ישראל מתקרבת לתפוקת שיא ושברון שוקלת התרחבות למצרים

בחמש השנים שחלפו מאז שרכשה שֶברוֹן את נובל אנרג'י תמורת 5 מיליארד דולר, הפך מזרח הים התיכון לאזור שוקק פעילות מבחינתה. ענקית האנרגיה האמריקאית ממשיכה להרחיב את דריסת הרגל שלה באגן הים התיכון, ואף שהתפוקה של השנה שעברה, 100,000 שווה ערך חביות נפט ליום, הייתה רק 3% מתפוקתה העולמית, היא מעריכה שהאזור בשל לצמיחה.

"אני אתחיל ואומר שהפורטפוליו שלנו במזרח הים התיכון מלהיב אותנו מאוד וזאת עדות להצלחתם של אנשי נובל – זאת בעיקר ירושה של נכסי נובל אנרג'י", אמר המנכ"ל מייק וירת' בשיחת המשקיעים של החברה שלו ב־2 במאי. "יש גם שטח יפה לחיפושים מול חופי מצרים שאנחנו הבאנו לתמונה, והציפייה היא לכמה בארות חיפוש שם בשנים הקרובות", הוא הוסיף.

מר וירת' מצייר תמונה אופטימית בנוגע לשטח החיפושים של החברה, אף שבתחילת השנה נתקלה שברון במהמורה גדולה עם כישלון באר Khendjer-1 בבלוק צפון אל דבעה. החברה גם ויתרה באפריל על הבלוק היחיד שלה בים סוף אחרי שהבדיקה הסיסמית לא חשפה עתודות משמעותיות.

בנוגע לבארות חיפוש בשנים הקרובות, ייתכן שמר וירת' רומז לשיחות עם קהיר על רכישת שטח חדש. בחודשים האחרונים התקדמו השיחות בנוגע לקבלת זכויות חיפוש ישירות ללא מכרז בבלוק West Star הנמצא מדרום לבלוקים 'קהיר' ו'מצרי' העצומים של אקסון מוביל, בעומק הים ליד הגבול עם קפריסין.

מגזין MEES גילה ששברון גם הגישה הצעה ל־2 מתוך 12 בלוקים שהחברה הממשלתית המצרית EGAS העמידה למכרז בשנה שעברה. סביר להניח שהזכויות יוענקו בחודשים הקרובים.

קהיר מקווה ששברון תמשיך עוד לפני כן עם קידוחים ראשוניים בשדה 'נרג'ס' שגודלו 2.8 טריליון רגל מעוקב והתגלה ב־2023 בים מול אזור צפון סיני. אמנם שברון לא תגיש תוכנית פיתוח עד שהיא תקדח באר הערכה, אבל מערכת MEES הבינה ששברון (45% בעלות) ושותפתה Eni (45%) מסרו לקהיר שהן יזדקקו ככל הנראה לתמריצים כספיים כדי להתקדם עם הפיתוח.

תפוקת הגז של מצרים בירידה חדה, ופיתוח שדות כמו 'נרג'ס' או 'נור' הסמוך, שגודלו 1-2 טריליון רגל מעוקב, הוא בעל חשיבות מהותית לבלימת הירידה, ועל אחת כמה וכמה להפיכת המגמה עד 2028.

פרה חולבת

הנכסים המניבים של שברון במזרח הים התיכון נמצאים בים הישראלי, כאן היא מפעילה את שדות 'לוויתן' שגודל עתודותיו 22.3 טריליון רגל מעוקב, ו'תמר' שגודלו 13.7 טריליון רגל מעוקב. התפוקה הנקייה של שברון מפעילותה בישראל עלתה ב־9% ברבעון האחרון ל־630 מיליון רגל מעוקב ליום, מה ששקול בערך ל־12% מתפוקת הגז של החברה מחוץ לארה"ב.

