הרפורמה מרחיקת הלכת של הממשל של מון ג'יאה-אין במגזר האנרגיה של קוריאה הדרומית עומדת בראש סדר היום הפוליטי. הנשיא מון החליט שייצור החשמל במדינה יעבור מפחם ואנרגיה גרעינית לשימוש באנרגיות מתחדשות וגט"ן. יש אומרים ששתי רעידות האדמה ב- 12 בספטמבר 2016 בקואנג'ו השפיעו עמוקות על עמדתו של הנשיא בסוגיית האנרגיה הגרעינית. בשנה האחרונה הורגשה העדפה דרמטית להגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות וזאת בעוד שהרחבת השימוש בגז לא הייתה משמעותית והייתה מתונה, בניגוד לציפיות.
המצב האמיתי של תעשיית הגז
חברת הגז הממלכתית 'קוריאה גז קורפוריישן' Kogas חולשת על תעשיית הגז הטבעי של קוריאה הדרומית, ובבעלותה ארבעה מסופים לייבוא גט"ן (מבין חמישה הפועלים במדינה), מערכת הולכה, יותר מתשעים אחוז מכושר האחסון והיא סיטונאית הגז היחידה במדינה. מסוף גט"ן קטן –Jeju -נמצא בשלבי הקמה ואמור להתחיל לפעול השנה. 'קוגז' מתכננת לפתח בשנים הקרובות את המתקן החמישי שלה לאחסון גט"ן בעיר דאנגג'ין במחוז צ'הונגצ'האנג.
34 חברות גז עירוניות פועלות בקוריאה הדרומית, תריסר מהן בערי המטרופולין כולל סיאול ואינצ'ון, ו-22 הנותרות פועלות במחוזות. חברות אלו אחראיות על האספקה לצרכנים תעשייתיים, ביתיים ומסחריים.
כל 14 חברות החשמל, חוץ מ'פוסקו' ו-SK E&S, רוכשות את הגז שלהן מ'קוגז'. הגדולה שבהן היא 'קוריאה אלקטריק פאואר קורפוריישן' ((Kepco שמתחתיה פועלות חמש חברות לייצור חשמל בבעלותה המלאה.
'קוגז' הרחיבה את היקף עסקיה מיבוא וחלוקה של גז טבעי, למיזמי חיפוש והפקה ברחבי העולם. היא משתתפת בעשרים פרויקטים מעבר לים, כולל בקנדה, קטאר, עומאן, תימן, עיראק, מיאנמר, אינדונזיה ורוסיה. לאחרונה, החברה ממקדת את מאמציה בהשתתפות במיזמים להקמת מסופים לגיוז גט"ן מעבר לים.
הרפורמה מרחיקת הלכת של הממשל של מון ג'יאה-אין במגזר האנרגיה של קוריאה הדרומית עומדת בראש סדר היום הפוליטי. הנשיא מון החליט שייצור החשמל במדינה יעבור מפחם ואנרגיה גרעינית לשימוש באנרגיות מתחדשות וגט"ן. יש אומרים ששתי רעידות האדמה ב- 12 בספטמבר 2016 בקואנג'ו השפיעו עמוקות על עמדתו של הנשיא בסוגיית האנרגיה הגרעינית. בשנה האחרונה הורגשה העדפה דרמטית להגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות וזאת בעוד שהרחבת השימוש בגז לא הייתה משמעותית והייתה מתונה, בניגוד לציפיות.
המצב האמיתי של תעשיית הגז
חברת הגז הממלכתית 'קוריאה גז קורפוריישן' Kogas חולשת על תעשיית הגז הטבעי של קוריאה הדרומית, ובבעלותה ארבעה מסופים לייבוא גט"ן (מבין חמישה הפועלים במדינה), מערכת הולכה, יותר מתשעים אחוז מכושר האחסון והיא סיטונאית הגז היחידה במדינה. מסוף גט"ן קטן –Jeju-נמצא בשלבי הקמה ואמור להתחיל לפעול השנה. 'קוגז' מתכננת לפתח בשנים הקרובות את המתקן החמישי שלה לאחסון גט"ן בעיר דאנגג'ין במחוז צ'הונגצ'האנג.
חברות גז עירוניות פועלות בקוריאה הדרומית, תריסר מהן בערי המטרופולין כולל סיאול ואינצ'ון, ו-22 הנותרות פועלות במחוזות. חברות אלו אחראיות על האספקה לצרכנים תעשייתיים, ביתיים ומסחריים.
