בטריטוריות שונות במדינה. לפי מדד הפשע המאורגן של הבנק העולמי, מקסיקו מדורגת שלישית בעולם בהיקף הפעילות הפלילית.

ב־2019, ואצ'יקולרוס ניסו לפי החשד להתחבר לצינור בטְלאוֶולילפאן, עיירה במדינת אידלגו, וגרמו לדליפה. המקומיים התקבצו סביב מזרקת הדלק כדי למלא מכלים. האדים התלקחו והפיצוץ הרג 137 איש לפחות.

הלב האפל של תעשיית הדלק הלא חוקי במקסיקו נמצא כיום במדינת טמאוליפס הגובלת בטקסס. הרשויות האמריקאיות מתריעות שהערים נואבו לארדו, ריינוסה ומטאמורוס, וכן הכבישים הסובבים אותן, נמצאים בשליטת ארגוני פשע מאורגן העושים בהן כאוות נפשם.

קרטל המפרץ, הפועל בערי הספר מטאמורוס וריינוסה, דורש לפי הדיווחים תשלום של 500 דולר פר משאית כדי להרשות לדלק בייבוא חוקי לעבור דרך מטאמורוס הסמוכה לבראונסוויל שבטקסס. בסוף 2023, שתים עשרה משאיות דלק אמריקאיות נתפסו על ידי חמושים, ככל הנראה חיילי קרטל. הם הכריחו את המשאיות לשפוך את מטענן אחרי שחצו את הגבול למקסיקו.

לפי דו"ח שפרסמה הרשות לאכיפת חוקי הסמים בארה"ב, קרטל הדור החדש של חליסקו כרת ברית עם סיעה של קרטל המפרץ, ויחד הם מבריחים סמים לארה"ב. לפי הדו"ח, השותפות הזאת גם מקנה לו גישה לנמל באלטמירה, והוא משתמש בה לייבוא כימיקלים הנדרשים לייצור סמים.

הקשר בין הקרטל לייבוא דלק לא חוקי עובר דרך חברת תובלה לא חוקית המעורבת כביכול בהברחת דלק. למֶפְרָה פְלֶטֶס' יש 600 משאיות והיא פועלת ברחבי מקסיקו, אבל אין לה אתר או טביעת רגל דיגיטלית משמעותית.

המנהל לשעבר שלה הוא אחיו של ראש עיריית טאוצ'יטלאן, שנעצר בחודש שעבר על ידי הרשויות במקסיקו באשמת קשר לקרטל חליסקו. התובע הכללי של מקסיקו טוען שראש העיירה ושני אחיו הם הבעלים של כל המשאיות שנמצאות בשתי פשיטות דלק שנערכו לאחרונה.

כפי שקורה באגפים שונים של העולם התחתון במקסיקו, גם הברחות דלק מארצות הברית לא יכולות לקרות בלי מעורבות של אנשים מתוך ברשויות.

מרשומות התובלה עולה שחברה בשם אינְטאנְסה היא מייבאת הדלק בחמישה מקרים לפחות של העברה ממכליות למשאיות בטמפיקו, כולל המקרה של 'צ'אלנג פרוסיון'. חקירה שערכה לאחרונה עמותת "מקסיקנים נגד שחיתות והעלמת עין" מתעדת את הקשרים העסקיים בין בעלי החברה לפרנסיסקו מרטינס, מנהל הכספים של נמל טמפיקו, האיש האחראי לגביית המיסים על ייבוא.

העמותה השיגה הצהרת הון של מרטינס, וממנה עולה כי הוא דיווח על הכנסה של יותר מחצי מיליון פסוס (כ־30,000 דולר) בחודש – כמעט פי עשרה ממשכורתו בנמל. מרטינס פוטר יחד עם פקיד נמל נוסף ארבעה ימים אחרי פרסום הממצאים.

בסוף מרץ, רשות המיסים המקסיקנית שללה את רישיון הייבוא של אינטאנסה, וגם את הרישיון של 'אסטֶקה קונה', חברת הייבוא הרשומה בכמה מביקורי המכליות בנמל טמפיקו. לא הצלחנו ליצור קשר עם החברות האלה לקבלת תגובה. ב־20 במאי, רשות נמל טמפיקו פיטרה את המנכ"ל שלה בהצהרה בלי הסבר.

