זה קל ומתוק

ארצות הברית שוברת, קודחת, מפיקה ומייצרת אבל לא בטוח שהעולם צמא כל כך לנפט הזה

גיליון התחזיות של Petroleum Economist

תפוקת נפט קל מפצלים הנקראים light tight oil (סוג של נפט המורכב מנפט גולמי קל שנמצא בתוך שכבות סלע המכילות נפט בחדירות נמוכה כדוגמת שכבות פצלים או אבן חול הדוקה) משנה את שווקי הנפט העולמיים. אחרי צניחת מחיר הנפט ב-2015, התפוקה האמריקאית הכוללת- שמתוכה הפצלים מהווים כעת את המקור העיקרי- עלתה חזרה, ובמינהל האנרגיה האמריקאי (EIA) צופים שהתפוקה תעלה בעוד חצי מיליון חביות ליום ב-2018, לשיא של 9.9 מיליון ח/י. חלק גדול מתפוקה חדשה זו מוצא את דרכו לשווקים העולמיים, ומשלוחי היצוא חוצים כעת בקביעות את רף המיליון ח/י.

אבל האם יש דבר כזה “יותר מדי טוב”? במיוחד כאשר יצואני הנפט הקל והמתוק של אופ”ק לוב וניגריה סופגים טלטלה מהפסקות היצור המתארכות, והיצרנים הגדולים במפרץ הפרסי מגבילים את הזמינות של נפט גולמי חמוץ בעל כבידת API בינונית (מדד המודד את הצפיפות היחסית של נוזלי הדלק), האם יש מגבלת ביקוש לכמויות של נפט גולמי קל מאוד המיוצר כעת בארה”ב? מספר גורמים אומרים  שיש וכי השוק כבר מתמחר זאת בעצמו.

ארה”ב מייצרת תוצרים קלים, עם בנזין המהווה כמעט 48 אחוז מהביקוש לחבית, אבל בשאר העולם מעדיפים תזקיקים בינוניים. הביקוש העולמי לחבית מורכב מ-36 אחוז תזקיקים בינוניים ורק 32 אחוז בנזין. באירופה ובאסיה הביקוש לבינוניים מגיע ל-49.3 אחוז מהחבית, לפי הסקר הסטטיסטי האחרון של BP. הביקוש לתזקיקים בינוניים צפוי לגדול משום שנפחי ההובלה במשאיות בכל רחבי העולם גדלים והתקנות החדשות על דלקים לשיט מעבירות את העולם ממזוט כבד לסולר (תוצר זיקוק בעל טווח רתיחה וצמיגות בינוניים, כך שהוא עומד בהגבלות החדשות על פליטות גופרית).

דפוסי הצריכה מחוץ לארה”ב מצביעים על עיבוד נפט גולמי בעל כבידת API בינונית כמו “עראב לייט” ו”איראניאן לייט” ונפט גולמי רוסי מסוג אורל (תערובת של נפט כבד מאגן וולגה-אורל עם נפט קל ודל גופרית מאגן מערב סיביר), במקום חביות נפט קלות ביותר כמו איגל פורד (מאגר פצלי נפט בדרום טקסס) בעל כבידת API של °48.

זה משתקף בנתונים. הממוצע המשוקלל של כבידת API של יבוא נפט גולמי לאיחוד האירופי ב-2016 עמד על °35.2, לפי יורוסטט (סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי). תשומות בתי הזיקוק נראות דומות: הממוצע הנוכחי של כבידת API של הנפט הגולמי הנכנס לבתי הזיקוק האמריקאים הוא °32.3 בקירוב, נתון שכמעט ולא השתנה במהלך 30 השנים האחרונות, חרף העלייה האחרונה בתפוקת הנפט הקל. ברחבי העולם הולכות ומתרבות ההשקעות שמתמקדות בהמרה מורכבת וגבוהה יותר בבתי זיקוק, מה ששחק את היתרון של התזקיק הקל היקר ביותר של נפט מאוד קל ומתוק.