כל 14 חברות החשמל, חוץ מ'פוסקו' ו-SK E&S, רוכשות את הגז שלהן מ'קוגז'. הגדולה שבהן היא 'קוריאה אלקטריק פאואר קורפוריישן' (Kepco) שמתחתיה פועלות חמש חברות לייצור חשמל בבעלותה המלאה.
'קוגז' הרחיבה את היקף עסקיה מיבוא וחלוקה של גז טבעי, למיזמי חיפוש והפקה ברחבי העולם. היא משתתפת בעשרים פרויקטים מעבר לים, כולל בקנדה, קטאר, עומאן, תימן, עיראק, מיאנמר, אינדונזיה ורוסיה. לאחרונה, החברה ממקדת את מאמציה בהשתתפות במיזמים להקמת מסופים לגיוז גט"ן מעבר לים.
יבוא גז
קוריאה ייבאה 37.6 מיליון טון גט"ן ב-2017, עלייה של 12.4 אחוזים מהשנה הקודמת. לפי תכנית ארוכת טווח לאספקה וביקוש של גז טבעי של הממשלה לשנים 2018-2031 (PLNGSD), שפורסמה ב-2017, חמש יבואניות הגט"ן המובילות של קוריאה הדרומית היו קטאר (30.8%), אוסטרליה (18.6%), עומאן (11.3%), מלזיה (10%) ואינדונזיה (9.4%). 'קוגז' חתומה על חוזים לקבלת 8.98 מיליון טון גז בשנה, חוזים שיפקעו בסוף 2024, כאשר 4.92 מיליון טון לשנה מספקת קטאר ו-4.06 מיליון טון מספקת עומאן. כתוצאה מכך, השליטה הבלעדית של 'קוגז' על אספקת הגט"ן עלולה להיפגע במידה ניכרת, אם הכמות של תשעה מיליון טון תיפתח ישירות ליצרניות החשמל של Kepco ולשחקניות הסקטור הפרטי.
המחיר הממוצע שקוריאה הדרומית שילמה תמורת גז טבעי נוזלי במהלך ינואר-אוקטובר 2017 היה גבוה ב-14 אחוז לעומת שנה קודמת, ועמד על שמונה דולר למיליון Btu, מה שייצר תוספת עלות של 3.5 מיליארד דולר לעומת 2016. אולם, אם נבדוק את הפער במחירים בין 2014 ל-2017 נראה שהמדינה שילמה ב-2017 רק כמחצית מהסכום של 31 מיליארד שהוצא על כמות דומה של יבוא גט"ן ב-2014.
אלו צעדים תנקוט ממשלת קוריאה הדרומית כדי לצמצם את נטל מחיר הגז? שאלה קשה. כמוה השאלה אם הממשלה תשמור על המעמד המונופוליסטי של 'קוגז' בעתיד. הסיבה שתכנית הגז ה-13 של משרד המסחר, התעשייה והאנרגיה לא הביאה לגידול משמעותי בתפקידו של הגז בתמהיל האנרגיה של קוריאה הדרומית, נעוץ ככל הנראה בתפיסה של המשרד שקוריאה צריכה להיות צרכנית גז פאסיבית לאפשרויות אספקת גט"ן. במקום זאת המשרד צריך להיות אקטיבי ולאתר מקורות אספקת גט"ן במחיר תחרותי, המבוסס על שיתוף פעולה בין צרכניות גז אסיאתיות.
מדיניות אנרגיה חדשה
לאורך הקמפיין שלו, המועמד לנשיאות מון ג'יאה-אין ציין שוב ושוב שממשלתו תרחיב את חלקו של הגז בייצור החשמל לכ-27 אחוז עד 2030, עלייה מ-19 אחוז ב-2017, ואת פלח האנרגיה המתחדשת מחמישה לעשרים אחוז. במאי 2017, הממשל החדש של מון ג'יאה-אין החל ברפורמה במדיניות האנרגיה, ושם את הגנת הסביבה במוקד עיצוב מדיניות האנרגיה כמענה לחשש ההולך וגובר מזיהום האוויר ובטיחות גרעינית.
משרד האנרגיה מכין תכנית ארוכת טווח לביקוש ואספקה של גז טבעי וחשמל כל שנתיים, עם תכנית מס' 8 לחשמל ותכנית מס' 13 לגז טבעי, שהוכרזו בדצמבר 2017 ובאפריל 2018 בהתאמה. לפי המשרד, תכנית ייצור החשמל האחרונה צופה ביקוש שיא לחשמל של 100.5 ג'יגה ואט ב-2030- ירידה של 11 אחוז מהתחזית הקודמת של 113.2 ג'יגה ואט. התכנית קוראת להפחתה נוספת של 12.3 אחוז בביקוש השיא הצפוי. היעד של כושר ייצור החשמל הזמין הלא מנוצל בזמן של עומסי שיא (reserve margin) ב- 2030 נקבע על 22 אחוז.
