יותר ויותר חברות מגדירות את שינוי האקלים כ'סיכון מהותי'

זה כבר עשורים ששינוי האקלים משבש חיים וכלכלות שלמות ושנת 2021 לא הייתה יוצאת דופן: החל בהצפות באירופה ובקנדה, עבור בשריפות ענק בארה"ב ומחסור הולך וגובר במים, כזה שהורס את החקלאות. המחירים האנושיים וגם הפיננסיים היו עצומים. משנות השבעים ועד שנות העשרה של המאה ה-21 עלה מספר האסונות הקשורים במזג אוויר פי חמישה וההפסדים הגיעו ל-1.38 טריליון דולר ב-2010-2019, אלו הנתונים של ארגון המטרולוגיה העולמי באוגוסט 2021.

היום יותר מתמיד, חברות מתייחסות ברצינות לסיכון. חברת S&P Global מנהלת כיום סקר הערכה ששמו Corporate Sustainability Assessment וממנו עולה שיותר חברות מגבשות אסטרטגיות כדי להתכונן לשינוי האקלים, החל במדידה ובחשיפת הסיכונים שלהן ועד שימוש בניתוחי תרחישים שייבחנו את החסינות של הגישות השונות. כמעט רבע מהחברות שהשתתפו בסקר נותנות כיום לשינוי האקלים את התווית כבדת המשקל 'סיכון מהותי'.

הלחץ מופעל משלושה כיוונים שונים: מבפנים, מצדם של משקיעים ולחץ מצד הרגולטורים. בכשישים אחוז מהחברות ב- S&P 500יש לפחות נכס אחד בסיכון גבוה להשפעות פיזיות משינויי האקלים, כך עולה מהתוצאות של סקר ההערכה.

יותר ויותר בעלי מניות ומנהלים של תיקי השקעות בוחנים את האחזקות שלהם בצל הסיכונים של שינוי האקלים ובמקביל בערכאות רגולטוריות שונות בוחנים באופן ישיר חשיפה של כל מה שקשור בסיכונים של שינוי האקלים, אם בגופים פיננסיים ואם במבחני לחץ לחוסן האקלימי שלהן.

בהקשר הזה, המידע שנאסף בסקר ההערכה לקיימות תאגידית מראה שרוב המגזרים עתירי הפחמן, כגון חברות חשמל ותשתיות, מזהים את הסכנה ומשלבים אותה באסטרטגיה העסקית שלהם. בחינה של החוסן של אסטרטגיות אקלימיות יכולה לסייע לחברות האלה להימנע מירידה בדירוג האשראי, מה שיקרה ככל שהסכנות משינוי האקלים יימשכו והמעבר לאנרגיות נקיות יותר יתקדם. אבל האופן שבו הן משתמשות בניתוח התרחישים שונה מחברה לחברה.

הרגולציה דוחפת לחשיפה גדולה יותר

הרוח משנה כיוון בכל הקשור בחשיפה לסיכונים ואינטגרציה של אסטרטגיות. בשנת 2018 הוביל את המהלך האיחוד האירופי עם ההשקה של 'תכנית הפעולה הפיננסית לקיימות', נוסף על 'שיטת הסיווג הירוקה של האיחוד' – מילון מונחים של פעולות שנועדו לסייע לחברות לנווט ולהתאים את האסטרטגיות העסקיות שלהן לשינוי האקלים. כיום יש לא מעט חוקים הקשורים בחשיפה וגילוי במסגרת אחריות תאגידית חברתית וסביבתית, לרבות תקנות הגילוי למנהלי נכסים Sustainable Finance Disclosure Regulation שדורשות ממנהלי נכסים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח לחשוף איך הן מביאות בחשבון את החלטות ההשקעה שלהם בכל הקשור בסיכונים סביבתיים, חברתיים ותאגידיים.

גם איגוד מדינות דרום מזרח אסיה, פורום כלכלי של עשר מדינות שכולל את תאילנד, הפיליפינים ומלזיה, פרסם את שיטת הסיווג שלו בנובמבר 2021. לסין יש כבר שיטת סיווג משלה והיא עובדת על סיווג משותף עם האיחוד האירופי. משרדי הממשלה בארה"ב והוועדה לניירות ערך בארה"ב מפתחים גם הם 'רגולציה של חשיפה'.

לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים להפוך את הדיווח למסגרות העבודה לגילוי וחשיפה, כמו למשל צוות המשימה לגילוי פיננסי בנושא אקלים – TCFD, מוולונטרי לחובה. מאחורי זה עומד הרעיון לגבש הליך אחיד של גילוי של אחריות חברתית, סביבתית ותאגידית במסגרת המועצה לפיתוח תקנים בנושא קיימות International Sustainability Standards Board. על הרקע הזה, האחוז של החברות שהשתתפו בסקר ושמגדירות את שינוי האקלים כסיכון מהותי עלה ל-23, אחרי שבשנה שעברה עמד על 23 אחוזים.

הליכי הדיווח והחשיפה משתפרים במקביל. כמעט כל המגזרים השתפרו בקריטריון של הסקר שמביא בחשבון את האסטרטגיות שהעסק עצמו הטמיע והן בתורן משקללות את הסיכונים וההזדמנויות של שינוי האקלים, יחד עם גישות של צמצום פליטות ואדפטציה. הקריטריון הזה מתואם עם הדרישות של פרויקט חשיפת הפחמן CDP, גוף בינלאומי שמקובל על משקיעים ועל חברות.

חלק מהמגזרים העתירים ביותר בפחמן הם אלה שאחראיים על הציונים הגבוהים ביותר, מה שמראה שחברות ששינוי האקלים ישפיע עליהן ברמה של שינוי משמעותי משלבות יותר ויותר את היבט הסיכון בתוך אסטרטגיות האקלים שלהן. מגזר הנדל"ן, שכולל בתוכו פיתוח נדל"ן, הדגים עלייה של 22 אחוז בציונים של אסטרטגיות אקלים. מגזר חומרי הגלם השתפר ב-15 אחוז ומגזרי האנרגיה וטכנולוגיית המידע השתפרו ב-14 אחוז.

צוות המשימה משתלב בניהול הסיכונים

מאז יוני 2017, סיפק כוח המשימה לחברות מסגרת עבודה וולונטרית באמצעות סטנדרטים מנחים כדי לעודד חברות לדיווח והוא מתמקד בממשל תאגידי, אסטרטגיה וניהול סיכונים כמו גם מדידות ויעדים.

בשנת 2021, בסקר ההערכה לקיימות תאגידית נשאלה לראשונה השאלה אם חברות משלבות את כוח המשימה בניהול הסיכונים שלהן. התוצאות מראות שכוח המשימה משולב בעבודה השוטפת בקרב מגזרים עתירי פליטות עם חשיפה גדולה יותר לשינויים ולסיכונים פיזיים.

לדוגמה, יותר משישים אחוז מחברות האנרגיה שנסקרו מדווחות באופן מלא או חלקי לפי ההמלצות של כוח המשימה לשינוי האקלים. יותר מ-56 אחוזים מחברות החשמל שנסקרו שילבו את כוח המשימה בשדרת הניהול, בהשוואה ל-46 אחוזים של חברות חומרי הגלם ו-41 אחוזים מחברות הפיננסים שנסקרו.

חברות הבריאות היו בתחתית הרשימה, עם 16.5 אחוזים. מגזר הבריאות תורם לפליטות בעולם רק 4.4 אחוזים, אבל מתחילת המגפה הוא גדל במהירות ואם לא תינקט כל פעולה, טביעת הרגל הפחמנית שלו עשויה לגדול פי שלושה עוד לפני 2050.

המחיר של להישאר מאחור

המחיר הפיננסי שטומנת בחובה הפרקטיקה של התעלמות מהשינוי עלול להיות גבוה ולכן חברות, בייחוד אלו במגזים עתירי פחמן, צריכות לפעול במהירות בכדי להימנע משיבוש משמעותי בפעילות העסקית שלהן לטווח הרחוק.

הבנת הסיכונים האקלימיים והכלכלה בכללותה היא מאמץ משותף של כל בעלי העניין, מחברות ועד קובעי מדיניות ומשקיעים. הסקר שנדון בכתבה מצביע על כך שחברות מכירות בהשפעה החומרית של שינוי האקלים. חברות שכבר עשו את המהלך ימצאו עצמן מוכנות בצורה טובה יותר להשלכות הידועות יותר והידועות פחות.

לידים

כמעט רבע מהחברות שנסקרו בשנת 2021 ב'הערכת קיימות תאגידית' מגדירות את שינוי האקלים כסיכון מהותי

חוקים של סיווג וחשיפה מתרבים בכל העולם. איגוד מדינות דרום מזרח אסיה פרסם את שיטת הסיווג שלו בנובמבר. לסין יש כבר שיטת סיווג משלה והיא עובדת על סיווג משותף עם האיחוד האירופי

ניתוחי תרחישים יכולים לסייע לתעשיות עתירות פחמן להימנע מהורדה בדירוג האשראי בעוד שסכנות האקלים גוברות והמעבר לאנרגיות נקיות מתקדם.