המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה משתתף בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט

 

ועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף מכון האנרגיה

  • אנרגיה ותשתיות

  • השפעת הקורונה על משק האנרגיה

  • התעשייה באירופה נערכת לחזון הגרין דיל

  • הרפורמה בשוק החשמל

  • מה טומן בחובו העתיד?

 

יוסי רוזן

יוסי רוזן – ענף האנרגיה יהיה מנוע צמיחה, אם לא יהרסו אותו בהחלטות לא בדוקות

בראיון הפתיחה של יום אנרגיה ותשתיות דיבר יוסי רוזן על אופן המעבר לדלקים נקיים יותר ותפקידו של המימן בהשגת היעדים הריאליים לכלכלה דלת פחמן. “ענף הרכב והנסיעה עובר שינוי” מסביר רוזן “אבל מאז ההכרזה התברר שהמימן דווקא הולך להיות הגורם הדומיננטי בתחום. בסופו של דבר, יהיה בישראל תמהיל של דלקים נקיים, אבל השינוי יהיה איטי יותר, ובתמהיל רחב יותר”. השינוי לדעת רוזן החל כבר עם הקורונה, שתגרום לאנשים לעבוד יותר מהבית ולכן לנסוע פחות בכבישים.

אודי אדירי

אודי אדירי, מנכ”ל משרד האנרגיה

כבר ב-2021 תרשם היסטוריה בה רוב ייצור החשמל יהפוך לפרטי. “בעקבות מכירת תחנות הכוח והתרחבות הייצור הסולארי ולראשונה היקף ייצור החשמל הפרטי יעלה על 50% והוא לא יעבור בתחנות הכוח של חברת החשמל”

יפתח רון טל

יפתח רון טל, יו”ר חברת החשמל

“פותחים את המשק לתחרות באספקת החשמל – חברות פרטיות יקנו חשמל ממנהל המערכת וימכרו לציבור, וכל אחד יבחר עם מי לעבוד. חברת החשמל תסיים את חלקה במונה, וללקוח יהיה מונה חכם שיאפשר דו שיח עם הלקוח שיאפשר יציאה לתחרות חופשית.

בעוד עשור, חברת החשמל תהיה חלק מהתחרות, תקדם אותה ולא תחשוש ממנה. נפתח את העסקים שלנו בישראל ובחו”ל, עם זירות סייבר במעל לעשר מדינות בעולם. נהיה די מהר גם במפרץ. אנחנו נפרדים מ-25% מהעובדים ברפורמה, ומי שיישאר ייזכה לביטחון תעסוקתי.

נתי בירנבוים

נתי בירנבוים, מנכ”ל פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי

אנחנו עלולים להיקלע למצב שבעוד כמה שנים שהביקוש יעלה על ההיצע. זו לא תחזית קודרת אלא עובדה. מקימים בארץ מתקני התפלה, התחבורה הציבורית עוברת לחשמלית. הממשלה עלולה למצוא את עצמה בבעיה קשה מאוד של אספקת חשמל. לא תהיה לנו עלטה, קוראים לזה ‘השאלה’ יתחילו להוריד שכונות ולעשות תיעדוף. מדינת ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה”

יוסי אבו, מנכ”ל דלק קידוחים

מנכ”ל דלק קידוחים התייחס לביקוש לחשמל בישראל ובקרב שכנותיה בצל הקורונה, אשר צנח ברבעון השני של 2020 אולם התאושש ועלה מעל לתחזיות ברבעון השלישי ומסתמן שגם ברביעי.
נוסף על כך, בהתייחסו לשווקים הקרובים במצרים וירדן אמר שגם שם ראו מגמה דומה לזו שנרשמה בישראל. “גם שם הביקוש עלה משמעותית ברבעון השלישי, ובמשק הירדני הפעילו פחות אנרגיות מתחדשות, מה שתרם לפגיעה נמוכה ביצוא לשם. במצרים, כאמור, נרשמה עלייה דרמטית שהתאפשרה בשל התקנת מדחסים בישראל. היצוא לשם הוכפל, והיום יש האצה שם בביקוש עבור המשק המצרי או עבור יצוא. המחירים באסיה נעים סביב 12 דולר ליחידת חום, ולכן המצרים הפעילו את מתקני יצוא הגז. במקביל יש החדרת גז טבעי לדיור ולתחבורה שם, וזה מגדיל את הביקושים שם”.
יוסי אבו התייחס גם לכניסה של שברון שלתפיסתו, תעודד את יצוא הגז מישראל. ”