לפי תכנית מספר 13, הביקוש המקומי לגז נסק מ-1.61 מיליון ב-1987 ל-36.81 מיליון טון בשנת 2017, עם גידול ממוצע של 11 אחוז. אחרי תקופה קצרה של ירידה משיא של 40.08 מיליון ב-2013 החלה המגמה להשתנות ב-2016. תכנית מספר 13 מבוססת על ההנחה שהשיעור השנתי של הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסין יעלו במהלך 2018-2031 ויעמדו על 2.4 אחוז ו-0.2 אחוז בהתאמה.
הביקוש הכולל לגז צפוי להגיע ל-40.49 מיליון טון ב-2031, עלייה מ-36.46 מיליון טון ב-2018, שווה ערך לשיעור גידול שנתי של 0.81 אחוז במהלך התקופה. הביקוש העירוני לגז ב-2031 צפוי להיות 23.4 מיליון טון, עלייה מ-19.94 מיליון טון ב-2018, עם שיעור גידול של 1.24 אחוז בשנה, בעוד שהביקוש לגז לטובת ייצור חשמל יגיע ל-17.09 מיליון טון ב-2031, עלייה מ-16.52 מיליון טון ב-2018.
לפי התכניות שפרסם הממשל, אנרגיה מתחדשת וגז טבעי ינגסו חלק גדול יותר בתמהיל ייצור החשמל במונחים של כושר ייצור זמין.
ליתר דיוק, אנרגיה מתחדשת תהיה בעדיפות עליונה ואמורה להיות אחראית ל-33.7 אחוז מכושר הייצור ב-2030, צמיחה מ-9.7 אחוז ב-2017. בינתיים חלקו של הגז הטבעי צפוי להיות 18.6 אחוז, הפחם 36.1 אחוז והחשמל הגרעיני 23.9 אחוז. תכנית החשמל קיצצה במחצית את היעד שלה (מ-37 ל-18.8 אחוז) לגט"ן בתמהיל החשמל של קוריאה הדרומית.
שיתוף פעולה כלכלי צפוני
ב-26 ביוני 2017, ממשלת קוריאה הדרומית הקימה את 'הוועדה הנשיאותית לשיתוף פעולה כלכלי צפוני' שמטרתה לפקח על יוזמות לשיתוף פעולה כלכלי עם שכנותיה הצפוניות, בייחוד עם רוסיה. מבין תשעת התחומים – גז, מסילות ברזל, נמלים, ייצור חשמל, נתיב הקוטב הצפוני, בניית אניות, חקלאות, אזורי דיג ותשלובת תעשייתית – המיועדים לשיתוף פעולה, הוועדה ממקמת בעדיפות גבוהה את עסקי הגז.
'קוגז' שוקלת להגדיל את יבוא הגז מ-1.5 לחמישה מיליון טון בשנה. אבל בפני ממשלת קוריאה הדרומית ניצבת דילמה. כדי להבטיח את בנייתה של מכלית גט"ן שוברת קרח ב'דייהו', חברה קוריאנית לבניית אניות והנדסה ימית ((DSME, קוריאה תדרוש להשתתף בהשקעה בתוכנית ) Arctic LNG 2מיזם להקמת מסוף גט"ן בצפון רוסיה). בנפרד מהמהלכים להגדיל את אספקת הגז הרוסית, כולל באמצעות צינור הגז המוצע RDR האמור לשנע גז רוסי דרך קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית- רואים כעת בתוכנית לשיתוף הפעולה הכלכלי משהו ריאלי יותר הודות להפשרה האחרונה ביחסים הפוליטיים בחצי האי הקוריאני. ממשלת קוריאה הדרומית בוחנת גם דרכים להשיב על כנו את שיתוף הפעולה עם סין, בנוגע לצינור גז וליבוא גט"ן.
נותר לראות אם המדיניות הצפונית של ממשלו של מון ג'יאה-אין יכולה ליצור שיתוף פעולה תלת צדדי בנושא הגז בין יפן, סין וקוריאה שדנו עליה בוועידה המשולשת בטוקיו במאי 2018.