כיצד האנרגיה המתחדשת זורה לרוח את המאמצים לבלום את שינויי האקלים

האם הניסיון הכלל-עולמי לבלום את שינויי האקלים, שהוסכם עליו בפריז כעבור עבודה שקדנית, מתחיל כבר עכשיו לרדת מהפסים? על אנרגיה מתחדשת ופשיטת הרגל של האנרגיה הגרעינית בטור מ”הסצנה הכלכלית” של אדוארדו פורטר בניו-יורק טיימס.

נראה שגרמניה, אלופת אירופה באנרגיה מתחדשת, מתחילה לחזור בה מהיוזמה השאפתנית להגדיל את ייצור החשמל בדלקים מתחדשים.

בתקווה להאט את פרץ האנרגיה המתחדשת ברשת החשמל שלה, ביטלה גרמניה סובסידיה פתוחה לאנרגיה סולרית ואנרגיית רוח וקבעה תקרה להספק של אנרגיות מתחדשות.

לפי דוח שהודלף מהמשרד לאיכות הסביבה של גרמניה, אפשר שיבוטל גם לוח הזמנים שקבעה לסופו של ייצור החשמל בשריפת פחם, שעדיין מספקת 40% מהחשמל שלה. במקום זאת תשלם הממשלה מיליארדים לשמירה על תחנות כוח פחמיות ליתר ביטחון, כדי שיוכלו לספק אנרגיית חירום בתקופות בלי רוח ובלי שמש.

גם מחוץ לגרמניה נכונו מכשולים לאנרגיה המתחדשת. מקורות מתחדשים מפיקים עודפי היצע של אנרגיה מאוסטרליה ועד קליפורניה, ודוחקים החוצה מקורות אנרגיה אחרים שעודם חיוניים לשמירה על אספקת חשמל קבועה.

ממשלת אוסטרליה הדרומית, מדינה שהרוח מייצרת יותר מרבע מהחשמל שלה, ביקשה מחברת החשמל Engie להחזיר לפעולה כור גז שנסגר בשל העלייה החדה שחלה במחירי החשמל בשעות של ירידה בעוצמת הרוח.

אבל יהיו שיטענו שההתפתחות המדאיגה ביותר בקרב לבלימת שינויי האקלים היא העובדה שאנרגיות מתחדשות תורמות לפשיטת הרגל של האנרגיה הגרעינית, המקור העיקרי לחשמל ללא פחמן בארה”ב.

ארה”ב, והעולם בכלל, טוב יעשו אם ישקלו מחדש את ההבטחה הגלומה בנהייה אחר אנרגיה מתחדשת ואת מגבלותיה.

“השאלה היא איך מסלקים את הפחמן ממגזר החשמל בלי לכבות את האור, בלי להעלות מחירים ובלי תוצאות לא מכוונות שעלולות להגביר פליטות?”, אמרה ג’אן מזורק, מנהלת הקמפיין לאנרגיה נקייה ב-ClimateWorks, קבוצת שתדלנות סביבתית.

המענה לאתגרים אלה אינו טמון בתוספת אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל, אלא בגישה מחושבת יותר.

בניתוח שביצעה חברת “בלומברג ניו אנרג’י פייננס” והופץ בתפוצה מצומצמת בתחילת יולי, עלתה ההערכה שכורים גרעיניים, שמפיקים 56 אחוזים מהאנרגיה הגרעינית בארה”ב, יאבדו את רווחיותם בשלוש השנים הקרובות. לו היו אלה כורעים תחת הנטל ומוחלפים בכורי גז, היו נפלטות אל האטמוספרה 200 מיליון טונות נוספות של פחמן דו-חמצני מדי שנה בשנה.

את האשם יש להטיל בעיקר בכלכלה של האנרגיה הגרעינית. מה לעשות, היא לא יכולה להתחרות בגז טבעי זול. רוב הכורים בארה”ב מפסידים 15-5 דולרים למגה-ואט-שעה, לפי הניתוח האמור.

עם זאת לא השווקים לבדם מכתיבים את גורלה של האנרגיה הגרעינית. קובעי מדיניות שמעייניהם נתונים לתעדוף של מקורות אנרגיה מתחדשים – סבסוד גבוה לפרויקטים של אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח והצבת יעדים בחוק לייצור חשמל ממקורות מתחדשים – תורמים בפועל להפלת הענף. לאור הרתיעה הרווחת ממנה, האנרגיה הגרעינית קמלה לה באין מפריע.

כפי שכתב ויל בואוור בניתוח מטעם Environmental Progress, ארגון סביבה למען אנרגיה גרעינית, את הצרות של הענף “אפשר לפתור בסובסידיות קטנות בהרבה מאלה שניתנות חדשות לבקרים לאנרגיות מתחדשות”. זיכוי המס הפדרלי לאנרגיה מתחדשת שניתן לחוות רוח, למשל, שווה 23 דולר למגה-ואט-שעה, סכום גבוה מזה הדרוש לתפעול גנרטורים גרעיניים בלי הפסד.

הבעיות של הגנרטורים הגרעיניים מדגישות את השלכות הלוואי של שלל צורות של מדיניות שמטרתה לדחוף עוד ועוד אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל, בכוח ולא במוח. המדיניות הזאת לא סתם מסכנת את ענף הגרעין. היא עלולות להכשיל את כלל המאמצים לבלום את שינויי האקלים.