"לא סביר שפעילות לא חוקית בהיקף כזה תתקיים בלי מעורבות של מישהו מבפנים", אומר סעוד. "יכול להיות שמדובר בשיתוף פעולה מרצון, ויכול להיות שהוא בכפייה. אין ספק שמעורבים כאן גורמים מהרשויות במקסיקו, ולמרבה הצער גם גורמים אמריקאים מהמגזר הפרטי".

דלק לא חוקי, משאבות עם רישיון

מחיר הדלק הוא סוגיית יסוד בפוליטיקה המקסיקנית. החידוש העיקרי של הנשיא לשעבר לופס אוברדור היה מסיבת העיתונאים שערך מדי בוקר, שעזרה לו להנחיל לציבור את הנרטיב הפוליטי שלו.

לדלק יש חשיבות רבה כל כך במדינה עד שבכל יום שני נפתחה מסיבת העיתונאים בחלק שנקרא 'מי ומי במחירים'. 'פְּרוֹפֶקו', הסוכנות להגנת הצרכן, הייתה משבחת את תחנות הדלק הזולות ביותר ומגנה את היקרות ביותר. כיום, פרופקו מדביקה בכל המדינה באנרים המזהירים נהגים לא לתדלק בתחנות ש"משתגעות עם המחירים".

מסיבות העיתונאים שהנהיג לופס אוברדור נמשכו גם תחת שיינבאום, ובפברואר הכריזה ממשלתה על תקרת מחיר יזומה של 24 פסו (1.3 דולר) לליטר במשאבות תחנת הדלק.

לפי סקר שערכה באפריל PetroIntelligence, חברת אנליטיקה מקסיקנית המתמחה בדלק ובתובלה, שלושה מכל ארבעה בעלים של תחנות דלק במדינה חושבים שיש עלייה בהברחות הדלק, בגניבת הדלק ובחבלות בתחנות.

ב־2024, רשת חנויות הנוחות הגדולה 'אוקְסו' סגרה באופן זמני את כל סניפיה בנואבו לארדו, בין היתר בעקבות איומים שהובילו לחטיפת עובדים כבני ערובה. החוטפים רצו להכריח את החברה ממונטריי לקנות דלק דרך ספקיות מסוימות, כך אמר בזמנו אחד ממנהליה. 'אוקסו' פתחה את סניפיה מחדש רק אחרי שהרשויות המקומיות הבטיחו לה להגביר את האבטחה.

שבועות ספורים אחרי כך נרצח במטאמורוס חוליו ססאר אלמאנסה, נציג לשכת המסחר המקומית, אחרי שדיבר בפומבי על ארגוני פשע הנאבקים על שליטה במשרד המכס המקומי. זאת, שנה בלבד אחרי שחוסה לואיס פּאלוס, נשיא איגוד תחנות הדלק של נואבו לארדו, נהרג אחרי שדיווח כי עבריינים איימו להכריח אותו לקנות מכלים של בנזין שיובא באופן לא חוקי.

"האיום 'פְּלאטה אוֹ פּלוֹמוֹ' 'כסף או קליעים' הוא לא המצאה, הם באים אליך ואומרים… 'תקנה מאיתנו או שנרצח אותך'", אומר החוקר לאון.

לפי המדינה, ייתכן שיש תחנות דלק רשמיות המוכרות סחורה מוברחת. בתחילת 2023, מכירות הבנזין בתחנות הדלק התחילו לעלות על הביקוש ממקורות לגיטימיים.

לדבריו של פדרו רולדאן, יועץ בחברת מודיעין נפט, פירושו שהממשלה צריכה להקדיש תשומת לב מיוחדת דווקא למחירים נמוכים ולא למחירים גבוהים.

Claudia Sheinbaum, President of Mexico, holds a press conference at the National Palace in Mexico City, Mexico, where she mentions that she announces a program to strengthen the economy in response to the tariffs imposed by Donald Trump, which go into effect on April 2, 2025. (Photo by Gerardo Vieyra/NurPhoto via Getty Images)

תגובה חוצה גבולות

הרשויות האמריקאיות שמו כעת על הכוונת את נושא הברחות הדלק, והן הטילו סנקציות שונות על פרטים ועל עסקים. התובעים, מצדם, מכינים תביעות פליליות הקשורות לסחר לא חוקי של נפט.

בתחילת מאי התייחס לנושא גם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, "גניבת הדלק והנפט היא הפרה חולבת של הארגון הנרקו־טרוריסטי של חליסקו. היא מספקת לו הכנסות ומאפשרת לו להסב נזקים נרחבים במקסיקו ובארה"ב".