התפוקה ברוטו ב'לווייתן' עלתה ב־12% ל־1.17 מיליארד רגל מעוקב ליום, והתפוקה הנקייה מ'תמר' עלתה ב־8% ל־1.02 מיליארד רגל מעוקב ליום, כך לפי נתונים מוקדמים. התפוקה המשולבת הזאת, 2.19 רגל מעוקב ליום, משקפת עלייה רבעונית של 10% בתפוקה כללית. זו גם התפוקה הרבעונית השלישית בגובהה אחרי רבעון 3 של 2024 (2.22 מיליארד רגל מעוקב ליום) ורבעון 3 של 2022 (2.21 מיליארד רגל מעוקב ליום). הביקוש לגז במצרים, שוק הייצוא העיקרי של ישראל, מגיע לשיא ברבעון 3 כשהביקוש לחשמל נוסק בעקבות הטמפרטורות הגבוהות.

אמנם התפוקה שהושגה השנה ברבעון 1 – 2.19 מיליארד רגל מעוקב ליום – היא התפוקה הגבוהה ביותר המתועדת לרבעונים ראשונים, אבל הייצוא למצרים בכל זאת ירד קלות ב־2%. הסיבה לכך היא השבתות לא מתוכננות ב'כריש', שדה הגז השלישי של ישראל שתפוקתו 775 מיליון רגל מעוקב ליום ומפעילתו היא Energean היוונית הרשומה בבורסה בלונדון. השבתות אלה הובילו לכך שכמות גז גדולה מהרגיל משני השדות של שברון הוסטה לביקוש המקומי.

בשני השדות מתנהלות כעת עבודות הרחבה, והתפוקה של 'לוויתן' גדלה מעט מ־1.2 מיליארד רגל מעוקב ליום ל־1.3. התפוקה של השדה צפויה לגדול בתחילת השנה הבאה ל־1.4 מיליארד רגל מעוקב ליום. גם התפוקה של 'תמר' צפויה לעלות מ־1.1 ל־1.6 מיליארד רגל מעוקב ליום באותו טווח זמן.

צרות באופק

על אף התנופה, שברון מרגישה אי נוחות בנוגע למעמדה בישראל, ובצדק, שכן משרדי האוצר והאנרגיה התנגחו לאחרונה בנושא שליטתה של החברה בייצור הגז במדינה. לא רק שהנכסים שלה אחראים ל־80 אחוז מהייצור במדינה, אלא שהם גם בערך 90% מעתודות הגז שלה. נציגי משרד האוצר הביעו דאגתם מפני הריכוזיות הזו ואמרו שהיא עלולה להוביל לעלייה במחירי הגז, אבל ועדה בין־משרדית בראשות משרד האנרגיה ובהשתתפות משרד האוצר קבעה שסילוק שברון מאחד הנכסים האלה לא ייטיב עם ישראל.

משרד האוצר לא היה מרוצה מהמסקנה הזאת, והוא הגיב בחריפות, דחה את הדו"ח וקרא שוב לסילוק שברון מאחד משני השדות עד 2030. המשרד הציע גם להגדיל את נפח הגז השמור לשוק המקומי מ־440 מיליארד מ"ק כיום ל־515 מיליארד מ"ק כדי להימנע ממחסור עתידי שיכפה על ישראל לפנות לייבוא.

"אני לא משוכנע שהוויכוח הזה קשור באמת לדאגה של משרד האוצר מפני עליית מחירי הגז", אמר מקור פנימי ל־MEES. "עוד ועוד גורמים בישראל מודאגים מפני מעמדה הלא מבוקר של שברון במדינה. הם חוששים שמצרים, שוק הייצוא המרכזי של ישראל, אינה אמינה כי גירעון הגז שלה ממשיך לגדול ואין לה הרבה כסף, אבל שברון ממשיכה בכל זאת לשלוח לה בשמחה גז זול יחסית", אמר המקור.

חברת Blue Ocean הממשלתית שרוכשת את הגז במצרים, משלמת כ־6.5 דולר למיליון BTU בשביל מיליארד הרגל המעוקב ליום שהיא מקבלת כעת מישראל. הלקוחות הישראלים המקומיים משלמים בממוצע 4.52 דולר למיליון BTU, אבל משרד האוצר דורש מחירי ייצוא גבוהים יותר שישקללו בתוכם את הסיכון המצרי הגבוה יותר לכאורה.