בקליפורניה, שעד 2030 הגנרטורים בה צפויים לקבל מחצית מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, אפשר למצוא המחשה לא רעה של הבעיה האמורה. קבלו את “עקומת הברווז”: עקומה זאת מדגימה איך משתנות הדרישות למקורות חשמל אחרים כשמוסיפים אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל, והיא באמת נראית כמו ברווז.

ככל שמזרימים הספק סולרי לרשת החשמל, כן דוחקים הצדה חלופות אחרות. תוספת ואט שיוצר בשמש לא עולה כסף. אבל השמש זורחת פעם כך ופעם כך. בסביבות הצהריים, כשהחמה יוקדת, אין כמעט צורך באנרגיה מכורים גרעיניים, או אפילו מגז ומפחם. בסביבות 19:00, כשאנשים חוזרים הביתה מהעבודה ומפעילים את מכשירי החשמל, חום השמש כבר יורד. בשלב זה אין מנוס וחייבים להגביר את השימוש במקורות חלופיים.

הבעיה היא שכורים גרעיניים, ואפילו כורי גז וכורים שמבוססים על פחם, לא מסוגלים לעשות הפעל-כבה על השנייה. אז בסביבות אמצע היום הגנרטורים האלה צריכים לשלם לרשת כדי שתשתמש בחשמל שהם מייצרים. שלא במפתיע סידור זה שוחק את הרווחיות של הגרעין בסיפור. יש סיכוי שהוא אפילו ידחק אותו מהרשת וחסל.

איך תתגלגל בעתיד האסטרטגיה לאנרגיות מתחדשות? הפקה מוגברת של חשמל באנרגיה מתחדשת בשעה שבע בערב תביא לצבירת קיבולת עודפת בצהריים. אמת, אם ירצו להפיק את החשמל כולו מאנרגיה מתחדשת, יצטרכו לגבש קיבולת גבוהה פי שבעה מהביקוש באמצע היום, ולהפעיל ולכבות את אספקתו בחלק ניכר מהזמן.

וזה לא נגמר בתנודות היומיות. אנרגיות רוח ושמש משתנות גם הן עונתיות. יתר על כן, סביר להניח ששינויי האקלים יחוללו שינויים בלתי-צפויים בהספק ובעונתיות שלהן. לאור העלות הגבוהה בפוטנציה של חוות רוח ושמש, לא מופרך לשקול מחדש את האסטרטגיה שלפיה יש להיפטר ממקור אנרגיה ללא פחמן שלא דורש כיבוי.

מהדוח שפרסמה בחודש שעבר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן עולה שנותר ברשת החשמל מקום לאנרגיה מתחדשת נוספת. טכנולוגיות חדשות – לאחסון חשמל כשהשמש יוקדת או לאספקתו לאזורים נרחבים יותר – עשויות לאפשר טביעת רגל גדולה יותר לאנרגיה המתחדשת.

אבל רק עד גבול מסוים. “השילוב של אנרגיות מתחדשות גובה מחיר של ממש”, אמר קנת גילינגהם, כלכלן מאוניברסיטת ייל ומחבר הדוח. “עד כה המחיר נמוך”.

בגרמניה, שהחליפה את רוב החשמל הגרעיני שלה במקורות מתחדשים, שיעור פליטות הפחמן נמצא בעלייה, אף-על-פי שהגרמנים משלמים את תעריפי החשמל הגבוהים באירופה. באוסטרליה הדרומית האסטרטגיה הדוגלת בחשמל על טהרת הרוח גובה מחיר. גם בקליפורניה ניכרים מחיריהן של עלויות האנרגיה המתחדשת.

טרם נסתם הגולל על האנרגיה הגרעינית. במדינת ניו יורק, השתכנע משרדו של המושל אנדרו קומו להרחיב את הסובסידיות הדומות לאלה שניתנות לאנרגיה מתחדשות, לבל ישקעו, בשל החששות שהסגירה המרחפת מעל שלושה כורים בצפון המדינה תסכן את מיתון שינויי האקלים. אפילו בקליפורניה, ארץ אויב לאנרגיה הגרעינית, צופים ל”דיאבלו קניון”, הכור הגרעיני האחרון במדינה, כמעט עשור נוסף של פעילות.

ובכל זאת, בניו יורק ובקליפורניה צופים שייצור החשמל הגרעיני יבוטל בהדרגה כליל. לפי הניתוח שביצעו ב”בלומברג”  עלות ההחלפה של החשמל ללא פחמן שמיוצר ב”דיאבלו קניון” באנרגיה סולרית עומדת על 15 מיליארד דולרים. סכום זה אולי מוטב שיושקע בהחלפת הפחם.

אין ספק שדחיקת האנרגיה הגרעינית מסבכת את המאבק נגד שינויי האקלים, אבל אין זאת הדאגה העיקרית. נניח שהעולם יגלה בסופו של דבר שהאנרגיה המתחדשת לא עומדת לבדה במטלה? “אני חוששת מתרחיש של ‘נעילה טכנולוגית'”, אמרה מזורק. “אם זה לא יצליח, לא יהיה לאקלים זמן להשתקם”.