בדיוק כאשר תעשיית הנפט והגז בבריטניה מתחילה לחוש את ההשפעה החיובית של התאוששות מחירי הנפט, האיום מצד ברקזיט "קשה" מוסיף ממד משמעותי של סיכון לתעשייה, שממילא נלחמת על חייה.
אברדין, הבסיס העיקרי של תעשיות הים הצפוני, נקטה תמיד גישה חובקת עולם. היצוא הבריטי של שירותים וטובין בתחום הנפט והגז ברחבי העולם נאמד ב-73 מיליארד ליש"ט בשנת 2016, שהם חמישה אחוזים מכלל המסחר בבריטניה. הסקטור התת-ימי לבדו, המבוסס כולו במסדרון שממערב לאברדין, מייצא סחורות ושירותים בשווי 7.5 מיליארד ליש"ט בשנה. לא משנה באיזה מרכז נפט וגז תבקרו, בכל מקום בעולם, יש סיכוי טוב שתשמעו שם את המבטא הייחודי של צפון מזרח סקוטלנד.
הסחר עם אירופה רחוק מלהיות "העסק היחיד בסביבה", אבל הוא עדיין מהווה נתח משמעותי מסך כל הפעילות. על פי איגוד חברות הנפט והגז של בריטניה OGUK)) יצוא הדלק, מוצרים שמיועדים לשרשרת אספקה ושירותים לאיחוד האירופי עמדו על מעט יותר משליש מכלל הסחר – בסביבות 22.5 מיליארד ליש"ט. יחד עם זאת, בריטניה ייבאה את אותם מוצרים ושירותים מחברותיה ביבשת בשווי של כעשרה מיליארד ליש"ט.
בנוסף, בסקטור הים הצפוני בבריטניה עובדים כ- 15,000 פועלים אזרחי האיחוד האירופי – כחמישה אחוזים מסך כול העובדים – בעיקר כאלה שמציעים מיומנויות ספציפיות בעלות ערך גבוה, הנחוצות לפרויקטים הן בבריטניה והן ברחבי העולם.
בהינתן הקשרים ההדוקים הללו, אין זה מפתיע שאיגוד חברות הנפט והגז פועל בשם התעשייה לסלילת נתיב "חלק" דרך הברקזיט יחד עם משרד האוצר, משרד העסקים, האנרגיה והתעשייה, והמשרד לענייני עזיבת האיחוד האירופי, מאז משאל העם מ-2016.
המשאלה הגדולה ביותר של איגוד חברות הנפט והגז ואיתו של שאר ענפי הייצוא, היא שהמסחר יעבור חלק ובלי חיכוכים הן בשווקים והן בעבודה.
בדו"ח הכלכלי האחרון שלו, מציג איגוד חברות הנפט והגז מודל של "התרחיש הטוב ביותר" (שבמובנים רבים, ההסתברות שיתממש נמוכה) והוא כולל מכסים מינימאליים מול האיחוד האירופי ומכסים טובים יותר מול מדינות שאינן מן האיחוד האירופי, מה שיביא לקיצוץ של 100 מיליון ליש"ט בעלויות הסחר עד לרמה של 500 מיליון ליש"ט בשנה. בקצה השני של הסקאלה, ברקזיט שייגמר ללא שום הסכם עם האיחוד האירופי, יותיר את בריטניה עם כללי הסחר של ארגון הסחר העולמי החל ממרץ 2019, מה שעשוי להקפיץ את עלויות הסחר לרמת שיא של 1.1 מיליארד ליש"ט על פי הדו"ח.
"העניין המרכזי סביב הברקזיט הוא שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה יהיו התנאים בכל הסכם עתידי, אם יהיה כזה. אבל אנחנו עובדים על בסיס ההנחה שיהיה הסכם כלשהו ושתהיה גם תקופת מעבר", אמר גארת' ווין, דירקטור לענייני קשרי משקיעים ובעלי מניות באיגוד חברות הנפט והגז.
סכנה לשרשרת האספקה
רוב הפחמימנים הגולמיים מהים הצפוני מיוצאים מחוץ לאירופה – ארה"ב היא הצרכנית הגדולה ביותר של נפט ברנט מאז 2010, על פי בלומברג. אבל מוצרי הערך המוסף מהווים את עיקר הסחר האירופי במוצרי נפט וגז, ומותירים את בתי הזיקוק הבריטיים פגיעים מפני עלויות נוספות. הברקזיט עשוי גם לפגוע בשרשרת האספקה, במיוחד במקומות שבהם יש אינטגרציה עם חברות אירופיות או חברות בנות.
ווין מספק דוגמה של חברה אחת מחברות האיגוד, המשתמשת במשאבה שהחשיבות שלה מבחינה תפעולית היא קריטית ובמקרה שהיא מתקלקלת, צריך להחליף אותה במהירות הבזק. בסביבה שבה שרשרת האספקה לא תמיד מחזיקה מלאי של חלפים, מפעיל האסדה מסתמך על משלוח מהיר של משאבה או חלקים חדשים ישירות מהיצרן ברומא.