ד"ר כריסטוף גאצן

ד”ר כריסטוף גאצן

ד”ר גאצן התייחס לתכניות למגזר האנרגיה באירופה ובעיקר ל”גרין דיל” שקבעה האיחוד ב11.12.20, אשר שואף להפוך לניטרלי מבחינת פליטות עד שנת 2050. לשם כך תצטרך אירופה לקצץ 95 אחוזים מפליטות גזי החממה שלה. פירוש הדבר שבעשור הקרוב תידרש פעולה שתביא להפחתה של 55 אחוז מהפליטות שנרשמו בשנת 1990, למשל.
אנרגיה רבה תופק מרוחות בים וכן מן השמש. בשביל להגשים את החזון הזה, כל המגזרים יצטרכו להירתם למאמץ. מבחינת תחבורה ובתי הזיקוק: אירופה פועלת לכך שעד 2030 יהיו ביבשת 30 מיליון כלי רכב עם אפס פליטה פחמנית או פליטה מופחתת – הכוונה היא בעיקר לרכבים חשמליים אבל אלה יכולים גם להיות רכבים המונעים על ידי מימן או דלקים סינתטיים מתחדשים ממקור שאינו ביולוגי.
מומלץ לצפות בראיון המלא שבקישור.

פאנל אנרגיה –

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק

משה קפלינסקי, מנכ”ל בז”ן

ישראל יניב, יו”ר דור אלון

משה קראדי, יו”ר ומנכ”ל דלק פי גלילות

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה סבור שעד 2025 נוכל להיפטר מהפחם כמקור אנרגיה לייצור חשמל והתייחס לבנזין וכן לדלק סילוני למטוסים אשר יחזור לשימוש מיד עם שוך משבר הקורונה. באשר למפרץ חיפה מספר בר יוסף כי השיח מתמקד בפתרון אחד מיני רבים כלשמעשה, בז”ן אינה מקור הפליטות הבעייתי במפרץ.
מנכ”ל בתי הזיקוק לנפט משה קפלינסקי מוסיף ששנת 2020 הייתה שנה מאתגרת, שבמסגרתה כל הדלקים שהתבקשו במשק אכן סופו. “לא פיטרנו אף עובד ולא שלחנו אף אחד לחל”ת. העתיד לטווח הקצר יותר מרגיע אותי ועם כניסת החיסונים נחזור לביקושים שאנחנו מכירים עם יישור קו באמצע השנה. מנגד לטווח הארוך אין חולק שנסתגל כולנו לעולם אחר של כלכלה דלת פחמן, והשאלה היא לא ‘האם’ אלא ‘איך עושים את התהליך’, ואני מאמין שהוא חייב להתקיים תוך שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשיה עם האקדמיה והמחקר. אין דרך אחרת אחרת לעשות את זה נכון”.
עוד בפאנל השתתפו יו”ר דור אלון ישראל יניב שהתייחס להתערבות המדינה באספקת הגז לבישול וכן משה קראדי מ”פי גלילות” שסיכם את השנה מבחינת החברה.

גת מגידו, מנהלת השקעות ראשית, פסגות גמל ופנסיה

מחיר הנפט מתחיל להתאושש כתוצאה ממשחק של היצע וביקוש. כאשר כלכלות העולם בדרך לחזור לשגרה, הביקוש עולה. ובמקביל ההיצע צפוי לרדת. מגידו הסבירה גם כיצד מחירי הגז שנפלו במהלך משבר הקורונה, גבוהים כיום מרמתם טרום המשבר: חברות שמפיקות גז בארה”ב רווחיות רק כשמחיר הנפט הוא 40 דולר ומעלה, אבל כשמחיר הנפט יורד מתחת לרף הזה, כמו שקרה במשבר, רבות מהן פשטו את הרגל והיצע הגז פחת. מנגד הביקוש לגז על רקע החורף, וכתוצאה מההתאוששות הכלכלית עלה. כתוצאה מכך מחירי הגז חזרו לרמתם טרום המשבר, ואף למעלה מכך.