ים טכנולוגי

שפע הגז שמצרים מבקשת לסחור בו הוא רק חלק ממשוואה – תור הזהב של הגז המצרי תלוי בטכנולוגיה שבה תבחר ליעל את הייצור ולצמצם נזק סביבתי

שיווא קרישנן, ראש אגף נפט וגז של ‘סימנס’ למזה”ת וצפון אפריקה בראיון ל – Pipeline- oil & gas news

המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי נהנית בשנים האחרונות מיציבות פוליטית ומהתעוררות כלכלית שהניבה השקעות, במיוחד בתעשיית הגז. אופטימיות זו היא שינוי כיוון במגמה של שנים, שהתאפיינה בעלייה בצריכת הגז במדינה ותפוקה שהלכה ופחתה, שאילצו סגירה זמנית של שני מתקני יצוא גז טבעי נוזלי ועצירה כמעט מוחלטת של השקעות בענף.

נקודת המפנה הייתה התגלית של שנת 2015, שדה הגז הימי הענק ‘זוהר’, עם עתודות שנאמדות ב-30 טריליון רגל מעוקבת, שינתה את מפת מאגרי הגז הפוטנציאליים של מצרים, העניקה למדינה השפעה וכוח נוספים בשוק האנרגיה והזדמנויות לפיתוח נוסף בים.

על פי הסקר הסטטיסטי האחרון של BP, בעשרים שנה האחרונות הוכפלו עתודות הגז הטבעי של מצרים ל-2.1 טריליון מטרים מעוקבים. תפוקת הגז גדלה בשיעור המהיר השני בגודלו בעולם ב-2018, ומצרים העניקה זיכיונות חדשים והמשיכה בפעילות החיפוש. רוב התחזיות צופות עלייה משמעותית הן בהיקף היצור והן בהיקף העתודות.

שדות ומורכבים עמוקים יותר

הטכנולוגיה הנחוצה להפקת גז מתחת למימי הים התיכון, לעיבוד ולשינוע, מבוססת וידועה. אך בהתחשב במגבלות של מחירי נפט וגז שצפויים להישאר נמוכים, מגבלות שמשפיעות על חברות האנרגיה, ובהתחשב בצורך הדחוף להיאבק באתגרים של שינוי האקלים ולהפחית משמעותית את פליטות הפחמן הדו חמצני ופליטות אחרות, התעשייה פונה יותר ויותר לטכנולוגיה שתפחית את העלויות של מחזור חיי הנכס, תייעל את התפוקה ותגן על כדור הארץ.

חברות שמפתחות מיזמי נפט וגז בים מנצלות את ההתקדמות הטכנולוגית ופונות לשדות עמוקים ומורכבים יותר, בין אם זה באמצעות אסדות או בין אם כלי שיט צפים להפקה, אחסון ופריקה של נפט או גז טבעי (FPSO). לפיכך, פיתוח התשתית העליונה נעשתה מורכב יותר בשנים האחרונות; הציוד חייב להיות קטן וקל, אך עדיין חזק מספיק כדי לעמוד בדרישות המיזם בתחומי העיבוד, ייצור, הובלה וכן לעמוד בדרישות העמידות והמהימנות.

חברת ‘סימנס’ פיתחה אמצעים שמאפשרים לתעשייה להתגבר על האתגרים הללו באמצעות פיתוח פתרונות לחשמל ודחיסה מבלי להתפשר על המשקל והמרחב, תוך אספקת האנרגיה הדרושה לניצול עתודות במים עמוקים.

מיזם חדש בים ברנץ (חלק מאוקיאנוס הקרח הצפוני) כולל טורבינת גז ממודל SGT-750 של ‘סימנס’ בהיקף של 41 מגה-ואט המניעה שני מדחסים בעלי נצילות גבוהה הפועלים בזה אחר זה. הטורבינה מתוכננת כך שמתייתר הצורך בתיבת הילוכים להגברת המהירות, מה שמפחית את המשקל ואת שטח האריזה. כך מתארכים המרווחים שבין פעילויות האחזקה – המתוכנים ל-17 ימים ב-17 שנים- ומבטיחים זמן פעולה תקינה מבלי לפגוע בהפקה וברווחיות, ומפחית גם את הוצאות התפעול.