לדבריו, הברקזיט עלול לשבש את התהליך הזה. הטלת מכסים כנראה תגרום עליית מחירים ובנוסף, חלפים יתעכבו במכס או שלפתע יידרשו בדיקות והסמכה במקרה של שינוי בסטנדרטים הטכניים. כתוצאה מכך, מפעילים יאלצו להתכונן לזמני השבתה ארוכים יותר, או לאחסן יותר חלקים. "זו לא בעיה שאין לה כל פתרון, אבל ייתכן שנתמודד עם מורכבות ועלויות נוספות", אומר ווין.
מדיניות עצמאית
סיכון נוסף העומד בפני סקטור הים הצפוני הוא מה שיקרה כאשר בריטניה תאבד את מקומה סביב השולחן שבו נקבעת מדיניות האנרגיה האירופית. ווין מציין שבריטניה היא הספקית הגדולה ביותר של נפט וגז לאיחוד האירופי ובעתיד, היא לא תוכל להשפיע על מדיניות האנרגיה האירופית.
עם זאת, הוא דורש שבריטניה ואיתה מגזר הנפט והגז של הים הצפוני, לא ישכחו את התחייבויותיהם באשר ליעדים של הסכמי פריז. בריטניה הייתה בין הראשונות שעיגנה בחוק את יעדי פליטות הפחמן וכמעט שאין סיכוי שהחלטות אלה יבוטלו אחרי הברקזיט.
עם זאת, ממשלת בריטניה תוכל ליהנות מגמישות גדולה יותר בכל הקשור באמצעים שתוכל לנקוט על מנת לדרבן השקעות נוספות באגנים הימיים שלה.
הדגש הפוליטי של ממשלים רבים ברחבי אירופה הוא על מקורות אנרגיה שונים, בין אם מתחדשות או גרעיניות. יש סיכון שהמדיניות והרגולציה יטו יותר לטובת אותם מקורות אחרים, מה שעלול ממש להזיק למשק הנפט והגז, זו אפילו לא סתם ניטרליות", אומר וויין. "הצד השני של המטבע הוא, שכשנעזוב את האיחוד, ממשלת בריטניה תוכל לנהוג ביותר גמישות ולנקוט את הצעדים הדרושים להבטחת השקעה מתמשכת במדף היבשת הבריטי".
סכנה לתכנית "מיצוי מרבי של שדות הפחמימנים"
בטווח הקצר, אי הוודאות סביב תוצאות הברקזיט מהווה בעיה משמעותית בהחלט. חברות ומשקיעים בענף צריכים לדעת מה צופן העתיד כדי שיימשך תזרים ההשקעות. אחרת, האסטרטגיה הבריטית בשם מיצוי מרבי של שדות הפחמימנים לניצול 20-24 מיליארד (משוער) החביות שנותרו בים הצפוני נמצאת בסיכון.
פול דה ליו (Leeuw), מנהל מכון הנפט והגז באוניברסיטת 'רוברט גורדון' באברדין, מודאג מכך שהסקטור מסתכן בכך שיחזרו על עצמן התוצאות של צניחת מחירי הנפט ב- 2014, כאשר פעילות החיפוש כמעט ונפסקה, אלא אם כן יוצע פתרון לחוסר הוודאות סביב הברקזיט. "אנו זקוקים לבהירות כתעשייה", הוא אומר. "העניין הקריטי בתעשייה שלנו הוא שהייצור צפוי לרדת מתחילת העשור הבא ואילך. אנחנו חייבים להביא השקעות נוספות מרגע זה ועד תחילת שנת 2020, שהיא אמצע חלון הברקזיט, תקופת המעבר".
"אנחנו יכולים להתמודד עם תנודתיות המכסים ושערי חליפין – זה בר ביצוע בעולם שבו אנו חיים," מוסיף דה ליו. "מה שאיתו לא נוכל להתמודד הוא השינוי המבני בביטחון של השקעה בבריטניה. זה החשש שלי, איך אנחנו, כענף, מקיימים ומעודדים השקעות באזור שאי ודאות קשה שוררת בו".
מיזוגים ורכישות עדיין צפים בסביבה
עוד עובדה המאפיינת את הים הצפוני לאחרונה היא עלייה בפעילות המיזוגים והרכישות. מספר ניכר של נכסים החליפו ידיים תמורת מחירים נאים יחסית – עדות לכך היא מכירת עסקי הנפט של חברת מארסק בים הצפוני תמורת 7.5 מיליארד דולר, והעסקה שבה קנתה כרייסאור נכסים מידי חברת "של" תמורת כארבעה מיליארד דולר. ואלה רק שתי דוגמאות בולטות.
מרטין יואן (Ewan), שותף במשרד עורכי הדין פינסנט מייסון, אומר כי הפעילות העסקית הייתה בהחלט נמרצת. "אנו רואים עלייה משמעותית בפעילות המסחר במקביל לעליית מחירי הנפט, ללא כל התייחסות לגורמים מגבילים אחרים. הברקזיט עשוי להוסיף אחוז לתעריף מבוסס עלות או לגורמי הסיכון, אך פעילות המיזוגים והרכישות בתחום החיפושים והייצור מושפעת ישירות ממחיר הנפט".