הגל המתחדש של הפקה והובלת גז וייצור חשמל בגז מדגיש את תפקידו החשוב של הגז הטבעי במעבר לתמהיל אנרגיה נקי יותר. הוא מציע מקור דלק זול, אמין ושופע שמפיק פליטות פחמניות נמוכות יחסית בעוד הרב-תכליתיות שלו מספקת מענה לדרישה לאנרגיה מתחדשת הגדלה במהירות. בשנת 2017, יתרונות אלה יהפכו שוב לדברים שבשגרה.
במובנים רבים, גז הפך לקורבן של הצלחת היצרנים. מכשולים טכניים ולוגיסטיים עמדו בפני הענף, החל מעתודות מרוחקות בלב ים ועד מאגרים נצורים בתוך מבנים גיאולוגיים חזקים או בלתי חדירים – אך היצרנים סיפקו מענה. בכל מקום צצו קווי צינורות חדשים ומתקני גז טבעי נוזלי. ברור למדי – אספקה כבר אינה הבעיה.
הגידול הדרמטי בעסקי הגט"ן לא נגמר. היצע חדש של כ- 30 מיליון טון היה בשוק ב- 2016 ועוד 40 מיליון טון בשנת 2017, כלומר יכולת היצע הגט"ן תגדל ביותר מרבע בתוך שנתיים בלבד. רוסיה, בין היתר, מגדילה את קווי הצנרת הענפים המשרתים את אסיה ואירופה.
ב- 2017 גט"ן צף כבר יהיה המגמה השלטת. המתקן הענק פרלוד (Prelude) של 'של' הצפוי להפיק 3.6 מיליון טון בשנה, מותקן על ספינה באורך 488 מטר. הוא צפוי להתחיל לפעול בשנה הבאה. עם זאת, הוא לא יהיה פרויקט הגט"ן הצף הראשון בעולם: 'פטרונאס' החלה כבר ב- 2016 לבצע בדיקות במתקן סאטו (Satu) המפיק 1.2 מיליון טון בשנה בשדה הגז קאנווית, 180ק"מ מן החוף של סארוואק שבמלזיה.
אם חלוצים אלה ינחלו הצלחה, אז יחל עידן גט"ן חדש: כזה שבו עתודות מרוחקות בלב ים יהיו בהישג יד וניתן יהיה להפיק גז ללא צורך בקווי צנרת יקרים ותשתיות יבשתיות, ועם טביעת רגל סביבתית קטנה מאשר מתקן גט"ן רגיל. נפט וגז הולכים יד ביד עם חדשנות, אבל גט"ן צף בהחלט מעלה את הרף.
בל נשכח את השווקים הצרכניים. שפע של יחידות אחסון ואיוד צפות ומתקני יבוא גז אחרים מוקמים ברחבי העולם, החל באמריקה הלטינית ועד הודו וסין. יחידות אחסון ואיוד צפות (FSRU) עושות לשווקים הקטנים מה שגט"ן צף עושה ליצרנים: הן גורמות לגז להיות בהישג יד, בזול ובגמישות.
כעת על היצרנים להתגבר על משוכה נוספת, וכבר בשנת 2017, לקדם צריכת הגז בשווקים חדשים. הצריכה לא גדלה בקצב ההיצע. היא גדלה באחוז בלבד בשנה החל משנת 2012 ועד 2015. המצב ישתפר בשנים הקרובות, כך על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, עם גידול שנתי של 1.5 אחוז עד 2021. מה שיוסיף נתח גדול – 340 מיליארד מ"ק של צריכה בתוך חמש שנים. ובכל זאת, זה פחות ממגמת הצמיחה של שני אחוזים בשנה בעשור האחרון. בשנת 2017, היצרנים יצטרכו לעשות יותר כדי לקדם את הצריכה.
מעל לכל, המשמעות היא כי על היצרנים להשתתף בדיון העיקרי של תקופתנו. שינוי האקלים צריך לשמש כקלף החזק עבור הגז הטבעי: זהו אחד המקורות לייצור חשמל אשר ניתן בקלות להעלות את היקף השימוש בו, כאשר הוא פולט מחצית מכמות ה- CO2 מזו של פחם. בטחון באספקה? בשנים האחרונות – החל משדה הפצלים בארה"ב ועד לגט"ן האוסטרלי – כולם סיפקו מענה. עלות? מחירי הגז הטבעי היו הידידותיים ביותר לצרכנים בשנים האחרונות.