חברות שמפתחות מיזמי נפט וגז בים מנצלות את ההתקדמות הטכנולוגית ופונות לשדות עמוקים ומורכבים יותר, בין אם זה באמצעות אסדות או בין אם כלי שיט צפים להפקה, אחסון ופריקה של נפט או גז טבעי (FPSO)

חלון לים התיכון

במזרח הים התיכון, סימנס תספק את כל ציוד החשמל, יחד עם ארבע טורבינות גז, יחידות שיוב חום שיורי מבוזבז, מדחס גז, וכן מכרה כבר שני מדחסי גז תמורת מתקן צף להפקה, אחסון ופריקה של גז טבעי הצפויים לפעול בשנה הבאה. הציוד ישמש ליצור חשמל וחום למיצוי ועיבוד התפוקה בים, כמו גם להולכת גז לחוף.

מה שייחודי למתקן הצף הזה הוא הפריסה הראשונה בקנה מידה מלא של Topsides 4.0, פתרון דיגיטלי מקיף ראשון למגזר הפקת נפט וגז בים. על פי גישה זאת, ‘סימנס’ רתמה את הנתונים לשיפור הנצילות ולהקטנת העלויות.

תחנת כוח מחזור משולב במצרים

באמצעות “תאום דיגיטלי”, למהנדסים יש גישה רציפה למידע על הנכס כמות שהוא והם יכולים לתכנן מבצעי אחזקה המבוססים על ניתוח המעקב אחר מצבו

תאום דיגיטלי

יישום ה- Topsides 4.0 מתחיל במהלך השלב הרעיוני ושלב התכנון של המיזם עם פיתוח תכנית דיגיטלית מקיפה. הגישה הזאת מפחיתה את הוצאות ההון והתפעול, מקצרת את מחזורי פיתוח המיזם, מצמצמת את הסיכון לנקודות חיכוך בין בעלי עניין שונים במיזם ומפחיתה את הצורך בכוח אדם הרחק מהחוף.

כל זאת קורה בזכות ניהול מיזם וייצור דיגיטליים, בדיקה והפעלה וירטואלית וכן יצירה של ‘תאום דיגיטלי’ תבוני של המתקן, שהמפעילים יכולים להשתמש בו לצורך קבלת החלטות וייעול הנכס לאורך מחזור חייו.

באמצעות “תאום דיגיטלי”, למהנדסים יש גישה רציפה למידע על הנכס כמות שהוא והם יכולים לתכנן מבצעי אחזקה המבוססים על ניתוח המעקב אחר מצבו. פתרון משולב של שליטה מרחוק וניטור משפר את הבטיחות ומפחית עלויות משום שהוא יודע להעביר משאבים כגון כוח אדם מהים אל החוף. כשמשלבים בין שני היתרונות הללו, ניתן להפחית את הוצאות ההון בעשרה עד 15 אחוזים מדי שנה.

החברה משתתפת באחד המיזמים שיחוללו את השינוי הגדול ביותר, שלוש תחנות כוח מחזור משולב שמונעות בגז, מהגדולות בעולם לייצור 14.4 ג’יגה-ואט נוספים לרשת החשמל במהלך תקופה של 27.5 חודשים. הטורבינות בבני סויף, בורולוס ובניו קפיטל הן מהטורבינות היעילות בעולם, שיחסכו מיליארד דולר בשנה בדלק ויפחיתו משמעותית פליטות של פחמן דו חמצני.

ל’סימנס’ יש גם תפקיד בפיתוח המאגרים הימיים של מצרים. החברה סיפקה שש טורבינות גז תעשייתיות ממודל STG-400 ושישה גנרטורים חשמליים המשויכים ל’פטרובל’, מיזם משותף של ‘אני’ האיטלקית ו’ג’נרל פטרוליום’ המצרית, המפתחות את ‘זוהר’. מערכת טורבינה-גנרטור זאת מספקת כעשרים אחוז יותר חשמל בהשוואה לציוד דומה אחר.

מצרים לא מגבילה את הפוטנציאל שלה לתגלית הגז המפתיעה ‘זוהר’. פיתוח נוסף של גז במימי מזרח הים התיכון כבר החל ורשת צינורות המחברת אספקה מישראל ובאופן פוטנציאלי מקפריסין יכולה להנזיל את הגז הטבעי לייצוא במתקני ההנזלה ‘אידקו’ ו’דמייטה’ שבמצרים. שיתוף פעולה חוצה גבולות זה קיבל גושפנקה בארגון חדש, ‘פורום הגז של מזרח הים התיכון’, שמקום מושבו בקהיר וכולל כיום את מצרים, קפריסין, יוון, ישראל, איטליה וירדן.

אין ספק שבמזרח הים התיכון יש מאגרים משמעותיים. מצרים כבר צברה הישגים בהקמה של תחנות הכוח מהיעילות בעולם וניכר שתעשיית האנרגיה שלה רצינית ביחס להפחתת עלויות הדלק ולהפחתת עלויות מחזור החיים של הנכס ולקיצוץ בפליטות.