מכון הנפט האמריקאי שוכן בוושינגטון די-סי ועוסק בקידום תעשיית הנפט והגז ובפעילות למענה, מול הממשל הפדראלי ומול ממשלות המדינות של ארה"ב. בשנת 2016 השקיע המכון שישה מיליון דולר בשתדלנות למען הענף. כמו כן מפתח המכון תקנים לענף זה, מעביר תכניות הסמכה, עורך מחקרים ומחזיק בנתונים בנוגע לפעילויות הנוגעות לנפט ולגז ברחבי ארה"ב.
על ייצור בארה"ב: "גז טבעי הוא חומר זינה חשוב והוא משפיע על עלויות הייצור. מהפכת הפצלים שהתרחשה בארה"ב שינתה את כללי המשחק בכלכלה שלנו, והירידה במחירי הגז הטבעי סייעה לשפר את התחרותיות שלנו ברחבי העולם".
על הנשיא החדש: "הנשיא טרמפ דיבר לא פעם על השליטה של ארה"ב בשרשרת האנרגיה. אני מצפה ממנו לעמוד בהבטחתו, כפי שהוא עומד בהבטחות אחרות שעלו בזמן מערכת הבחירות, וזה מבשר טובות לענף האנרגיה של ארה"ב".
בנושאים אלה נגענו בשיחה עם ג'ק ג'ררד, וכן דיברנו בהרחבה על השינויים שעשויים לחול בנוף הרגולציה, בהשקעות המגזר הציבורי בתשתיות, ובהשפעות החיוביות של הגז הטבעי.
אילו הזדמנויות צפויות לענף הנפט והגז ב-2017?
תוצאת הבחירות בארה"ב הייתה בגדר שינוי משמעותי; הכיוון שהנשיא טרמפ מתקדם בו שונה מבחינות רבות מזה של הנשיא אובמה. בשנים האחרונות, למשל, מתמודד הענף שלנו עם מתקפת רגולציה, כולל 145 חוקים ותקנות חדשים שמטרתם להפריע להתפתחות משאבי האנרגיה של ארה"ב.
ההוראות הביצועיות שנתן לאחרונה הנשיא טרמפ בנוגע לצינורות של "קיסטון אקס-אל" ו"דקוטה אקסס" ולרפורמה הרגולטורית הן סימן לכיוון חדש שנוקט הממשל בנוגע לקידום רנסנס האנרגיה של ארה"ב. בהמשך הדרך, אני חושב שצפויה הזדמנות נפלאה לרתום את משאבי האנרגיה שלנו לטובת העובדים והצרכנים של אמריקה בהווה ובעתיד, ולטובת הסביבה.
הנשיא טרמפ דיבר לא אחת על עניין השליטה של ארה"ב בשרשרת האנרגיה. אני מצפה ממנו לעמוד בהבטחתו, כפי שהוא עומד באחרות שהבטיח במערכת הבחירות, וזה מבשר טובות לענף האנרגיה של ארה"ב.
השתמשת במושג “תקנות שמתחייבות מההיגיון". מה זה אומר?
אנחנו מספר אחת בעולם בייצור נפט וגז טבעי ובזיקוקם, אנחנו מובילים גם בהפחתת פליטות פחמן. כדי שארה"ב תמשיך להוביל בסוגיות גורליות אלה, אנחנו צריכים תקנות חכמות שמתחייבות מההיגיון וימשיכו לדרבן חידושים בטכנולוגיה ולתמוך ברנסנס האנרגיה של אמריקה.
הנה לדוגמה התקנה בנוגע לפליטות מתאן. משנת 1990 עלה ייצור הגז הטבעי בארה"ב ב-55%. באותה תקופה פחתו פליטות המתאן ביותר מ-18%. ומה קרה אז? הממשלה החליטה להסדיר את תחום המתאן. לשם מה? מגמות הירידה בפליטות המתאן מראות שהמגזר הפרטי מוביל בסוגיה זאת.