מאז ספטמבר הטילה ארה"ב סנקציות על עשרות אזרחי מקסיקו ועסקים מקסיקניים החשודים בקשר לרשתות גניבת דלק המניבות עשרות מיליוני דולרים ל־CJNG. החקירות העלו גם שחלק מהדלק הזה נשלח כעת לארה"ב.

אחד מחברי CJNG, איוון קסרין מולינה – הידוע גם בשם 'אל טַנְקֶה', או 'מכל האחסון' – מפעיל מתקן אחסון דלק בווראקרוס. משרד האוצר טוען שמולינה מוכר דלק גנוב בתחנות דלק לגיטימיות לכאורה, ושהוא גם מעורב בהברחת הדלק הזה לארה"ב.

ה"וואצ'יקול המהופך" הזה נחשף בתיק אמריקאי אחר. באפריל, זוג מיוטה נעצר בגין מכירת דלק גנוב מפמקס, שהוברח צפונה מעבר לגבול.

במסגרת התגובה האמריקאית לגילויים האלה, דונלד טראמפ לוחץ על שיינבאום לנקוט יד קשה עם הקרטלים ועם מבריחי הדלק אם היא רוצה להימנע ממכסי מגן ומהתערבות צבאית של ארה"ב.

פרט למעצרים ולהחרמת סחורות ומכליות, נשיאת מקסיקו מטמיעה גם רפורמות לשיפור המעקב אחר חציית גבולות מארה"ב. באפריל נוצרו תורים ארוכים של משאיות בנקודות חצייה בין לאומיות גדולות בגבול הצפוני, כי הרשויות הרחיבו את בדיקת כלי הרכב המייבאים פוסיליים. אבל נוכח הבעיות הביטחוניות שרודפות את ממשלתה של שיינבאום, מהיעלמויות ועד פשע אלים, אין ספק שלא יהיה קל למגר את הבעיה.

"כבר הרבה זמן שמקסיקו מתקשה להתמודד", אומר אדוארדו גררו, אנליסט ביטחוני מחברת הייעוץ Lantia Intelligence. "כעת אנחנו בדרך לעימות גדול בין המדינה לקרטל חליסקו, ואני חושב ששיתוף פעולה עם ארה"ב יהיה כאן בעל חשיבות עליונה".

מחלקת המדינה של ארה"ב אמרה לפייננשל טיימס שהיא מחויבת לעבוד עם מקסיקו נגד רשתות גניבת הדלק, והיא מפצירה בחברות האמריקאיות "לעשות את בדיקת הנאותות שלהן" בבואן לבחור שותפות סחר.

לאון אומר שהרשויות חייבות להתמקד בהפחתת האלימות ולא להתאהב "בפנטזיה" שהן יכולות לחסל תעשיית הברחות שלמה. הוא מוסיף ואומר שכל עוד נשארים פערי מס בגבול, מישהו ינסה לנצל את זה למטרות רווח. "הארגונים האלה לא ייעלמו… אלה חברות שהורגות".

לא ברור כמה רחוק שיינבאום מוכנה ללכת כדי לחסל את ההברחות האלה – בייחוד לאור העובדה שכל ניסיון להיאבק בכוחם של הקרטלים מלווה באלימות. ב־2020 ניסה הקרטל להתנקש לאור יום בשר הביטחון שלה, עומאר גרסיה חרפוש.

"נדרש כוח רצון פוליטי עצום", אומר סעוד. "זה מאבק מול ארגונים שמסוגלים להכות חזק אם דוחקים בהם חזק".

מאמרים נוספים

טורקיה רוקמת חלומות מקומיים

הרטוריקה של ארדואן ופוטין מיועדת יותר לאוזניים מקומיות מאשר לסיכויי פיתוח ריאליים באוקטובר הציע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להפוך את טורקיה למרכז סחר אזורי בשביל הגז הרוסי ועמיתו הטורקי, רג'פ ארדואן מיהר להסכים. אבל אפילו…

תחזית הטווח הקרוב של מנהל המידע של מחלקת האנרגיה, ארה"ב

מנהל המידע של מחלקת האנרגיה של ארה"ב הוא יחידת הסטטיסטיקה של הממשל, יחידה שאוספת נתונים על מלאי האנרגיה, היצור, הצריכה וההפצה, על מחירים, טכנולוגיות וכן על שוקי האנרגיה ברחבי העולם. מנהל המידע עורך גם ניתוחי…