משרד האוצר גם הציג הצעה ולפיה שברון תעזוב את שדה 'תמר' בתמורה להקלות בייצור ב'לוויתן'. "לישראל אין נתיבי ייצוא ברורים אחרים בשלב זה. אבל זה קשור בין היתר לחוסר נכונותה של שברון לשקול סינרגיה אפשרית עם קפריסין", אמר המקור ל־MEES. בעסקת נובל אנרג'י קיבלה שברון גם את שדה 'אפרודיטה' בקפריסין שגודל עתודותיו 3.5 טריליון רגל מעוקב, אך למרות שהשדה התגלה ב־2011, הוא עדיין לא עבר פיתוח. אפרודיטה שוכן 30 קילומטר בלבד מ'לוויתן'.

"שברון תיאלץ להשקיע עוד מאמצים כדי להשיג אור ירוק להרחבת 'לוויתן' ל־2.1 ול־2.3 מיליארד רגל מעוקב ליום, אבל בשום שלב היא לא הראתה נכונות לשלב את המיזם הזה עם 'אפרודיטה', למרות שגם הפיתוח של השדה הקפריסאי מעוכב. משהו כאן לא מסתדר", אומר המקור.

תוכניות שנויות במחלוקת לבניית מתקן גט"ן יבשתי בקפריסין ירדו מהפרק לפני יותר מעשור, אבל מערכת המגזין מבינה שאולי השיחות על מיזם כזה עומדות שוב על הפרק.

"בשורה התחתונה, הדבר המרכזי הוא שהאזור זקוק לאפשרויות ייצוא", אמר המקור. "הסתמכות בלעדית על מצרים היא הימור גדול לאור מצב העניינים".

"אם יחסי מצרים-ישראל יידרדרו אף יותר בעקבות המלחמה בעזה, קפריסין תהפוך למקום המרכזי והנייטרלי־פוליטית היחיד שמתאים לפתרון גט"ן בקנה מידה פוטנציאלי רחב", אמר ל־MEES מקור בתעשייה. "אבל שיהיה ברור: שום דבר לא ייבנה בקפריסין עד שהממשלה או אחת מענקיות הגז ייכנסו לתמונה. נכון לעכשיו, זה סיכוי קלוש – אבל זה משהו ששווה לבחון מחדש".

אף על פי כן, שברון לא גילתה רצון מיוחד לייצא גז דרך קפריסין, והשנה היא אישרה מול הממשלה תוכנית פיתוח לשדה אפרודיטה שבמסגרתה התפוקה תוזרם בצינורות לפורט סעיד במצרים.

בין ירושלים לניקוסיה

בכל הקשור למזרח הים התיכון, שברון מתמקדת בראש ובראשונה במצרים ובישראל אבל בשיחת המשקיעים לרבעון 1 שנערכה ב־2 במאי חשף המנכ"ל מייק וירת' שהחברה החלה כעת גם בפיתוח נכסים ימיים גם בקפריסין.

"ברבעון 1 נכנסנו לשלב המקדים לתכנון ההנדסי (pre-FEED)", הוא אמר. שברון צריכה להשלים עד נובמבר השנה את שלב זה בשדה הגז 'אפרודיטה' ובו עתודות של 3.5 טריליון רגל מעוקב, ואת שלב שלב התכנון עצמו היא תשלים עד סוף 2026. כך נקבע בתוכנית הפיתוח שאושרה בפברואר.

"היה נחמד לראות שיש לנו תאריכי פיתוח ל'אפרודיטה' ותוכנית הפיתוח הראשונית מדברת על יחידת הפקה צפה במים הקפריסאיים, עם תפוקה של 800 מיליון רגל מעוקב ליום בערך", אמר  וירת'. אבל עד כה המסע של שברון ב'אפרודיטה' היה עמוס מהמורות, והדרך עוד ארוכה.

