חברות גרמניות מציירות מחדש את מפת האנרגיה

שוק הגז הגדול באיחוד האירופי זקוק לתמריצים בשביל להשקיע בחשמל נקי, כך לפי ‘יוניפר’, בעוד ששתי היריבות שלה E.ON וכן RWE יוצאות להרפתקה שהן מקוות שתוכח כברית בעלת ערך

Natural Gas World Magazine

אחד המנכ”לים המובילים במשק האנרגיה של אירופה, מנכ”ל ‘יוניפר’, קלאוס שפר, הציג את הניתוח שלו לאופן שבו המדיניות של הממשלה עשויה להשתנות מהיסוד ולטפל באתגרים שמתמודד איתם מגזר הגז של גרמניה. הוא גם אמר ש’יוניפר’ תהיה מוכנה להשקיע ביצור חשמל בגז בדרום גרמניה, במסגרת מכרז שיבטיח יציבות של רשת החשמל.

בעת העדכון של שפר, הקהל בחדר זכר היטב את האתגרים שהציב מזג האוויר הקפוא והשיא בביקוש לחשמל בתחילת מרץ. בדרך כלל יש סכנה של תת-השקעה בכל הקשור בתשתית ותחנות כוח, הוא טען, במיוחד כשמדובר באחסון גז בגרמניה, שהמחירים שלו לא הולמים את ההשקעה.

“בצפון מערב אירופה כולה נחווה מזג אוויר קר מאוד במהלך השבועיים האחרונים. המצב הזה מדגים שוב את החשיבות של מתקני אחסון הגז שלנו לביטחון אנרגטי ואספקתי בחורף. מתקני האחסון ענו על ארבעים אחוז מהביקוש לגז בתקופה זו, ובשעת שיא בביקוש ענו על יותר מחצי”.

מלאי הגז בגרמניה קוצצו בחצי לאורך חודשים ספורים והגיע ל-4.5 מיליארד, רק 21 אחוזים מהמלאי האפשרי, וזו הייתה שנת השפל שלהם, פחות אפילו מהממוצע  האירופי הנמוך בעצמו.

כושר אחסון הגז בגרמניה, ב-21 מיליארד מ”מ הוא הגדול באירופה וחשיבותו כלל-אירופית. פירוש הדבר הוא שהמלאים בה נדרשים לעתים קרובות לחפות על החסרונות לא רק בגרמניה, אלא גם במקומות אחרים באיחוד האירופי ואפילו באוקראינה.

המלאי בצרפת נפגע בשל הפרעות בייצוא הגט”ן מאלג’יר בתחילת חודש מרץ השנה, ועמד על פחות מתשעה אחוז ב-12 הימים הראשונים של החודש. גם במקרה הזה שימשה גרמניה כמחסן לעת מצא.

רוסיה ייצאה כמויות שיא של גז בצינור לקראת סוף פברואר וציפתה למכת קור. חלק מהכמות שימש את צפון מערב אירופה בעוד שהגז הרוסי, שאוחסן במתקנים גרמניים או הולנדיים יצא לבריטניה, שלרוב מייבאת את הגז שלה בכלל מנורווגיה – וגם בה נראו כמויות שיא ויבוא של גט”ן מקטאר.

שפר מציין: “אפשר לשמוח שהמלאים במתקנים הגרמניים לאחסון גז עמדו יפה בתחילתו של גל הקור הזה. זה היה קרוב, אבל המלאים הספיקו. עם זאת, נצטרך לקוות שלא יתפוס אותנו איזה גל מאוחר וקפוא כזה מבלי שנהיה מוכנים”.

הוא אמר שכפי המדינות השכנות הדגימו כבר, על גרמניה להסתגל למסגרת העבודה הרגולטורית לאחסון גז כך שיתאפשר לתפעל את הסוגיה הזאת באופן שישתלם כלכלית. במצב כזה, אף מתקן אחסון מרכזי לא ייסגר לאלתר. “אנחנו מקדמים את זה כבר הרבה זמן. הבשילה השעה שמקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות יאמצו את ההצעות האלו כך שמתקני האחסון יוכלו להמשיך למלא את תפקידם המרכזי בהבטחת אספקת הגז של גרמניה”.

לא רק ‘יוניפר’ סבורה שקשה בעסקי האחסון. סמנכ”ל תשתיות של חברת ‘ורבונדנץ גז’ (VNG) האנס-יואכים פולק אמר בהכרזת תוצאות החברה לשנת 2017 : “בענף האחסון, האווירה הקשה בשוק שוב נותרה אתגר בשל הבדלי מחירים נמוכים מאוד בין העונות”. החברה היא ספקית גז משמעותית בגרמניה המזרחית לשעבר ויש לה מתקני אחסון ענקיים. 74.21 אחוזים ממנה הם בבעלות קבוצת החשמל הגרמנית EnBW.