ההשקעות מתמקדות בהמרה מורכבת וגבוהה יותר בבתי זיקוק ונשחק היתרון של התזקיק הקל היקר ביותר של נפט מאוד קל ומתוק. מפת מוקדי הקידוח לשבירת של פצלים בארה”ב

בבתי הזיקוק אוהבים סוגים מוכרים ותכונות צפויות של נפט גולמי. בעוד שחברות הנפט הממוזגות הגדולות הבקיאות בסוגי הנפט הגולמי של ארה”ב זזות עכשיו לכיוון נפט קל מפצלים בתוך המערכות הבינלאומיות שלהן, מתברר שקשה לשווק סוגים רבים של נפט אמריקאי למזקקים פחות בקיאים בתחום.

למעשה, לפי נתוני EIA העלייה ביצוא הנפט הגולמי של ארה”ב מתרכזת במכירות לשתי מדינות: קנדה, שלה היכרות רבת שנים עם הנפט הגולמי של שכנתה, וסין. משלוחי יבוא הנפט הגולמי של סין אינם חשופים לעיני כול, כך שקשה לגלות אם היא קונה סוגים מוכרים של נפט גולמי אמריקאי, או נפט מפצלים בעל כבידת API גבוהה (נפט קל מפצלים). אך בדו”חות עדכניים ניתן לראות שהודו רכשה מטען מעורב של מיליון חביות המורכב משני סוגי נפט: WTI וסאות’רן גרין קניון, שצפיפותם °28 API ו-°40 API בהתאמה. הממוצע המשוקלל של כבידת ה-API של יבוא הנפט הגולמי של יפן מארה”ב הוא רק °36.9, לפי נתוני חברת הנפט של יפן.

אם משלוחי היצוא מתרכזים בסוגי הנפט הגולמי הבינוני של ארה”ב (נפט נוזלי שדרגת הצפיפות שלו נעה בין צפיפות נפט גולמי קל לבין זו של נפט גולמי כבד) במקום בסוגים של נפט גולמי קל מאוד מפצלים, לאן מגיע נפט הפצלים? מערכת הזיקוק האמריקאית מוגבלת באופן טכני ביכולתה לקלוט את סוגי הנפט הגולמי הללו ולכן, כמויות משמעותיות עלולות למצוא את עצמן בחוות אחסון.

אנליסטים טוענים שיש יצוא נטו של נפט גולמי בינוני וכבד יותר מהמלאי של ארה”ב וזה גורם לכבידה של המלאים של ארה”ב להיעשות קלה יותר ויותר. בינתיים, השימוש באחסון נפט גולמי בארה”ב מגיע לכדי ניצול של כ-70 אחוז מכושר האחסון, מה שמותיר מקום מוגבל עבור נפט גולמי נוסף. הדבר בולט במיוחד בקאשינג (נקודת איסוף ושילוח מרכזית למלאי הנפט), שבה הכמויות המאוחסנות גדלות, בעוד הכמויות שמאוחסנות בבתי הזיקוק יורדות, מה שמצביע על  התעניינות חלשה של השוק במגזר הנפט הקל והמתוק מפצלים.

כל האמור לעיל מצביע על כך שיש כיום לשוק יכולת מוגבלת לספוג כמויות נוספות של נפט קל מאוד מפצלים- מגמה שלא תיעלם ב-2018. בטווח הבינוני, מערכות בתי הזיקוק, במיוחד בארה”ב, יתאימו את עצמן ללא צל של ספק ויקדמו בברכה כמויות גדולות של הסוגים האלה של נפט גולמי. אבל לעת עתה השוק רווי ויש לצפות לצמצום ההפרש המתמשך במחירי נפט גולמי מתוק-חמוץ בין WTI וברנט (שכיום עומד על כ-3 דולר לחבית).