בתקנה להסדרת מתקני נפט גולמי וגז טבעי שנבנו אחרי 2015 ולהתאמתם נקבעה בקרה בעלות של 800 מיליון דולר לפליטות שממילא כבר הלכו ופחתו בזכות כושר ההמצאה של המגזר הפרטי. ואז נוסף חטא על פשע, וה-BLM [המשרד לניהול קרקעות] מציג חוק מתאן משלו, ומוסיף עבודות בקרקעות פדרליות וקרקעות אמריקאיות ילידיות, בעלויות של עוד 400 מיליון דולר. מדובר בהסדרה של משאבים קיימים שהסוכנות להגנת הסביבה קבעה שהמידע שבידיה אינו מספיק להסדרתם, ובכל זאת סוכנות אחרת מסדירה את תחום המתאן.
מדובר בעלויות כוללות של 1.2 מיליארד דולר, וכל זה לשם מה? הענף כבר הוכיח שאנחנו יכולים גם לייצר יותר וגם להפחית פליטות. זה נוגד את ההיגיון– זה לא חכם.
האם אתה צופה שתשתיות אנרגיה יקודמו לראש סדר העדיפויות של הממשל החדש?
בהחלט. הנשיא טרמפ כבר נקט צעדים לאישור שני פרויקטים להנחת צינורות שעוכבו משיקולים פוליטיים. התשתית היא עניין חוצה-מפלגות. שיחות על תשתיות בארה"ב עוסקות בדרך כלל בבניית כבישים ראשיים, גשרים ובניינים, אבל אנשים מתחילים להבין שחייבים להביא בחשבון גם את תשתיות האנרגיה. תשתיות אנרגיה כוללות קווי צינור, קרונות, אסדות, כבישים, משאיות וכל מה שתורם להובלת נפט וגז טבעי. השקעה פרטית בתשתיות האנרגיה שלנו, שעומדת על טריליון דולר, תוכל ליצור מיליון מקומות עבודה.
אפשר שיחול שגשוג של ממש בתשתיות ברחבי ארה"ב, בעיקר לאור הסרת האיסור על ייצוא נפט גולמי ובנייתם של מסופי גט"ן, עם העלייה הגוברת בהפקת נפט גולמי וגז טבעי. שגשוג זה יורגש במיוחד באזורים כמו אוהיו ופנסילבניה. כמו כן, מפיקות נפט וגז טבעי מהגדולות ביותר בודקות בימים אלה את האפשרות של השקעה ארוכת-טווח בצפון-מזרח ארה"ב, שתשתיות הצינורות שלו מוגבלות.
האם ארה"ב תיהפך ליצואנית נפט גולמי?
לפני עשור איש לא צפה שענף האנרגיה האמריקאי יגיע לאן שהגיע. אף על פי כן התחילה המשוואה הזאת להשתנות, בזכות חדשנות והתקדמות טכנולוגית, והמצב הנוכחי שונה מאוד מזה ששרר לפני שש-שבע שנים. בעיקר בזכות הטכנולוגיה, חלה ירידה משמעותית בעלות ההפקה ברחבי ארה"ב. קיצוצי ההפקה של אופ"ק סוללים דרך להזדמנויות ייצוא חדשות מבחינת ארה"ב. זה שינוי בכללי המשחק שאיש לא צפה בכלל.
בחזית הסביבה, פליטות הפחמן נמצאות בשפל שלא נראה כמותו זה 25 שנה, בזכות השימוש בגז טבעי בבערה נקייה לייצור חשמל. הצלחנו להגיע לשפל זה כי מחיר הגז הטבעי ירד מ-15-14 דולר לשלושה דולר [ל-MMBTU], וכך גברה התחרותיות שלו. גז טבעי הוא מקור דלק לייצור חשמל שהבערה שלו נקייה יותר. התוצאה היא הגברת התחרותיות של מגזר הייצור שלנו. עלויות החשמל לתעשייה שלנו נמוכות ב-30-50 אחוזים מאלה של מתחרות זרות מסוימות.
האם עלויות הייצור של ארה"ב יהיו תחרותיות ברמה הבינלאומית?
נתונים שהתקבלו לאחרונה מראים שעלות הייצור הכוללת של ארה"ב נמוכה ב-10-20 אחוזים מזאת של אירופה. יתר על כן, ארה"ב צופה שעד 2018 עלות הייצור שלה תהיה נמוכה בשניים עד שלושה אחוזים מזאת של סין. זה אומר שינוי ענקי.