יוניפר בגרמניה

מכירות פומביות של כושר ייצור

שפר ניצל את הבמה להצגת החזון שלו בקשר לגז ובתקווה שהממשלה החדשה בראשות מרקל ושר הכלכלה פטר אלטמאייר. “תחנות כוח גמישות המופעלות בגז הן השותפות האידיאליות לאנרגיות המתחדשות ויכולות להיכנס לפעולה באופן מידי ובכל עת אם אין מספיק שמש או רוח”.

כמו יצרניות נוספות בגרמניה, ‘יוניפר’ בנתה את כושר הייצור שלה מגז בעשור האחרון, אבל בין 2011-2015 גילתה שהמתחדשות משתלמות עוד יותר מהגז, ואיתן הפחם הזול.

שפר אמר שצינור הגז של גרמניה ותשתית האחסון מסייעים להגביל את העלויות של שינוע אנרגיה, משום שרשת החשמל תזדקק להמון כסף בשביל לשאת אנרגיית רוח מצפון לדרום גרמניה, אם יותר ויותר כושר ייצור ממתחדשות יפותח במהירות וגם זה בהשקעה עצומה מראש.

תחנות הכוח המופעלות בגז של ‘יוניפר’ סייעו ליציבות הרשת, מספר שפר אבל “לא יכולות לספק את הגיבוי הזה באופן בלתי מוגבל אם לא נעבוד כלכלית”.

הוא הוסיף: “זמן מה אחרי חג המולד החליטה סוכנות הרשת הפדרלית בגרמניה לקבוע מכסות מחיר בשוק האנרגיה. פירושו שתחנות הכוח שלנו לא יוכלו אפילו למלא את הצרכים לכיסוי עלויות במקרה של נסיקת מחירים”.

בינואר 2017 עברו מחירי החשמל בסיטונות את המאה אירו למגה ואט שעה והמצב היה “מתוח כל כך שגרמניה הפעילה את כל תחנות הכוח שלה והיו רגעים שאף ייבאה מצרפת” מספר שפר.

מכת הקור של 2018 הגיעה ולמרבה המזל, הייתה אז יותר שמש מרוח. אבל בשל הביקוש הגבוה בצרפת, הרשת בכל זאת נכנסה לסחיטה מקסימלית, הוא אמר: “לכן מתווי המדיניות בגרמניה צריכים להקדיש דיון רחב יותר לאבטחת אספקה”.

שפר אמר שבריטניה מקדימה כבר את גרמניה משום שקבעה כבר מכירות פומביות לכושר יצור, שתהיה ערובה לכך שתחנות כוח שמבטיחות גיבוי יקבלו סכום נוסף במזומן על אספקת השירות עצמו: “אנחנו קוראים לממשלה הגרמנית להקים מנגנון תמיכה שמבוסס על תחרות”.

בעניין הסחר בפחמן דו חמצני, לשפר יש ביקורת: העיקרון שמציב את המדינות השכנות זו כנגד זו מחליש את אירופה ובסופו של דבר, לא מועיל כלל לאקלים כדור הארץ. הגישה הרחבה של האיחוד, המבוססת על תכנית מחודשת לסחר בפליטות ולא על קנה מידה לאומי, תעודד שימוש בגז.

ההערה של שפר כאן מכוונת כנראה להולנד, שכעת מתכננת מס פחמן ואיסור על יצור חשמל מפחם מ-2030, מדינה שבה ‘יוניפר’ פתחה לפני שנתיים תחנת כוח פחמית ליד רוטרדם.

לפני שנה סיפר שפר ששתי תחנות מחזור משולב בדרום גרמניה “יושבות על הספסל” ומושבתות עד שהשוק שהתמריצים הרגולטוריים ישתפרו. לכן נראה מוזר ש’יוניפר’ שוקלת כעת לבנות תחנה במחזור משולב. ההסבר: תהליך המכרז נקבע להוסיף כושר יצור בדרום גרמניה אבל לא חשף אם הרגולטור או אחת מחברות הרשת הן שיארגנו אותה. “כן, אנחנו מתעניינים בתחנות על בסיס גז. אנחנו חושבים שתחנות כאלה יהיו רלוונטיות מאוד לשוק הגרמני. באפריל, אני סבור, אם יבשילו התנאים בייחוד בתחנות הכוח בדרום, התכניות האלה יפורסמו. אבל בינתיים, אסור לחשוף דבר”.