נובל אנרג'י, המפעילה המקורית – שברון רכשה אותה ב־2020 – ושותפותיה שֶל (35%) ו־NewMed הישראלית (30%) חתמו ב-2019 על הסכם שיתוף הפקה מתוקן עם ניקוסיה ובו תוכנית פיתוח שדה עם תאריכים ברורים המבטיחים התקדמות נאותה של המיזם.

אבל כניסתה של שברון לתמונה בשנה שלאחר מכן הביאה עמה ארבע שנות עיכובים, וב־2023 דחתה ניקוסיה את תוכנית הפיתוח המקורית של חברת הענק האמריקאית. אחרי שנה מאסה קפריסין בשיחות האינסופיות על תוכנית פיתוח חדשה ובחוסר נכונותה של החברה האמריקאית להיצמד לתוכנית המקורית מ־2019. באוגוסט 2024 הודיעה הממשלה לשברון שהיא מפרה חוזה.

הודעה זו הפתיעה את החברה האמריקאית וגם את הממשל האמריקאי, והובילה לכך ששברון קיבלה את רוב דרישותיה של ניקוסיה. בתוכנית הפיתוח החדשה שלה יש הרבה קווי דמיון לתוכנית מ־2019.

סימנים מדאיגים

"הגז יזרום לשוק המצרי ההולך וגדל שזקוק לעוד גז. הביקוש שם חזק מאוד", אמר מר וירת'. ניקוסיה, קהיר ושברון חתמו בפברואר על מזכר הבנה שמעביר את כל הגז מאפרודיטה למצרים.

אבל הדברים שאמר מר וירת' אחרי שהודיע כי הושגה הסכמה לפיתוח השדה, הדאיגו ודאי את הרשויות בקפריסין, המרבות להתלונן על כך ששברון משנה שוב ושוב את תנאי העבודה.

"אנחנו מנסים לוודא שנקבל תשואה תחרותית מהפרויקט הזה, ויש גם עבודת שיווק לעשות. ואת כל זה צריך לעבור לפני שנוכל להגיע להחלטה השקעה סופית". מבירורים שערכה מערכת MEES ומצאה כי לפי התוכנית החדשה, החלטת ההשקעה הסופית אמורה להתקבל רק ב־2027.

קפריסין הבהירה לשברון שהיא אינה מוכנה לספק לה תוספות או תמריצים כספיים נוספים כדי להמשיך בפיתוח של אפרודיטה. רשויות המדינה חושבות שהן עשו די והותר ויתורים כשהסכימו לערוך התאמות בחוזה מ־2019.

כבר עכשיו, לא סביר להניח שהגז יתחיל לזרום מהשדה לפני 2031, כך אומרים בשותפה המשנית NewMed, ויש מרחב גדול לעיכובים נוספים.

עיכובים נוספים עלולים לנבוע מהיעדר החלטה בנוגע לעסקת איחוד אפשרית בין קפריסין וישראל. חלק משדה אפרודיטה שוכן במים הכלכליים של ישראל ונקרא שם 'ישי'. נקודת המחלוקת המרכזית היא גודל החלק ששוכן במים הישראליים, וכפועל יוצא, נתח ההכנסות שמגיע לשותפים משדה 'ישי'. הוויכוח הזה עלול לשבש את החישובים הפיננסיים ששותפי אפרודיטה מנסים לעשות לקראת החלטת השקעה סופית אפשרית.

לאור זאת, נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס ושר האנרגיה גאורגיוס פאפאנסטסיו ביקרו בישראל ב־4 במאי כדי לדון בנושא זה ובאחרים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר האנרגיה אלי כהן.

מבירור של MEES עולה שצוותי העבודה ממשרדי האנרגיה של שתי המדינות ייפגשו בהמשך החודש כדי לדון בנושא, אבל חתימה על הסכם בחודשים הקרובים היא ככל הנראה תרחיש אופטימי מאוד לאור העובדה שהדיונים בעניין זה נגררים כבר עשור.