"במדינות מתפתחות, שבהן הגישה לחשמל חשובה והביקוש גדל, באחריות היצרנים לשכנע ממשלות לתת לגז הזדמנות ראויה", כך על פי האנליסטים ג'ון מיטשל ובת' מיטשל בדוח של ארגון Chatham House (המכון המלכותי ליחסים בינלאומיים – בריטניה). הדבר נכון במיוחד במקומות שבהם הפחם זול.
יש כמה סימנים לכך שהתעשייה מתחילה להיות פרואקטיבית. מיזם משותף לקטאר, 'של' ו'מארסק' מבקש ליצור שוק לגז קטארי על ידי יצירת מרכז הפצה במזרח התיכון שיספק דלק גט"ן לספינות. דלק גט"ן, שפולט הרבה פחות תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן מאשר דלק ספינות, צפוי לצמוח משמעותית מבחינת נתח שוק, הודות לתקנות פליטה ימיות מחמירות ברחבי העולם. אותם המאמצים יש לנקוט גם ביבשה. גז טבעי דחוס וגט"ן מציעים אלטרנטיבה נקייה וזולה יותר מדיזל לכלי רכב כבדים.
המחיר מהווה הזדמנות נוספת. אף אחד לא אוהב למכור ברווח קטן. חולשה זו של השוק יכולה לשמש לטובת הענף. הדלק נעשה תחרותי יותר – במיוחד לאור העובדה שמעתה עלות פחם ונפט מביאה בחשבון גם את עלות הפחמן. אך הנ"ל ידרוש נכונות להתגמש מצד היצרנים, ומעבר לכך לתת מענה להתנהגות הצרכנים.
חלק מספקי הגז הגדולים בעולם מנצלים היטב את ההזדמנות. קטאר, למשל, ערכה מחדש את התנאים עם יבואנים מסוימים, תוך אימוץ מבני תמחור גמישים יותר להגדלת נתח השוק במרכזי ביקוש הולכים וגדלים, כמו הודו.
אפילו בשווקים וותיקים ורוויים כמו יפן ודרום קוריאה, שם הביקוש הואט לאחרונה, על יצואני הגט"ן להיות סבלניים. הצרכנים אינם נעלמים, במיוחד מכיוון שפחם לא מהווה אופציה לטווח ארוך מבחינתם. ובעוד שאת השפע של היום מנצלים יבואנים כדי לסגור עסקאות במחיר מציאה, לקוחות גדולים מעוניינים בביטחון באספקה לטווח ארוך.
יצואנים אמינים ומבוססים יכולים להבטיח זאת. אבל רק אם הקונים מסתכלים גם הם מעבר לשפע הנוכחי, מתוך הכרה כי החדשנות הנחוצה לשמירה על אספקה רציפה תדרוש גם ביטחון בביקוש בצורת התחייבויות לטווח ארוך. אחרי הכול, השפע כיום התאפשר רק בשל העובדה שיצרנים וצרכנים יצרו שותפויות ארוכות טווח לתועלת הדדית. יבואנים בעלי חזון לא יסכנו את זה.
הודו כבר מקדמת אסטרטגיה של מעבר לגז על פני המשק כולו, וחוסר היעילות בשוק המקומי הסיני שעיכב את הביקוש לגז בשנה שעברה, בא על פתרונו. לצד צרכנים קטנים באסיה, כגון בנגלדש ופקיסטן, שני הצרכנים הכבדים הקודמים יהוו מטרות מרכזיות עבור יצואני גז המוכנים להיות גמישים. כמו כן, השוק המבוסס באירופה מספק הזדמנות נוספת, במיוחד בשל העובדה שחיבורים חדשים בתוך היבשת גרמו לפירוק של כמה צווארי בקבוק פנימיים באספקת הגז.
אספקה זולה ובשפע, והמאבק נגד שינוי האקלים מניחים את היסודות לגידול בביקוש בעתיד. אבל אסור לחברות הגז לצפות מן הצד ולהמתין עד אשר יקומו בניינים מיסודות אלו בכוחות עצמם; כבר בשנת 2017, עליהם להתחיל לקדם בנייה זו.